מאת ערן הילדסהיים
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
במערכת היחסים של הציבור עם הגופים העסקיים, שמור לבנקים מקום של חוסר כבוד בתחתית הרשימה. לא פעם נוטה הציבור הישראלי להאשים בהתנהגות הבנק שלו דווקא את נבחריו בכנסת, בטענה כי אלה מעדיפים את האינטרס האישי שלהם – וכתוצאה מכך מפקירים את הציבור הרחב להתמודדות חסרת סיכוי מול המערכת.
בכנסת הקודמת כבר נראה היה שמסתמן כיוון חדש בפעילות של חברי הכנסת מול הבנקים, כשנציגים של רוב הסיעות התאחדו כדי לקדם שורה של חוקים שמטרתם אחת: לצמצם את כוחו של המונופול במערכת הבנקאית.
דוגמאות לא חסרות: החל מהקמת ועדת חקירה להתנהלות הבנקים, דרך העברת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, וחוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות וכלה בהסדרת אמצעי התשלום הדיגיטליים בחקיקה. לכל החוקים האלה הבנקים התנגדו, ונאבקו קשות כדי לשנות את לשון החוק ותחולתו.
אבל, כשבודקים מה עלה בגורלם של אותם חברי כנסת שפעלו למען הציבור במאבקיו נגד הבנקים נחשפת תמונת מצב מטרידה: דווקא הפוליטיקאים שהובילו את המאבק בבנקים, מצאו את עצמם בתום הקדנציה, כשהם נאבקים על חייהם הפוליטיים – חלק מהם ללא הצלחה. אם מוסיפים לרשימה ח"כים שפרשו מהזירה הפרלמנטרית מסיבות כאלה ואחרות, מגלים כי מרבית הח"כים שפעלו למען הבנקים לא ראו ברכה בעמלם.
הח"כים שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה, הם בעלי ההון. אחרי הכל, הם לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון
רחל עזריה (כולנו), דב חנין (חד"ש) ואיילת נחמיאס-ורבין (העבודה), החליטו שלא להתמודד כלל. איתן כבל (העבודה) התמודד אבל ממקום לא ריאלי; יואב קיש מהליכוד נדחק אחורה ברשימת מפלגתו; ובצלאל סמוטריץ' שב לכנסת גם בזכות דיל פוליטי שנעשה משיקולי ימין ושמאל. שני ח"כים נוספים, רועי פולקמן והשר אלי כהן, גירדו בקושי את אחוז ההצבעה עם מפלגת כולנו.
לא מעט חברי כנסת שדיברנו איתם סבורים כי המרוויחים הגדולים מהשיח המפלג ששולט בפוליטיקה הישראלית, הם הבנקאים ובעלי ההון. אחרי הכל גופים אלה לא באמת עסוקים בשאלה אם השמאל או הימין בשלטון, ובלבד שהציבור ממשיך לבזבז אנרגיות במאבק אחד בשני, במקום להתאחד ולפעול כגוף אחד למען שיפור מצבו מולם.
כבל, למשל, עמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית הידועה בכינויה "ועדת פישמן". הוועדה לא חששה להכניס את ידיה עמוק לבוץ של התנהלות המערכת הפיננסית, ובראשה הבנקים, ביחס למתן אשראי. מי שעקב אחר שידורי ישיבות הוועדה, יכול יהיה להיחשף לרגעים טלוויזיונים נדירים, שבהם הח"כים זנחו לרגע את הציניות, התככנות ואת ויכוחי השמאל-ימין המפלגים, והפכו לגוף אחד נחוש הנאבק למען האזרח מול הגופים החזקים במשק.
"חברי הוועדה השתדלו להגיע לכל הדיונים, שזה לא ברור מאליו", אומר כבל. "מצד אחד דב חנין, ומצד שני סמוטריץ' – כולם הפגינו רמת דיון שלא נראתה קודם בוועדות. כל אחד מדבר בתורו, כל אחד חוקר ואין צעקות".
העבודה המשותפת והמקצועית שהפגינו חברי הוועדה מול הבנקאים גם הוכיחה את עצמה: במהלך הדיונים שקיימה הוועדה נחשפו מחדלי הרגולטור בפיקוח על הבנקים, נחשפו שיטות ההסתרה של הבנקים על פעילותם, והוסקו מסקנות אופרטיביות לשיפור השקיפות וההליכים בתוך המערכות הפיננסיות.
ח"כ לשעבר איתן כבל, העבודה: "עכשיו תחשוב מה בעצם מצביעי מפלגת העבודה אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות"
אבל ברגע האמת, לציבור המצביעים בפריימריז בעבודה ובבחירות הכלליות לכנסת, זה לא ממש הזיז. כבל נמדד – ונענש – לפי מערכת היחסים הסוערת שלו עם יו"ר העבודה אבי גבאי, ולא לפי עבודתו הפרלמנטרית.
"ההרגשה לא טובה", אומר כבל. "אני לא יכול להתעלם מהעובדה הזו. על מה בעצם מתפקדי העבודה באו איתי חשבון? על עניינים פוליטיים, ולא על עניינים מקצועיים. לא על דמותו של חבר כנסת, ועל השאלה במה הוא צריך לעסוק. אני מסתכל בעין בוחנת על מגוון הנושאים שנמצאים בראש סדרי העדיפויות של מתפקדי מפלגת העבודה, וברור שהנושא של המאבק החברתי נמצא בראש סדר העדיפות שלהם. עכשיו תחשוב מה בעצם הם אמרו לאיש שהכי לחם נגד הטייקונים בקדנציה האחרונה? אני אשקר אם לא אומר שהתאכזבתי עד כלות".
חוק המסדיר את פעילות הפלטפורמות להלוואות חברתיות. החוק מבטיח את הסביבה שבה מבוצעים התיווכים עבור שני הצדדים, הלווה והמלווה
החוק קובע הסדרים לשימוש בארנקים אלקטרוניים ואפליקציות תשלומים במקרה של כישלון עסקה. מסדיר את אחריות ספקי האמצעי בגין שימוש לרעה. מעגן הגנות צרכניות, וכמו כן החוק קובע הוראות כלליות לעניין הוראות תשלום וביצוע פעולות תשלום באמצעים אלו
החוק עוסק בהכנת תשתית, בהקלות, ומתן הגנות לשחקנים חדשים בתחום הבנקאי. החוק פעל להפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים ונועד להסיר חסמים שיאפשרו להגביר את התחרות במערכת ולהוזיל עלויות לצרכן
ואכן, כבל היה מגדולי הלוחמים במפלגתו בתחום זה, אף שלא פעם נמתחה עליו ביקורת בטענה כי הוא "עושה לבנקים הנחות", בעיקר בגלל הפיקוח הרופף שלו ליישום החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית. מבחינתו, הפופוליזם בכנסת ניצח את העשייה האמיתית. "מה אני אומר לח"כים החדשים? חבר'ה תהיו הכי הכי פופוליסטים. תגישו את הצעות החוק עם המיליארדים הכי גדולים. ממילא זה לא משנה, הרי הצעות החוק האלה, הפופוליסטיות, גם כך לא עוברות, כי אין מאחוריהן כלום, אבל זה עושה הכי הרבה כותרות".
גם עזריה, ששימשה יו"ר ועדת הרפורמות, והובילה חקיקה נגד הבנקים, תראה את הכנסת מהיציע. וכשהיא נשאלת אם כדאי לח"כים חדשים להילחם בבנקים, היא משיבה: "זה לא שווה. בטח שלא שווה. זה לא משתלם".
אמנם עזריה עזבה את "כולנו" ואת המערכת הפרלמנטרית עקב חילוקי דעות על הכיוון שאליו תפנה המפלגה, אבל כשמביאים בחשבון שעוד שניים מחברי מפלגתה, ח"כ רועי פולקמן והשר אלי כהן, פעילים גם הם בתחום הבנקאות, אפשר רק לתהות איך ייתכן שבסיכומו של דבר מפלגת "כולנו", בקושי גירדה את אחוז החסימה.
"ברגע שח"כ פועל לטובת הציבור ועושה למענו דברים, זה בא על חשבון מישהו שהרוויח המון, בזמן שהציבור הפסיד. על כל שינוי כזה הם מהר מאוד ידאגו שתשלם את המחיר. הציבור זה אנשים לא מאורגנים. אתה לא מקבל מהם אותות, לא מזמנים אותך לכנסים, ולא מסקרים אותך תקשורתית. הציבור, כל מה שיש לו זה אותך. אבל לבעלי הון ולקבוצות מאורגנות יש המון צ'ופרים לחלק. אני עשיתי את זה, כי אני מאמינה בזה. אני חושבת שיש פה הרבה עבודת תיקון, וזה מה שאני הולכת לעשות גם עכשיו", אומרת עזריה מבלי לומר לאן פניה מועדות.
"בהנהלות הבנקים בהחלט מרימים כוסית", אומר דב חנין על תוצאות הבחירות. הוא סיים עתה כהונה של 13 שנים כח"כ, והיה מהח"כים הבולטים בוועדת פישמן, שסבלה לטענתו ממת-סיקור בתקשורת. "לא בכל התקשורת היה סיקור משמעותי ואמיתי. אתה מוזמן לבדוק זאת בעצמך, ולראות שבשורה של כלי תקשורת כמעט שלא היתה התייחסות לוועדה. אפשר לעשות 1+1 ולבדוק לבד מה הקשר של אותם כלי תקשורת לבנקים".
אבל לדברי חנין יש עוד בעיה, והיא היעדר עניין של הציבור בפעילות נבחריו: "לאנשים אין מושג מה קורה בכנסת. אני העברתי 100 חוקים. תשאל אנשים משכילים ברחוב איזה חוקים העברתי? במקרה הטוב יגידו לך שלושה".
אז מה עושים? "אני ממליץ לכל ח"כ שנכנס לתפקידו היום לעסוק בדברים שהוא באמת חושב שהם חשובים", משחרר חנין מסר שנשמע יותר ויותר נדיר בנוף הפוליטי. "תקדישו את העבודה לדברים שאתם מאמינים בהם. יכול להיות שתשלמו עליהם מחיר, אבל בכל מקרה תעשו את הדברים שלשמם הגעתם מלכתחילה".
לא קשור לנושא הכתבה אבל הזדמנות לתת פידבק – חסר אפשרות לסגור את הכתבה (כנראה בגלל שהיא קצרה יחסית). ואולי כדאי להוסיף תמיכה בלחיצה אחורה כדי לחזור לפיד, כי זה מה שציפיתי שיקרה כשאני לוחץ חזרה בטלפון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא דונלד טראמפ קיימו הערב שיחת טלפון נוספת, שבה נקבע המשך התיאום בין המדינות בגזרות השונות. כך נמסר בהודעה מטעם לשכת ראש הממשלה.
על פי ההודעה, הנשיא טראמפ עדכן את נתניהו בנוגע למהלכים האמריקאיים באזור המפרץ.
מצידו, העלה ראש הממשלה את חומרת ההתבטאויות של נשיא טורקיה ארדואן ואנשיו נגד קיומה של מדינת ישראל. בנוסף, נתניהו הדגיש בפני טראמפ את הצורך בקיום אזורי ביטחון בגבולותיה של ישראל.
נסיגת כוחות צה"ל מהראשון מבין שני אזורי הפיילוט בדרום לבנון צפויה לצאת לפועל בימים הקרובים, כך אמר גורם אמריקאי לזמן ישראל, ברקע מאמצי וושינגטון לקדם את המשא ומתן בין ישראל ללבנון.
כחלק מהסכם מסגרת שעליו חתמו ישראל ולבנון בחודש שעבר בוושינגטון, ירושלים הסכימה להסיג את כוחותיה משני אזורים קטנים בדרום לבנון שנוקו מתשתיות חזבאללה, כדי שיוחלפו על ידי חיילי צבא לבנון.
למרות זאת, שבועיים חלפו מאז החתימה על ההסכם, וכוחות צה"ל עדיין שוהים בשני האזורים שהוגדרו כאזורי פיילוט.
ארצות הברית קבעה כי הסבב הבא של המשא ומתן בין המדינות ייערך בשבוע הבא ברומא, במטרה לבסס את הסכם המסגרת. עם זאת, גורם ערבי המעורה בפרטים אמר לזמן ישראל כי ביירות הודיעה שלא תשתתף בשיחות עד שישראל תשלים את הנסיגה שעליה הוסכם.
הלחץ האמריקאי הוביל להתקדמות מסוימת, גם אם מוגבלת, בשכנוע ישראל להתקדם בנסיגה משני אזורי הפיילוט.
"אזור הפיילוט הראשון יושק בתוך ימים ספורים, ואזורי פיילוט נוספים ממופים ומתוכננים בימים אלה. פיקוד המרכז של ארצות הברית מתאם את ההתקדמות מול שתי המדינות", אמר הגורם האמריקאי.
הגורם הערבי ציין כי פיקוד המרכז של ארצות הברית יכריז תחילה על אזור הפיילוט הראשון כמוכן לפריסת צבא לבנון, ולאחר מכן צה"ל ייסוג ממנו.
לא נמסר לוח זמנים מדויק לנסיגה הראשונה, מעבר לאמירה כי היא תתרחש ב"ימים הקרובים". לוח הזמנים לנסיגה מאזור הפיילוט השני מעורפל אף יותר.
עם זאת, ההתקדמות לקראת הנסיגה הראשונה תספיק כדי לשכנע את לבנון לשלוח צוות משא ומתן לרומא בימים רביעי וחמישי בשבוע הבא.
"רומא היא דיון סגור שיאפשר לממשלות להעביר את השרביט לצוותים טכניים, ואלה יעבדו על כל הנושאים שהוגדרו בהסכם המסגרת", אמר הגורם האמריקאי.
"בקרוב נתחיל בפניות לשותפים בינלאומיים כדי לסייע לממשלת לבנון להשיב ביעילות את הריבונות לאזורי הפיילוט הללו, וברחבי המדינה כולה", הוסיף הגורם האמריקאי. דבריו רומזים כי הקהילה הבינלאומית תיקרא לסייע בייצוב לבנון, בין אם באמצעות סיוע כספי או בפריסת כוחות שמירת שלום.

הטלוויזיה הממלכתית של איראן הכחישה את הדיווחים שלפיהם אירעו פיצוצים בעיר בנדר עבאס.
אחרי הדיווחים על פיצוצים שנשמעו בשמי איראן, אתר "אקסיוס" דיווח כי בכיר אמריקאי הבהיר שארה"ב לא תקפה באיראן בשעות האחרונות.
המשטרה הודיעה על מעצרם של שני בכירים במשפחת הפשע חרירי, אחד מארגוני הפשיעה הגדולים בישראל, במסגרת "המאבק בארגוני הפשיעה וסכסוכי הדמים בחברה הערבית".
מהמשטרה נמסר כי הבכירים, ששמם לא פורסם, נעצרו על ידי יחידת להב 433 בחשד להחזקת נשק בלתי חוקי וכן בגין הפרת מגבלות מנהליות. בין המגבלות שהופרו נמנות מעצר בית, איסור יציאה מהארץ ואיסור על יצירת קשר עם מעורבים אחרים במשפחת הפשע.
החשודים יישארו במעצר לפחות עד יום שלישי, כך נמסר מהמשטרה.
בחודש האחרון קיבלו קהילות גבעת חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד, כל אחת בהצבעה נפרדת, החלטה ערכית, אמיצה ומשמעותית מאין כמותה; לומר לא להקמת תחנת הכוח של חברת OPC ועידן עופר על אדמותיהן החקלאיות – בסמוך ליישובים אחרים בעמק.
יחד שלחו שתי הקהילות מסר ברור וחד ליזמים ולמדינה: עמק חפר אינו עומד למכירה, וכך גם היחסים בין קהילות שכנות. זהו מסר חשוב, מעורר השראה ואופטימי, במיוחד בימים אלה, שמזכיר לכולנו את כוחה של קהילה לעמוד מול לחצים כבדים ואינטרסים כלכליים אדירים.
ד"ר גלית שאול היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר. עורכת דין ובעלת דוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת L.u.d.e.s בלוגאנו, שווייץ. ניהלה את תחום ההתנדבות במערכות ציבוריות במשרד הרווחה ושמשה מנכ"לית מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. שאול נשואה ללירון ואם לארבעה ילדים. מתגוררת במושב חגלה.

לא רבים מהמוני המייחלים לראות צעירים חרדים נלחמים כתף אל כתף עם בני גילם, טורחים לבדוק את העובדות ואת מערכת ההפעלה החרדית, כדי להבין האם בכלל אפשרי או רצוי לגייס את החרדים לשורות הצבא.
השאיפה לגייס את בני הישיבות מבוססת על טעות, לפיה הבעיה שלנו עם החרדים מתחילה בגיל 18. הבעיה מתחילה כשהם נולדים. אתה לא יכול לבוא לאנשים בגיל 18 לנסות לגייס אותם אחרי שהם חונכו כבר במוסדות חרדיים.
יהודה מוזס הוא יוצא בשאלה מהמגזר החרדי חסידי, אוטודידקט, אנתרופולוג בנשמה, חובב טיולים וטבע.

בשום פנים אין להתאים את הצבא לחרדים. אם הם ישרתו, זה יהיה ביחידות מעורבות כמו כולם. בן גוריון כבר הבין שהצבא הוא יותר מכח הגנתי – הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית. נכנס אדם, יוצא ישראלי.
אני מסכים עם הכותב שפרקטית, העדיפות הראשונה היא הוצאת כל האברכים לעבודה. צריך לגייס אותם וצריך לעשות את זה בחכמה. במקום מעצרים המוניים, צריך לפרק את החברה החרדית על ידי מיתוק מוחלט מעטיני המדינה: אין קצבאות, אין הנחות למוסדות שלהם, אין מעונות, אין משרות משגיחי כשרות, אין מימון למוסדות החינוך הפרטי – כלום.
הצבא יהיה אז דרך היציאה של הצעירים מהעליבות והעוני. המטרה לא להוציא אותם לחילונות, אלא לרסק את מבנה החברה החרדית ואחיזת הרבנים בציבור הזה.
זה תהליך. איוולת של 70 שנה לא תתוקן ברגע אחד של גיוס המוני. מי שמרגיש פראייר שיתחיל בלהעיף את ממשלת האיוולת הנכחית.
אז אתה רוצה לבוא לציבור הישראלי, אחרי מלחמה איומה, מאות ימי מילואים, עשרות אלפי פצועים ואלפי הרוגים, ולומר לו: "עזוב, אתה לא תצליח לגייס את החרדים. אז שילכו לאוניברסיטה בגיל 18, אתה בינתיים תמשיך לעשות מילואים, ובהמשך אולי תיחלש אחיזת העסקנים והם יתגייסו". נראה לך שזה יתפוס? אני משאיר להיגיון הבריא שלך לענות על השאלה.
אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא שתנצח!
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו