מפגינים של "עומדים ביחד" בכיכר הבימה במחאה נגד ממשלת נתניהו, 7 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90
מפגינים של "עומדים ביחד" בכיכר הבימה במחאה נגד ממשלת נתניהו, 7 בינואר 2023

לא נוהרים למחאה

בדיקת זמן ישראל כמו במחאת בלפור ובמחאה החברתית של 2011, נדמה כי חצי מפוטנציאל המפגינים נשאר בבית ● הפעם, האזרחים הערבים עלולים להיפגע במיוחד ממהלכי הממשלה החדשה ולכן ההיעדרות שלהם בולטת במיוחד ● ארבעה פעילים בחברה הערבית אומרים לזמן ישראל כי למרות פערי המסרים – האזרחים הערבים חייבים להצטרף למאבק על הדמוקרטיה: "כולם צריכים לסתום את האף ולהצטרף"

המחאה נגד ההתקפה המשולבת על הדמוקרטיה התקיימה גם במוצאי שבת האחרונה בצל אירועי הטרור. כמה עשרות אלפים הפגינו בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע, בהמשך למחאת אנשי ההייטק שיצאו מהאופן ספייס לרחובות וקרוב ל־150 אלף שיצאו לרחוב קפלן בתל אביב בשבוע שעבר.

ועדיין, מנקרת התחושה שהמחאה מובלת על־ידי חלק מאוד מסוים באופוזיציה. ההיעדרות הבולטת ביותר היא של האוכלוסייה הערבית, שלפי כל הסימנים עלולה להיפגע מאוד תחת הממשלה הנוכחית.

השבוע זה כבר הגיע גם לייצוג הפוליטי, כשהתברר שהקואליציה תנסה לקדם חקיקה המקלה על פסילת ח"כים ערבים וכן מפלגות בתוך רשימות משותפות. הח"כים, במה שנותר מהרשימה המשותפת, אומנם מצהירים שהם בעד המחאה אלא שהציבור שהם מייצגים לא שם, ברובו.

ביקשנו מכמה פעילים חברתיים־פוליטיים בחברה הערבית להסביר מדוע הציבור הזה נשאר מחוץ למחאה והאם זה צריך להשתנות לדעתם?

קבוצות המחאה מובלות על־ידי חלק מסוים באופוזיציה וההיעדרות הבולטת ביותר היא של האוכלוסייה הערבית, שלפי כל הסימנים עלולה להיפגע מאוד תחת השלטון הנוכחי

הפגנה נגד הממשלה בראשות בנימין נתניהו. 21 בינואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)
הפגנה נגד הממשלה בראשות בנימין נתניהו. 21 בינואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)

"אנחנו הולכים להיפגע"

"האמת שאני מתכנן להגיע להפגנה במוצאי שבת אבל מסיבות מקצועיות ולא מתוך הזדהות פוליטית", אמר עבד אבו־שחאדה בריאיון לזמן ישראל. אבו־שחאדה הוא חבר מועצת עיריית תל אביב ותושב יפו. הוא מגיע להפגנה רק כדי להשיג חומרים להסכת שלו, אבל לא מוצא את מקומו שם כמפגין מהשורה.

עבד אבו-שחאדה (צילום: עומר שרביט)
עבד אבו־שחאדה (צילום: עומר שרביט)

הוא מזהה את הממשלה החדשה כמי שמייצגת קבוצות שוליים ושינוי במוקדי הכוח, כמו "מזרחים, דתיים־לאומיים ומתנחלים שנדחקו בעבר וכעת מובילים קואליציה רחבה. בהמשך לתפיסת השבטים של ריבלין, נראה שיש כאן היחלשות של השבט 'האשכנזי', שמרגיש שיש עליו עליהום.

"בקרב המפגינים אפשר לראות אנשי מפתח בכלכלה, במערכת הביטחון – אליטה שמבינה שהיא נדחקת וצומחות אליטות חדשות.

"אני לא חסיד הגישה שכולם אותו דבר, גם לא ביחס לערבים. יש הבדלים מהותיים: הקבוצה שנכנה אותה 'האשכנזית' הייתה יותר ליברלית וראתה את עצמה כחלק מהמערב בעוד שבאליטות החדשות השיח פחות פרוגרסיבי, יותר שמרני ודתי ואני משוכנע שהם יהיו הרבה יותר נוקשים כלפי הערבים. האליטה הישנה הייתה פרגמטית וידעה להכיל את הערבים מתוך עמדה של 'שחרור קיטור'.

"אז השאלה היא למה אני לא משתתף במחאה אם אני חושב ככה? יש ציפייה בשמאל הציוני שאנחנו נפגין בעד הרע במיעוטו, אבל לטעמי גם בתרחיש הכי טוב היחס שקיבלנו מהאליטות הישנות לא התבסס על ערכים פרוגרסיביים וליברליים אמיתיים. העדפת הרע במיעוטו היא לא עמדה בריאה אין פה שיח פוליטי שיכול להכיל אזרחות מלאה לציבור הערבי.

"למה אני לא משתתף? בשמאל הציוני מצפים שנפגין בעד הרע במיעוטו, אבל גם בתרחיש הכי טוב היחס שקיבלנו מהאליטות הישנות לא התבסס על ערכים פרוגרסיביים וליברליים"

"אז יש לנו מצד אחד פרוגרסיביים שהיחס שלהם יותר טוב ומצד שני הימין, שללא ספק היחס שלהם יחמיר כלפינו, במיוחד בערים המעורבות. אם ישראל הראתה בעבר סממנים של אפרטהייד, אז אצל בן גביר וסמוטריץ' כבר מדברים על זה בגלוי, כמו באמירה שרופא יחליט במי לטפל. זה מזעזע. ברמה האישית אנחנו הולכים להיפגע, זה הולך להחמיר והשאלה מה התפקיד של הציבור הערבי".

מחאה נגד הממשלה בראשות בנימין נתניהו והרפורמות להחלשת מערכת המשפט. רחוב קפלן בתל אביב, 21 בינואר 2023
מחאה נגד הממשלה בראשות בנימין נתניהו והרפורמות להחלשת מערכת המשפט. רחוב קפלן בתל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: הדגלים השחורים)

"להבין את גודל השעה"

על רקע האמור לעיל מתחדדת השאלה מדוע אבו־שחאדה מתעקש להתנכר למחאה. לדבריו, הוא פשוט לא מרגיש שייך ורצוי שם: "אינני מחסידי איימן עודה, ובהפגנה הראשונה ראיתי ששרקו לו בוז ופגעו בו.

"ברמה הסמלית תקפו את אחד המנהיגים שלי וזה מעליב שיש ציפייה שנצטרף למחאה המתנה תנאים לאזרחות שלנו, אני לא יודע עד כמה אנחנו רצויים שם. בוא נדמיין שיגיעו עשרת אלפים ערבים להפגנה. לדעתי מארגני המחאה יראו בזה פגיעה בלגיטימיות שלה. אומרים לנו 'תבואו בלי דגל פלסטין'.

"ברמה הסמלית תקפו את אחד המנהיגים שלי וזה מעליב שיש ציפייה שנצטרף למחאה המתנה תנאים לאזרחות שלנו, אני לא יודע עד כמה אנחנו רצויים שם"

"המחאה מדברת בשם ערכים ליברלים ודמוקרטיים אבל לא עומדת בסטנדרטים שקבעה לעצמה, בקבלה של קבוצת מיעוט ילידי והכרה בהיסטוריה שלה. בצפון אמריקה ואוסטרליה זה כך, בישראל השמאל הלבן או איך שנקרא לו רחוק מזה. יש פה סתירה. כל עוד השמאל הפרוגרסיבי לא פותר אותה, הוא במשבר זהות ולדעתי המחאה תתפצל ותבין שהיא לא מקשה אחת".

מה אתה מזהה בשיח הפנימי אצלכם?
"השיח פסימי, זה טרפה וזה נבלה, לדעתי לא בריא להסתכל ככה על המציאות אבל הרוב אדיש מתוך ייאוש. הציבור האמין למשותפת ורצה להשפיע ואז בא גנץ והלך לממשלה עם נתניהו והציבור הערבי הפנים שלא משנה מה נעשה לא יקבלו אותנו, לא נהיה שחקנים לגיטימיים. זה יצר ייאוש והגענו לאירועי מאי 2021".

אלפי מפגינים נגד ממשלת נתניהו. תל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)
אלפי מפגינים נגד ממשלת נתניהו. תל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: Gili Yaari /Flash90)

בסופו של דבר אתה חושב שהאזרחים הערבים יצטרכו להפגין?
"אנחנו צריכים להיות ברחובות, המצב הולך להיות רע יותר והמרחב הפוליטי יצטמצם. לא חכם להיות אדישים. נצטרך להיות לבד. כן להפגין אבל לא במסגרת הקיימת אלא באופן עצמאי, אפילו בתל אביב – ואני מעדיף ביפו. נצטרך להבין את גודל השעה ולא להישאר אדישים".

"המצב יהיה רע והמרחב הפוליטי יצטמצם. נצטרך להיות לבד ברחובות. כן להפגין אבל לא במסגרת הקיימת אלא באופן עצמאי, אפילו בתל אביב ואני מעדיף ביפו"

"למוחים יש תנאים להשתתפות"

הסיפור הזה חוזר על עצמו: אותם מפגינים המשתתפים במחאה הנוכחית ובזו שהתקיימה נגד ממשלת בנימין נתניהו הקודמת בבלפור – הרכיבו גם את המחאה בתחילת העשור הקודם, כפי שאומר פרופסור אמל ג'מאל מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב.

"ב־2011 היה סיפור דומה: רצו להימנע ממחנאות פוליטית וליצור מעין מחאה ממלכתית וציונית, ככה שמספר הערבים שהשתתפו במחאות היה נמוך יחסית. הם לא הרגישו חלק מהדיון ולא בגלל שלא היה להם אכפת ושזה לא השפיע על חייהם אלא להיפך, בגלל שלא הוזמנו – ואם הוזמנו אז זה בתנאים שלא יכלו לעמוד בהם".

כמו שאר האנשים איתם שוחחנו, גם ג'מאל חושב שבזרם המרכזי של המחאה הנוכחית הערבים פשוט לא רצויים בלי תנאים מוקדמים: "המסר של האופוזיציה ברור: מי שרוצה להשתתף חייב להרים דגל ישראל. דגלי פלסטין לא רצויים ולכן האוכלוסייה הערבית לא מוזמנת לקחת חלק, כאילו שהמאבק הזה הוא פנים יהודי.

"ב־2011 היה סיפור דומה: רצו להימנע ממחנאות פוליטית וליצור מעין מחאה ממלכתית וציונית. הערבים לא הרגישו חלק מהדיון ולא בגלל שלא היה אכפת להם"

"המסר נקלט ומהדהד, אנשים לא ששים להשתתף בלי להרגיש שהם חלק מהמחאה, למוחים יש תנאים להשתתפות – קבלת גבולות השיח הישראלי־ציוני ויהודי. החברה הערבית לא מקבלת את זה.

"יש פה שיח חירשים אבל הוא ברור מאוד: הערבים לא מוכנים להשתתף אם יש התניות כאלה. אין כרגע דיון רציני בחברה הערבית בעצם הסכנות הטמונות ברפורמה המשפטית ובממשלת הימין, שאחת המטרות שלה היא דה־לגיטימציה של השתתפות ערבית, לא רק בהפגנות אלא בפוליטיקה בכלל.

"יש הסכמה שהממשלה מסוכנת ומצד שני, המחנה הממלכתי, יש עתיד, ליברמן וודאי החוגים והמפלגות האלה שעומדים מאחורי המחאה לא ממהרים לשתף את האוכלוסייה הערבית".

"לא רוצים להיות מילואים של המחאה"

הפיצול בין המפגינים בלט בהפגנה הקודמת במוצאי שבת בחיפה: מצד אחד הייתה מחאה של כמה מאות משתתפים, שאותה ארגנו חד"ש וארגונים חברתיים במושבה הגרמנית ובעיר התחתית. במקביל, נערכה הפגנה של כ־8,000 איש במרכז הכרמל. בסוף השבוע האחרון המשטרה פעלה להורדת סמלים של דגלי פלסטין ועיכבה מפגינים שהניפו אותם בחיפה.

מפגין נגד מדיניות ממשלת נתניהו בתל אביב, 20 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מפגין נגד מדיניות ממשלת נתניהו בתל אביב, 20 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אלה שתי הפגנות שונות, בראשונה מחצית מהמשתתפים היו ערבים ובשנייה רק כמה מאות. הציבור הערבי סקפטי לגבי הכוונה של מארגני המחאה להגן גם עליו", אומר ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות הערבים.

למרות הדברים הקשים שיש לו לומר על הזרם המרכזי המוביל את המחאה, הוא חושב ש"צריך לייצר מצב שכרגע האוכלוסייה הערבית מתלבטת לגביו, שהאופוזיציה תכלול את הערבים. הם לא רוצים להיות חיילי המילואים לאופוזיציה אלא שותפים גאים".

פרח עצמו לא הגיע לשתי ההפגנות המרכזיות שנערכו בשבתות האחרונות: "אני לא מרגיש שהן יגנו על הזכויות שלי, מי שמוביל אותן היה שותף לחוקי הלאום והאזרחות, לביצוע חוק קמיניץ ולהמשך הכיבוש. כדי שנוכל לקחת חלק במאבק הזה על הדמוקרטיה, חייבים להתייחס גם להגנה חוקתית על זכויות המיעוט הערבי וגם לכיבוש.

"האופוזיציה היא מחצית מאזרחי המדינה אבל הערבים הם 40% מהאופוזיציה. ההתנהלות של גנץ, לפיד, בוגי וסער היא לא כזו המראה סולידריות, לא מתייחסת בכבוד לציפיות הדמוקרטיות של האזרחים הערבים. אם הסיסמה היא 'גנבו לנו את הדמוקרטיה היהודית' אז הערבים לא ירגישו חלק ממנה.

אליעד שרגא ומשה בוגי יעלון בהפגנה של התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה החדשה. תל אביב, 17 בדצמבר 2022 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
אליעד שרגא ומשה בוגי יעלון בהפגנה של התנועה לאיכות השלטון נגד הממשלה החדשה. תל אביב, 17 בדצמבר 2022 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אם המאבק הוא על דמוקרטיה אמיתית, שלום, וזכויות שוויון אז צריך לשכנע את אותם 40% ממצביעי האופוזיציה שהרוב מתייחס אליהם כחלק מהותי, כי עד היום ראינו שמביאים דוברת ערבייה ושמים אותה בסוף הנואמים.

"גם כשמדברים על מערכת בתי המשפט, התחושה היא שזה אותו בית משפט שאישר את פינוי אום אל־חיראן, המשיך את חוק האזרחות ודחה עתירה נגד חוק הלאום, כך שאין באמת תחושה שהוא מגן זכויות האדם בישראל. מגן זכויות האדם היהודי, כן, אבל לא מגן זכויות חברתיות, כלכליות, פוליטיות ותרבותיות (של האזרחים הערבים)".

אתה חושש מפגיעה באוכלוסייה הערבית תחת הממשלה החדשה?
"החשש בציבור הערבי הוא שכשהממשלה תתחיל לפגוע בנו המפגינים מתל אביב לא יגיעו להגן עלינו. בסופו של דבר, כשהממשלה תתחיל להרוס בתים ולשלול אזרחות ולעשות מה שהיא מתכננת – 60% מהאופוזיציה לא יגיעו לאום אל־פחם ולטייבה להגן עלינו.

"נישאר לבד. לא נמצא את המאה אלף שהפגינו בתל אביב, הם מפגינים רק על המרחב שלהם, על זכויות היתר שלהם ולא חושבים על המעמד הנחות שהיו שותפים ביצירתו".

"כשהממשלה תהרוס בתים ותשלול אזרחות לא נמצא את המאה אלף שהפגינו בת"א, הם מפגינים רק על המרחב וזכויות היתר שלהם, לא על המעמד הנחות שהיו שותפים ביצירתו"

הפגנה מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין במודיעין. 24 בינואר 2023 (צילום: Jonathan Shaul/Flash90)
הפגנה מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין במודיעין. 24 בינואר 2023 (צילום: Jonathan Shaul/Flash90)

"לסתום את האף ולהצטרף"

במוצאי שבת הקודמת היו שישה דוברים על הבמה בתל אביב. מארגני האירוע ניסו לפנות לאישים בולטים בחברה הערבית, כמו ראשי ערים ומועצות ואפילו לשופט העליון בדימוס ג'ורג' קרא – אך סורבו.

גם שופטי עבר יהודים לא ששו לדבר שם, ובקרב הערבים החשש מובן. הם ראו מהבית את דגלי ישראל צובעים את קפלן בתל אביב. ארגוני המחאה לא הוציאו הודעה האומרת שדגלי פלסטין לא רצויים, אך המסר נקלט היטב.

ברור כי קיים מחסום גבוה בין המשתתפים היהודים לבין האזרחים הערבים שנשארו בבית. בשבת הקרובה יהיו רק שלושה דוברים על הבמה ולא ברור אם אחד מהם יהיה ערבי. הנואמת הערבייה שכן דיברה במוצאי שבת האחרונה היא חוקרת החינוך ד"ר וורוד ג'יוסי.

אחותה, הפעילה החברתית מייסם ג'לג'ולי, אמרה לזמן ישראל שהיא מתכוונת להגיע להפגנות הבאות למרות הפערים והתחושה הלא נעימה שחוותה בהפגנה הראשונה. "הייתי בהפגנה שאורגנה על ידי עומדים ביחד וראיתי איך חלק מהמפגינים התנפלו על בחור עם דגל פלסטיני בצורה מאוד מכוערת, כולל מכות.

"אני אלך להפגנות אבל רוצה שזה לא יהיה אני ועוד עשרה אנשים אלא שיהיו מסות של מפגינים. כדי שזה יקרה, ההנהגה וכל המפלגות צריכות לסתום את האף ולהצטרף"

עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"אמרתי לעצמי, 'וואי, עד כדי כך אין סובלנות למשהו כמו דגל? אלה היו מפגינים למען הדמוקרטיה והיה להם קשה לראות דגל פלסטיני מתנוסס מול העיניים. זה צרם לי. אני אלך להפגנות אבל רוצה שזה לא יהיה אני ועוד עשרה אלא שיהיו מסות. כדי שזה יקרה, ההנהגה וכל המפלגות צריכות לסתום את האף ולהצטרף".

"אסור להישאר בצד"

ג'לג'ולי חושבת שצריך להשתתף במחאה נוכח הסיכון הצפוי לחברה הערבית: "כל הצעדים המשפטיים משפיעים על הקבוצות הכי חלשות – והקבוצה שלנו, הערבים הפלסטינים הישראלים, תושפע מאוד לרעה מהרפורמות האלה.

"אני נגד צמצום ההפגנות לעניין ההפיכה המשפטית כי אני סבורה שאם מדובר על דמוקרטיה ושלטון החוק ושוויון זה לא מתבטא רק במאבק סביב מערכת המשפט. הדרישות צריכות להיות שוויון לכל וביטול חוק הלאום. המחאה צריכה להיות מטרייה יותר רחבה גם למסרים שלא ימצאו חן בעיני חלק מהמפגינים – וזה עדיין לא קורה.

"בהיבט הסמלי, היו שם אלפי דגלי ישראל שאין בהם צורך לדעתי בהפגנות מעין אלה. מצד שני, אי־סובלנות להנפת דגל פלסטיני. בלשון המעטה, זה לא לעניין. חוסר יכולת לקבל את האחר ואת חילוקי הדעות מביאה למחאה צולעת.

הפגנה נגד החלשת מערכת המשפט. תל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
הפגנה נגד החלשת מערכת המשפט. תל אביב, 21 בינואר 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

"הציבור הערבי תמיד הרגיש שאף אחד לא רואה אותו ממטר, אנחנו נוכחים נפקדים ושקופים גם בעיני החברה הישראלית. אני לא מקבלת את זה כגזרה משמיים, אנחנו צריכים להנכיח את עצמנו, זה מחובתנו להביא את המסרים והחזון שלנו לאיך החברה צריכה להיראות: בלי כיבוש, בעד דמוקרטיה אמיתית, שוויון לכולם.

"המנהיגות של החברה הערבית צריכה לקבל החלטה שאנחנו חלק מהדבר הזה אף שמבחינה פוליטית זה לא תואם ב־100% את המסרים הפוליטיים שלנו. אסור להישאר בצד ולשתף פעולה עם המשחק המדיר".

"המנהיגות הערבית צריכה להחליט שאנחנו חלק מהדבר הזה אף שזה לא תואם ב־100% את המסרים שלנו. אסור להישאר בצד ולשתף פעולה עם המשחק המדיר"

"אין סתירה בין ההפגנות: צריך גם וגם"

אף שאזרחי ישראל הערבים לא נוהרים להפגנות, חברי הכנסת הערבים דווקא כן קוראים להשתתפות. יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס אמר לפני שבועיים שצריך לקחת חלק אבל לא להבליט את דגלי פלסטין. השבוע גם מנהיגי חד"ש–תע"ל העלו הילוך בקריאה למאבק על הדמוקרטיה.

חד"ש ואיימן עודה אמרו לזמן ישראל כי הם כן השתתפו בכל ההפגנות שהיו עד כה ושהמפלגה "תומכת בכל מהלך להגנה על המרחב הדמוקרטי והתנגדות לממשלת הימין הקיצונית של נתניהו ובן גביר".

מפגינים נגד הממשלה מניפים דגלי פלסטין בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)
מפגינים נגד הממשלה מניפים דגלי פלסטין בחיפה (צילום: דוברות המשטרה)

בהפגנה הראשונה בתל אביב עודה נאם וסוף השבוע הקודם השתתף ונאם בהפגנה בחיפה, שאורגנה על ידי חד"ש וארגוני חברה אזרחית במקביל להפגנה של התנועה לאיכות השלטון, הדגלים השחורים ושאר ארגוני המחאה, כאמור.

לדברי עודה, "אין סתירה בין ההפגנות, צריך גם וגם. המסר שלנו למפגינים הוא שהמחאה חייבת להיות מחאה המשלבת בתוכה את כל מי שנאבק בממשלה. כלומר, גם מאבק בלתי מתפשר לטובת מרחב דמוקרטי חזק – שהוא תמיד האינטרס של כל קבוצת מיעוט – אבל גם מאבק למען שלום וסיום הכיבוש ומאבק כנגד המדיניות הכלכלית של הממשלה הדוחקת מחליונים מתחת לקו העוני.

"רק בשילוב כל המאבקים לכדי מחאה רחבה אחת נוכל להוביל להפלת הממשלה המסוכנת הזו ולמען דמוקרטיה אמתית בשביל כולם".

איימן עודה במסדרונות הכנסת, 15 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
איימן עודה במסדרונות הכנסת, 15 בנובמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

"המסר שלנו למפגינים הוא שהמחאה חייבת להיות מחאה המשלבת בתוכה את כל מי שנאבק בממשלה. רק בשילוב כל המאבקים לכדי מחאה רחבה אחת נוכל להוביל להפלת הממשלה המסוכנת הזו"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,022 מילים ו-1 תגובות
סגירה