במשחק רבע-הגמר בין אנגליה לארגנטינה, בטורניר הגביע העולמי 1966, התנהגו הארגנטינאים באלימות במהלך המשחק וגם לאחר שהסתיים בהפסדם 1:0. השופט הגרמני רודולף קרייטליין התקשה לשלוט במשחק, והקצר בתקשורת בין הצדדים (השופט דיבר גרמנית בלבד ושחקני ארגנטינה דיברו ספרדית) בוודאי לא סייע.

במהלך משחק רבע-הגמר בין אנגליה לארגנטינה, בטורניר הגביע העולמי 1966, התנהגו הארגנטינאים באלימות שנמשכה לאחר שהסתיים בהפסדם 1:0. השופט הגרמני התקשה לשלוט במשחק

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המצב במגרש הידרדר לידי כך, שכאשר קרייטליין ניסה להרחיק את קפטן הנבחרת הארגנטינאית, אנטוניו ראטין, נוצרה מהומה ממושכת למדי. הארגנטינאי סירב לנטוש את שדה המשחק, ושוטרים נאלצו לפנותו בכוח.

לאחר תום המשחק, אלף רמזי, מאמן אנגליה, כינה את ראטין וחבריו, "חיות", ובכך החלה העוינות ההדדית בין האנגלים והארגנטינאים, הרבה לפני מלחמת פוקלנד/מלווינס ו"יד האלהים".

עם זאת, מן העז יצא גם מתוק. כאשר קן אסטון, חבר בוועדת השיפוט בטורניר, היה בדרכו מן האצטדיון אל ביתו, הוא בלם את מכוניתו לנוכח אור אדום שבהק מרמזור שבדרך. בהביטו באורות המתחלפים, צץ במוחו הרעיון של יצירת כרטיסים, צהוב ואדום, שיהפכו ל"שפת הדיבור והתקשורת" בין השופט לשחקנים במגרש.

כך קרה גם לרעייתי ולי בתוככי המוני המתקהלים במחאה נגד כוונות הקואליציה והממשלה הנוכחיות. חשנו במה ששמואל רוזנר ביטא לאחר מכן ב"כאן 11": מילים כמו "דמוקרטיה" או "איכות שלטון" לא יתפסו ולא יסחפו. כל תנועת מחאה זקוקה לסיסמה במאבקה, שהרי "קול המון כקול שדי".

כמובן שעדיף שיר שיהפוך להמנון מקובל, המכיל משפט-מפתח בלתי נשכח, כמו "אנו נתגבר" ("We Shall Overcome"), שליווה את התנועה לזכויות האזרח בארה"ב במאבקיה בשנות ה-60. אבל מאחר שעדיין אין כזה, נסתפק (בינתיים) בסיסמה קליטה ומושכת, הזועקת משלטים מונפים והמושמעת מגרונות ניחרים.

ואז ראינו את אחד המתקהלים דוחף עגלת ילדים, אשר לצדה האחורי מוצמד קרטון ועליו, בכתב-יד בצבע שחור בולט, המילים:

No Pasarán! 

"לא תעברו!", הקריאה שליוותה את הרפובליקנים במאבקם בכוחות הפשיסטיים במלחמת האזרחים בספרד, 1939-1936.

ואז ראינו את אחד המתקהלים דוחף עגלת ילדים, אשר לצדה האחורי מוצמד קרטון ועליו, בכתב-יד בצבע שחור בולט, המילים: No Pasarán! לא תעברו, הקריאה שליוותה את המאבק בפשיסטים בספרד

גם אנו זקוקים לסיסמה קליטה, קצבית ומלכדת, כי כמו בארה"ב ובספרד, עלינו להתמיד במאבק והוא לא יסתיים בן-לילה. על הכוחות המבקשים לחבל באופייה ובמהותה של מדינת ישראל, ולדכא את הרוח המפכה מאזרחיה, לדעת כי לא ניתֵן!

שתי מילים אלה יכולות לסיים בתרועה כל משפט המתאר את כוונות הזדון של הקואליציה והממשלה הנוכחיות. בניית המשפטים והסיומת שלהם מתכתבות עם כמה מן הקטעים הבולטים והזכורים ביותר בהגדה של פסח. הרי גם אנו נצטרך בעתיד להתייצב בפני הדורות הבאים, אל מול אלה שיידעו לשאול, ולמלא את הצו של "והגדת לבנך" על אודות הפעולות שביצענו בצוק העת הזאת.

המילים האלה מתכתבות עם המבנה של "כמה מעלות טובות למקום עלינו", שכל שורה בו מסתיימת ב"דיינו", ועם שירת "הודו לה' כי-טוב", שכל שורה בתוכה מסיימים בהודיה "כי לעולם חסדו". כך ניתן ליצור רצף של קריאות, שכל אחת מהן מסתיימת בלא, לא, לא ניתֵן!

למשל,

לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות – לא, לא, לא ניתֵן!
למנות שופטים מטעם השלטון – לא, לא, לא ניתֵן!
למנות יועצים משפטיים כפופים לשרים – לא, לא, לא ניתֵן!
להפריט את שירות השידור הציבורי – לא, לא, לא ניתֵן!
ליצור הפרדה מגדרית במערכות החינוך וההשכלה – לא, לא, לא ניתֵן!
ליצור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי – לא, לא, לא ניתֵן!
להפוך את ישראל למדינת הלכה – לא, לא, לא ניתֵן!
לחסל את הדמוקרטיה המהותית – לא, לא, לא ניתֵן!

וכן הלאה, וכן הלאה, בהתאם לרעיונות וליוזמות שהקואליציה והממשלה יעלו באוב, וככל שאנשי המחאה ימצאו רצון ועניין לזעוק נגדם ולמנוע הגשמתם וביצועם.

גם אנו זקוקים לסיסמה קליטה, קצבית ומלכדת, כי כמו בארה"ב ובספרד עלינו להתמיד במאבק והוא לא יסתיים בן-לילה. על הכוחות המבקשים לחבל באופייה ובמהותה של ישראל לדעת – כי לא ניתֵן!

מאז שמכוניתו של קן אסטון עצרה ברמזור בקרבת גני קנזינגטון בלונדון, לא זאת בלבד שהכרטיסים, הצהוב והאדום, הוכנסו לשימוש בעולם הכדורגל, אלא שהם גם הפכו למטבע עובר לסוחר בכל תחומי החיים.

לפיכך, יידעו אנשי הממשלה, הקואליציה ותומכיהם, כי בפעולות המחאה – עצרות ותהלוכות, הפגנות ושביתות,  נאומים ומאמרים – אנו שולפים לעברם כרטיס צהוב. לא ירחק היום והכרטיס האדום יונף, כי אנו נתגבר והם לא יעברו!

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים