זהר פלטי (צילום: מכון וושינגטון)
מכון וושינגטון
זהר פלטי

ישראל תצטרך להחליט בקרוב אם להוביל את התקיפה באיראן

ראש האגף המדיני־ביטחוני לשעבר זהר פלטי מבהיר בריאיון חריג כי ישראל תצטרך להכריע בקרוב אם להוביל את התקיפה באיראן ומדגיש כי יש לה את היכולת המבצעית לכך ("אני לא רומז, אני אומר") ● הוא גם מבהיר כי שימור הסטטוס קוו בהר הבית הוא אינטרס ביטחוני ישראלי ומזהיר את חברי הממשלה הבאה ממלחמת דת ("לא זוכר שתא"ל פוגל היה ברמה שיכולה להבין את המשמעויות של מה שהוא עושה")

זהר פלטי, מי שהיה ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון עד לפני כעשרה חודשים, אמר אתמול (שבת) שהוא מוטרד מהמצב האסטרטגי של ישראל בנושא האיום האיראני וכי למיטב הבנתו ישראל צריכה להיערך לתקיפה משמעותית באיראן בעת הקרובה.

ברקע הקמת הממשלה הימנית, פלטי רומז כי תקיפה כזאת צריכה להישען על קונצנזוס ציבורי רחב יותר מזה הקיים. את הדברים האלה אמר לי פלטי בריאיון ב"שבתרבות" ברמת השרון.

פלטי סיים לפני כמה חודשים שירות בן 40 שנים בכוחות הביטחון, והוא ממעט להתראיין. לפני שהגיע לתפקיד ראש האגף המדיני־ביטחוני הוא סיים שירות במוסד בתפקיד ראש מנהלת המודיעין של הארגון, תפקיד בדרגת אלוף.

האגף המדיני־ביטחוני הוקם ב־2003 על ידי עמוס גלעד, שעמד בראשו 14 שנים. פלטי, בניגוד לגלעד, העדיף לא להיחשף לתקשורת. למעט ריאיון לרגל סיום כהונתו שנתן לפני כמה חודשים, אתמול, למעשה, הוא דיבר בהרחבה לראשונה על הנושאים המדיניים־ביטחוניים.

זהר פלטי (צילום: גף דוברות והסברה, משרד הבטחון)
זהר פלטי (צילום: גף דוברות והסברה, משרד הבטחון)

פלטי סיים לפני כמה חודשים שירות בן 40 שנים בכוחות הביטחון, והוא ממעט להתראיין. לפני שהגיע לתפקיד ראש האגף המדיני־ביטחוני הוא סיים שירות במוסד

במרץ 2022 קיבל פלטי בטקס בוושינגטון את מדליית השירות הציבורי מטעם מחלקת ההגנה של ארה"ב בגין "תרומתו המשמעותית לחיזוק קשרי הביטחון האסטרטגיים בין ישראל לארה"ב". מדובר באחד העיטורים החשובים של משרד ההגנה האמריקאי, שהוענקו עד כה לנשיאים, שרים ובעלי תפקידים בכירים.

עיקר השיחה עם פלטי עסקה באיראן, במצבה של ישראל מול ירדן בנושא הר הבית ובמצב בגדה המערבית.

"ארה"ב רגישה לנושא השמירה על זכויות מיעוטים"

"איראן אינה סוגיה בפני עצמה", אמר פלטי. "הביטחון הלאומי שלנו ומערכת היחסים האסטרטגית שלנו עם ארה"ב – זה מעל לכל. אי אפשר לעשות בישראל דבר בלי האמריקאים. האמריקאים יבחנו לאן הממשלה הזו הולכת – ויש לי תחושה שהממשלה תשים לנגד עיניה לחזק את 'הסכמי אברהם'. זה הישג גדול של נתניהו. השלב הבא זה (לבחון) אם סעודיה תהיה בעניין".

בנוגע לסוגיה האיראנית הבהיר פלטי: "הכול קשור אחד בשני. אי אפשר להגיע להישגים בסוגיה האיראנית בלי שאנחנו שמים לב למה שקורה באזור שלנו, ביהודה ושומרון, בנושא של שמירה על סטטוס קוו על הר הבית ושמירה על זכויות מיעוטים. ארה"ב מאוד רגישה לנושא של שמירה על זכויות מיעוטים והם יכנסו ב־2023 לשנה של קמפיינים פוליטיים".

"אי אפשר להגיע להישגים בסוגיה האיראנית בלי שאנחנו שמים לב למה שקורה באזור שלנו, ביהודה ושומרון, בנושא של שמירה על סטטוס קוו על הר הבית ושמירה על זכויות מיעוטים"

בנוגע לשלב שבו נמצאת איראן בתוכנית העשרת האורניום שלה, חזר פלטי על הידוע מפרסומים גלויים: "האיראנים נמצאים כיום בשלב הכי מתקדם ממה שאני זוכר אי־פעם בתוכנית העשרת האורניום. הם במרחק של ימים או שבועות מהיכולת להעשיר אורניום ברמה של 90%, כלומר, העשרה צבאית. זה רע מאוד אם הם יגיעו לזה.

"זה לא אומר שהם יכולים מייד לייצר נשק גרעיני, צריך כושר נשיאה ולייצר את הפצצה ויש עוד תהליכים בתוך העניין הזה. אך זה אירוע רע, שמעולם לא היינו קרובים אליו ואנחנו לא רוצים להגיע למצב של 90%".

לדברי פלטי, ישראל תצטרך לקבל החלטות "כבדות מאוד" כמו האם להוביל מהלך צבאי נגד איראן. פלטי משווה את המצב לדוקטרינת מנחם בגין מ־1981 בנוגע לכור העיראקי ולדוקטרינת אהוד אולמרט מ־2007 בנושא תקיפת הכור הסורי.

בקוקפיט נמצאות "הבנות שלנו"

במשך שנים ארוכות נאמר – בעיקר בארה"ב – שלישראל אין את היכולת לבצע תקיפה צבאית, אפילו לא בגיבוי אמריקאי, משום שרוב מתקני הגרעין באיראן נבנו עמוק מתחת לפני הקרקע.
"זה חשוב מה שהאמריקאים אומרים, אבל אני מציע שאנחנו נסמוך על היכולות שלנו ועל עצמנו.

"גם ב־2007, כשבאנו לאמריקאים עם הנתונים על הכור הסורי, הם אמרו 'לא נעשה את זה' וראש הממשלה דאז אולמרט קיבל החלטה – ועשינו את זה לבד".

אתה רומז שלישראל יש יכולות צבאיות לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית? 
"אני לא רומז, אני אומר. גם בגין קיבל החלטה ב־1981, ללא האמריקאים. אחד הדברים שהאמריקאים הכי מעריכים בעולם זה את היכולת שלנו לקבל את ההחלטות שלנו בעצמנו, לדאוג לביטחון שלנו.

"גם בגין קיבל החלטה ב־1981, ללא האמריקאים. אחד הדברים שהאמריקאים הכי מעריכים בעולם זה את היכולת שלנו לקבל את ההחלטות שלנו בעצמנו, לדאוג לביטחון שלנו"

"מי שנמצא בכוחות הביטחון ומי שעושה זאת בשב"כ, מוסד ובצבא – הם הילדים שלנו, הילדות שלנו. הן אלה שיושבות בקוקפיט והן אלה שנמצאות כלוחמות בכל מקום. אני בכוונה מדגיש את אותן הנשים – וגם את הבנים שלנו".

לתקיפה יכולות להיות השלכות כספיות קשות. הממשלה הקרובה תצטרך גיבוי ציבורי מאוד משמעותי.
"ללא ספק. אם נלך לעשות דבר כזה, זה הולך להיות אחד מאבני היסוד הביטחוניים הכי גדולים במדינת ישראל, בטח מאז 1973".

בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנימין נתניהו מוקף בחברי כנסת מהקואליציה המיועדת, אחרי בחירת יריב לוין ליו"ר הכנסת, 13 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יצחק גולדקנופף ואריה דרעי בקבינט, זו הדרך לצאת למהלך כזה, מבחינת התמיכה הציבורית הרחבה?
"אני מעדיף להיות ממלכתי. כשנכנס ראש ממשלה לחדר לא שואלים מאיזה מפלגה הממשלה הזו – הוא מייצג את כל הציבוריות הישראלית. הממשלה הזו תצטרך לקבל החלטות מאוד קשות. מבחינה חוקית יש לה את הסמכות הסוברנית לעשות זאת.

"אני מציע, אם נגיע לאירוע הזה [יש] לחשב מסלול מחדש כי זה לא עניין של ימין או שמאל, לא של חילונים ולא של דתיים. ללבנון יש יותר מ־100 אלף טילים ולאיראן טילים מדויקים – והעורף הישראלי יחטוף ברמות קשות. בנושאים אלה צריכים לשים את הפוליטיקה בצד. ישראל צריכה לעבוד כאגרוף אחד".

"ללבנון יש יותר מ־100 אלף טילים ולאיראן טילים מדויקים – והעורף הישראלי יחטוף ברמות קשות. בנושאים אלה צריכים לשים את הפוליטיקה בצד"

"מציע שלא נתעסק בהר הבית"

בנושא יחסי ישראל–ירדן. ראינו לפני כמה ימים את ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית מצטלם על רקע כיפת הסלע ואומר: "אנחנו צריכים לשקול לחוקק חוק או מהלך לשינוי הסטטוס קוו, להרשות ליהודים להתפלל". זה לא חדש, ח"כ מירי רגב ניהלה קמפיין שלם כזה – ומלך ירדן היה מאוד לחוץ. אנחנו מתקרבים לרמדאן עם ממשלה וקבינט חדשים.
"ירדן היא אחד מהנכסים האסטרטגיים הכי גדולים שיש למדינת ישראל – עם הגבול הכי ארוך איתנו.

"הביטחון הלאומי של כל אחת מהמדינות שזור יחד. האינטרס של מדינת ישראל הוא שירדן תהיה חזקה ולא מעורערת. יש לנו מערכת ביטחון חזקה ורצינית. הרמטכ"ל הבא הרצי לוי מחובר לציבוריות הישראלית והוא ידע להביא לקבינט את קציני המטכ"ל שיסבירו לשרים מה המשמעות של הפרת הסטטוס קוו בהר הבית. תהיה סדרת למידה משמעותית".

ח
ח"כ צביקה פוגל עם שמשון אלבוים, ראש מנהלת הר הבית, 21 בדצמבר 2022 (צילום: מנהלת הר הבית)

ח"כ פוגל, בעל קריירה צבאית, תא"ל, צריך באמת להסביר לו את זה?
"לא זוכר שתא"ל פוגל במילואים היה ברמה הלאומית היכולה להבין את המשמעויות של מה שהוא עושה ומה שהוא אומר. בשביל זה יש בעלי תפקידים – כמו שב"כ ואנשיו, ראש מוסד ורמטכ"ל – שיסבירו את המשמעות של הדברים האלה.

"אני מציע שלא נתעסק בתקופה הקרובה בסוגיות נפיצות הנוגעות למלחמות דת על החלקה הכי רגישה בעולם – שנקראת אל חראם א־שריף, הר הבית. על בסיס הניסיון שלי בעשור האחרון, עם כל הביקורת, גם ראש הממשלה המיועד לא ירצה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית.

"לא זוכר שתא"ל פוגל במילואים היה ברמה הלאומית היכולה להבין את המשמעויות של מה שהוא עושה ומה שהוא אומר. בשביל זה יש בעלי תפקידים שיסבירו את המשמעות של הדברים האלה"

"הוא זוכר היטב את פתיחת מנהרת הכותל בשנת 1996. אם יש אנשים שלא זוכרים את זה – יהיו אנשים סביבו שיזכירו. יש מוסדות רציניים ואני מכיר את הנשים שמנהלות כרגע חלק מהארגונים האלה. בכירות המוסד ידעו להסביר את זה ללא משוא פנים".

"המהלכים במזרח התיכון קשורים זה בזה"

בצלאל סמוטריץ' ניהל קמפיין על פירוק הרשות הפלסטינית, לא הסתיר את זה. בתפקידו כשר אוצר הוא יכול לחסום העברות כספי מיסים. הוא צריך את אישור הקבינט אבל נתניהו מדולל שם יחסית.
"שר האוצר של מדינת ישראל ילמד את תקציב הביטחון ויגלה שלהתמודד עם סוגית הגרעין האיראני עולה המון כסף.

יושב ראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 21 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יושב ראש מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 21 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"זה יעלה הרבה מיליארדים – ועוד לא התחלנו לגרד את התחתית של מה שהמדינה צריכה. אנחנו גם בדרך למזכר הבנות חדש עם ארה"ב. זה מה שנותן לנו את המטוסים המתקדמים ביותר בעולם. המדינה תצטרך עוד טייסת F-15 ועוד טייסת של F-35 אחת לפחות. צריך את האמריקאים בשביל הדבר הזה.

"המדינה תצטרך עוד טייסת F-15 ועוד טייסת של F-35 אחת לפחות. צריך את האמריקאים בשביל הדבר הזה. אני מציע שלפני שמתחילים לשחק בביטחון הלאומי, שנבין את המשמעויות מבחינה תקציבית ואת התלות שלנו"

"אני מציע שלפני שמתחילים לשחק בביטחון הלאומי, שנבין את המשמעויות מבחינה תקציבית ואת התלות שלנו – גם מבחינת המשמעויות. יש פה משוואה. [אם אתה] מעלה/מוריד בדבר אחד – יש לכך משמעויות. לא סתם קשרתי את המהלכים במזרח התיכון לארה"ב, לאיראן ולכל הדברים ביחד".

כלומר, לבטל את הרשות הפלסטינית או לפרק אותה זו פנטזיה ילדותית בלתי אפשרית?
"אני לא בעניין של לתת תיאורים צבעוניים, אם משהו הוא ילדותי או לא. אני רק אומר שמגיעים בסופו של דבר למציאות. כשאתה אחראי על הדבר הזה – צריך להבין את המשמעויות של זה. כיום כל סדר הכוחות של צה"ל מושקע ביהודה ושומרון.

"ברגע שיהודה ושומרון מתחממת כתוצאה מסוגיה כזו או אחרת, תשומת הלב של הרמטכ"ל ושל כולם הולכת ליהודה ושומרון. זה אומר רעננה, עפולה, בית שאן, ירושלים. זה כרוך בנו, הא בהא תליא. כשכולם עסוקים בזה אז פחות משקיעים בסוגיות אסטרטגיות אחרות, כמו הגרעין האיראני. ויש את הדבר הקטן הזה עזה, שאם מתעסקים עם ירושלים, יקרה מה שקרה ב'שומר החומות'".

צה"ל יורה ארטילריה לעבר רצועת עזה במבצע "שומר החומות", 17 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
צה"ל יורה ארטילריה לעבר רצועת עזה במבצע "שומר החומות", 17 במאי 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"האיראנים ידכאו את המחאה החברתית"

פלטי התייחס בסוף המפגש לשרידות השלטון האיראני ברקע הפגנות החיג'אב. לדבריו, נדמה שהמשטר האיראני יצליח לחסל את ההפגנות. אולם, הוא הוסיף כי שירותי המודיעין בעולם – כולל זה הישראלי – לא ידעו לחזות את כל המהפכות הגדולות בעולם, החל ממסך הברזל ודרך המהפכות של האביב הערבי.

"האיראנים ידכאו את המאבקים בחברה האיראנית עד עפר. הם עוד לא התחילו להשתמש בכל היחידות הנוראיות שלהם. אני מוכן לאכול את הכובע על מלא ולשמוע מחר שהשלטון שם הוחלף. צריך אומץ בלתי־רגיל למה שהנשים האיראניות עושות שם. אבל כרגע זה לא נראה שיש שם מסה קריטית כדי לחולל מהפכה".

מחאת החיג'אב באיראן, 1 באוקטובור 2022 (צילום: AP Photo/Middle East Images, File)
מחאת החיג'אב באיראן, 1 באוקטובר 2022 (צילום: AP Photo/Middle East Images, File)

"האיראנים ידכאו את המאבקים. הם עוד לא התחילו להשתמש בכל היחידות הנוראיות שלהם. אני מוכן לאכול את הכובע על מלא ולשמוע מחר שהשלטון שם הוחלף"

עוד 1,474 מילים ו-1 תגובות
סגירה