אתר בנייה בבאר שבע, יולי 2022 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נתי שוחט/פלאש90

אחרי שבלמו את הרחבת הדיור הציבורי, בקהלת רוצים לעצור את השכירות לטווח ארוך

משרד השיכון מציע בטיוטת חוק ההסדרים הטבה אגרסיבית בזכויות בנייה לקבלנים שיסכימו לבנות להשכרה לטווח ארוך במקום למכירה ● בפורום קהלת מתנגדים לשכירות המוסדית שלדעתם הוא פתרון בזבזני לבעיה שלא קיימת ● לעומת זאת, קואליציה של ארגונים פנתה לשר השיכון בדרישה לעדכן את הסיוע בשכ"ד - ולהוציא סוף סוף לפועל תוכנית שנגנזה להגדלת המלאי ב-7,500 דירות בעשור

בתקופה האחרונה דובר רבות על ההשפעה של פורום קהלת על מדיניות הממשלה הנוכחית במשפט, כלכלה וחינוך. ואולם, אם יש תחום אחד שבו הם משפיעים במיוחד, הרי שזה בדיור.

בעבר הפורום השמרני כבר הצליח לדכא ניסיון למעורבות גדולה יותר של המדינה בהיצע הדיור הציבורי, וכעת הוא שוב נכנס למסלול התנגשות עם המדיניות הממשלתית בתחום.

בעשורים האחרונים גדל חלקו של מעמד הביניים המבוגר יותר בקרב השוכרים, וגיל רכישת הדירה הראשונה עלה. טיוטת חוק ההסדרים לא מביאה בשורה גדולה למי שאין בבעלותם דירה וחשופים לעליות המחירים. אין שם מילה על הרחבת היצע הדיור הציבורי, עדכון הסיוע בשכר דירה לזכאים או צעדים רדיקליים יותר כמו פיקוח על שכר דירה.

ובכל זאת, כדי לנסות לצמצם את החשיפה של השוכרים לחוסר הוודאות במחירים, הממשלה רוצה להגדיל את היצע השכירות עם אופק יציב, בלי צורך בהון עצמי גבוה לרכישת דירה בבעלות.

יצחק גולדקנופף (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
יצחק גולדקנופף (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

הממשלה תעודד שכירות ארוכת טווח

הפתרון המוצע על ידי משרד השיכון בראשות יצחק גולדקנופף נקרא "שכירות מוסדית" ונועד לעודד השכרה לטווח ארוך ובנייה של הרבה יותר מקבצי דיור עם כמה שיותר דירות כאלה ולעודד את השוק הפרטי לבנות אותן במקום את הדירות למכירה.

זה יקרה בשני אופנים: אימוץ עקרונות המפורטים במה שנקרא "תדריך התכנון להשכרה" ותיקון חוק התכנון. הכוונה היא לתת סמכות לוועדה המחוזית לחייב בעלות אחודה על כל המבנה, להכפיל את זכויות הבנייה, לשלש את מספר יחידות הדיור במתחמים כאלה ולייעד את כולן להשכרה לטווח ארוך.

הפתרון של משרד השיכון נקרא "שכירות מוסדית" ונועד לעודד השכרה לטווח ארוך ובנייה של יותר מקבצי דיור עם דירות כאלה ולעודד את השוק הפרטי לבנות אותן

רשות מקרקעי ישראל והחברה הממשלתית "דירה להשכיר" יצטרכו להעביר סקירות של קרקעות ומתחמים בהם אפשר לצופף דירות מהסוג הזה. בעלי הבניינים יהיו אחראים לתחזוקה ויוכלו להעלות את דמי השכירות בעשר השנים הראשונות בגובה המדד ואולי בשיעור נוסף שייקבע על ידי השר, לכל היותר.

במקביל, מוצע לתת הטבות מס לקרנות שישקיעו במיזמי השכרה לטווח ארוך ולהרחיב את חובת הדיווח על השכרת דירות. נושא נוסף שהמשרד יצטרך לטפל בו, הוא דמי ועד הבית שמתייקרים יחד עם הבנייה לגובה.

אתר בנייה בבאר יעקב, 22 בפברואר 2022
אתר בנייה בבאר יעקב, 22 בפברואר 2022

קהלת מתנגדים

אפשר להתווכח אם השכירות המוסדית אכן תשיג את יעדיה. בפורום קהלת כבר הכריעו בשאלה הזו והקדימו את הפצת טיוטת חוק ההסדרים, כאשר בסוף דצמבר פרסמו מחקר תחת הכותרת "שכירות מוסדית – פתרון לבעיה לא קיימת".

המחקר מצייר תמונה ורודה יחסית, שבה שוק השכירות הישראלי "משוכלל", בעלי הדירות מקבלים תשואה נמוכה, "דבר המיטיב עם השוכרים". צוין שם שהמדינה כבר מעודדת בנייה לשכירות במינון נמוך יחסית במסגרת החברה הממשלתית "דירה להשכיר" ושכל ניסיון להרחיב את הגבלת המחירים הזה הוא "מזיק".

הם מתריעים מפני ניסיון להכניס את פיקוח המחירים "בדלת האחורית" במקבצי הדיור שאותם מציעה לעודד טיוטת חוק ההסדרים. המסקנה שלהם היא שהציבור יפסיד מכך שהמדינה תעודד שכירות לטווח ארוך בתוואי מחיר שלא יוכל לקפוץ מעבר לשיעור מסוים במשך התקופה. המדינה תפסיד הכנסות מקרקעות ומיסים והממשלה תכניס כאוס לשוק הדיור.

קהלת מתריעים מפיקוח מחירים "בדלת האחורית". המסקנה שלהם היא שהציבור יפסיד אם המדינה תעודד שכירות לטווח ארוך במחיר שלא יוכל לקפוץ מעבר לשיעור מסוים

הפתרון של קהלת הוא לא להתעסק בהקצאה מחדש של ההיצע הקיים בהגרלות רכישה או בעידוד שכירות, אלא לחשוב איך להגדיל אותו, באמצעות קיצור הליכי תכנון ושחרור יותר קרקעות לבנייה.

מיכאל שראל, כלכלן ראשי של פורום קהלת. 10 באפריל 2016 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
מיכאל שראל, כלכלן ראשי של פורום קהלת. 10 באפריל 2016 (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

קשה לומר האם הם יצליחו לטרפד גם את היוזמה הנוכחית, אך ניסיון העבר מלמד שיש להם אוזן קשבת במשרד האוצר, ודאי עם השר החדש בצלאל סמוטריץ', שמציג תפיסת עולם דומה לשלהם.

כך היה בעבר, כאשר שר השיכון יואב גלנט השיק את התוכנית השאפתנית "לגור בכבוד", שהציעה להרחיב את הדיור הציבורי ב-7,300 דירות (!) באמצעים שונים ויצירתיים, תוך התייחסים לאמצעי המימון, גם לרכישת הדירות בידי הזכאים.

לאחר ההכרזה על התוכנית פורום קהלת הביע התנגדות לדיור ציבורי, שלפיו הוא "פתרון בזבזני ולא יעיל לבעיה שלא ממש קיימת".

אנשי הפורום הופיעו בפני הצוות הבין-משרדי שהיה אמור לקדם את התוכנית ובסופו של דבר היא ירדה מהפרק, כצפוי. אנשי קהלת מייעצים בקביעות גם לאנשי הקואליציה הנוכחית ורק לפני שבועיים פגשו את נשיא המדינה יצחק הרצוג בנושא הרפורמה במשפט. כעת, התסריט הזה שבו הם משכנעים את האוצר לבלום יוזמה של משרד השיכון, עשוי לחזור על עצמו.

בקהלת התנגדו לתוכנית גלנט להרחבת הדיור הציבורי שהוא "פתרון בזבזני לבעיה שלא קיימת". אחרי שפגשו את הצוות הבין-משרדי שקידם את התוכנית, היא ירדה מהפרק

הסיוע בשכ"ד לא מעודכן

נושא הדיור עלה בשבוע החולף בשני דיונים בכנסת. נציג של משרד השיכון הודה בפני ועדת קליטה כי מלאי הדיור הציבורי לעולים ותיקים מצומצם, וכרגע מה שנותר לעשות הוא לנסות להציע את הדיור המסובסד באמצעות "דירה להשכיר", שאמורה להציע אותו בהנחה של 20% ממחיר השוק.

ח"כ עודד פורר בדיון של ועדת הקליטה בכנסת, 1 בפברואר 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
ח"כ עודד פורר בדיון של ועדת הקליטה בכנסת, 1 בפברואר 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה עודד פורר תקף את המשרד, וטען כי מבחינתם "מה שהיה הוא שיהיה, אין אג'נדה. מה התוכנית לחיסול התור הכרוני? אנשים מחכים בתור כדי לקבל סיוע בשכר דירה וכבר לא בשביל הדירה עצמה. יש פתרון שהוא וודאי? תוכנית עבודה? מהי?". השאלה שלו נותרה ללא מענה.

"מבחינתכם במשרד השיכון מה שהיה הוא שיהיה, אין אג'נדה. מה התוכנית לחיסול התור הכרוני? אנשים מחכים בתור רק בשביל לקבל את הסיוע בשכ"ד ולא מצפים לדירה עצמה"

בוועדה למעמד האישה סיפרה אשה שהיא נפגעת אלימות במשפחה כי היא מקבלת סיוע של כ-700 שקלים בחודש, וכי אם היתה עוברת ליישוב גדול הסיוע יכול להגיע ל-1,370 לכל היותר.

הסיוע בשכ"ד הוא החלופה הישראלית לדיור ציבורי, אך מהווה פתרון בעייתי לאוכלוסיות מוחלשות שבמקרים רבים מתקשות לממש אותו ולשכור דירה בהיעדר ביטחונות וצ'קים. מעבר לכך, לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גם הסיוע הזה לא התעדכן מזה שני עשורים, בהם מחירי הדיור עלו במאות אחוזים.

להגדיל את המלאי

לפי סקירה של מרכז אדוה, גם תקציב משרד השיכון ירד משמעותית בתקופה הזו וגם בשנה החולפת הוא ירד קצת בהשוואה ל-2020 לרמה של 5.5 מיליארד שקל. הם הראו כי המדינה למעשה מפקירה את התחום כולו לידי השוק הפרטי ורואה בדיור מקור הכנסה בלבד. כאמור, גם בטיוטת חוק ההסדרים אין תוכנית להרחבת דיור ציבורי.

שיכון דיור ציבורי בלוד (צילום: פורום הדיור הציבורי)
שיכון דיור ציבורי בלוד (צילום: פורום הדיור הציבורי)

קואליציה של ארגונים חברתיים בהם הפורום לדיור ציבורי, קליניקות לייצוג משפטי בכמה אוניברסיטאות והאגודה לזכויות האזרח פנו בשבוע שעבר לשר השיכון בדרישה לתקן את הכשלים במערך הדיור הציבורי.

ראשית, הם מתריעים מפני כך שבאמצע החודש הנוכחי יפקע החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות במחיר מופחת, וכרגע אין כוונה להאריך אותו.

קואליציה של ארגונים חברתיים פנו לשר השיכון בדרישה לתקן את הכשלים במערך הדיור הציבורי: לעצור פינויים, להרחיב קריטריונים לזכאים ולהגדיל את המלאי

כמו כן, הם דורשים לעצור את הפינוי של כ-1,000 משפחות שמוגדרות כפולשות לדיור הציבורי, ולגבש מדיניות ארוכת טווח שתעניק להם יציבות. הם קובלים על צמצום אוכלוסיית הזכאים והקשחת הקריטריונים לדיור ציבורי במקום להרחיב אותם וקוראים לוועדה שהוקמה לצורך כך לגבש ולפרסם את מסקנותיה כדי לאפשר דיון ציבורי.

דרישות חשובות נוספות, הן השקעה בתחזוקת הדירות, עדכון הסיוע הכספי בשכר דירה. הם ומציינים שעם חידוש המכרז לחברות המשכנות, למדינה יש הזדמנות לדרוש שיפור של היחס לזכאים. לבסוף, הם ציינו גם את ההתחדשות העירונית, שמצד אחד מסכנת זכויות של דיירים מוחלשים ומצד שני יכולה להוות הזדמנות להגדלת מלאי הדיור הציבורי.

בשורה התחתונה, הם קוראים להגדיל את המלאי באלפי דירות כפי שהתכוון המשרד לעשות לפני כמה שנים.

עבודות בנייה בכפר יונה, 8 באוגוסט 2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
עבודות בנייה בכפר יונה, 8 באוגוסט 2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
עוד 1,073 מילים
סגירה