נושא
הרכבת הקלה
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עלילות תקע ושקע במכתש רמון

הצל"ש הירוק של השבוע מוענק לשר האנרגיה יובל שטייניץ שהורה להסיר את עמודי החשמל המכוערים שהוצבו במכתש רמון - ובתנאי שאכן יקיים את ההבטחה ● גם הציון לגנאי של השבוע הוא על תנאי: תלוי בכמה זמן נת"ע שוב תדחה את סיום העבודות על הרכבת הקלה בת"א-יפו ● והטיפ: תחליף יוגורט חדש לטבעונים

עוד 703 מילים

כלי התחבורה העמוס בישראל הוא היחיד שלא חלות עליו שום מגבלות

על פעילות האוטובוסים ורכבת ישראל הוטלו מגבלות קורונה מחמירות, בעיקר בנוגע לדילול מספר הנוסעים ● אך מנהלי "סיטיפס", מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, קיבלו הודעה מפורשת כי היא מוחרגת מכולן ● לפקחי הרכבת יש סמכות אכיפה רק בכל הנוגע לתשלום עבור הנסיעה, וכשהם נתקלים בנוסע בלי מסכה, הם לכל היותר יכולים לבקש יפה

עוד 794 מילים
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

הרחוב המסחרי הראשי של תל אביב יהפוך בעוד מספר חודשים לאתר חפירות, לצורך הקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה, והעירייה מתכוונת לנצל זאת כדי להפריד סוף-סוף בין הולכי הרגל לרוכבי האופניים והקורקינטים ● בכך תבוא על תיקונה טעות היסטורית, שנעשתה במהלך השיפוץ הגדול ברחוב בעשור הקודם ● את המחיר ישלמו נהגי המכוניות, במהלך שמשקף את סדר העדיפויות העכשווי של העירייה

הטעות ההיסטורית, שנעשתה בזמן השיפוץ הגדול שנערך ברחוב אבן גבירול במרכז תל אביב במהלך העשור הקודם, עומדת לבוא בקרוב על תיקונה. נתיב האופניים יופרד מהמדרכה ויירד אל מפלס הכביש. בכך יבואו אל סיומן שנים של חיכוכים מתמידים בין הולכי הרגל ורוכבי האופניים, שנאלצו לחלוק את אותה מדרכה, שותפות כפויה שלא פעם ולא פעמיים הסתיימה במפגש כואב.

חידוש הרחוב המסחרי הגדול בתל אביב, שבוצע בשנים 2006-2010, לווה במחלוקת עזה על מיקומו של שביל האופניים. רוכבים, ארגוני חברה וסביבה וחלק מבכירי העירייה סברו שיש למקם את השביל במפלס נפרד מהמדרכה ועל חשבון רוחב הנתיב המוקצה למכוניות, זאת מתוך השקפה שהעיר צריכה לתעדף את הולכי הרגל ורוכבי האופניים על פני נהגי הרכבים הפרטיים. ראש העיר רון חולדאי התנגד אז בתוקף, טען שאין מספיק רוכבים בעיר ושאין הצדקה לייחד להם נתיב נפרד. הוויכוח הציבורי הפך לסמל לפער בין תפיסות העולם בכל הנוגע לסדרי העדיפויות הראויים בתכנונה של עיר ובהקצאת המשאבים הציבוריים.

גודל הטעות התברר במהירות: היקף השימוש באופניים ככלי תחבורה בתל אביב גדל בחדות, כיום משתמשים כ-70 אלף מתושבי העיר באופניים כאמצעי התנועה העיקרי לעבודה, ללימודים ולסידורים. רבים מהם רוכבים באבן גבירול על שביל, שהוא למעשה חלק צבוע של המדרכה, והתוצאה: צפיפות רבה וחיכוך בלתי פוסק עם הולכי הרגל. הרוכבים נאלצים להאט ולתמרן בין הצועדים, בעוד הולכי הרגל חשים מאוימים דווקא במקום שבו הם אמורים לחוש בטוחים ומוגנים, איום שרק מחמיר כשמדובר בקשישים, בהורים עם ילדים בעגלות או באנשים עם מוגבלויות.

בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגוברת של הקורקינטים והאופניים החשמליים, המצב על מדרכות העיר הלבנה הפך לבלתי נסבל.

הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב
הדמיית שביל האופניים החדש המתוכנן ברחוב אבן גבירול בתל אביב

במהלך השנים חולדאי הפנים שהעתיד טמון בדו-גלגליים ובהולכי הרגל, וכיום העירייה נוקטת מדיניות אגרסיבית של העדפה שלהם על פני המכוניות הפרטיות.

סימנים פומביים ראשונים לכך שהופנם הצורך בשינוי נשמעו כבר בראשית 2019, כאשר בתשובה לשאילתה של חברת המועצה שלי דביר אמר חולדאי ש"העלייה בכמות האופניים יצרה מצב שאנחנו צריכים למצוא פתרון לעתיד", והבהיר שהפרדת שביל האופניים מהמדרכה נשקלת בחיוב. מאז, המתכננים והמהנדסים בעירייה ישבו על שולחנות השרטוט, ונראה שכעת הבשילו התנאים לשינוי.

בפועל, זה יקרה במקביל לעבודות על הקו הירוק (השני) של הרכבת הקלה, שיעבור לכל אורכו של אבן גבירול. הרכבת תיסע מתחת לאדמה, אבל לאורך הרחוב יהיו לה ארבע תחנות (קפלן/דיזנגוף, העירייה, ארלוזורוב ושדרות נורדאו), כך שהאזור של אבן גבירול ייכנס לתקופה ארוכה של עבודות תשתית.

את התקופה הזו העירייה מתכוונת לנצל לשינוי שביל האופניים: המדרכות יזכו להרחבה – גם כדי לתת עוד מקום לעסקים, בתי הקפה והמסעדות שיסבלו מאוד מעבודות הרכבת – ושביל האופניים יורד למפלס הכביש ולמעשה יחצוץ בין המדרכה לבין הכביש. השביל יהיה חד-סטרי (יפנה לכיוון הנסיעה בכל גדה של הרחוב ), ובנקודות מסוימות יבוא על חשבון אחד מנתיבי הנסיעה של המכוניות.

מיטל להבי סגנית ראש העיר תל אביב (צילום: עיריית תל אביב)
מיטל להבי, סגנית ראש העיר (צילום: עיריית תל אביב)

מדובר במהלך פשוט יחסית לאתגרים ההנדסיים הכרוכים לרוב בהקצאת נתיבים לאופניים בערים צפופות, ועדיין המתכננים נדרשו להתמודד עם כמה אתגרים, כמו המפגש בין נתיב האופניים לתחנות האוטובוס. הנתיב יעבור בין התחנות לבין נתיב נסיעת האוטובוסים, ובקרבת התחנות הוא יעלה על משטח מוגבה, עם תמרור שיסמן לרוכבים להאט ולאפשר לנוסעי האוטובוס לעלות ולרדת.

המועד לתחילת העבודות עדיין לא סופי, מהסיבה הפשוטה שהעירייה תלויה בלוח הזמנים של נת"ע (הרכבת הקלה), שכידוע יש לו נטייה להידחות (כבר כעת ידוע שהשקת הקו האדום, שתוכננה לאוקטובר 2021, תידחה לפחות בשנה).

לפי התכניות, עבודות התשתית הנרחבות ברחוב אמורות לצאת לדרך בינואר הקרוב, ואם זה אכן יקרה, זמן קצר לאחר מכן יחלו גם העבודות בנתיב האופניים.

"העבודות על הרכבת ממילא ייצרו מצב של חוסר עבירות והפחתה בקיבולת התנועה באבן גבירול", אומרת מיטל להבי, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק התחבורה, "זו ההזדמנות שלנו לייצר אלטרנטיבה. שביל האופניים במפלס המדרכה הוא מקור להתנגשויות בלתי פוסקות עם הולכי הרגל, הרציונל הוא להתאים את התשתיות לסדר העדיפויות שלנו, שבו הולכי הרגל ורוכבי הדו-גלגלי באים לפני הרכבים הפרטיים, כמו שמקובל בכל הערים המתקדמות בעולם".

עוד 581 מילים

סוף השדרה שמאלה

האיחור המשמעותי בהקמת הרכבת הקלה, שנחשף בזמן ישראל, רק הגביר את החרדה והייאוש בשדרות ירושלים ביפו ● הרחוב הראשי - שהיה פעם זירת מסחר עירונית שוקקת - הפך לאזור רפאים, ועיריית תל אביב מתקשה לסייע לסוחרים המתוסכלים ● השבוע הושק שם מבצע חדש לרוכשים באפליקציה, אבל הטבות משמעותיות יותר - כמו הנחה בארנונה לעסקים הגוועים - נבלמות על ידי המדינה ● ואיפה ראש העיר? "מאז שהתחילו העבודות - לפה הוא לא בא"

עוד 1,723 מילים

דחייה משמעותית בהשקת הרכבת הקלה

פרסום ראשון השקת הקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן, שתוכננה לסוף השנה הבאה, תידחה בתקופה משמעותית ● בנוסף, צפויות ככל הנראה חריגות בתקציב הפרויקט, שעמד במקור על כ-16 מיליארד שקלים ● את הבשורה הדרמטית הזו קיבלו אתמול חברי דירקטוריון נת"ע מהיו"ר רם בלינקוב ● כשנשאל לגבי פרטים מדויקים יותר – משך הדחייה והיקף החריגות – בלינקוב אמר שהדברים יתבהרו במהלך השבועות הקרובים

חדשות רעות לתושבי גוש דן ולענף התחבורה בכלל:

השקת הקו הראשון של הרכבת הקלה, שתוכננה לסוף השנה הבאה (אוקטובר 2021), תידחה בתקופה משמעותית. בנוסף, צפויות ככל הנראה חריגות בתקציב הפרויקט, שעמד במקור על כ-16 מיליארד שקלים.

את הבשורה הדרמטית הזו קיבלו אתמול חברי דירקטוריון נת"ע מהיו"ר רם בלינקוב. כשנשאל לגבי פרטים מדויקים יותר – משך הדחייה והיקף החריגות – אמר שהדברים יתבהרו במהלך השבועות הקרובים.

זעזוע גדול בחברה

מאז שהחלו העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה, לפני כחמש שנים, דבקה נת"ע בעמדתה שהקו ייצא לדרך במועד המתוכנן.

לפני כחצי שנה החברה עברה זעזוע גדול: המנכ"ל יהודה בראון התפטר בעקבות מחלוקת על סמכויות עם היו"ר החדש בלינקוב, ובעקבותיו פרשו רוב בעלי התפקידים הבכירים בחברה.

מינויו של המנכ"ל החדש, חיים גליק, לשעבר מנכ"ל עיריית ראשון לציון ואוניברסיטת בר אילן, לווה בביקורת (בין השאר של יו"ר ועדת הביקורת של נת"ע) משום שאין לו רקע בתחום התחבורה.

בחודשים האחרונים נפוצו הערכות שהפרויקט לא יעמוד בלוחות הזמנים, בגלל עיכוב בקידום הקו בתחומי בני ברק. למרות זאת, לפני כמה שבועות הבהיר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', ש"דחייה בפתיחת הקו האדום אינה מקובלת".

סמוטריץ' בוודאי לא ישמח לשמוע את החדשות הטריות.

בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל המסתמן.

בלינקוב אמר בישיבת הדירקטוריון שהמצב "רע מאוד", וש"הולך להיות איחור משמעותי ביותר". מותר לשער שבעקבות זאת תפרוץ מלחמת האשמות בין ההנהלה הנוכחית להנהלה הקודמת על האחריות למחדל

המנכ"ל גליק אמר בישיבת הדירקטוריון שבתקופת ההנהלה הקודמת הייתה בחברה "מדיניות של הסתרה".

גורם בכיר בנת"ע אומר ש"אכן היו הרבה שאלות קשות שההנהלה הקודמת לא נתנה עליהן תשובות, אבל ההנהלה הנוכחית מתעסקת הרבה יותר מדי בעבר מאשר בעתיד. זה טבעי כשנכנסת הנהלה חדשה, אבל הם מגזימים עם זה".

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' (משמאל) וקודמו בתפקיד ישראל כץ, בנסיעת הבכורה בקו הרכבת המהיר בין ירושלים לתל אביב, היום (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

השלכות מרחיקות לכת

מעבר להיבט התחבורתי ולצורך הדחוף לחלץ את גוש דן מהפקק, לכל דחייה בהשקת הקו האדום (שכנראה תגרור דחיות נוספות גם בהשקת הקווים הבאים) צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת.

ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור

ביפו, למשל, אזור העבודות לאורך שדרות ירושלים התרוקן כמעט לחלוטין מעסקים, והתושבים ובעלי העסקים כמהים לסיום העבודות ולהתנעת הרכבת הקלה שתזרים חמצן לאזור.

רבים מהם היו סקפטיים כששמעו את ההבטחות החגיגיות על השקת הרכבת באוקטובר 2021, ונראה שכמו תמיד בישראל, כשמדובר בלוחות זמנים של פרויקטים תשתיתיים גדולים – הפסימיות הייתה מוצדקת.

תגובת נת"ע טרם התקבלה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 378 מילים ו-1 תגובות

תחבורה אווירת משבר ברכבת הקלה: שכרה את יועץ התקשורת של גנץ

נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, נקלעה לסחרור עם עזיבת המנכ"ל לפני ארבעה חודשים ● מאז הודיעו בכירים נוספים על עזיבתם ● רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את יו"ר הדירקטוריון, שהחליט לשכור את יועץ התקשורת רונן צור

דירקטוריון נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, שכר את שירותי יועץ התקשורת רונן צור. מדובר בצעד שנוי במחלוקת מפני שלנת"ע כבר יש מערך הסברה ודוברת, ולא ברור מדוע צריך לשלם מכספי ציבור גם ליועץ חיצוני.

צור, שייעץ בבחירות לבני גנץ (ועוד קודם לכן שימש כקמפיינר של כחול-לבן בבחירות שנערכו באפריל), נחשב לאחד מיועצי התקשורת היקרים בשוק, אם כי גורם המעורה בפרטים אומר שהוא "עשה מחיר" לנת"ע, ומספק את שירותיו בתעריף ש"לא משתווה לסכומי העתק שרצים במערכת הפוליטית", כהגדרתו.

הפנייה לצור מבטאת את אווירת המשבר שאליו נקלעה נת"ע, וכנראה גם את רצונו של יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב, לשפר עמדות בחזית התקשורתית.

רם בלניקוב (צילום: Flash90)
רם בלניקוב (צילום: Flash90)

החברה נכנסה לסחרור כשהמנכ"ל המוערך, יהודה בר-און, עזב לפני כ-4 חודשים בעקבות מאבקי אגו וסמכויות עם בלניקוב.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה

אלא שזו הייתה רק תחילתו של אירוע מתגלגל: לאחר התפטרותו של בר-און שלחו 10 סמנכ"לים בנת"ע מכתב לשרי האוצר והתחבורה והפצירו בהם להחזיר אותו לתפקיד (צעד שמשמעותו בפועל היא הדחתו של בלינקוב).

בלינקוב, בלשון המעטה, לא אהב את הפנייה הזו, ומכאן זה רק הלך והסלים.  בשבועות האחרונים שורה של בכירים בחברה הודיעו על עזיבתם: היועצת המשפטית ומזכירת החברה עו"ד טל דגן, סמנכ"ל המשאבים שרון וולפר, המשנה למנכ"ל שי יפתח, וסמנכ"ל התכנון ניר קוגל.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה.

לפי דיווח ב"גלובס", בישיבת דירקטוריון שנערכה בשבוע שעבר התבטא מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, בחריפות כלפי המנהלים הנוטשים, ואף שיגר לעברם איום מפורש.

לפי "גלובס", אמר קוינט "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת".

רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את בלינקוב וחברי הדירקטוריון, ודחף להחלטה לשכור את שירותיו של צור. כך נוצר מצב מוזר שבו הדירקטוריון למעשה מתנהל בנפרד מהחברה עצמה מבחינה תקשורתית, וכל זה בעת שוועדת איתור מטעם הדירקטוריון ממיינת מועמדים לתפקיד המנכ"ל.

רונן צור, אגב, הרבה להתראיין בימים האחרונים בענייני הבחירות.

בקשה להתייחסות לדברים הועברה לדוברות נת"ע, אך לא התקבלה תגובה.

הדברים הבאים נמסרו ממשרדו של רונן צור: "נת"ע עוברת בתקופה האחרונה אתגרים משמעותיים, במספר מישורים, המחייבים היערכות ראויה. צירפנו יועץ אסטרטגי מוביל בהתאם לכללי רשות החברות הממשלתיות, כפי שנעשה בעשרות חברות. שכר הטרחה עומד על 18,000 שקל בחודש".

עוד 392 מילים

לנפגעים הוותיקים מהעבודות על הרכבת הקלה בירושלים ועל הקו האדום בדרך בגין בתל אביב, מצטרפים גם בעלי עסקים בשדרות ירושלים ● עורק החיים הראשי של יפו ייסגר ל-28 חודשים ● תושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם ● פרשנות

השבוע ייסגרו לתנועת כלי רכב גם הקטעים הצפוניים של הנתיב המזרחי בשדרות ירושלים, ובכך תושלם נעילת עורק החיים הראשי של יפו ל-28 החודשים הקרובים. התנועה בשדרה תתאפשר רק ברגל על המדרכות, ובאופניים במרכז השדרה, בנתיב צר שתחום בין גדרות ברזל.

מחר (שני) בשעות אחר הצהריים מתוכננת הפגנה של התושבים במהלך ישיבה של מועצת עיריית תל אביב (-יפו…), ואילו הדיון בעתירה שהוגשה לבית המשפט נדחה לספטמבר. בשלב הזה קשה להאמין שהמהלך הפיך, ונראה שתושבי יפו יצטרכו לחיות – או להיחנק – עם המציאות שנכפתה עליהם. בעיתוי המורכב הזה, להלן כמה הערות על המחלוקת שמאיימת לסדוק את המקף שמחבר בין תל אביב ליפו:

1. תתפלאו, אבל זה הרע במיעוטו

חלק מהיפואים בוודאי לא יאהבו את ההנחה הבאה, אבל נראה שבמצב שנוצר ההחלטה על סגירה מלאה של השדרה היא הרע במיעוטו. החלופה – סגירה לסירוגין של נתיבי השדרה, היתה עולה, ככל הנראה, בדחייה של כשנה במועד סיום העבודות.

אם תושבי יפו היו צריכים לבחור בין סגירה מלאה עד אוקטובר 2021 (תאריך היעד הנוכחי לנסיעת הבכורה של הרכבת), לבין סגירה לסירוגין וחיים בתוך אתר בנייה ענק עד סוף 2022, נדמה שרובם היו בוחרים באפשרות הראשונה, ובצדק.

2. הפרת הבטחה וכשלון בהעברת המסר

אם ככה, מה הבעיה? או, יש הרבה.

גם אם מהותית התקבלה ההחלטה הנכונה, האופן שבו היא התקבלה, ובעיקר הדרך שבה תווכה לציבור ושבה העירייה והעומד בראשה התנהלו ומתנהלים מול התושבים, היא כישלון מתמשך.

זה התחיל בהפרת הבטחה. התוכניות המקוריות היו לסגור את נתיבי השדרה לסירוגין. זה מה שהתושבים ובעלי העסקים בשדרות ירושלים ידעו. כבר לפני כשנה התברר שהתוכנית הזו בעייתית: בבדיקות מקדימות שבוצעו על ידי נת"ע, התברר שמוביל המים המיושן, שעובר מתחת לכביש, נמצא במצב ירוד ושחייבים לחזק אותו בשכבה עבה של בטון, כדי שישרוד את העבודות והקידוחים.

רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין

היה ברור שהטיפול הזה יאריך את משך העבודות ויחייב לשנות את לוחות הזמנים. לפי גורמים המעורבים בפרויקט, בעירייה לא מיהרו לחלוק את המידע הזה עם התושבים. רק ערב פסח (ופסחא, והרמדאן), שבועות ספורים לפני תחילת העבודות, נודע לתושבים שהתוכניות שונו ושהשדרה תיסגר לחלוטין.

לא ברור אם מדובר ברשלנות הסברתית או בכוונת מכוון שנועדה לצמצם את מרחב התמרון והמחאה של התושבים; מה שבטוח – הפרויקט יוצא לדרך עם תחושה של רבים מתושבי יפו שעבדו עליהם בעיניים ועם אובדן אמון מוחלט בעירייה.

לאור ההתפטרות של המנכ"ל המוערך של נת"ע, יהודה בר-און, רבים גם מפקפקים עכשיו ביכולת של החברה – שעד כה עמדה בלוחות הזמנים והתנהלה ביעילות יחסית למקובל בעולם התשתיות הישראלי – לסיים את העבודות בזמן. ואם הרכבת לא תיסע באוקטובר 2021, אזי היפואים ייצאו קרחים מכל הצדדים.

בהקשר של לוחות הזמנים, אגב, קיבלתי מהעירייה את ההתייחסות הרשמית הבאה:

"העירייה קיימה מספר רב של פגישות בנושא עם אנשי המקצוע של נת"ע והנושא נבחן מכל היבטיו.
לצערנו, עמידה בלוח הזמנים שהכתיבה המדינה – פתיחת הקו האדום באוקטובר 2021 מחייבת את סגירת הרחוב.
העירייה מכירה בקשיי התושבים ומספקת פתרונות כדוגמת שאטלים חינמיים".

3. אחרי הפרת ההבטחה, הגיע ניתוק המגע

פניות של תושבים ושל עיתונאים לעירייה בנושא העבודות ביפו נענו בתשובה לקונית – 'פנו לנת"ע, זה פרויקט שלה'. הרכבת הקלה/תחתית היא אכן פרויקט לאומי/ממשלתי, ונת"ע היא הזרוע המבצעת של משרד התחבורה, אבל עירייה, בוודאי עירייה רבת עוצמה כמו תל אביב, לא יכולה להתנער מכל אחריות לנעשה בשטחה וכשתושביה מביעים מצוקה לשגר אותם באדישות אל החברה שמבצעת את העבודות.

כשעיריית תל אביב רוצה, כידוע, היא יודעת לעמוד על שלה ולהיאבק בהנחתות ממשלתיות ואף למנוע אותן. האמת היא, שההחלטה על הסגירה המלאה של השדרה היא על דעת עיריית תל אביב (וכאמור – לגופו של עניין בצדק), אבל ההתחמקות שלה ושל רון חולדאי מלהתייצב מול התושבים, לתקשר איתם ולהקשיב למצוקותיהם – מביכה. יש הרבה דברים שעיריית תל אביב בעידן חולדאי מצטיינת בהם (לצד לא מעט טעויות שנעשו); יחסי אנוש ורגישות כנראה לא יככבו בראש הרשימה.

שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
שדרות ירושלים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

4. מי יפצה את הנפגעים

בסוף חודש מרץ, כזכור, נחת במפתיע טיל במושב משמרת בשרון והרס בית מגורים. למחרת סיפר לי עמיר ריטוב, ראש מועצת לב השרון, על ההתרשמות שלו ממהירות התגובה של הביורוקרטיה הממשלתית: "הטיל נפל לפנות בוקר, ולפני שבע בבוקר כבר הסתובבו שם אנשי מס רכוש והתחילו לדאוג לבית שהמשפחה תקבל במקום זה שנהרס".

מדינת ישראל מתייחסת לפגיעה כלכלית באזרחים כתוצאה מאירועים מלחמתיים כאל עניין לאומי ולוקחת עליה אחריות. כך גם בסבבי הלחימה בעוטף עזה. כשמדובר, לעומת זאת, בפגיעה אנושה באזרחים ובעסקים קטנים בגלל פרויקטים של תשתיות לאומיות, המדינה מתעלמת לחלוטין ומפקירה את האזרחים לנפשם.

כך היה בעבודות על הרכבת הקלה בירושלים, כך קרסו עסקים קטנים רבים באיזור החפירות בקרליבך/דרך בגין בתל אביב, וכך עכשיו בשדרות ירושלים. נכון שבעוד כמה שנים, כשהרכבת תצא לדרך והמדרחוב היפואי, בתקווה, יהיה שוקק חיים וקונים, בעלי העסקים בשדרה ייצאו נשכרים; אבל לרובם אין אפשרות ונזילות להחזיק מעמד עד אז. כבר עכשיו יותר ויותר חנויות בשדרה נראות מוגפות ונטושות.

גורם בכיר בפרויקט אומר שמדובר בכסף קטן לעומת העלות הכוללת של הרכבת הקלה שעומדת על מיליארדים רבים, אבל ידו של האוצר קפוצה וגם קולו של שר התחבורה לא נשמע; בכל הנוגע למרכז תל אביב, אחרי עיכוב ממושך הקימה עיריית תל אביב קרן לפיצוי העסקים הקטנים, אבל מדובר בסכומים מגוחכים ביחס להיקף הפגיעה הכלכלית.

ביפו המצב קשה עוד הרבה יותר, ובעלי העסקים – שיעבירו את השנתיים הקרובות מול כביש חסום, ותפאורה של בורות ואבק – אפילו לא מקבלים הנחה בארנונה.

אחר כך מתפלאים למה בכל מקום שבו מתוכנן פרויקט תשתיות בעל חשיבות לאומית, התושבים מערימים קשיים ועושים הכל כדי לחסום אותו בגופם. הם יודעים שמהפרויקט הזה מדינה שלמה תיהנה – ואילו הם היחידים שישלמו את המחיר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם - ובוכים. במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים. עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר... המשך קריאה

מסכנים. מקבלים רכבת קלה/תחתית בחינם – ובוכים.
במקום הבכי יש לפעול שהעבודה תתנהל 24/7 ולא לא כיום שביום ו מפסיקים עד יום א ובלילה לא עובדים.
עבודה 24/7 תיעל את העבודה ועשויה לקצר את העבודה בחצי לרווחת התושבים.
תושבי יפו – עשו משהו נכון.

עוד 855 מילים ו-1 תגובות

פרשנות בר-און יורד מהרכבת לפני שהגיעה לתחנה

במשרדים של נת"ע הוצב לוח אלקטרוני הסופר את השניות לאחור לתאריך היעד של השקת הרכבת: אוקטובר 2021 ● אל המועד הסופי, מנכ״ל החברה יהודה בר-און - האיש שמזוהה עמה יותר מכל - כבר לא יגיע ● אתמול התפטר במפתיע, בעקבות חיכוכים עם יו״ר הדירקטוריון ● אך את האזרחים שסובלים בינתיים מכבישים סגורים, כל זה לא מעניין

מעל פעילותה של נת"ע, החברה הממשלתית שבונה את הרכבת הקלה של גוש דן, מרחף בכל רגע נתון המועד הגורלי: אוקטובר 2021, תאריך היעד לנסיעת הבכורה של הקו האדום.

עמידה בדדליין הזה הפכה לסמל, למבחן של כבוד, לתעודת הגמר בתום מירוץ של יותר משש שנים: עד כדי כך הוא נוכח בחייה של החברה, שבמשרדים של נת"ע בחולון הוצב לוח אלקטרוני ענק שסופר את השניות לאחור.

שעון הספירה לאחור בכניסה למשרדי נת״ע (צילום: נת״ע)
שעון הספירה לאחור בכניסה למשרדי נת״ע (צילום: נת״ע)

גם כשפה ושם התפרסמו ידיעות על אי עמידה בלוחות הזמנים, בנת"ע המשיכו לטעון בתוקף שתאריך היעד לא השתנה. היום ניתן לומר בזהירות, שיש הרבה פחות ודאות מאתמול שהחברה אכן תעמוד בו. התפטרות של מנכ"ל דומיננטי בעיצומו של פרויקט כל כך רגיש ומורכב היא אירוע שקשה לצפות את השלכותיו.

לכל אדם יש תחליף, ומטבע הדברים גם במקום יהודה בר-און, המנכ"ל המתפטר, ימונה מנהל אחר. שר התחבורה, ישראל כ״ץ, ניסה לשדר אתמול אווירה של יציבות ומיהר להודיע כי הנחה את הדירקטוריון לאתר מנכ"ל חדש.

פשוט זה לא יהיה: בר-און מזוהה עם פרוייקט הרכבת הקלה, ובשנים האחרונות חי ונשם אותו 24 שעות ביממה. גם מתנגדיו, כמו חבר דירקטוריון שאיתו שוחחתי, מתארים אותו כבולדוזר שידע לרתום את הכפופים לו לעבודה קשה, רחוק מהתדמית העצלה של חברה ממשלתית בנוסח הישן.

יהודה בר-און (צילום: נת״ע)
יהודה בר-און (צילום: נת״ע)

הדומיננטיות שלו הפכה מיתרון לחיסרון מהרגע שבו רם בלינקוב מונה ליו"ר הדירקטוריון.

בעוד היו"ר הקודם, יאיר שמיר, נתן לבר-און יד חופשית לחלוטין – לפי המבקרים חופשית מדי – בלינקוב דרש להיות מעורב מאוד. עד מהרה התפתחו בין היו"ר למנכ"ל חיכוכים ומאבקים על סמכויות, גבולות גיזרה, שליטה ואגו. היה ברור שזה לא יכול להימשך לאורך זמן ושאם מישהו ייאלץ לעזוב – זה יהיה המנכ"ל.

הסוגיות הפרסונליות לא אמורות להעסיק את הציבור הרחב; ההשלכות האפשריות על פרויקט התחבורה היקר והחשוב ביותר שמתרקם במטרופולין דן הם כבר עניינם הישיר של מיליוני ישראלים.

ביפו מרגישים את זה בימים אלה היטב: ההחלטה לסגור לחלוטין את שדרות ירושלים לתנועת כלי רכב פוגעת באורח אנוש בעסקים ובחופש התנועה של אלפי תושבים. בנת"ע נימקו את הסגירה המלאה בכך שחסימה של נתיב אחד לסירוגין תכפיל את משך העבודות ותדחה את השקת הרכבת בכשנתיים. עם שדרה סגורה, הבטיחו בנת"ע, נגיע מוכנים לאוקטובר 2021.

עכשיו רק נותר לתאר מה יקרה אם למרות המצור שהוטל על יפו, הרכבת לא תצא מהתחנה בזמן: תושבי יפו ירגישו, בצדק, שנפלו קורבן לתרמית, והם לעולם לא יסלחו על זה – לא לרכבת הקלה ולא לעיריית תל אביב.

הקמת רכבת קלה/תחתית בתוך המתחם האורבני הצפוף והיקר בישראל משולה למשחק מחשב שבו בכל שנייה מתרומם מולך אויב חדש: בבני ברק העירייה התנכלה וניסתה לטרפד את החפירות בגלל שבוצעו עבודות חיוניות בשבת; ברמת גן התנגדו למעבר של הרכבת על פני השטח ועתרו לבג"ץ; ברחוב ארלוזורוב בתל אביב מוחים על כריתת עצים; וביפו התושבים עוד לא אמרו את המילה האחרונה במאבק.

כולם (טוב, לא כולל בני ברק) צודקים, אבל אם רוצים רכבת מטרופולינית, יש לזה מחיר. בפועל, כולם רוצים רכבת – אבל לא מוכנים לשלם את המחיר.

במכתב הפרידה שלו מעובדי נת"ע התגאה בר-און בכך שמתחת לתל אביב כבר חפורים עשרות קילומטרים של מנהרות. רוב התחנות התת קרקעיות כמעט מוכנות. ההליכה מתחת לאדמה בתוואי הרכבת היא מחזה סוריאליסטי מעט: אתה יכול רק לנחש אם מעליך רחוב אלנבי, נחלת בנימין או אולי דווקא הרצל.

מנהרות הרכבת הקלה מתחת לתל אביב
מנהרות הרכבת הקלה מתחת לתל אביב

בקצה המנהרה כבר אפשר לראות את האור של הרכבת, שאמורה לצאת לדרך בעוד שנתיים ו-4 חודשים. אם זה לא יקרה בזמן, מי שיידרש לתת דין וחשבון לציבור כבר לא יהיה יהודה בר-און – אלא המנכ"ל החדש, השר הנכנס, והדירקטוריון שיחזיקו אז במושכות, ושכבר עכשיו יכולים לשמוע את השעון מתקתק לאחור.

עוד 539 מילים

דרמה ברכבת הקלה: מנכ"ל חברת נת"ע התפטר במפתיע

לאחר 5 שנים בתפקיד, מנכ"ל נת"ע, יהודה בר-און הודיע על פרישה ● ההחלטה מגיעה ככל הנראה על רקע מתיחות עם יו"ר הדירקטוריון שנכנס לתפקיד לפני כחצי שנה ● "בשנים האלה, שהיו מאתגרות ומרתקות, חוללנו כאן מהפכה"

סגירה
בחזרה לכתבה