ט"ו בשבט מתקרב, ואין זמן מתאים יותר לחידוש הריטואל השנתי של נטיעות עצים בנגב. וזה הרבה פחות פסטורלי ממה שזה נשמע. שהרי בנגב, עץ הוא אף פעם לא רק עץ. או כמו שאמר השבוע יצחק וסרלאוף, השר החדש לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: "אנחנו לא נוטעים עצים. אנחנו נוטעים ריבונות ומשילות".

במסגרת הטקס הקבוע הזה, רשות מקרקעי ישראל וקק"ל, הזרועות הארוכות של המדינה לעניין שליטה בקרקעות, מבצעות פעולה תמימה לכאורה שממותגת כציונית וירוקה – שתי ציפורים אהודות במכה אחת.

אלא שכאשר הנטיעות מתבצעות באדמות מדינה שבדואים כבר מעבדים אותן, או בשטחים שלבדואים יש כלפיהם תביעת בעלות – נוצר חיכוך נפיץ.

בשנה שעברה התפתחו מהומות שאיימו לפרק את הקואליציה השברירית שבה היו חברים מנסור עבאס וחברי רע"ם, חלקם אנשי הנגב. השנה הנגב מיוצג בממשלה באמצעות ח"כ אלמוג כהן, שהתייצב לנטיעות ואמר לאתרים המקומיים בעידון האופייני לו:

"הריבון בנגב זה אנחנו. התחלתי במלאכה הקדושה של נטיעות עצים, הידיים מלוכלכות בבוץ הקדוש של אדמת ארץ אבותינו. אדמה שלא נעבד – נאבד".

למרות החלטת קק"ל שלא לבצע נטיעות ולמרות האיומים של ח"כ אל-הואשלה שיבוא לטרפד את הנטיעות הגעתי יחד עם ח"כ חנוך מילביצקי ופעילי תנועת אם תרצו. הידיים שלי מלוכלכות בבוץ קדוש של אדמת הארץ, הזכות היא גדולה. במידה וקק"ל לא יאפשרו נטיעת עצים, אמשיך להגיע כל פעם עם עוד אנשים לבצע נטיעות. pic.twitter.com/Bq5iqIVf5H

— אלמוג כהן Almog cohen (@almog_cohen08) January 22, 2023

הנטיעות שיצאו אתמול (ראשון) לדרך מתבצעות בנחל יתיר, לא רחוק מבסיס נבטים, בשלב ראשון בשטח של אלף דונם. לזכותה של רשות מקרקעי ישראל, שמובילה את הנטיעות, צריך לומר שהיא לא מסתירה, ואפילו מדגישה, את העובדה שמטרתן להרחיק את הבדואים מהשטחים הפתוחים ובעיקר להזכיר להם מי כאן הבוס. או כלשון ההודעה הרשמית שפורסמה אתמול מטעם רמ"י:

"פעולת נטיעות עצים בנגב מבוצעת במטרה להגן על הקרקע מפני השתלטות, השלכת פסולת בלתי חוקית ועבירות קרקע נוספות".

אם מתנתקים לרגע מהמחלוקת הפוליטית, לאדם הסביר זה נשמע כמו חדשות טובות: הפרחת השממה, ייעור הנגב, עצים במקום טרשים – מי בכלל יכול להתנגד לזה?

ובכן, מתברר שדווקא המדענים והאקולוגים מובילים את ההתנגדות לנטיעות בנגב. "לנטוע עצים ויערות בנגב זה לא אקולוגי וגם לא אקלימי", אומר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.

רוטשילד ריכז בחוברת עבה את המידע המדעי העדכני שנצבר בישראל ובעולם על ייעור במערכות אקולוגיות טבעיות. השורה התחתונה: מה שלפעמים נראה לציבור הרחב כמו שממה – מרחב מדברי עם צמחייה נמוכה – הוא למעשה מערכת אקולוגית שלמה וחיונית.

פסולת מושלכת בשטחים פתוחים בנגב (צילום: רשות מקרקעי ישראל)

כבר לפני עשור חתמו 24 אקולוגים בכירים על נייר עמדה בו התריעו מפני מגמת ייעור הנגב, ובו נכתב:

"אנו מבקשים להביע דאגתנו מפעולות ייעור נרחבות המבוצעות בשטחי צפון הנגב, תוך פגיעה מהותית בבתי גידול נדירים. פעולות הייעור משפיעות דרמטית על הנוף הטבעי והמערכת האקולוגית במרחב נפגעת מתהליכים הכוללים פעולות חישוף ושינוי פני הקרקע, חדירת מינים זרים לאזור, ושינוי מנוף מדברי של צומח לנוף יער זר".

"המדבר הוא בית גידול מאוד עשיר", אומר פרופ' ירון זיו, ראש בית הספר לקיימות באוניברסיטת בן גוריון, "כשאתה הופך אותו ליער אתה משנה את התנאים ומאבד את בעלי החיים והצמחים המקומיים. לפני הנטיעה עושים עבודות עם בולדוזרים וקורעים את הקרקע ואת הקרום העליון שלה, כל התשתיות של הקרקע נפגעות, נעלמות ציפורים כמו קטות, חוברות, רצי מדבר.

"מעבר לזה, כשאתה נוטע עצים באדמת לס או גיר רך, מערכת השורשים שלהם לא מותאמת לזה, הם לא מחזיקים מעמד לאורך זמן. באחד החורפים הרטובים האחרונים המון עצים קרסו ביער אדוריים כי הם לא מתאימים לבית הגידול הזה".

פרופ' ירון זיו (צילום: אוניברסיטת בן-גוריון)

הטענה היא שלוקחים שטחים מופרים שממילא מלאים פסולת או שעלולים לפלוש אליהם והופכים אותם ליער.
"זאת אומרת שאנחנו כמדינה לא נתנו את התמורה למשלם המיסים. לא שמרנו על הקרקע, לא ניקינו אותה, אז נשים עצים כדי להסתיר כי כבר הרסו את השטח? זה כמו שמישהו עם בעיות נשימה יבוא לרופא והוא ידאג לו לסרטן כדי שישכח מזה שהוא נחנק. אם היו לוקחים את התקציבים האלה ודואגים לכמה יחידות משטרה, אפשר היה לדאוג לקרקעות האלה בלי לפגוע בבתי הגידול".

"גם הטענה הרווחת בשנים האחרונות, לפיה נטיעת יערות היא הדרך להתמודד עם משבר האקלים, לא תופסת", אומר אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. "כשאתה נוטע יער שהסביבה הטבעית שלו בהירה, אתה יוצר אפקט שדומה להליכה עם חולצה שחורה בחום במקום עם חולצה לבנה שמחזירה את הקרינה לאטמוספרה. כלומר, אתה תורם להתחממות של האזור.

"כשאתה נוטע יער שהסביבה הטבעית שלו בהירה, אתה יוצר אפקט שדומה להליכה עם חולצה שחורה בחום במקום עם חולצה לבנה שמחזירה את הקרינה לאטמוספרה. כלומר, אתה תורם להתחממות של האזור"

"נכון שהעצים סופחים פחמן דו חמצני, אבל מחקר של פרופ' דן יקיר הראה שיער בסביבה מדברית בהירה זקוק ליותר מ-80 שנה כדי לקלוט מספיק פחמן שיאזן את ההתחממות שהוא גורם".

התפיסה הזו מאתגרת מאוד עבור מי שיער יתיר (היער הגדול בישראל) הוא חלק מנוף ילדותו, ושמתקשה לחשוב שכל הנגב היה אמור לשמור על חזות צחיחה בדומה לחלקו הדרומי והמדברי יותר. אבל העבר שייך לעבר, המפעל הציוני כיסה את הארץ במיליון דונם של חורשות ויערות, והשאלה היא מה עושים הלאה.

יער יתיר של קק"ל בנגב (צילום: אלכס קולומויסקי)

לרוטשילד יש תשובה ברורה: "לנטוע עצים בערים. ליער עירוני יש ערך גדול, הוא נותן צל לתושבים ומקרר את העיר. יער במדבר הורס בתי גידול ולא תורם לאקלים. אם רוצים לעשות פיקניק בנגב, יש כבר 60 אלף דונם ביער יתיר, תאמין לי שלא חסר מקום לפיקניק".

בכיר לשעבר בקק"ל בתחום הייעור רואה את הדברים מעט אחרת. זה לא שהוא מתלהב מהנטיעות כאמצעי במאבק מול הבדואים. המסלול הזה, הוא אומר, כמעט לא עובר דרך הדרג המקצועי.

"זה מובל על ידי רשות מקרקעי ישראל, זה נקרא נטיעות חקלאיות, זה עולם תוכן אחר, מאוד פוליטי. רובו לא עובר דרך אנשי היערות", הוא אומר. "כאיש סביבה זה נראה לי הרבה פעמים אגרסיבי מאוד, אם כי מדובר בשטח מופר, מלא פסולת או שעובר עיבוד חקלאי, אז יכול להיות שנטיעות כן יכולות לעצור השחתה של השטח. הפעולה אמנם אגרסיבית, אבל לפעמים הימנעות מפעולה יכולה להזיק יותר מאשר הפעולה עצמה".

באשר להתנגדות הכללית לנטיעות וייעור, בעיקר בדרום, הוא אומר: "זו טענה קיצונית מאוד. יש לקק"ל הרבה מה לשפר, אבל עצם הייעור הוא לא פעולה פסולה מהיסוד. זו לא קפריזה של קק"ל, יש תמא 1 עם שטחים שמיועדים לייעור. צריך כמובן לעשות את זה עם סקרים מסודרים.

"יש לקק"ל הרבה מה לשפר, אבל עצם הייעור הוא לא פעולה פסולה מהיסוד. זו לא קפריזה של קק"ל, יש תמא 1 עם שטחים שמיועדים לייעור. צריך כמובן לעשות את זה עם סקרים מסודרים"

"יש לנו בעיה של ארוזיה ואובדן קרקע, ולעיתים הנטיעות מחזיקות את האדמה והעצים מספקים שירותי מערכת. שיטת אל-געת היא לפעמים דווקא דרדור של השטח".

אלון רוטשילד (צילום: באדיבות המצולם)

בסופו של יום, הסכסוך על הקרקעות והסוגיה הסביבתית מתערבבים והופכים לסלט אחד גדול. ברמ"י משוכנעים שהם עושים את הדבר הנכון. "מניסיון רב שנים שהצטבר אצלנו", נאמר בנייר עמדה שפרסמה רמ" השבוע, "נטיעת עצים למטרת שמירה ושימור הקרקע מונעת פלישות ובנייה בלתי חוקית ומונעת נזק סביבתי גדול כתוצאה משפיכת פסולת, מטמנות לא חוקיות ועוד".

הנטיעות המניעתיות בנחל יתיר, למשל, יימשכו כמה חודשים בהם יעבדו כלים כבדים על הקרקע. בעוד ברמ"י סבורים שהם מצילים את קרקעות המולדת גם במובן הסביבתי, האקולוגים חושבים שהם גורמים נזק גדול.

"הסתובבתי ימים שלמים בג'יפ ברחבי הנגב באזורים שמיועדים לנטיעות", אומר רוטשילד, "לא ראיתי שם פחון אחד של בדואים. ואם יש חלקה שמעבדים אותה עם מקלטרת ישנה, זה הרבה פחות מזיק מאשר לעלות עליה עם כלים כבדים ולהכין אותה לנטיעות".

"המדינה טוענת שהיא מבצעת נטיעות מניעתיות במקומות שאליהם חושדים שהבדואים עתידים לפלוש", אומר גורם אחר בתחום הסביבה. "אז כדי למנוע נזק אפשרי שיעשו הבדואים, גורמים נזק ודאי באמצעות נטיעות. וזה שורש העניין: את הבעיה מול הבדואים צריך לפתור או בהידברות או באכיפה, או בשילוב של שניהם. לא בנטיעה".

"כדי למנוע נזק אפשרי שיעשו הבדואים, גורמים נזק ודאי באמצעות נטיעות. וזה שורש העניין: את הבעיה מול הבדואים צריך לפתור או בהידברות או באכיפה, או בשילוב של שניהם. לא בנטיעה"