לא מדובר בדיון אקדמי על עיקרון הפרדת הרשויות, על עיקרון העצמאות השיפוטית ועל הצורך לאזן בין שלטון הרוב להגנה משוריינת על זכויות אדם.

מדובר בדיון במציאות שבמסגרתה נאשם במשפט פלילי חמור מבצע את הדברים הבאים:

1

מסית בשיטתיות כוזבת נגד משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ומערכת המשפט (שלושה גופים שחייבים לעבור רפורמות עמוקות בכיוון ההפוך לכיוון הסמכותני והרקוב של נתניהו: רפורמות שיבטיחו את מימוש זכויות החשודים, הנאשמים ונפגעי העבירות שנרמסות לא אחת בידי המערכות הללו).

לא מדובר בדיון אקדמי על עיקרון הפרדת הרשויות, על עיקרון העצמאות השיפוטית ועל הצורך לאזן בין שלטון הרוב להגנה משוריינת על זכויות אדם

2

מרסק את העצמאות השיפוטית.

3

פועל להפוך בהדרגה מהירה את מינוי השופטים למינוי בידי פוליטיקאים שמייצגים רוב פרלמנטרי ובכך להפוך את השופטים לכנועים ובלתי עצמאיים.

4

פועל לחסל כל הגנה אפקטיבית על זכויות האדם של אזרחי מדינת ישראל (בג"ץ אינו מגן על זכויות האדם של הפלסטינים בדרך כלל, לצערי. אך הוא רשם לאורך השנים פיתוח הגנות מקיפות על זכויות האדם והאזרח של הישראלים).

5

פועל להטלת אימה על כל גורם אופוזיציוני באמצעות מכונת רעל עצומה, תקשורת מטעם, צבא צייצנים אלימים מילולית, מפגינים שמאיימים על מתנגדי בנימין נתניהו ואף תוקפים אותם פיזית במוקדי מחאות רבים, ועריכת דה-לגיטימציה פוליטית שיטתית למפלגות ימין ממלכתי, מרכז, שמאל וארגוני זכויות אדם.

6

פועל להרתיע בקביעות כל גורם ליברלי: ארגוני זכויות אדם מושתקים ונרדפים. יוצרים ביקורתיים סופגים איומים בשלילת תקציבים ואף נשללים מהם תקציבים בפועל כי אינם מיישרים קו עם הנרטיב השולט. ואנשי אקדמיה רבים נרדפים ואף הופכים מושאי הלשנות מטעם ארגוני רדיפה פשיסטיים כדוגמת "אם תרצו" ו"בצלמו".

7

פועל להעניק לעצמו סמכות לפעול כרצונו בנושאי מינויים בשירות הציבורי על סמך נאמנות פוליטית ולא על סמך מחויבות לאינטרס הציבורי ולאזרחי המדינה.

8

מנסה לבטל את מוסד היועץ המשפטי בכל משרד שמחויב לסייע לשר לממש את מדיניותו בכפוף לשלטון החוק ולשמירת זכויות האדם ופועל להמירו ביועצים משפטיים שתפקידם להכשיר כל שרץ.

9

פועל להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה, להשפלת הפרסונה שממלאת תפקיד זה אם אינה מתיישרת (אביחי מנדלבליט מחד וגלי בהרב-מיארה מאידך) וכן מנסה שוב ושוב למנות בובות כנועות לתפקיד שומרי הסף (מבקר המדינה הוא רק דוגמה אחת) וזאת תוך שמועמדים בכירים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי צריכים לעבור ראיון אצל אשתו שרה ולקבל חותמת כשרות מטעמה.

10

וכן פועל לאפשר לבעלי כוח פוליטי להתמנות למשרות ציבוריות חרף הרשעות קודמות וחוזרות רק מפני שהם נהנים כיום מרוב. שום גברת לוי או מר כהן או אדון בוזגלו או העלמה ברקוביץ' לא היו זוכים לשינוי בחוק יסוד באופן פרסונלי. אריה דרעי, לעומתם, עקץ את בית משפט השלום וטען שלא ישוב לכנסת – ודקה לאחר מכן התבכיין שרודפים אותו ושב לחיים הפוליטיים כאילו כלום.

*  *  *

הדיון אינו אקדמי אלא קיומי. הכל במסגרת מדינה שאינה דמוקרטיה חוקתית (כדוגמת ארצות הברית, גרמניה וצרפת), שאינה בעלת מסורת ליברל-דמוקרטית חרף העדר חוקה (כדוגמת בריטניה וניו זילנד), שאינה כפופה לבית הדין האירופי לזכויות אדם (כדוגמת בריטניה חרף פרישתה מהאיחוד האירופי וכל מדינות אירופה הדמוקרטיות) ושאינה בעלת מסורת שמחייבת את המחוקק להקשיב להכרעות שיפוטיות שקובעות שחוק מסוים פוגע בזכויות אדם ללא צידוק (כדוגמת בריטניה, הולנד ועוד).

הדיון אינו אקדמי אלא קיומי, במסגרת מדינה שאינה דמוקרטיה חוקתית או מסורת ליברל-דמוקרטית, אינה כפופה לביה"ד האירופי לזכויות אדם, ושאין בה מסורת שמחייבת מחוקקים להכרעות שיפוטיות

זאת ועוד:

בישראל מדובר ברוב פרלמנטרי שמורכב מאנשי עליונות יהודית שמתנגדים אפילו לעיגון עיקרון השוויון בחוקי יסוד, בשל החשש מפני שוויון זכויות לנשים ולהט"ב (החרדים) ולאזרחים הערבים (מפלגות הנציונל היהודיות).

כולם תומכים במצב הדברים המזוויע בגדה: משטר צבאי לפלסטינים ואזרחות ישראלית לרבות מלוא זכויות האזרח למתנחלים הישראלים.

וכמובן שכל זה נכתב בהנחה הכוזבת למדי שניתן עוד להפריד בין מדינת ישראל הריבונית (בגבול המוכר בידי המשפט הבינלאומי – גבול יוני 1967) לבין משטר האפרטהייד בגדה שבג"ץ אינו מונע אותו ואף מכשיר שוב ושוב פגיעות חמורות בזכויות אדם של הנתינים הפלסטינים משוללי האזרחות של הדיקטטורה הצבאית הישראלית.

האמת שזו הנחה כוזבת כמובן. זאת מפני שהשר לביטחון לאומי שלנו מעריץ רוצח המונים מתפללים ורב שהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק זהה לחוקי נירנברג, שר האוצר ומי שמופקד על המנהל האזרחי שלנו הם מתנחלי קיצון גזענים שגרים בלב משטר האפרטהייד, לא בתחום מדינת ישראל הריבונית שגבולותיה מוכרים בידי המשפט הבינלאומי.

ולבסוף: הדיון הזה מתקיים במציאות שבה מדיניותה המוצהרת של הממשלה היא לא לאפשר מדינה פלסטינית וגם לא להעניק זכויות אזרח לפלסטינים.

מדיניותה המוצהרת היא להנציח 2 מערכות חוק שונות לפי מוצא אתני שונה ללא אזרחות לפלסטינים.

מדיניותה המוצהרת היא הנצחת משטר אפרטהייד.

לכן עצם הוויכוח עם יריב לוין, שמחה רוטמן וחבריהם הוא ויכוח אקדמי מנומס, דמיוני ונעים הליכות – במציאות אנטי-דמוקרטית, גזענית, קלריקלית ופשיסטית. ההתמקדות בשאלות האלה משולה לניסיון למקם רהיטים בבית שלא קיים.

עצם הוויכוח עם יריב לוין, שמחה רוטמן וחבריהם הוא ויכוח אקדמי מנומס, דמיוני ונעים הליכות – במציאות אנטי-דמוקרטית, גזענית, קלריקלית ופשיסטית. כמו ניסיון למקם רהיטים בבית שלא קיים

קודם תבנו את הבית. קודם תבנו את בית המשטר הדמוקרטי ואז נדבר על מיקום הרהיטים במסגרת האיזונים והבלמים בין הרשויות.

כל דיון כזה במציאות בלתי דמוקרטית הוא לעג לרש.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.