במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.
בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.
דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.
אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.
הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון
רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.
לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.
כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.
"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".
העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.
ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"
אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.
"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".
חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה
החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו
החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן
ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".
גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".
אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.
"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.
"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".
אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".
אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.
בנק ישראל יפרסם היום, בשעה 16:00, את החלטת הוועדה המוניטרית בעניין גובה הריבית במשק.
ההערכה הרווחת היא שיוחלט להוריד את גובה הריבית ברבע אחוז, ל־3.75%.
המנהיג העליון של איראן, מוג'תבא חמנאי, מסתתר במיקום סודי ומתקשר באמצעות רשת מורכבת של שליחים, כך אמרו לרשת סי־בי־אס ניוז גורמים אמריקאים רשמיים בהתבסס על מידע מודיעיני שברשות ארצות הברית.
אמצעי הזהירות, שנועדו למנוע מישראל להתנקש בחייו של חמנאי, גורמים לעיכובים בשיחות בין ארצות הברית לאיראן לסיום המלחמה, כך נכתב בידיעה. בדיווח נאמר שאפילו גורמים איראניים בכירים לא יכולים ליצור קשר עם חמנאי ישירות.
"זו הסיבה שאתה רואה אנשים אומרים דברים כמו, 'המנהיג העליון הסכים למסגרת', או 'אנחנו מחכים לקבל תשובה לגבי נקודות ההסכם הסופיות'. כל פיסת מידע שהוא מקבל היא מיושנת וישנו שיהוי רב בתגובותיו", אמר גורם רשמי אחד לרשת.
אביו וקודמו של חמנאי בתפקיד, עלי חמנאי, נהרג ב־28 בפברואר, היום הראשון של מלחמת ארצות הברית וישראל עם איראן. מוג'תבא, שנפצע גם הוא בתקיפות של ארצות הברית וישראל, מונה לרשת את אביו במרץ, אך לא נראה או נשמע בפומבי מאז.
הוא לא הגורם האיראני הבכיר היחיד שירד למחתרת, על פי הדיווח של סי־בי־אס. הדיווח אומר כי המנהיגים מעבירים שבועות בבונקרים ומנסים להימנע מתקשורת זה עם זה.
"לצפות בהם מנסים להבין איך לדבר זה עם זה זה כמעט כמו לצפות בסיטקום. הם מתוסכלים לחלוטין", אמר אחד מהגורמים הרשמיים.
![נהוראי לייזר (צילום: מתוך אתר צה"ל)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/05/NEORI.jpeg "נהוראי לייזר (צילום: מתוך אתר צה"ל)")
לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 601 שבעוצבת עקבות הברזל (חטיבה 401), סמל נהוראי לייזר, נהרג אתמול מפגיעה של רחפן נפץ בדרום לבנון.
לייזר, תושב אילת, היה בן 19 בנופלו.
בתקיפה שבה נהרג לייזר חייל נוסף נפצע באורח קשה. הוא פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, ועדכון נמסר למשפחתו.
אתמול הובא למנוחות לוחם טכנולוגיה ואחזקה בגדוד 9 של עוצבת עקבות הברזל, סמל ראשון נועם המבורגר, שנהרג ביום שישי האחרון מפגיעה של רחפן נפץ בצפון הארץ, בקרבת גבול לבנון. המבורגר, תושב עתלית, היה בן 23 בנופלו.
בתקיפה שבה נהרג המבורגר חייל נוסף נפצע באורח קשה ונגד נפצע באורח קל.
התרעות הופעלו במושב שתולה שבגליל המערבי, לאחר למעלה מעשר שעות שבהן לא נשמעו אזעקות.
האזעקות התריעו מפני חדירה של כלי טיס עוין. צה"ל מסר שנראה עצם אווירי חשוד, אך המגע עימו אבד.
בסוף יהיה הסכם "יפהפה" בין ארצות הברית לאיראן – או שלא. השאלה אם הוא יהיה טוב או רע אינה תלויה בהסכם עצמו אלא במה שבא אחריו: האם מטרת ההסכם היא לשמר "כתובת" עבור ארצות הברית בטהרן להמשך המגעים, או לחזור לכוונה המקורית של הפלת משטר האייתוללות וסגירת פרק המהפכה החומייניסטית.
בניסוח אחר: האם לשמור על איראן מאוחדת בתקווה לקרוע אותה מציר רוסיה-סין ולהעבירה אל צד ארצות הברית, או לפרק אותה לעדותיה?
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
זו אקסיומה מתמטית שסבתא פולנייה הרבה יותר פולנייה מאמא פולנייה. מכאן נגזר המשפט הגיאומטרי האומר שתכונות פולניות מתגברות עם הגיל. אבל זה בעצם פוסט על תפיסת המציאות של עם ישראל לקראת הבחירות. הוא רק מתחיל עם סבתא פולנייה, ילד בן שלוש, ומקלדת.
בשלהי האלף הקודם, האמא הפולנייה שלי הייתה בטוחה שהבכור שלנו לא מקבל מספיק חינוך טכנולוגי. היא לא באמת יכלה לבדוק זאת, כי היא גרה בארץ ואנחנו לא. אבל עובדות מעולם לא עצרו פולנייה נחושה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בשולי הכותרות הפוליטיות הרועשות, מתרחש בימים אלה תהליך שראוי לקבל תשומת לב רחבה דווקא מהציבור הכלכלי: שילוב גובר של אנשי מקצוע בעלי ניסיון כלכלי וניהולי מוכח בתוך הרשימות לכנסת. לא כקישוט, לא ככותרת, אלא כחלק מליבת קבלת ההחלטות.
כך למשל, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, הודיע כי לרשימתו יצורף שאול מרידור, מי שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר בתפקיד מהמשמעותיים ביותר במגזר הציבורי הישראלי.
רו"ח דניאל יעקובזון הוא דירקטור בחברה ציבורית, ראש תחום החשבונאות הניהולית בביה"ס לחשבונאות, המסלול האקדמי המכללה למינהל ואב ל-3 ילדים קטנים.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
הטקסט היפה שהבאת של עלי מוהר, הזכיר לי רגע – ללא ספק חסר חשיבות לאומית – שארע לי היום, כאשר הילד שלי, שהוא עדיין פעוט (שנה ושלוש) הצביע ממקום מושבו בעגלה מעלה ואמר 'אור'! כשהרמתי מבטי מעלה אל הכיוון אליו הסתכל, שמחתי לראות שהוא מכוון אל חרמש הירח, שבין כל האורות המלאכותיים שאנחנו מוקפים בהם, עדיין שבה את ליבו. זה אמנם היה בהוד השרון ולא בתל אביב, אבל כל הארץ הפכה בטון כבר מזמן.
עלי מוהר היה גיבור תרבות של עלומי, הייתי מחכה ליום חמישי או שישי לקרוא 'מהנעשה בעירנו' וגם 'בשער', שהיה מצחיק ושנון למרות חוסר אהדתי לכדורגל. ואכן, גם אצלי כמו אצלך הוא עדיין קיים ותופש מקום, בזרם התודעה הממשיך לזרום.
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו