גבול ישראל–ירדן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)
Marc Israel Sellem/POOL

עוברים כל גבול

צה"ל ומפקדי משטרה בשטח אומרים לזמן ישראל כי הצליחו לסכל אשתקד כ־80% מניסיונות ההברחה – ותפסו כמעט 500 כלי נשק: "העברנו חלק גדול מתשומת הלב שלנו אל הגבול" ● אולם, פעילה בקרן "יוזמות אברהם" טוענת כי הביקוש לנשק לצורך הגנה עצמית ימשיך להיות גבוה עד שהמשטרה תפעל נגד ארגוני הפשיעה

ב־3 באוקטובר בערב איתרו תצפיתני צה"ל אדם שאוסף חבילה חשודה באזור הגבול עם ירדן, סמוך לכפר זובידאת שבגדה המערבית. החיילים ציפו לאותו אדם – בלדר של כנופיית הברחות נשק גדולה – אחרי שבועות של איסוף מודיעיני סמוי על־ידי המשטרה.

החיילים דיווחו על הממצאים למרכז המבצעים המשותף של הצבא והמשטרה – וזה שלח כוחות לשטח. כשהם הגיעו לעצור את הבלדר, אדם נוסף, שזוהה על ידי חיילים בקרבת מקום, נמלט משם ברכב.

הגבר הראשון, פלסטיני מזובידאת, נתפס כשהוא נושא עימו 61 אקדחים ורובי סער. השני, ישראלי מהעיר הבדואית בסמת טבעון – גם הוא חבר ברשת ההברחות – נלכד על ידי המשטרה בתום מרדף קצר. המכונית שנהג בה הוחרמה.

הצלחת המבצע – אחד מני רבים בחודשים האחרונים – רחוקה מלהיות מובנת מאליה. בשנים קודמות מבריחים דומים הצליחו להיכנס לישראל או לגדה המערבית בלי שהבחינו בהם.

חשודים פלסטינים סמוך לגבול ירדן במהלך ניסיון הברחת נשק, קיץ 2022 (צילום: דובר צה"ל)

לעומת הגבולות האחרים של ישראל – עם מצרים, לבנון וסוריה – הגבול עם ירדן יחסית לא מאובטח בשל אורכו. חסר בו גם גידור משמעותי במקומות רבים, מה שהופך אותו לערוץ מזמין להברחות

במקרים אחרים, כשהמבריחים זוהו, לחיילים היה רק את המפקד הממונה לדווח לו – וזה, בתורו, היה מעביר את המידע במעלה שרשרת הפיקוד עד לגורמים הרלוונטיים במשטרה או בשב"כ. בינתיים המבריח היה נעלם עם כלי הנשק שלו, שנמכרו למי שהיה מוכן לשלם.

אולם, היום טוענים הגורמים האחראים כי ישראל מגיעה לניצחונות במאבק לסיכול הברחות הנשק ההמוניות לישראל ולגדה המערבית. הנשק המוברח משמש לעלייה בהתקפות של ארגוני הטרור ובפעילות פלילית קטלנית בקרב החברה הערבית.

המאמצים נגד מבריחי הנשק עלו מדרגה בעקבות "הבנה עמוקה של מקבלי ההחלטות – הן מצד המשטרה והן מצד הממשלה – שהגבול הירדני הוא המקום הכי חם להשגת נשק עבור פשיעה וטרור", אומר סגן־ניצב רונן כלפון, מפקד מג"ן – יחידת המשטרה המתמחה בהברחות גבול.

בשנת 2022 משטרת ישראל וצה"ל – בסיוע שב"כ – הצליחו לסכל עשרות ניסיונות הברחה בגבול ירדן–ישראל ובגבול ישראל–הגדה המערבית, שמשתרע על פני 309 קילומטרים – ולתפוס יותר מ־480 כלי נשק.

כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון בבקעת הירדן, , 3 באוקטובר 2022 (צילום: משטרת ישראל)
כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון בבקעת הירדן, 3 באוקטובר 2022 (צילום: משטרת ישראל)

לצורך השוואה, בשנים 2020 ו־2021 נתפסו רק 276 כלי נשק לאורך הגבול המזרחי, כך סיפר מפקד גדוד "אריות הירדן" סא"ל עמיחי הוד לזמן ישראל במהלך סיור בגבול בחודש שעבר.

ניסיונות ההברחה מסוכלים על־ידי החיילים המתפעלים את מצלמות המעקב, שמזהים חשודים ואז מזעיקים כוחות צבא ומשטרה לשטח. כמו כן, המודיעין של שב"כ או של המשטרה מתריע לעיתים על ניסיון הברחה מתוכנן – וחיילים ושוטרים אורבים למבריחים.

לעומת הגבולות האחרים של ישראל – עם מצרים, לבנון וסוריה – הגבול עם ירדן יחסית לא מאובטח בשל אורכו. חסר בו גם גידור משמעותי במקומות רבים, מה שהופך אותו לערוץ מזמין להברחות בקנה מידה רחב.

הגדוד של הוד הוא חלק מחטיבת הבקעה והעמקים של צה"ל, שתפקידה להגן על כ־150 ק"מ של גבול – מאזור צפון ים המלח ועד המעיינות החמים של חמת גדר ברמת הגולן. ברצועה הזאת – ככל הנראה – מתרחשות רוב ההברחות, בשל הקרבה לירדן וליישובים הפלסטיניים.

מבט על הגבול בין ישראל לירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)
מבט על הגבול בין ישראל לירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

חטיבת יואב של צה"ל אחראית על הגזרה הדרומית, המיושבת בדלילות יחסית, מאזור ים המלח ועד אילת, שבה תועדו ניסיונות הברחה מעטים.

הגורמים הביטחוניים אומרים כי כלי הנשק המוברחים – עשרות אלפים בעשור האחרון – תדלקו את העלייה באלימות בחברה הערבית ושימשו בתקריות ירי של מחבלים פלסטינים לעבר חיילים ואזרחים בגדה המערבית, שהגיעו לרמות כמעט חסרות תקדים בחודשים האחרונים.

סיכול ניסיונות ההברחה האלה הוא "משימה אסטרטגית עבור ישראל", אומר הוד. "אם נשק חוצה את הגבול ומשמש בידי גורמים פליליים כדי לפגוע באזרחים, או משמש בידי מחבלים כדי לפגוע בחיילים – כך או כך, זה לא טוב"

סיכול ניסיונות ההברחה האלה הוא "משימה אסטרטגית עבור ישראל", אומר הוד. "אם נשק חוצה את הגבול ומשמש בידי גורמים פליליים כדי לפגוע באזרחים, או משמש בידי מחבלים כדי לפגוע בחיילים – כך או כך, זה לא טוב", הוא אומר.

סא"ל עמיחי הוד, מפקד גדוד "אריות הירדן", ליד ההתנחלות חמדת שבגדה המערבית, 28 בנובמבר 2022 (צילום: עמנואל פביאן)
סא"ל עמיחי הוד, מפקד גדוד "אריות הירדן", ליד ההתנחלות חמדת שבגדה המערבית, 28 בנובמבר 2022 (צילום: עמנואל פביאן)

"אם יש בגזרה שלי ניסיון הברחה מוצלח ואני לא תופס אותו… זה מטריד אותי, באופן אישי". אולם, בלימת ההברחות התגלתה כמשימה לא פשוטה. לפי הוד, אחד הקשיים קשור בטופוגרפיה.

בעוד שאזור הגבול לאורך מדבר הערבה הוא ברובו שממה מישורית, מצפון לים המלח, לאורך נהר הירדן, משתרעים הגבעות התלולות של בקעת הירדן, שמהווים את הגבול בפועל.

הוד מצביע לכיוון אזור הגבעות הצהובות שבין מישור ההצפה של נהר הירדן לבין הגדר של ישראל, שם רצועות האדמה העמוקות שבין הצוקים מספקות מסתור למבריחים. "הגבעות האלה מייצרות לנו שטחים מתים בגלל כל הערוצים הקטנים האלה", הוא אומר.

"אנחנו נמצאים כנראה בנקודת התצפית הטובה ביותר – ואתה עדיין לא יכול לראות מה קורה בכל ערוץ. אף אחד לא יצליח לעבור כאן ברכב, אבל ברגל? בקלות"

"בלתי אפשרי לשלוט בזה. אני לא יכול להציב חייל על ראש כל גבעה. אנחנו נמצאים כנראה בנקודת התצפית הטובה ביותר – ואתה עדיין לא יכול לראות מה קורה בכל ערוץ. אף אחד לא יצליח לעבור כאן ברכב, אבל ברגל? בקלות".

גדר רשת מחלידה בגובה כמה מטרים – מצוידת בחיישנים ומחוזקת בחוטי תיל במקומות מסוימים – לא מסייעת במיוחד להוד בכל הנוגע להגנה על הגבול. דרומה משם, מחוץ לגזרה שלו, המצב גרוע בהרבה. שם, בכמה קטעים, חסרה גדר ראויה ובמקומה מוצבת גדר תיל.

לפני יותר מעשור ישראל החלה בפרויקט רחב היקף לשדרוג הגנות הגבול הפסיביות שלה בכמה חזיתות – והחליפה את הגידור לאורך הגבולות עם רצועת עזה, מצרים, סוריה ולבנון במחסומים גבוהים, מחוזקים ומתוחכמים, שצוידו בחיישנים מדויקים.

מבט על בקעת הירדן ממוצב צבאי ליד ההתנחלות חמדת שבגדה המערבית (צילום: עמנואל פביאן)
מבט על בקעת הירדן ממוצב צבאי ליד ההתנחלות חמדת שבגדה המערבית (צילום: עמנואל פביאן)

קטע בן 30 קילומטרים מהגבול עם ירדן, ליד אילת ונמל התעופה רמון, עבר גם הוא שדרוג דומה, אבל אין תוכניות להרחיב אותו מעבר לכך. "זאת הגדר היחידה שנשארה במצב הפחות חזק", אומר הוד.

"הם לא יחליפו אותה, זאת תהיה הרבה עבודה", הוא אומר ומציין את אורך הגבול. "זה גבול שקט, אז זה כנראה יותר עניין של כסף", הוא צוחק. "זה פשוט סכום מטורף של כסף". העלויות של גבולות משודרגים טכנולוגית יכולות להגיע למיליארדי שקלים.

ב־2013 הושלמה גדר הגבול בין ישראל למצרים, שאורכה 400 קילומטרים, בעלות מוערכת של 1.6 מיליארד שקלים, מה שהפך אותה לאחד ממיזמי הבנייה הגדולים ביותר בתולדות המדינה.

הגדר המתוחכמת – באורך 65 קילומטרים – עם רצועת עזה, שהושלמה בשנה שעברה וכוללת חומה תת־קרקעית כדי למנוע חפירת מנהרות, עלתה יותר מפי שניים מהסכום הזה – כ־3.5 מיליארד שקלים. על שדרוג קטע הגדר הקטן בגבול עם ירדן, שהושלם ב־2016, ישראל הוציאה 300 מיליון שקלים.

חיילי צה"ל באזור הגבול בין ישראל, ירדן וסוריה, 12 במאי 2022 (צילום: Michael Giladi/Flash 90)
חיילי צה"ל באזור הגבול בין ישראל, ירדן וסוריה, 12 במאי 2022 (צילום: Michael Giladi/Flash 90)

"האזור הזה, כל הגבול עם ירדן, הוא הכי קל לפריצה", אומר הוד. "כאן, אתה יכול לחפור מתחת או פשוט לחתוך חור", הוא אומר. עם זאת, הוד מסביר כי הגדר באזור שלו היא במצב טוב יחסית, למרות העובדה שיש בה קטעים שישראל לא נגעה בהם מאז שהקימה את הגדר בשנות ה־70.

לדבריו, איתור פרצות בגדר הפחות מתוחכמת זה עניין מאתגר. "באזורים מסוימים אנחנו יכולים לזהות פריצה בזמן שהיא מתרחשת, בזכות חיישן. באזורים אחרים פחות. זה תלוי ביום. זאת משום שמדובר באזור ענק, כשאתה מתקן קטע אחד, קטע אחר מתקלקל", הוא אומר.

לדברי הוד, חיילי חטיבת הבקעה נוסעים מדי בוקר לאורך כל הגדר כדי לבדוק אם במהלך הלילה היו פריצות שלא התגלו. למרות כל האתגרים, הוד אומר כי בקרב נגד מבריחי הנשק ישראל היא "לא הצד החלש".

"יש לנו יכולות תצפית טובות שרק הולכות ומשתפרות, בייחוד בשנים האחרונות", הוא מכריז. "תמיד יש דברים שיחסרו לנו, אבל אנחנו מכניסים עוד יכולות מתקדמות כדי לאטום לחלוטין אזורים מפני אירועי הברחה".

שוטר מיחידת מג"ן בודק נשק שנתפס על ידי כוחות הביטחון, 11 במרץ 2022 (צילום: משטרת ישראל)
שוטר מיחידת מג"ן בודק נשק שנתפס על ידי כוחות הביטחון, 11 במרץ 2022 (צילום: משטרת ישראל)

גל פשיעה חסר רחמים, שהביא לשפיכות דמים בהיקף חסר תקדים בחברה הערבית בארץ, הכניס דחיפות חדשה לעצירת זרם כלי הנשק. קובעי המדיניות מעניקים עתה עדיפות עליונה למאמצים לסיכול הברחות, אומר כלפון, מפקד יחידת מג"ן ("מודיעין גבולות נגב").

לפי מג"ן, סוגי נשק שונים נתפסים על ידי הרשויות בגבול עם ירדן, בכלל זאת רובי M16, רובי קלצ'ניקוב, רובי ציד ואפילו אקדחים לא מסומנים ממקורות עמומים.

כלפון אמר לזמן ישראל כי הרוב המכריע של כלי הנשק המשמשים כעת את כנופיות הפשע בישראל ואת ארגוני הטרור הפלסטיניים בגדה המערבית הוברחו דרך היבשה מירדן

כלפון אמר לזמן ישראל כי הרוב המכריע של כלי הנשק המשמשים כעת את כנופיות הפשע בישראל ואת ארגוני הטרור הפלסטיניים בגדה המערבית הוברחו דרך היבשה מירדן. מקורות נוספים לנשק הם חיקויים מקומיים באיכות ירודה, כלי נשק מאולתרים, אקדחים גנובים מבעליהם הישראלים ורובים שנגנבו מבסיסים צבאיים.

אולם, לפי נתוני הצבא, גניבות הנשק נעשו נדירות יותר. להערכת כלפון, בשנה האחרונה הרשויות הצליחו לסכל 70%–80% מאירועי הברחת הנשק בגבול ירדן. מדובר בעלייה משמעותית לעומת השנים קודמות, שבהן המספר עמד על כ־10%–15%.

סנ"צ רונן כלפון, מפקד מג"ן (צילום: באדיבות המצולם)
סנ"צ רונן כלפון, מפקד מג"ן (צילום: באדיבות המצולם)

לדברי כלפון, ניתן להעריך את מספר ההברחות המוחמצות לפי ניתוח מגמות שמבצעת היחידה שלו, מודיעין שהתקבל מסוכנים וממודיעים ומנשק שנתפס, הן במהלך ניסיונות הברחה והן אצל משתמשי קצה.

הן כלפון והן הוד מייחסים את העלייה בשיעור ההצלחה לשינוי באסטרטגיה של כוחות הביטחון בגבול הירדני – להתרכז פחות בהברחות סמים ויותר בסיכול הברחות נשק. אף שהגבול המצרי ידוע כמסדרון העיקרי להברחת סמים לישראל – סמים וסחורות מוברחות אחרות מגיעים לישראל גם דרך ירדן.

הוד מציין כי הגדוד שלו – שאחראי גם למבצעים בערי הגדה המערבית ליד בקעת הירדן – מקדיש כעת לגבול תשומת לב רבה יותר מאשר לגדה המערבית. הוא מודה שהפתרון רחוק מלהיות מושלם, אבל מבהיר כי המגמה תימשך.

"הבעיות עם הפלסטינים, מחסומים, התנחלויות, זה דורש הרבה תשומת לב, אבל אנחנו העברנו חלק גדול מתשומת הלב שלנו אל הגבול, ולפעמים הוא בעדיפות גבוהה יותר מאשר הבעיות [בגדה המערבית]", הוא אומר.

הוד מדגיש כי בתקופות של מתיחות ביטחונית מוגברת – כמו עכשיו – הוא עשוי להתמקד יותר בגדה המערבית. "אבל באופן כללי, בקעת הירדן מקבלת הרבה יותר תשומת לב מאשר בעבר", הוא אומר.

גורמים ביטחוניים מצדיקים את השינוי הזה על־ידי העובדה שעצירת ההברחות מטפלת בבעיה שבשורש איום הטרור והפשיעה הקטלנית. הם גם טוענים שזה עובד. הוד מציין כי ככל שהרשויות הישראליות יכולות להעריך, מספר ניסיונות ההברחה פחת בשנה האחרונה.

כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון ליד מושב נאות הכיכר בדרום הארץ, 20 ביוני 2022 (צילום: משטרת ישראל)
כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון ליד מושב נאות הכיכר בדרום הארץ, 20 ביוני 2022 (צילום: משטרת ישראל)

לדבריו, הוא מצפה שכמויות גדולות עוד יותר של נשק ייתפסו בעתיד, אבל עדיין לא יכול לומר שישראל מנצחת בקרב נגד אירועי ההברחה. "אנחנו מתחילים להפסיד פחות", הוא אומר.

הוא מצפה שכמויות גדולות עוד יותר של נשק ייתפסו בעתיד, אבל עדיין לא יכול לומר שישראל מנצחת בקרב נגד אירועי ההברחה. "אנחנו מתחילים להפסיד פחות"

"אנחנו מסנכרנים הכול"

כלפון זוקף את העלייה בשיעור ההצלחה גם לזכותן של זרועות הביטחון העובדות יחד "יד ביד". צה"ל, המשטרה ושב"כ הקימו בשנה האחרונה מטה מבצעי משותף כדי לעבוד באופן הדוק יותר על סיכול מעגלי הברחה גדולים או כאלה שנועדו במיוחד לצורכי טרור.

"המשטרה מובילה את המאמץ נגד הברחות הנשק בעזרת הצבא, שיש לו יחידות הפרושות לאורך הגבול, והיא נעזרת גם בכמה יכולות של שב"כ", אומר כלפון.

לצה"ל יש יכולות תצפית המאפשרות לאתר ניסיונות הברחה ומאות חיילים בשטח המוכנים להישלח לזירה. למשטרה יש גם מאות שוטרים בכוננות, אבל הם עוסקים יותר באיתור מעגלי הברחה הגדולים וכן במעצר רשמי של חשודים ובלקיחת הנשק לבדיקה.

כלי נשק שנתפסו על ידי חיילי צה"ל במהלך ניסיון הברחה בגבול ירדן, ליד ים המלח, 22 במאי 2022 (צילום: דובר צה"ל)
כלי נשק שנתפסו על ידי חיילי צה"ל במהלך ניסיון הברחה בגבול ירדן, ליד ים המלח, 22 במאי 2022 (צילום: דובר צה"ל)

לפעמים החשודים מצליחים להימלט מהזירה בכלי רכב לפני שהחיילים מספיקים לעצור אותם, ואז המשטרה פותחת במרדף. בד בבד, שב"כ מספק הן לצבא והן למשטרה מודיעין על ניסיונות הברחה כשהדבר רלוונטי.

"כולנו יושבים יחד. או שאנחנו דנים במודיעין לפני ניסיון הברחה או שאנחנו דנים במבצע עצמו בזמן שהוא מתרחש, כדי שלא יהיו אי־הבנות", אומר הוד. "אנחנו מסנכרנים הכול כדי שכולם יהיו באותו עמוד".

מבצעים משותפים של המשטרה, הצבא ושב"כ הם לא דבר נדיר, בייחוד בגדה המערבית. הוד וכלפון העידו, כל אחד בנפרד, כי זרועות הביטחון השונות עובדות היטב ביחד, ללא מאבקי כוח.

הוד אומר כי שיתוף הפעולה ביניהם העניק להם את כוח האדם הדרוש כדי לכסות את כל אזור הגבול. "לפעמים לשוטר בשטח יהיה חייל לידו. בהתאם לסוג ההברחה ולזמן שיש לנו, אנחנו מוצאים את הדרך הכי טובה לתפוס אותם ואיך לחלק את העבודה", הוא אומר.

כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון לאורך הגבול עם ירדן, 24 באוגוסט 2022 (צילום: משטרת ישראל)
כלי נשק שנתפסו על ידי כוחות הביטחון לאורך הגבול עם ירדן, 24 באוגוסט 2022 (צילום: משטרת ישראל)

לדברי כלפון, גם שיתוף הפעולה חוצה הגבול בין גורמי הביטחון הישראליים למקביליהם הירדניים עובד היטב. "יש שיתוף פעולה מצוין בין משטרת ישראל לבין המשטרה הירדנית"

לדברי כלפון, גם שיתוף הפעולה חוצה הגבול בין גורמי הביטחון הישראליים למקביליהם הירדניים עובד היטב. "יש שיתוף פעולה מצוין בין משטרת ישראל לבין המשטרה הירדנית, יש גם שיתוף פעולה בין הצבא הישראלי לבין הירדנים; מפקדי חטיבות וגדודים מדברים עם המקבילים שלהם", הוא אומר.

"זה באינטרס של שני הצדדים. יותר מפעם הצלחנו ביחד לחשוף מעגלי הברחה גדולים יותר ולמנוע ניסיונות הברחה על הגבול", מוסיף כלפון. "אנחנו מוסרים להם מודיעין, הם מוסרים לנו מודיעין – ושיתוף הפעולה מצוין".

הרשויות הירדניות "ממש לא אוהבות אירועי ההברחה", אומר הוד. הצבא הירדני סירב להגיב לכתבה.

איום כפול־קנה

"יש כל מיני דרכים להבריח", אומר הוד, אבל המבריחים הירדנים בדרך כלל משאירים תיקים עם כלי נשק מוסתרים בנקודת מסירה בישראל או בגדה המערבית. משם הם נאספים על־ידי מבריחי נשק ישראלים או פלסטינים.

הגבול בין ישראל וירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)
הגבול בין ישראל וירדן, 17 ביוני 2020 (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

"המבריחים הירדנים בדרך כלל משאירים תיקים עם כלי נשק מוסתרים בנקודת מסירה בישראל או בגדה המערבית. משם הם נאספים על־ידי מבריחי נשק ישראלים או פלסטינים"

נקודות מסירה לרוב ממוקמות ברצועת האדמה שבין הגבול הבינלאומי המוכר – המסומן על ידי נהר הירדן מצפון לים המלח – לבין גדר הגבול הישראלית. המובלעות האלה יכולות להגיע לרוחב של יותר מ־100 מטרים, תלוי בקרקע.

"בחלק מהאזורים המובלעות מאוד גדולות. הם יכולים להשאיר את החבילה ממש ליד הנהר, [והמבריח] יחצה מכאן, ייקח אותה ואז יחזור וייסע. בפעמים אחרות הם יכולים להגיע ממש עד הגדר, להשאיר אותה שם ומישהו יאסוף אותה, או שהם אפילו יזרקו אותה מעבר לגדר", אומר הוד.

לא תמיד ברור למי מיועד הנשק. ייתכן שכלי נשק מוברחים לפני שנמצא להם קונה, אף שיש ביקוש הן בקרב ארגוני טרור והן בקרב עבריינים, אומר כלפון. על פי דוח של הכנסת מ־2020, כ־400 אלף כלי נשק בלתי חוקיים מסתובבים בישראל, רובם המכריע ביישובים הערביים.

על פי נתוני "יוזמות אברהם" – עמותה העוקבת אחר האלימות בחברה הערבית ומקדמת את המאבק בה – 115 ערבים נרצחו אשתקד בישראל. בשנת 2021 נרצחו 125 ערבים במקרי אלימות בתוך החברה – שיא של כל הזמנים, שעלה על השיא הקודם שעמד על 96 נרצחים, שנקבע שנה קודם לכן.

מפגינים המוחים ביפו נגד האלימות בחברה הערבית, 6 בפברואר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מפגינים ביפו נגד האלימות בחברה הערבית, 6 בפברואר 2021 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

לפי נתוני המשטרה, מספר מקרי הרצח בקרב היהודים בישראל באותה תקופה נותר קבוע יחסית. על פי כלפון, ההברחות ניזונות מביקוש עצום לכלי נשק בחברה הערבית. לטענתו, הנשק מבוקש כסמל סטטוס או לצורך שימוש ב"התקפות טרור או סכסוכים".

מנהלת מיזם "קהילות בטוחות" ב"יוזמות אברהם" עולא נג'מי, חולקת על האפיון הזה וטוענת כי ערבים רבים רוצים נשק לצורך הגנה עצמית – וכי המשטרה נתפסת כבלתי יעילה נגד כנופיות הפשע החזקות שהתבססו בהרבה מהיישובים הערביים.

"האם זה מצדיק נשיאת נשק? ודאי שלא", היא אומרת. "אבל יש ביקוש בחברה הערבית כדי להגן על עצמם ולנסות לספק ביטחון אישי בדרכים לא חוקיות, מכל מיני סיבות"

"האם זה מצדיק נשיאת נשק? ודאי שלא", היא אומרת. "אבל יש ביקוש בחברה הערבית כדי להגן על עצמם ולנסות לספק ביטחון אישי בדרכים לא חוקיות, מכל מיני סיבות". החוק הישראלי מחמיר יחסית בנוגע להחזקת נשק, ורישיון ניתן רק למי שיכול להוכיח כי הוא זקוק לו. למשל, לצורכי עבודה או שעליו לעבור באזורים מסוכנים.

מי שלא שירת בצבא או בגוף ביטחוני אחר לרוב מסורב, מה שמקשה על ערבים רבים להשיג נשק באופן חוקי. נג'מי אומרת כי ערבים צעירים ללא אופק עתידי פונים לחיי הפשע בשביל הכסף והיוקרה.

חמושים מארגון "גוב האריות" במחנה הפליטים עסכר, הגדה המערבית, 9 בדצמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חמושים מארגון "גוב האריות" במחנה הפליטים עסכר, הגדה המערבית, 9 בדצמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

"מבחינה חברתית, אקדח או מכונית יוקרה מספקים לכאורה עמדת כוח בחברה [הערבית]. למרבה הצער, כנופיות הפשע הצליחו למשוך הרבה מהצעירים האלה", היא אומרת.

כלפון אומר כי רבים מכלי הנשק המוברחים הם אקדחים, שנרכשים בעיקר על ידי כנופיות פשע. רבים מהאקדחים שנתפסו בשנה האחרונה יוצרו על ידי חברה בשם קבוצת דלתא דיפנס, או DDG, שלא ידוע עליה כמעט דבר.

"סילאח ריפורט" (Silah Report) – אתר המוקדש למחקר על כלי נשק במזרח התיכון ובצפון אפריקה – טוען בניתוח מפורט שפרסם על אקדחי DDG כי קשה לקבוע מיהו היצרן האמיתי שלהם, כל שכן את מדינת המוצא של האקדחים, המציפים לדברי האתר גם את סוריה ואת עיראק.

על פי הדוח, אקדחי DDG ככל הנראה נמכרים לעיראק ממדינה אחרת – ואז נסחרים בשוק השחור בעיראק ובשוק החוקי של האזור האוטונומי הכורדי. משם, האקדחים מגיעים לירדן ובהמשך לישראל.

רובי ציד שנתפסו על־ידי כוחות הביטחון הישראליים במהלך ניסיון הברחה בגבול עם ירדן, 8 באוגוסט 2022 (צילום: דובר צה"ל)
רובי ציד שנתפסו על־ידי כוחות הביטחון הישראליים במהלך ניסיון הברחה בגבול ירדן, 8 באוגוסט 2022 (צילום: דובר צה"ל)

רובי סער כמו M16 ו־AK47 מהווים נתח גדול מכלי הנשק שמגיעים מעברו השני של הגבול. לדברי כלפון, בשונה מאקדחים, הרובים האלה לרוב מיועדים לשימושם של ארגוני טרור.

אין נתונים מדויקים על מספר כלי הנשק הבלתי חוקיים בגדה המערבית, אבל בחודשים האחרונים עשרות פלסטינים חמושים נראו צועדים ברחובות שכם וג'נין, וכן באזורים אחרים, בעקבות עימותים עם כוחות הביטחון הישראליים.

הנשק העיקרי שנשאו היה רובי M16 – ולא כלי נשק מאולתרים כמו "קרלו", שהיה סימן ההיכר של גל פיגועי הירי בשנים 2015 ו־2016. ועדיין, במהלך הפשיטות שבוצעו בחודשים האחרונים בגדה המערבית, החיילים תפסו כמה כלי נשק מאולתרים כאלה, מה שמעיד שהם נותרו נפוצים לצד כלי הנשק ה"איכותיים".

נתח קטן מכלי הנשק שנתפסים הם רובי ציד, שלדברי כלפון כמעט תמיד מיועדים לארגוני טרור. גם רובי צלפים ומקלעים קלים נתפסים במקרים נדירים לאחר שהוברחו מעבר לגבול.

חמושים פלסטינים מגדודי חללי אל־אקצא מניפים כלי נשק במהלך תהלוכה צבאית במחנה הפליטים בלאטה, הגדה המערבית, 21 בספטמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)
חמושים פלסטינים מגדודי חללי אל־אקצא מניפים כלי נשק במהלך תהלוכה צבאית במחנה הפליטים בלאטה, הגדה המערבית, 21 בספטמבר 2022 (צילום: Nasser Ishtayeh/Flash90)

כלפון מאמין שבשנים האחרונות לא הוברח נשק כבד כמו רקטות נגד טנקים. לדבריו לא נתפס נשק כזה במהלך ניסיונות הברחה או לאחר מכן. גורמים ביטחוניים מאמינים כי הרוב המכריע של הנשק הבלתי חוקי שנכנס לישראל ולגדה המערבית דרך ירדן מקורו בסוריה ובעיראק.

"הם מגיעים משם מפני ש[סוריה ועיראק] הן מדינות כושלות, וקל מאוד לקנות שם נשק", אומר כלפון. לדבריו, סוחרי הנשק העיראקים והסורים חותמים על עסקאות עם סוחרים ירדנים, ואלה מעבירים את הנשק למבריחים הירדנים, שנמצאים בקשר עם מבריחים ישראלים ופלסטינים.

המבריחים בישראל ובגדה המערבית "ימכרו את זה לכל מי שישלם", הוא אומר. לפי הערכות הצבא והמשטרה, בגדה המערבית אקדח יכול לעלות בין 50 ל־60 אלף שקלים, ורובה סער בין 80 ל־90 אלף שקלים

המבריחים בישראל ובגדה המערבית "ימכרו את זה לכל מי שישלם", הוא אומר. לפי הערכות הצבא והמשטרה, בגדה המערבית אקדח יכול לעלות בין 50 ל־60 אלף שקלים, ורובה סער בין 80 ל־90 אלף שקלים. את שניהם זול יותר לרכוש דרך ירדן.

"האינטרס הכלכלי גובר על כל שאר האינטרסים. אני לא חושב שהמבריח חושב לאן הנשק שלו הולך או אם הוא הולך להרוג מישהו", אומר הוד. "הרווחים עצומים. זאת הסיבה להברחה הבלתי פוסקת. גם אם אנחנו תופסים כמה מהמבריחים, מבחינה כלכלית זה עדיין כדאי להם".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,715 מילים ו-1 תגובות
סגירה