קרית עתידים היא מתחם מדכדך למדי בקצה הצפון־מזרחי של תל אביב, עם בנייני משרדים אפרוריים, קצת שטח מסחרי ומגרשי חניה למכוניות ואוטובוסים. אלא שבצמוד לכל הנאונים, הבטון, האספלט, הפיח וסאון התחבורה מסתתר אחד מאתרי הטבע המסקרנים והייחודיים בעיר.

נחל פרדסים לא מופיע במפות הרשמיות בשם הזה, ובעבר נודע כ"וואדי נווה שרת". הערוץ מגיע מאזור הטניס של רמת השרון לעבר נווה שרת וקרית עתידים, משם מתעקל מזרחה (הסטה מלאכותית בגלל מתקן חברת חשמל שהוצב שם), ובסופו של דבר זורם שוב דרומה לאורך כביש 4 עד הירקון.

לכאורה, מדובר רק ביובל אכזב וצנוע של הנחל הגדול יותר. אולם, אותו יובל חושף שפע של אפשרויות ליקוט והליכה נוחה באדמת החול שבתוכו. מביקור שערכתי שם השבוע אוכל להמליץ לחפש את זרעי השומר (כמו סוכריות אניס), או סתם להעמיס צמחי תבלין לתה ובהמשך השנה ליהנות מעצי תות שחור, תאנה ורימון ומהשלטים הרבים המסבירים מה זה מה במקטע הצפוני שליד שכונת המגורים.

לכאורה זה רק יובל אכזב וצנוע של נחל הירקון. אולם, אותו יובל חושף שפע של אפשרויות ליקוט והליכה באדמת החול שבתוכו. מומלץ לחפש את זרעי השומר ולהעמיס צמחי תבלין

נחל פרדסים, דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

שיקום טבע בעיר

אפשר גם לחצות את קיר הברושים החוצץ בין הנחל לשטח החקלאי ולהשתובב בפרדס הסמוך – האחרון שנשאר בעיר – וזה שנתן לנחל את שמו. בלי יותר מדי יחסי ציבור, התוואי היפה הזה התברג לרשימת אתרי הטבע העירוניים המשמעותיים ביותר של תל אביב בסקר שנערך לפני עשור. הנחל מסומן ראשון ברשימה והוא אחד מ־51 אתרים שנמצאו כבעלי חשיבות.

לצד הרשימה הארוכה של צמחים (מקומיים ופולשים כאחד), ציפורים, זוחלים ויונקים במקום, צוין כי המקום נחשב לחלק חיוני מאגן ההיקוות של הירקון והינו אחד הערוצים החוליים הבודדים שנוצרו מקרקעות חמרה (אחרי הגשם האדמה הופכת לחול).

עורכי הסקר המליצו על הצורך בשיקום הערוץ, לרבות שתילת הצמחים האופייניים לו, סילוק המינים הפולשים שהתנחלו שם, התקנת תיבות קינון לציפורים ועטלפים ואישוש אוכלוסיית דורסי הלילה.

נחל פרדסים, מבט לכיוון רמת השרון. דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

נס השיקום הזה אכן התממש. "כשבאנו לפה ראינו ציפור קטנה מתיישבת על ערימת הפסולת ואמרנו 'הינה, זה שלנו'", מספרת גילה אלירן, שהמהפך קרה במידה רבה בזכות הנחישות שלה ושל שותפתה מיכל יהודה.

נס השיקום הזה התממש. "כשבאנו לפה ראינו ציפור קטנה מתיישבת על ערימת הפסולת ואמרנו 'הינה זה שלנו'", מספרת גילה אלירן, בעודנו משקיפים על הנחל בתחילת השבוע

במפנה העשור הקודם היא עברה קורס מובילי קיימות בעירייה ובחרה בנחל הזה כפרויקט אישי שלה. "הלכנו בערוץ שהיה מלא זבל ועגלות ומה לא, פנינו לחברה להגנת הטבע ולכל מני גורמים והתברר לנו שכבר לפני כן נעשה ניסיון לשקם את הנחל אבל הוא לא צלח", הוסיפה.

היא רתמה את בית הספר בשכונה הסמוכה כדי שתלמידים יגיעו ויוכלו לנקות וליהנות מהנחל והפרדס שלידו. "הגיעו כיתה אחרי כיתה ואספו עם שקיות ניילון – והייתה שמחה גדולה. מורד הנחל הוא כמו ארגז חול שנשאר אחרי הגשם בעוד שהדפנות נותרות באדמת חמרה", היא נזכרת.

נחל פרדסים והגדר החוצצת בינו למגרש החניה בקרית עתידים. דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

הפעלתנות של שתי המתנדבות, הדהדה במסדרונות עיריית תל אביב, שהתגייסה אף היא לתקצב את שיקום מקטע גדת הנחל.

זה כלל, בין השאר, ניכוש מינים פולשים מתוך הערוץ, סידור עמדת תצפית, ריצוף שביל המכונה "גשר אירי" לנגישות נוחה פנימה, הצבת עמדות קינון ושלטים המסבירים על המגוון של הצמחייה במקום.

שתי הפעילות לקחו בחשבון גם את עובדי אזור התעסוקה כמי שזכאים ליהנות מגישה נוחה לנחל ושאפו להקים שם גם עמדת תצפית.

ואולם, הציפייה הזו מהר מאוד התבדתה בצורה גסה, כשהנהלת קרית עתידים החליטה בשלהי 2012 להציב גדר בין מגרש החניה לגדת הנחל, גילחה חלקים ממנה, גרעה חול וצמחייה במהלך עבודות הטרקטורים ובסופו של דבר חסמה את הגישה למי שחונה שם או יורד מהאוטובוס. בעיריית תל אביב בחרו להעלים עין מהגדר הלא חוקית בנימוק של התיישנות (תגובה מלאה בהמשך).

ב־2012 קרית עתידים הציבה גדר בין מגרש החניה לגדת הנחל, גילחה חלקים ממנה, גרעה חול וצמחייה במהלך עבודות הטרקטורים וחסמה את הגישה למי שחונה שם

ועדיין, למרות הגדר הזו, כדאי למי שמגיע לאזור ליהנות משכיית החמדה הזו בחג הנוכחי או בכל יום אחר. אפשר לרדת פנימה מהחלק שלא גודר בקצה החניה של קרית עתידים או להגיע למקטע הצפוני, מרחוב כורזים בנווה שרת.

עבודות הרכבת הקלה (נת"ע) בתוך נחל פרדסים, בין נווה שרת לקרית עתידים. דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

שלמת בטון בתוך הנחל

אלא שכעת, גם סיפור ההצלחה הזה מתנפץ לרסיסים באופן הכי אגרסיבי שאפשר. לפני כחודש שתי הפעילות המסורות הגיעו לסיור במקום ונדהמו לגלות מבנה בטון עצום ממש בתוך הערוץ, בממדים שחיסלו חלק ניכר מהדפנות שלו, בתפר שבין השכונה לאזור התעסוקה.

מתחת למבנה הונחו צינורות, בתקווה שתתאפשר שם זרימה כשיבוא הגשם. העבודות האלה חירבו את הרצף האקולוגי בין שני המקטעים ומעמידות בסכנה את אפשרות הזרימה בהמשך הערוץ.

"באה הרכבת הקלה, ואני לא רוצה להוסיף את האות למ"ד לשמה. לפני כן אמרו לי שיהיה כאן רק גשרון קרן מעל הנחל – אבל הם פשוט הורידו קיר שלם מהגדה וכל הנחל חסום בבטון", היא אומרת בעודנו משקיפים על המפגע, שאמור להיות חלק מהקו הירוק.

גילה אלירן בשביל הגישה לנחל פרדסים, סמוך לנוה שרת בתל אביב. דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

היא ושותפתה פנו במכתב בהול לבכירי העירייה והעומד בראשה רון חולדאי – והתריעו בפניהם על העבודות שהרסו גדות, הצרו את הנחל, הסיטו חלק מהתוואי קרוב מדי לעבר הקאנטרי השכונתי ועל קיר הבטון שהורם לאורכו.

הם ציינו שם כי הבנייה פגעה במהלך הטבעי של הנחל ורצף בתי הגידול שלאורך המסדרון האקולוגי, העלימה עץ תאנה מפואר ועתיק שהיה נטוע שם וחסמה את הזרימה.

נוסף על כך, בחלק הצפוני משגשגים מינים פולשים שלא נוכשו, ושכתוצאה מכך חוסמים את הגישה הרגלית ואת הזרימה בערוץ, שבקרקעיתו נוצרו בורות מפסולת שנסחפה בזרם.

הבנייה קטעה רצף בתי גידול לאורך המסדרון האקולוגי, העלימה עץ תאנה מפואר ועתיק שהיה נטוע שם, חסמה את הזרימה ובחלק הצפוני משגשגים מינים פולשים שלא נוכשו

עבודות הרכבת חירבו נחל שחלקו שוקם רק לפני שנה וכרגע יש גישה נוחה ומומלצת רק למקטע של נווה שרת, אך אי אפשר להמשיך משם דרומה לחלק שקרוב לקרית עתידים. אלירן מתקשה להבין את ההיגיון של הבנייה הזו בתוך הנחל שפשוט נחתך באמצע. לא ברור אם הדבר הזה הפיך. בפנייתה לעירייה היא מציינת:

פנתה אליי לאחרונה קבוצת קשישים המעוניינת לבקר בנחל והבנתי שאין לי לאן להביא אותם – כל אפשרות לטייל לאורך ערוץ הנחל בכל חלקיו חסומה ומראות ההרס קשים.

האם יש עין פקוחה על העבודות של נת"ע? איך תפעלו לעצור את ההרס ולוודא שתוכניות השימור והשיקום של הנחל תתאפשרנה כפי שהובטח לאורך השנים ולא ירדו לטמיון?

כולכם מודעים היטב לערכו הרב של אתר טבע זה לעירנו, לאקולוגיה, הידרולוגיה ולתושבים. אנו קוראים לכם להתמיד במאמצים לשימורו ולשיקומו של הנחל ובשיתוף הפעולה בדרך שאנו צועדים בה למעלה מעשור.

עבודות של נת"ע בתוך נחל פרדסים בתל אביב. דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

בניגוד להמלצת רשות ירקון

מי שאמון על הסדרת הזרימה היא רשות ניקוז ירקון. הם דווקא המליצו לנת"ע על חלופה אחרת של גשרון במקום מה שנבנה שם כעת ומכונה "Box". ואולם, בנת"ע עוקפים את כל מה שנתפס כמקלות בגלגלים באמצעות אישור תוכניות בוועדה לתשתיות לאומיות.

בימים הקרובים יגיעו גשמים, ואם לא תתפאשר זרימה בערוץ וניקוז של כל הנגר אליו, התוצאה תורגש במקום אחר. "אם אתה שם צומת במקום אחד, נוצר שם פקק והשיטפון יהיה במקום הבא", אמר לנו אחד הגורמים המעורבים בנושא. לא ברור אם יהיה ניתן לשקם את הרצף בין שני המקטעים ואם בכלל העירייה תדרוש לנסות את זה אחרי שיסתיימו העבודות.

לצד כל אלה, גם עבודות שיפוץ שנערכות כרגע בקאנטרי השכונתי גובלות בגדת הנחל ומאיימות למוטט אותה. ובכלל, ממזרח לערוץ מתוכננת שכונת נחל פרדסים. נוכח ההרס שנזרע שם עכשיו, השם הזה עלול להישאר רק מיתוג נדל"ני, בלי נחל ובלי שארית מנוף המורשת של הפרדסים.

נחל פרדסים. באמצע התוואי צמחייה פולשת שלא נוכשה וחוסמת את הדרך, דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

"החלופה שנבחרה היא בניגוד לדעת רשות הירקון"

מנת"ע נמסר בתגובה: "הקו הירוק חוצה את נחל פרדסים ואת הפרדסים של יכין חק"ל. ה'בוקס' מעביר המים בתוך הנחל בוצע על־פי תת"ל 71 ג' ובאישור הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות, וכן באישור רשות הניקוז ועיריית תל אביב.

"נדגיש כי גודל המעביר נקבע על־פי דרישות הספיקה שהציגו הגורמים המקצועיים ותואם עם הממונים על פיתוח הנחל. במסגרת עבודות הרק"ל, ביקשה עיריית ת"א מעביר נוסף שישרת את הולכי רגל, בצמוד למעביר מים הקיים, וזאת בהתאם לתוכניות הפיתוח האזורי של העירייה".

מרשות ניקוז ירקון נמסר בתגובה: "הפרויקט הינו של נת"ע במסגרת הקו הירוק. אין עניין של האם הפרויקט על דעת רשות ניקוז ירקון, שכן מדובר באישור של הוועדה לתשתיות לאומיות. נציין שהחלופה הנבחרת של "Box" היא בניגוד לדעת רשות הירקון ולדעת הוועדה המחוזית. הרשות דרשה במקור גשר. לגבי הזרימה בנחל אזי נת"ע נדרשים לשיקום האפיק בגמר העבודות על פי הנחיות הות"ל".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "לצורך מעבר הרכבת הקלה נדרש גשר שיאפשר את חציית הנחל. רוחב הרצועה – רוחב הרכבת הקלה הינו כ־30 מטר – נדרש לצורך ביצוע סוללות עפר שיגשרו את מפלס המסילה אל פני הקרקע. העבודות המבוצעות כעת כוללות גם הקמת מעבר להולכי רגל ורוכבי אופניים מתחת לתוואי מסילות הרכבת הקלה.

נחל פרדסים, דצמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

"התוכנית המבוצעת תואמה ואושרה על ידי גורמי התכנון השונים בוועדה לתשתיות לאומיות, בעירייה וברשות נחל הירקון, וכוללת התייחסות אקולוגית לחיבור המעברים מתחת לגשר אל תוואי הנחל הקיים.

"לעניין גדר קריית עתידים, מבדיקה שנעשתה על ידי אגף פיקוח בנייה התברר כי מדובר בגדר חיונית מבחינה בטיחותית. למרות פנייתנו החוזרות אל מגיש התלונה לא התקבל תצהיר מפורט הכולל את מועד תחילת הבנייה כמקובל. לכן, לא הוגש דוח לתביעה משפטית בגין בניית הגדר. כיום, חלפו למעלה מחמש שנים מיום הקמתה ולפיכך חל חוק התיישנות בגין העניין.

"ניכוש הצמחייה הינו באחריות רשות ניקוז הירקון ויש לפנות אליהם למענה בנושא. לאחר סיום העבודות במקום יבוצע שיקום נופי וחיבור המעברים מתחת לגשר אל תוואי הנחל הקיים".

סגן ראש העיר הממונה על תחום איכות הסביבה, קיימות ושיפור פני העיר, ראובן לדיאנסקי, מסר בתגובה: "במסגרת סקר מקצועי שנעשה לפני מספר שנים אותרו עשרות אתרי טבע בעיר שעלינו לשמר, לפתח ולהנגיש לציבור. אני גאה על כך שזה נעשה ואנחנו ממשיכים לעשות. אתר הטבע 'נחל הפרדסים', הצמוד לשכונת נווה שרת הוא אחד מהם.

"לפני כשנה עיריית תל אביב סיימה את שלב ב' של עבודות השיקום והפיתוח של הנחל. עבודות נת"ע המבוצעות בו צריכות להיעשות בשיא הרגישות ותוך שמירה מרבית של הטבע. בסיום העבודות אדרוש ואדאג לביצוע עבודות שיקום של הנחל על מנת להחזיר אותו, עד כמה שניתן, למצב שהיה בטרם החלו העבודות".

"עבודות נת"ע המבוצעות בו צריכות להיעשות בשיא הרגישות ותוך שמירה מרבית של הטבע. בסיום העבודות אדרוש ואדאג לביצוע עבודות שיקום של הנחל על מנת להחזיר אותו, עד כמה שניתן, למצב שהיה לפני העבודות"