במאמר שפרסם מר לירז רימון הוא טען שפרדס חנה איבדה שליטה. ואני טוען בדיוק ההיפך. פרדס חנה החזירה את השליטה לידי הרוב.

נתחיל בעובדות:

לפני שבועיים קיבלתי טלפון מגמלאי תושב פרדס חנה אשר הולך למועדון גיל הזהב בעירו.

הגמלאי נחשף לכך שבמועדון הפיס שהוא כמו הבית השני שלו יערך אירוע פוליטי בו יוקרן הסרט "המעבדה חברון" וכן תתקיים שיחה מיוחדת על הכיבוש והממשלה החדשה.

לפני שבועיים קיבלתי טלפון מגמלאי תושב פרדס חנה אשר הולך למועדון גיל הזהב בעירו. הגמלאי נחשף לכך שבמועדון הפיס שהוא כמו ביתו השני יערך אירוע פוליטי בו יוקרן הסרט "המעבדה חברון"

אותו גמלאי ציין בפני שהוא עצמו שירת בחברון וגאה בכך שזכה להגן על יהודים, אבל מה שהכי הציק לו היה שלקחו את מועדון הפיס של הגמלאים, מקום הכי לא פוליטי בעולם, והכניסו אותו לקלחת הפוליטית.

ואכן תקנון מפעל הפיס קובע חד משמעית שאסור לקיים שום פעילות פוליטית או מפלגתית באף אחד ממבני מפעל הפיס, לא שוברים שתיקה ולא להבה. לא סרט  בעד הכיבוש ולא שיחה נגד הממשלה. כלום.

מבני הפיס זה אי של שפיות ותרבות ולא פלגנות ופוליטיקה.

ואכן, מיד לאחר שפניתי לראשת המועצה ולחברי המועצה הם הבינו זאת ורובם המוחלט הביעו תמיכה בהסרת הסרט ממבנה הפיס. יודגש כי האירוע התקיים כסדרו במקום פרטי. אף אחד לא הפגין נגד הקרנת הסרט במקום פרטי. ההיפך הגמור. לאף אחד אין רצון לסתום פיות, אנחנו מדינה דמוקרטית. אך רוב אזרחי ישראל לא מוכנים לממן מכיסם הפרטי סרטים ותעמולה שפוגעים בחיילי צה"ל ומציגים אותם כמתעללים בפלסטינים.

לאחר מכן הודיעו ארגוני היוצרים, שהם כולם מחוץ לפרדס חנה, שיבואו לארגן שם הקרנת של הסרט במחאה דמוקרטית.

מנגד תושבי פרדס חנה, ביניהם נכי צה"ל ומשפחות שכולות, הודיעו שיבואו להפגין גם.

תקנון מפעל הפיס קובע שאסור לקיים פעילות פוליטית או מפלגתית במבנים שלהם, לא שוברים שתיקה ולא להבה. לא סרט בעד הכיבוש ולא שיחה נגד הממשלה. מבני הפיס הם אי של שפיות ותרבות ולא פלגנות

מדובר היה בחגיגה דמוקרטית להפליא, בה שני הצדדים עמדו אחד מול השני וכל אחד הביע את עמדתו.

אני אישית לא יכולתי לצערי לבוא להפגנה מסיבות אישיות, אך השתתפו בהפגנה יו"ר בצלמו ופעילי הארגון.

יודגש ויובהר כי אני נגד השלט "שמאלנים בוגדים". לא זו בלבד שאני נגד השלט ואם הייתי בהפגנה הייתי פועל להורידו, אני עצמי הגשתי בעבר תלונה לפרקליטות המדינה נגד שלטים אלו בטענה להסתה. הפרקליטות אגב טענה שמדובר בחופש הביטוי.

במהלך ההפגנה, לקראת סופה, נוצרו מעגלי שיח ואני גאה בזה. מי שבין השאר יזם ודחף את מעגלי השיח היה יו"ר בצלמו יהודה פואה שהשתתף בהפגנה.

לירז רימון מצטט פעיל ימין שאמר לו: "אין לי שום דבר נגדכם. למרות שאני לא מסכים אתכם אני חושב שאתם אנשים מצויינים".

לירז מציין את זה בהתפעלות אך אין פה שום דבר מוזר. מעולם לא טענתי או טען ארגון בצלמו שרק אנחנו ציונים או פטריוטים. ההיפך הגמור, רוב השמאל הינו ציוני. כמו שגם רוב הימין בעד זכויות אדם.

מדובר היה בחגיגה דמוקרטית להפליא, בה שני הצדדים עמדו אחד מול השני וכל אחד הביע את עמדתו. יודגש ויובהר כי אני נגד השלט "שמאלנים בוגדים" ואם הייתי בהפגנה הייתי פועל להורידו

ישנה מחלוקת מהותית איך מיישמים זאת בשנת 2022 ואת זה מכריעים בבחירות.

הציבור, כמו שאנחנו רואים בבחירות, הצביע ברוב עצום בעד מחנה הימין. ולא רק זאת, מחנה השמאל הקיצוני נמחק והשמאל כולו כמעט חדל מלהתקיים. ישנו מחנה מרכז.

הציבור הישראלי מאס בשמאל הקיצוני ולא מוכן לתת לו במה מרכזית. וזה בדיוק עומק הנקודה. תושבי ישראל לא מוכנים לממן את מופעי השנאה נגד חיילי צה"ל. אני מזכיר שוב כי אין ויכוח על חופש הביטוי אבל יש ויכוח על חופש השיסוי וחופש המימון.

וכמו שאמרה ראשת מועצת פרדס חנה: ישנו ויכוח פוליטי שנים רבות. חיילי צה"ל הם מחוץ לוויכוח הזה וגם מבני ציבור. יתכבד כל אחד ויעשה כנסים כאוות נפשו באולם פרטי.

לסיכום אני גאה באירוע בפרס חנה. האירוע בפרדס חנה הוכיח שהדמוקרטיה הישראלית חזקה מתמיד.

הסרט הוקרן במימון פרטי, תושבי האזור לא הוצרכו לשלם בניגוד לרצונם על תעמולה נגד חיילי צה"ל לשיטתם, התקיימו שתי הפגנות מחאה דמוקרטיות ולגיטימיות ואף התקיימו בהם מעגלי שיח.

הסרט הוקרן במימון פרטי, תושבי האזור לא הוצרכו לשלם בניגוד לרצונם על תעמולה נגד חיילי צה"ל לשיטתם, התקיימו שתי הפגנות מחאה דמוקרטיות ולגיטימיות ואף התקיימו בהם מעגלי שיח

הלוואי שנצליח לשמר את הרוח הזאת בכל מקום אחר בארץ.

שי גליק, 33, הוא מנכ"ל ארגון בצלמו, לזכויות אדם ברוח יהודית, הפועל למען ערכי צדק משפט ומאבק בשחיתות משפטית. הוא איש מחשבים שאוהב לעזור לאנשים ולא מסוגל להשאר אדיש לעוולות. הוא אוהב משחקי שחמט ואוספים, בהם, אוסף של מאות מחזיקי מפתחות. אם יש למישהו מחזיק מפתחות מדובאי הוא ישמח לקבל.