נשים מפגינות למען השוויון בתל אביב, 23 באוגוסט 2022 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
Tomer Neuberg/FLASH90

חוסר הייצוג הבוטה לנשים בכנסת מתחיל בשלטון המקומי

יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50:50 ויועצת בתחום המגדר, הצליחה לגייס יותר מחצי מיליון שקל לקידום בחירות שוות ברשויות המקומיות ● בריאיון לזמן ישראל היא מסבירה כי הדרך להגדלת ייצוג הנשים בכנסת ובממשלה עוברת דרך העשייה המקומית: "אני לא מריצה נשים לרשויות מקומיות, אלא מריצה חזון של 50:50. שוויון כערך"

אתמול (רביעי) הסתיים אחד מגיוסי ההמונים הגדולים ביותר בשנים האחרונות בתחם המגדרי. יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 50:50 ויועצת בתחום המגדר, הצליחה לגייס יותר מחצי מיליון שקל למיזם המיועד לקדם בחירות שוות לרשויות המקומיות. 3,200 בני אדם תמכו בפרויקט, רובם ככולם בסכומי תרומה קטנים.

הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו באוקטובר 2023. השנה (כמו ב־2013 וב־2018) ינסו ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית לקדם שוויון מגדרי בייצוג ברשויות המקומיות. בישראל יש 250 רשויות מקומיות אך רק בראשות 14 (6%) מהן עומדות נשים. כמו כן, יש בסך הכול 430 (16%) חברות מועצה (עיר או מועצה אזורית).

שיעור ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך יותר אפילו משיעורן בכנסת, בממשלה, בפקידות הבכירה, במערכות המשפט, במשטרה – וגם כמעט מכל סקטור אחר במשק (בנקאות, שוק הון, הייטק, תקשורת, פרסום).

לכן, הצלחת גיוס ההון מעניינת ואולי מצביעה על רצון אזרחי למעורבות גדולה יותר. לשם השוואה, פרויקט "הצלת הדמוקרטיה הישראלית" של מובילי ההפגנות ("הדגלים השחורים", "קריים מיניסטר", "קומי" וארגונים נוספים) גייס בחודש האחרון כמיליון שקלים.

נשים מפגינות למען השוויון בתל אביב, 23 באוגוסט 2023 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
נשים מפגינות למען השוויון בתל אביב, 23 באוגוסט 2022 (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

יחיאלי גייסה את הכסף לפרויקט ארוך טווח והציגה תוכנית עבודה לתשעה חודשים, עד לבחירות לרשויות המקומיות. היעד הוא להציב חזון של 50:50. שוויון

אולם, הלינקים לגיוס ההמונים לפרויקט הזה מופצים בקרב אלפי אזרחים ויש להניח שכמעט כל מי שהגיע להפגנות (כ־150 אלף איש עד כה) נחשף באופן כלשהו ללינק לגיוס התרומות המוצב בתחתית כל הודעה על הפגנה.

יחיאלי גייסה את הכסף לפרויקט ארוך טווח והציגה תוכנית עבודה לתשעה חודשים, עד לבחירות לרשויות המקומיות. היעד, היא מסבירה בריאיון לזמן ישראל, הוא לא לקדם נשים רק בגלל שהן נשים, אלא להציב חזון של 50:50. שוויון.

יעל יחיאלי
יעל יחיאלי (צילום: באדיבות המצולמת)

"אני לא מריצה נשים לרשויות מקומיות, אלא חזון של 50:50. שוויון כערך. הרשימות צריכות לכלול גם גברים וגם נשים – ואני פועלת לעודד את הבוחרים לבחור בקלפיות רק רשימות שהן חצי חצי", אומרת יחיאלי.

לדבריה, התוכנית היא להקים קבוצות עבודה מקומיות בכל יישוב בארץ, כולל ביישובים של חרדים וערבים, "שישבו ויפעילו לחצים על ראשי הסיעות, באמצעות קבוצות לחץ. כן, גם בקרית מלאכי, גם בבני ברק וגם באום אל־פחם".

אין אף אישה במועצה האזורית חבל אילות

הנתונים מלמדים כי בערים הלא חרדיות ו/או ערביות יש מיעוטי נשים במועצות המקומיות. לפי דוח של מכון המחקר של הכנסת משנת 2019 המסכם את התמודדות הנשים ברשויות המקומיות במערכת הבחירות ב־2018, ב־37% מהרשויות ב־2018 אין ייצוג נשים בכלל.

כמעט תמיד מדובר במועצות מקומיות ביישובים חרדיים או ערביים (96% מהמקרים). "אבל, שימי לב, גם במועצה אזורית חילונית כמו חבל אילות אין כיום אף אישה במועצה – ואין שם יישוב דתי. זה הכול חילוני. או, למשל, בעיר מודיעין יש רק שתי חברות מועצה. אין סיבה שבעיר כמו מודיעין לא יהיו 50:50 נשים וגברים במועצה".

"גם במועצה אזורית חילונית כמו חבל אילות אין כיום אף אישה במועצה – ואין שם יישוב דתי. זה הכול חילוני. או, למשל, בעיר מודיעין יש רק שתי חברות מועצה"

מה תעשי עם הכסף? תתני אותו לנשים כדי שיתמודדו?
"לא, לא. אנחנו לא משלמים לאף אחד או אחת להתמודד. יש המון נשים שמתמודדות. הדאטה הראתה שב־2018 המון נשים קפצו לזירה, התמודדו – אבל לגברים היו עם סיכויים גבוהים יותר. גברים הצליחו להיבחר בשיעור של כשליש ונשים הצליחו להיבחר בשיעור של כחמישית".

יחיאלי מפנה לנתונים של אותו מחקר של הכנסת. לפיהם, ב־2018 התמודדו 844 בני אדם בסך הכול לתפקיד ראשי רשויות. 769 מתוכם היו גברים (91%) ו־75 היו נשים (9%). אצל הגברים הצליחו להיבחר 236 איש (30% מתוך המתמודדים) ואצל הנשים – 14 בלבד (19%).

הפגנה בבית שמש נגד הדרת נשים (תצלום ארכיון) (צילום: Kobi Gideon / Flash90)
ארכיון: הפגנה בבית שמש נגד הדרת נשים (צילום: Kobi Gideon / Flash90)

מסקנת המחקר היא שבפני הנשים עומדות שתי משוכות. המשוכה הראשונה היא עצם ההתמודדות והמשוכה השנייה היא להצליח להיבחר. הסיכוי שלהן נמוך יותר. "אני לא חושבת שזה עניין של להשיג את הכסף להתמודדות", אומרת יחיאלי.

"הנשים שמתמודדות הן נשות משפחה, יש להן את האפשרות להתמודד. הן שמות כסף והן עושות את זה. הבעיה היא שכשמצרפים אותן לסיעות ולרשימות – משבצים אותן במקומות לא ריאליים. הציבור גם נוטה לבחור גברים יותר מאשר נשים ולכן הרשימות של הסיעות חייבות להיות 50:50 עם נשים במקום הראשון או השני.

"הבעיה היא שכשמצרפים אותן לסיעות ולרשימות – משבצים אותן במקומות לא ריאליים. הציבור גם נוטה לבחור גברים יותר מאשר נשים ולכן הרשימות של הסיעות חייבות להיות 50:50"

"אני לא מריצה פה נשים אלא אני מריצה את השוויון. אם כל הרשימות יהיו 50:50, פשוט יכנסו יותר נשים, ולא צריך בכלל להריץ רשימות שהן של נשים בלבד. זה לא עובד".

מה החשיבות של נשים ברשויות המקומיות?
"אנחנו רואות שזו מדרגה חשובה במעבר לפוליטיקה ארצית. הרבה גברים מגיעים לפוליטיקה ארצית מהצבא ומכוחות הביטחון. כשנשים רוצות להשתלב במפלגות, אומרים להן, 'תראי לנו עשייה'. אז חברת מועצת עיר זו עשייה מוכחת. היעד הבא הוא הכנסת. יהיו יותר נשים ברשויות המקומיות – וכך יהיו יותר נשים בשלטון".

אורית פרקש הכהן ויפעת שאשא ביטון במליאת הכנסת, 15 בדצמבר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
אורית פרקש הכהן ויפעת שאשא־ביטון במליאת הכנסת, 15 בדצמבר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יחיאלי צודקת. כך נכנסו לכנסת יפעת שאשא־ביטון, מיכל וולדיגר, יוליה מלינובסקי, מירב בן־ארי, מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, נעמה לזימי ועוד. ב־2014 עבר בכנסת חוק המעלה את תקציב מימון הבחירות (ברשויות המקומיות) לסיעות המגישות לפחות שליש נשים.

שיבוץ של אישה באחד משולשת המקומות הראשונים יקנה לסיעה המתמודדות 15% יותר בתקציב מימון הבחירות. החוק הזה נוסה בפעם הראשונה בבחירות ב־2018, ושיעור הנשים שהצליחו להיבחר כחברות מועצה עלה מ־13.5% ל־16%, לא זינוק אדיר.

בעת הדיונים על החוק הנ"ל, הסיעות החרדיות התנגדו משום שבערים החרדיות והערביות אין התמודדות של נשים בכלל (אצל החרדים, מנדים נשים שניסו להתמודד). לכן, בסופו של דבר התקצוב העודף שהוענק בחוק היה צנוע ביותר.

"כעת אנחנו עשויים להתדרדר בנושא המגדר. מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, מדי יום אנחנו שומעים חדשות בתחום הפגיעה במגדר. יש כעת חשש שנצעד לאחור"

"רק כשהיו מספיק נשים במוקדי קבלת ההחלטות בכנסת ה־19 (2014) ניתן היה להעביר את החוק הזה", אומרת יחיאלי. "כעת אנחנו עשויים להתדרדר בנושא המגדר. מאז שהוקמה הממשלה הנוכחית, מדי יום אנחנו שומעים חדשות בתחום הפגיעה במגדר. ברמת השיח והמודעות חלה בישראל קפיצה, אך יש כעת חשש שנצעד לאחור.

הממשלה ה-37 בראשות בנימין נתניהו מצטלמת עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, 29 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
הממשלה ה־37. לאן נעלמו הנשים? (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"אבל חשוב לי להדגיש לקראת התחלת הפעילות שלנו. בארגון 50:50 אנחנו לא מציגות חזון של קידום נשים. נשים לא יהיו בהכרח ראשות עיר טובות יותר מגברים. זה לא ארגון נשים, אלא זה ארגון שוויון עם גישה פרקטית. הפעילים שלנו בקבוצות המקומיות יהיו גם גברים וגם נשים. התורמים שלנו, כך יצא, הם ממש חצי חצי. גברים ונשים.

"אני באמת חושבת שמשהו בשיח צריך להשתנות. זה לא שאלה של איזה אישה נכנסת או איזה אישה מתמודדת, אלא יצירת חברה שוויונית".

מה תעני לגבר שאומר שהוא לא מצליח לאתר נשים המעוניינות להתמודד?
"אני אומרת לו, תכתוב פוסט בפייסבוק שחשוב לך שברשימה שלך יהיו 50:50 – ותזמין את כל מי שרואה את עצמה מועמדת לפגישה איתך. תמיד יש נשים. אם לא מצאת – הבעיה היא אצלך.

"זה גם מה שאני אומרת לעסקים ולסטרטאפים שמעלים את הטענה הזו. אם לא מצאתם, כנראה שלא באמת חיפשתם. אם המועמד יכתוב שהוא רוצה שוויון מגדרי, זה יביא לו קהל, זה לטובתו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כמי שפעיל בזירה הפוליטית המקומית חייב לומר שיש קושי ענק למצוא נשים שמוכנות להכנס לפעילות הפוליטית המקומית. אנחנו יוזמים פניות לנשים והתשובות הן שליליות ברוב מוחלט של המקרים. והכוונה בהח... המשך קריאה

כמי שפעיל בזירה הפוליטית המקומית חייב לומר שיש קושי ענק למצוא נשים שמוכנות להכנס לפעילות הפוליטית המקומית. אנחנו יוזמים פניות לנשים והתשובות הן שליליות ברוב מוחלט של המקרים. והכוונה בהחלט לשלב אותן במקומות הגבוהים מתוך הערכה שחייבים נשים בזירה ויש להן המון מה לתרום ולהשפיע.

עוד 1,033 מילים ו-1 תגובות
סגירה