בסוף חודש ספטמבר האדמה הכלכלית בבריטניה רעדה בדרגה 9 בסולם משבר כלכלי: הפאונד קרס מול הדולר, עלות ההלוואות הממשלתיות זינקה. החשש מהתגברות האינפלציה גרמה לבנקים להאיץ את העלאת שיעורי המשכנתאות, קרנות הפנסיה עמדו בפני סכנת קריסה ונראה שכלום לא עמד בפני שקיעתה של הכלכלה הבריטית.
כל הדרמה הזו התרחשה בעקבות ההצהרה על רפורמה, שלא הגיעה בסופו של דבר אפילו לידי הצבעה בפרלמנט.
הדרמה, למעשה, החלה ב־23 בספטמבר. ראש ממשלת בריטניה דאז ליז טראס ושר האוצר החדש שלה קוואזי קווארטנג החליטו זמן קצר אחרי שמונו לתפקיד להתעלם מעצת רוב הכלכלנים בממלכה ומאזהרות נגיד הבנק המרכזי – והציגו תוכנית כלכלית קיצונית.
התוכנית הייתה סוג של "מיני תקציב", שבפועל היה יותר ממגה תקציב. המשמעות הייתה הפניית כספים רבים לשוק הבריטי רווי האינפלציה. זה הספיק לשווקים לאבד אמון ולהרעיד את הקרקע עד התפטרותה של טראס כעבור זמן קצר.
גם פה הממשלה הצהירה זמן קצר אחרי היבחרה על רפורמה קיצונית שנויה במחלוקת, שמעוררת חשש כבד בשווקים לגבי יציבות הכלכלה. גם פה לא נעשתה עבודת מקדימה כדי להכין ולהרגיע את השווקים
יש קווי דמיון לא מעטים בין מה שקרה בבריטניה לבין מה שקורה כיום בישראל. גם פה הממשלה הצהירה זמן קצר אחרי היבחרה על רפורמה קיצונית שנויה במחלוקת, שמעוררת חשש כבד בשווקים לגבי יציבות הכלכלה. גם פה לא נעשתה עבודת מקדימה כדי להכין ולהרגיע את השווקים בטרם הוצהרה הרפורמה. גם פה היה סוג של היבריס לגבי זה שאנחנו מספיק חזקים – וכל העולם כבר יתאים את עצמו לשיגעונות שלנו.
כמו אצל טראס, שלא סיפקה לשווקים הסבר מניח את הדעת למקור מימון התקציב הגרנדיוזי שלה, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מצליח לספק הסבר למאות הכלכלנים והגופים הפיננסים הגדולים בארץ ובעולם על איך בדיוק הרפורמה שלו אמורה לחזק את הכלכלה במקום להחלישה. זה לבדו מגביר את אי־הוודאות – ושווקים לא אוהבים אי־ודאות.
גם הניסיונות הדי מאוחרים שלו להיפגש עם ראשי הכלכלנים בישראל – ולצאת במסע יחסי ציבור דרך התקשורת להרגעת המשקיעים – רק שידרו יותר לחץ מאשר צפירת הרגעה לשווקים. החדשות הרעות לנתניהו הן שהמקרה של טראס הוכיח שמספיק רק להצהיר על רפורמה כדי לגרום למשבר כלכלי.
זאת, בניגוד לאמונה שהשווקים בהכרח ימתינו קודם לראות אם הרפורמות בישראל יעברו במתכונתן הנוכחי, ורק אז יגיבו. זה אומר שהזמן לא משחק לטובת נתניהו. הוא הרי נמצא כבר אחרי שלב ההצהרה.
מספיק שתהיה עכשיו ציפייה למשבר בקרב משקיעים – בשילוב חוסר אמון ביכולת ההנהגה של נתניהו לנווט את הספינה בצורה אחראית ביישום הרפורמה – כדי להגיע לנקודת האל־חזור
מספיק שתהיה עכשיו ציפייה למשבר בקרב משקיעים – בשילוב חוסר אמון ביכולת ההנהגה של נתניהו לנווט את הספינה בצורה אחראית ביישום הרפורמה – כדי להגיע לנקודת השבר והאל־חזור.
הקואליציה הקיצונית שמצרה את יכולת הגמישות של נתניהו; הפגנות הענק ברחובות; והמשבר הביטחוני לא הולכים לשום מקום. אלה רק מגבירים את חוסר האמון ביכולת מנהיגותו. לעיתים נראה כי במקום לנסות לעצור את כדור השלג, נתניהו כבר עסוק יותר ויותר ביום שאחרי, בהכנת הקרקע למציאת האשמים למשבר שעשוי לפרוץ.
במסיבת העיתונאים החפוזה שקיים בשבוע שעבר הוא כבר סימן את מתנגדי הרפורמה כסוג של גיס חמישי. מקורביו בעיתונות ובפוליטיקה החלו לתקוף ולמתג כאנטי ציוניים כל כלי תקשורת, איש עסקים או כלכלן שמעז לפעול או לדבר בניגוד לנרטיב הממשלתי.
לעינת גז, מנכ"לית פפאיה גלובל, שהחליטה להוציא את כספי החברה מישראל, כבר יחסו כוחות על כלכליים שבעזרתם היא מצליחה להשפיע על נפח כל ההשקעות בישראל, כאילו הייתה לכל הפחות וורן באפט.
החדשות הטובות לנתניהו הן שבניגוד גמור לבריטים, הוא קיבל את כלכלת ישראל בשיאה. לנתניהו נותרו כמה ימי חסד, שלא היו לטראס, כדי לסובב את הספינה לים מבטחים
החדשות הטובות לנתניהו הן שבניגוד גמור לבריטים, הוא קיבל את כלכלת ישראל בשיאה. לנתניהו נותרו כמה ימי חסד, שלא היו לטראס, כדי לסובב את הספינה לים מבטחים לפני שיהיה מאוחר מידי.
ירידת ערך השקל בסוף השבוע האחרון; הירידה החדה במניות הבנקים ביום ראשון; הפער שנוצר בין התשואות בבורסה הישראלית לבורסות העולם מאז שיריב לוין הכריז על הרפורמה; הדיווחים על תחילת הוצאת כספים מישראל; והתרעת S&P מפני הורדת דירוג אשראי – הם כולם תמרורי אזהרה לכך שגם ימי החסד האלה הם לא נצחיים.
כשאלה יסתיימו, כבר יהיה כמעט בלתי אפשרי לשקם את הנזק תחת המבנה הנוכחי של הממשלה. ליז טראס בוודאי תוכל לספר לכם על זה עוד בהרחבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם