שרת התחבורה מירי רגב וראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ישיבת הממשלה השבועית, 3 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)
יונתן זינדל, פלאש90

שתיקת השרות

הממשלה ה־37 מקימה שורה של ועדות שרים עם ייצוג מחפיר של נשים ● הוועדה שאמורה לדון ברכש נשק, למשל, כוללת שישה שרים – כולם גברים ● במקביל, הרשות לקידום מעמד האישה ציינה בחוות דעתה כי ההפיכה המשפטית היא "מהלך אקטיבי להסגת ייצוג הנשים לאחור" ● אין שום סיבה לא לשבץ שרות בכל הוועדות ● פרשנות

היום (ראשון) תקים הממשלה ה־37 שורה של ועדות שרים. אולם, עובדה אחת עוברת כחוט השני בבסיס כל ההחלטות הממשלה – הדרה קיצונית של נשים.

היום תוקם, למשל, ועדת השרים לעניין מוכנות הזירה האזרחית למצב חירום בראשות שר הביטחון יואב גלנט. הוועדה תכלול 12 שרים – רק אחת מהן אישה (8%), השרה להגנת הסביבה עידית סילמן. מדוע הנשים בממשלה, כמו שרת התחבורה מירי רגב ושרת המודיעין גילה גמליאל, אינן כלולות בוועדה, כדי להוביל לשיעור נשים גדול יותר?

במקביל, תוקם היום ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה, מה שקרוי בלשון כל הקבינט החברתי־כלכלי. בראשות הוועדה עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברים בה עשרה שרים – כמה מהם נשים? אחת בלבד (10%), שרת התחבורה רגב. למה לא מכניסים לוועדה נציגות נוספות כמו שרת ההתיישבות אורית סטרוק או שרת ההסברה גלית דיסטל־אטבריאן?

גם ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה בראשות שר המדע אופיר אקוניס תכלול שמונה חברים, ביניהם, שוב, רק שרה אחת בלבד, השרה להגנת הסביבה סילמן (12%). הוועדה הנוספת, כמובן, לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון (כלומר, ועדות שדנות ברכש נשק) תכלול אפס נשים. בראשות הוועדה עומד נתניהו וחברים בה שישה שרים גברים.

השרים אלי כהן ויריב לוין לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אריה דרעי ושר הביטחון יואב גלנט בעת השבעת הממשלה בכנסת, 29 בדצמבר 2022 (צילום: Amir Cohen/Pool Photo via AP)
השרים אלי כהן ויריב לוין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, אריה דרעי ושר הביטחון יואב גלנט, 29 בדצמבר 2022 (צילום: Amir Cohen/Pool Photo via AP)

הוועדה לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון (כלומר, ועדות שדנות ברכש נשק) תכלול אפס נשים. בראשות הוועדה עומד נתניהו וחברים בה שישה שרים

לפני שבעה חודשים פורסם בזמן ישראל דוח מעמיק שהוגש למועצה לביטחון לאומי, אחרי שראש המל"ל בתקופת נתניהו, מאיר בן־שבת, מצא לנכון לבקש מגוף חיצוני לבחון את נושא היעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות בעיתות חירום.

הצורך התעורר אחרי שגופי החירום שקמו באופן מיידי בתקופת הקורונה היו כמעט על טהרת הגברים, זאת בניגוד לחוק ולשכל הישר. הגופים הללו עסקו בנושא בריאותי, חברתי, שסיכן את הציבור כולו.

המסקנה החד־משמעית של מחברי הדוח הייתה שכל הצוותים, הוועדות והגופים הדנים בנושאי ביטחון המדינה ומצבי חירום חייבים לכלול לפחות 30% נשים, מתוך שאיפה להגיע ל־40% ויותר. בצוות הבדיקה, שכלל גם אנשים מתוך המל"ל וגופי הביטחון חשבו כי יש צורך להכניס לחוק את המסקנה ואף לקבוע שהקבינט המדיני־ביטחוני יעמוד ברף הזה.

למרבה הצער, הקואליציה של הממשלה ה־37 לוקחת את המדינה שנים רבות לאחור – ומצב ייצוג הנשים בה מחפיר. הנשים הן המיעוט שבמיעוט בכל ועדה. יש כמה שרות שתוכן המשרדים שלהן מצומצם מאוד כמו מודיעין והסברה – ואין סיבה שלכל הפחות הן לא ישובצו לכל ועדות השרים.

ישיבה מיוחדת בנושא נגיף הקורונה, 2 בפברואר 2020 (צילום: חיים צח, לשכת העיתונות הממשלתית)
ישיבה מיוחדת בנושא נגיף הקורונה, 2 בפברואר 2020 (צילום: חיים צח, לשכת העיתונות הממשלתית)

הנשים הן המיעוט שבמיעוט בכל ועדה. יש כמה שרות שתוכן המשרדים שלהן מצומצם מאוד כמו מודיעין והסברה – ואין סיבה שלכל הפחות הן לא ישובצו לכל הוועדות

ההפיכה המשפטית תסיג את ייצוג הנשים

בתוך כך, הרשות לקידום מעמד האישה – החוסה כיום במשרד לשוויון מגדרי תחת השר עמיחי שיקלי – הגישה השבוע את חוות הדעת המגדרית ביחס להצעת חוק יסוד: השפיטה. עו"ד איילת רזין בית־אור, החתומה על חוות הדעת, מציינת כי נשים בישראל – המהוות 51% מהאוכלוסייה – סובלות מתת ייצוג במוקדי קבלת החלטות פוליטיים, חברתיים וכלכליים.

"נשים נאלצו לאורך השנים להיאבק על זכויותיהן הבסיסיות לשוויון מול רשויות המדינה השונות ובתוך כך זכו לא פעם להגנתם של בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון. מבלי להיכנס לפרטיה המלאים של הצעת החוק, חשוב להבטיח כי ישמרו מנגנונים אפקטיביים להבטחת ייצוגן של נשים ולהגנה משמעותית מפני פגיעה של הרשות המחוקקת והמבצעת בזכויותיהן", נכתב בדוח.

מפגינות מוחות בתל אביב נגד השינויים המשפטיים והמשטריים שמובילה הקואליציה, 5 בפברואר 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
מפגינות מוחות בתל אביב נגד השינויים המשפטיים והמשטריים שמובילה הקואליציה, 5 בפברואר 2023 (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)

"זה מעביר מסר קשה לאוכלוסיית הנשים בישראל ולציבור כולו באשר לחשיבות מקומן של נשים בתפקידי מפתח ובקבלת החלטות. מדובר במהלך אקטיבי להסגת ייצוגן לאחור"

רזין בית־אור מציינת כי בהצעת החוק שתעלה השבוע להצבעה מורידים את מספר הנשים בוועדה למינוי שופטים מארבע (מתוך תשעה חברי ועדה) לשלוש. מ־44% יורדים ל־33%. "הבטחת ייצוג לנשים הוכח כמנגנון אפקטיבי ביותר להעלאת ייצוגן של נשים במוקדי קבלת החלטות מרכזיים. כמובן, לעמדת הרשות לקידום מעמד האישה, כשמדובר על ייצוג הולם לנשים, צריך הייצוג להיות תואם את חלקן של הנשים באוכלוסייה (51%) ולא פחות מכך", נכתב.

עוד היא מציינת כי נגרמת פגיעה מעצם הנסיגה מייצוג. "זה מעביר מסר קשה לאוכלוסיית הנשים בישראל ולציבור כולו באשר לחשיבות מקומן של נשים בתפקידי מפתח ובקבלת החלטות. מדובר במהלך אקטיבי להסגת ייצוגן לאחור". לדבריה, על החוק המתוקן להעלות את הייצוג ל־51% – ולא להפחיתו.

עוד 625 מילים
סגירה