אנתוני דה לנוי – כלכלן בכיר וחבר בוועד המנהל של קרן המטבע הבינלאומית – האשים השבוע בצורה דיפלומטית את ממשלת ישראל בהזנחת הבעיה הדמוגרפית החרדית, שמאיימת, כך רמז, על הצמיחה הכלכלית של ישראל לטווח הרחוק.

דה לנוי הזכיר את העובדה כי אוכלוסייה עניה זו, הגדלה במהירות, היא בין הנמענים העיקריים של משאבי בריאות, חינוך ורווחה, אך תורמת מעט מאד לבסיס המסים שמקיים את מערכת הרווחה. העול של קיום הרווחה החרדית נישא באופן לא פרופורציונלי ולא הוגן על ידי ישראלים אחרים העובדים, משלמים מסים ומשרתים בצבא.

החרדים מהווים כרגע 12% מהאוכלוסייה בישראל (1.1 מיו 2018). עם שיעור ילודה של 7.1, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופה שהאוכלוסייה תגדל ביותר מפי שניים ל-2.3 מיו ב-2037, ובנק ישראל צופה שעד 2065, החרדים יהוו 25% מהאוכלוסיה בישראל.

קרן המטבע הבינלאומית הבהירה את מה שדן בן-דוד – פרופסור לכלכלה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, וראש מכון שורש למחקר כלכלי חברתי – אומר זה זמן רב: אם לא יחול שינוי והאוכלוסיה תמשיך לגדול, ישנה "נקודת אל-חזור דמוקרטית", אשר יש המאמינים כי כבר חצינו אותה. בן-דוד יותר אופטימי, וטוען באופן משכנע שעדיין לא מאוחר מדי, אם הממשלה תתחיל עכשיו להתייחס לאתגרים של שילוב החרדים בצורה מלאה יותר בחברה הישראלית. חייבים להתחיל במערכת החינוך.

חרדים חייבים ללמוד את תוכנית הליבה המלאה עד סוף בית ספר תיכון, דבר שיאפשר להם להמשיך ללימודים באוניברסיטה ולהתמחות במקצועות. חייבים לעודד אותם לעבוד ולהרוויח משכורות גבוהות יותר כדי לשלם את חלקם במס הכנסה. אסטרטגית, זה חשוב יותר משירות צבאי. הזכויות וההטבות שמגיעות להם חייבות להיות מותנות באחריות ובחובות אזרחיים. עוצמה פוליטית פירושה אחריות חברתית למען כלל החברה.

חייבים לעודד אותם לעבוד ולהרוויח משכורות גבוהות יותר כדי לשלם את חלקם במס הכנסה. אסטרטגית, זה חשוב יותר משירות צבאי. הזכויות וההטבות שמגיעות להם חייבות להיות מותנות באחריות ובחובות אזרחיים

החרדים הם בין הקבוצות היותר עניות בחברה הישראלית. מצוקתם של מאות אלפי ילדים הנולדים לתוך מעגל עוני אכזרי – מעגל שהחברה הביאה על עצמה – היא כתם מוסרי על ערכי הדמוקרטיה והיהדות עליהם נוסדה המדינה. חזונם של האבות המייסדים של מדינת מופת יהודית ודמוקרטית הדואגת לשכבות החלשות בחברה נזנח לטובת תועלתנות פוליטית לטווח הקצר.

בן-דוד מאמין שהתוצאה הטובה ביותר בבחירות הקרבות עשויה להיות ממשלת אחדות בין כחול-לבן והליכוד, ללא החרדים. הקואליציה הנוכחית בין הימין והחרדים אינה בת קיימא כלכלית. הרבה לפני שהחרדים יהוו 25% מהאוכלוסיה ב-2065, הכלכלה והדמוקרטיה לא יוכלו להתקיים, וגם העוצמה והעליונות הצבאית יפחתו. כדי שישראל המודרנית תשרוד לאלף שנים, עליה לקיים את עליונותה הכלכלית והצבאית. זה דורש התייחסות לנושא החרדי עכשיו.

לפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבטחון לשעבר אביגדור ליברמן אשם בהליכה לבחירות השניות. ליברמן סירב לשבת עם החרדים אלא אם כן הם יסכימו לשרת בצבא. אי לכך, הבחירות השניות של 2019 הפכו למשאל עם לא רק על נתניהו אלא על החרדים ועל מקומם בחברה הישראלית. הנושא החרדי מורכב הרבה יותר מחוסר ההגינות הטבוע בסירובם לשרת בצבא או בשירות לאומי.

ליברמן סירב לשבת עם החרדים אלא אם כן הם יסכימו לשרת בצבא. אי לכך, הבחירות השניות של 2019 הפכו למשאל עם לא רק על נתניהו אלא על החרדים ועל מקומם בחברה

פרופסור בן-דוד מסביר שחלק מהבעיה היא שבגלל האוכלוסיה החרדית, בישראל יש את השיעור הגבוה ביותר של אנשים החיים מתחת לקו העוני, חוסר השוויון הגדול ביותר בחינוך, ואחד משיעורי ההשתתפות הנמוכים בכוח העבודה במדינות ה–OECD (מדינות העולם המפותח).

גברים חרדיים הם עניים במיוחד ומוכוונים על ידי הקהילות שלהם ללמוד בישיבות במקום לעבוד. ילדים בבית ספר יסודי לומדים תוכנית ליבה מצומצמת ביותר, וילדים בגיל תיכון (14-17) למעשה אינם לומדים דבר מתוכנית הליבה.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם המפותח בה אין תוכנית ליבה חובה עבור כלל הילדים. רק 1% מגברים חרדים זכאים לתעודת בגרות, לעומת 77% בכלל האוכלוסיה. אצל גברים חרדיים שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך משמעותית (51%) מאשר בקבוצות אחרות. רוב אלה שכן עובדים נוטים להשתכר קרוב לשכר המינימום (4,500 ₪) ולכן משלמים מעט מאד מס הכנסה.

האוכלוסיה החרדית הגדלה במהירות אף מטילה עול מסים גדול יותר על משלמי המסים ההולכים ומתמעטים. כבר היום כ-90% של כלל מס ההכנסה נגבה ממספר קטן של משלמי המסים בישראל. כל מי שמרוויח יותר מכ-18,000 ₪ בחודש שייך ל-20% העליון של משתכרים המשלמים 92% מכלל מס ההכנסה הנגבה על ידי הממשלה. זהו מצב בלתי הוגן והתחזית הדמוגרפית היא שהמצב אף ידרדר. המערכת הנוכחית אינה בת קיימא כלכלית.

הקרבנות האמיתיים מכונים על ידי איתן רגב, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, "הדור האבוד של ילדים חרדים", שנמנעת מהם זכותם לחינוך שיאפשר להם לעבוד או להשתכר יותר, ולהוציא את עצמם ממעגל העוני האכזרי.

במשך 20 השנים האחרונות נמנע מבנים חרדיים חינוך חילוני, ואם לא יהיה שינוי, בשני העשורים הבאים בערך 274,000 צעירים וילדים יידונו לעוני. ישנם כרגע 308,000 ילדים בבתי ספר חרדיים בכיתות א'-י"ב, ו-124,450 תלמידים נוספים בישיבות. ילדים חרדיים מהווים היום 19% מכלל ילדי כיתה א' והצפי הוא שמספר זה יגדל ל-50% תוך שני דורות. כ-8,000 בנים חרדיים מסיימים כיתה י"ב מידי שנה. לפי תכניתו של ליברמן לשילובם בצבא, מספר המתגייסים החרדים יגיע ל-6,500 בשנה במשך 8 שנים.

אין מדינה נוספת בעולם המפותח עם בעיית עוני בהיקף דומה. בן-דוד טוען שזוהי אחריותה של המדינה לחנך את כל ילדיה באופן שווה ולהעניק להם אמצעים לעצמאות כלכלית. פרופסור בן-דוד אומר בצורה משכנעת שאי אפשר לקיים צבא של העולם הראשון עם מערכת חינוך של העולם השלישי.

ניתן לתקן את הבעיה עכשיו לפני שהמספרים יהיו גדולים מדי. בעתיד, התיקון עשוי להיות בלתי אפשרי. הישרדותה של מדינת ישראל מבחינה כלכלית וצבאית נמצאת בסכנה. אבל הקרבנות האמיתיים הם הילדים שנמנעת מהם זכותם לחינוך שיאפשר להם לעבוד ולפרוץ את מעגל העוני. אם היינו מדברים על נושא בריאותי הקשור לילדים, כולם היו מבינים שחובתה וזכותה של המדינה להגן על כלל הילדים, אך כאן נדמה כי הילדים בכלל לא קיימים.

אם ישראל רוצה לשרוד, היא חייבת להתחיל להקשיב לקרן המטבע הבינלאומי, לבנק ישראל ולדן בן-דוד. בניו יורק, הורים חרדיים וילדיהם, שנמנע מהם חינוך חילוני בצורה דומה, תבעו את הממשלה והאשימו אותה בכישלון להעניק חינוך שווה לכלל הילדים. יתכן שלא רחוק היום שבו יוגשו תביעות דומות בישראל.

סיימון פינק, יליד אוסטרליה, מנהל השקעות בישראל, בעל ניסיון אקדמי ומקצועי במשפטים, פוליטיקה וכלכלה. לסיימון עניין רב במדיניות ציבורית ועובד כעת על ספר אודות חופש ודמוקרטיה בישראל.