בצהרי יום שישי, ה-17 באפריל 1936, יומיים לאחר שביעי של פסח, לבוש בחליפת מלחים כחולה עם צווארון לבן ומכנסיים קצרים, גרביים ארוכים ונעלי שבת, הגיע אבא שלי עזריהו עם הוריו ועם נֹחַ צייטלין, בן דודו הצעיר של אביו – אל טרמינל הנוסעים בנמל חיפה. בהתרגשות רבה הם נפרדו מאמא ואבא וצעדו אל אולם הנוסעים היוצאים, כשנח מחזיק בידיו את שני הפספורטים ואבא אוחז במזוודה הקטנה עם חפציו האישיים.

בצהרי שישי ב-1936, יומיים לאחר שביעי של פסח, בחליפת מלחים כחולה עם צווארון לבן, מכנסיים קצרים ונעלי שבת, הגיע אבי עזריהו עם הוריו ועם נֹחַ, בן דודו הצעיר של אביו – לטרמינל הנוסעים בנמל חיפה

חנני רפופורט בעברו מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו, אלא אם צוין אחרת.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בימים האחרונים הרשת גועשת סביב דירוג הדמוקרטיה של מכון V-Dem (זנים של דמוקרטיה), שפרסם ב"גרף השבוע" שלו את ירידת הדירוג של ישראל:

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem ל-2024, שמציג ירידה של ישראל בדירוג הדמוקרטיה

דו"ח הדמוקרטיה של מכון V-Dem הפך כנראה למדד הנפוץ ביותר לאיכות הדמוקרטיה (או היעדרה של הדמוקרטיה, כמו במקרה של אוטוקרטיה). יש לו כמה חוזקות על פני מדדים אחרים, וכמו לכל מדד, חולשות.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

ב-17 ביולי פרסמתי מכתב למערכת "הארץ", שם פניתי ישירות לנשיא המדינה יצחק הרצוג לאמץ את הדוגמא של הנשיא המנוח יצחק נבון, אשר קרא פומבית להקמת וועדת-חקירה ממלכתית לבדיקת הטבח שנעשה במחנות הפליטים סברה ושתילה ב-20 בספטמבר 1982 על-ידי הפלנגות הנוצריות.

במכתב ביקשתי מנשיא המדינה לצאת לתקשורת ולדרוש פומבית מראש הממשלה בנימין נתניהו להביא סוף סוף את תוכנית נתניהו-ביידן לשחרור החטופים לאישור מידי בממשלה. תוכנית זאת כללה נכונות ישראלית לסגת בשלב השני של המתווה מרצועת עזה ולסיים את המלחמה, בכפוף להסדר שלא ישאיר את חמאס כגורם שלטוני שם.

פרופ' אריה קצוביץ הוא מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית מאז פברואר 1993, חוקר יחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית, גלובליזציה, ובעיקר מחקרי שלום (רב הספרים שכתב או ערך הם על שלום והוא מלמד 20 שנה על הסכסוך הישראלי-ערבי במסגרת קורס של "תהליכי שלום במזרח התיכון").

החוק לחיסול התאגיד ועמו העיתונות החופשית כולה הגיע לשלבי הכרעה, והגיע הזמן לברר מה עומד אחרי בליץ החקיקה הזה ולאן הוא חותר באמת.

מובן מאליו שזה עוד מהלך במסגרת הפיכת ישראל לדיקטטורה, זאת המסגרת הכללית, אבל לעניין התאגיד, והתקשורת בכלל, ואחרי זה הקולנוע והתיאטרון, יש ניחוח מיוחד לו המגיע מחצרו של הרב מאיר ניסים מאזוז, שהוא הפוסק של השר קרעי, אשר איננו אלא נושא כליו הנאמן. בלי להבין מיהו הרב מאזוז אי אפשר לפענח את מטרת חיסול התאגיד.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.