המחלקה לחקירות שוטרים (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
יונתן זינדל/פלאש 90

חוק מח"ש יאפשר לראשונה לפוליטיקאים להתערב באכיפת החוק הפלילי

הח"כים אופיר כץ ומשה סעדה נאותו לבקשתו של נשיא המדינה ודחו לשבוע הבא את ההצבעה הטרומית על הצעות החוק שהעלו - "חוק דרעי 2" ו"חוק מח"ש" ● חוק דרעי החדש יבטל את הלכת דרעי-פנחסי לחלוטין - אבל עד כמה שקשה להאמין, הצעת החוק של סעדה אפילו חמורה יותר ● אם ההצעה תתקבל, החוק יאפשר לנתניהו לעלות כמה וכמה מדרגות במאזן האימה מול שלטון החוק ● פרשנות

ביום רביעי נרשמה לרגע אנחת רווחה מצד הציבור הנאבק בהפיכה המשטרית. נשיא המדינה יצחק הרצוג, שנשא בתחילת השבוע נאום שנוי במחלוקת שבו קרא לצדדים להידבר באמצעותו ולהגיע לפשרה, פנה לחברי הכנסת אופיר כץ ומשה סעדה (ליכוד), וביקש מהם לעכב את ההצבעה שהייתה צפויה באותו יום במליאת הכנסת, בקריאה טרומית, על הצעות החוק שלהם: התיקון לחוק יסוד הממשלה הקרוי "חוק דרעי 2", והתיקון לפקודת המשטרה הקרוי "חוק מח"ש".

שני חברי הכנסת נענו לבקשתו של הרצוג, וההצבעה הטרומית על שתי הצעות החוק הללו נדחתה לשבוע הבא. באוויר החלו להישמע קולות כאילו דהרת הסוסים של ההפיכה המשטרית עוצרת, אך שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן מיהרו לצנן את ההתלהבות, והודיעו כי חקיקת חוקי ההפיכה המשטרית נמשכת במלוא הקצב.

ואכן, ועדת החוקה של הכנסת ממשיכה בדיונים רציפים, אחוזי אמוק, בהצעות החוק שמוביל רוטמן. למרבה המזל מדובר בח"כ חובש כיפה, כך שלפחות בשבת שובתת הוועדה מפעילות.

מטבע הדברים, מבין השניים מושך חוק דרעי החדש את רוב תשומת הלב. מדובר בצעד בלתי נתפס נוסף מצד הממשלה והכנסת, שתכליתו הפרסונלית המובהקת היא להכשיר את כהונתו של העבריין הסדרתי אריה דרעי כשר בממשלה, על אפו וחמתו לא רק של בג"ץ, אלא של שלטון החוק עצמו.

אריה דרעי מחוץ לביתו אחרי פרסום פסק הדין של בג"ץ שפסל אותו מלכהן כשר, 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אריה דרעי מחוץ לביתו אחרי פרסום פסק הדין של בג"ץ שפסל אותו מלכהן כשר, 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

יתרה מזאת, חוק דרעי החדש הוא לא רק נקמתו של דרעי על הדחתו מכהונה על ידי בג"ץ בינואר 2023. החוק הזה הוא נקמתו של דרעי על הדחתו מכהונה על ידי בג"ץ בספטמבר 1993 – בפסק הדין שנכנס לקאנון כחלק מ"הלכת דרעי-פנחסי".

הצעת החוק של ח"כ כץ, שנחתמה בידי 37 חברי כנסת, מהווה ביטול של הלכת דרעי-פנחסי, שנקבעה בבג"ץ לפני 30 שנה ושמכוחה שרים שהוגש נגדם כתב אישום חמור אינם רשאים להמשיך ולכהן בתפקידם.

הצעת החוק של ח"כ כץ, שנחתמה בידי 37 חברי כנסת, מהווה ביטול של הלכת דרעי-פנחסי, שנקבעה בבג"ץ לפני 30 שנה ושמכוחה שרים שהוגש נגדם כתב אישום חמור אינם רשאים להמשיך ולכהן בתפקידם

בהתאם להצעת החוק, יתווסף לחוק יסוד הממשלה סעיף נוסף, הקובע כי "לא תהיה ביקורת שיפוטית מטעם כל ערכאה שיפוטית, לגבי כל עניין הקשור או נובע ממינוי של שר והעברתו מכהונה, למעט עמידת המינוי בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 6 לחוק היסוד".

בכך נועלת הכנסת באופן הרמטי כל אפשרות לבחון לא רק מינוי של אנשים לתפקידי שר, אלא גם היבטים של העברתם מכהונה.

אם הצעת החוק הזו תתקבל, פירושו של דבר ביטול הלכת דרעי-פנחסי על כל נגזרותיה. שר שיועמד לדין בעבירה חמורה, לא יאולץ להתפטר ואיש לא יוכל לאלץ את ראש הממשלה לפטרו. העיקרון שלפיו "כשירות לחוד, שיקול דעת לחוד" יושלך לפח האשפה. חשודים ונאשמים בשחיתות יוכלו להמשיך לחגוג, וידיו של בית המשפט יהיו קשורות.

רפאל פנחסי ואריה דרעי ב-2013 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
רפאל פנחסי ואריה דרעי ב-2013 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הנה דוגמה טובה למה שתעולל ההפיכה המשטרית. השלכותיו של חוק שיבטל את הלכת דרעי-פנחסי אינן נוגעות רק ליחסי הממשלה ובית המשפט. הסיפור לא יתמצה בכך שבית המשפט לא יורשה להתערב יותר בשל שאלה של כהונה או הדחה של שר בממשלה, בשל כתב אישום, הרשעה או מכל סיבה אחרת.

הסיפור הוא ביטול הנורמה ששר הנאשם בעבירות חמורות אינו יכול להמשיך לכהן. הרציונל של הלכת דרעי-פנחסי, שהוביל להבניית שורה ארוכה של נורמות ביחס לטוהר המידות בשלטון – מפסק הדין בעניין ראשי הערים ב-2013 ועד ל"הלכת נתניהו" בשנת 2020 (אף שהעתירות אז נדחו) – לא יהיה עוד חלק מהמשפט הישראלי הנוהג.

סממן של משטר דיקטטורי

ואולם, עד כמה שקשה להאמין, הצעת החוק של ח"כ סעדה מקפלת בתוכה היבטים חמורים אפילו יותר לשלטון החוק והסדר הדמוקרטי. הצעת החוק הזו מהווה נקמה כפולה, דו-חזיתית, במערכת אכיפת החוק.

עד כמה שקשה להאמין, הצעת החוק של ח"כ סעדה מקפלת בתוכה היבטים חמורים אפילו יותר לשלטון החוק והסדר הדמוקרטי. הצעת החוק הזו מהווה נקמה כפולה, דו-חזיתית, במערכת אכיפת החוק

מצידו של סעדה, שפוטר מתפקידו כסגן מנהלת מח"ש וכעת נוקם במערכת שהביאה לפיטוריו; וחמור יותר – מצידם של פוליטיקאים מושחתים וחבריהם המגינים עליהם, המבקשים להחזיק סכין לגרונה של הפרקליטות, שמא תשקול שוב להעמיד לדין בעתיד פוליטיקאי מושחת כלשהו.

משה סעדה נושא את נאומו הראשון בכנסת, 8 בפברואר 2023 (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)
משה סעדה נושא את נאומו הראשון בכנסת, 8 בפברואר 2023 (צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב)

הצעת החוק של סעדה, שזכה לשריון ברשימת הליכוד מהמנהיג הטוב והמיטיב בנימין נתניהו, כוללת שני שינויים משמעותיים בתפקוד מח"ש:

  1. היא מוסיפה לסמכויותיה, מלבד חקירתם והעמדתם לדין של אנשי משטרה (וגם אנשי שב"כ ועובדי נציבות שירות המדינה) גם את היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי המחוזות וכל הפרקליטים מפרקליטות המדינה;
  2. היא מוציאה את מח"ש מכנפיה של הפרקליטות (ומתוקף כך גם מסמכותם ואחריותם של פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה), ומכפיפה את היחידה ישירות לשר המשפטים.

זהו סופו של שלטון החוק במדינת ישראל. בראש משרד המשפטים אכן עומד פוליטיקאי, זהו שר המשפטים, ולשר הממונה על המשרד יש נגיעה להיבטים רבים ושונים הנוגעים לשלטון החוק בישראל – מינוי שופטים, התוויית מדיניות, אחריות על החקיקה הממשלתית, ועוד תפקידים רבים נוספים. אך בדבר אחד מעולם לא הייתה לא לשר המשפטים ולא לשום גורם פוליטי נגיעה כלשהי, וזוהי אכיפת החוק הפלילי.

אכיפת החוק הפלילי חייבת להיות עניין מקצועי, עצמאי ונטול כל הטיה פוליטית, וכך היא אף הייתה מאז ומעולם. זוהי אבן הראשה של אכיפת החוק הפלילי. הסיבה לכך היא הצורך למנוע ולו צל-צילו של סיכוי שהשלטון ירדוף את יריביו מן האופוזיציה באמצעות אכיפה פלילית. פעולה כזו היא סממן של משטר דיקטטורי, לא של דמוקרטיה ליברלית.

אכיפת החוק הפלילי חייבת להיות עניין מקצועי, עצמאי ונטול כל הטיה פוליטית, וכך היא אף הייתה מאז ומעולם. זוהי אבן הראשה של אכיפת החוק הפלילי

משרדי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
משרדי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשל הצורך להפריד הפרדה מוחלטת בין מערכת אכיפת החוק לבין הדרג הפוליטי, בוועדת האיתור למועמדים לתפקיד פרקליט המדינה לא יושב שום פוליטיקאי, והיא נשלטת על ידי היועץ המשפטי לממשלה עצמו. לממשלה יש תפקיד סימבולי בלבד, לאשר את המועמד שהוועדה בחרה ולהפוך את המינוי לפרקליט המדינה לרשמי.

בשל הצורך להפריד הפרדה מוחלטת בין מערכת אכיפת החוק לבין הדרג הפוליטי, בוועדת האיתור למועמדים לתפקיד פרקליט המדינה לא יושב שום פוליטיקאי, והיא נשלטת על ידי היועץ המשפטי לממשלה

הצעת החוק של ח"כ סעדה תיתן בידיו של שר המשפטים אפשרות להשפיע על החלטות בדבר פתיחת חקירות פליליות והעמדה לדין של אנשי הפרקליטות, זוטרים או בכירים. האם שיקוליו יושפעו למשל מהאופן שבו אנשי מערכת החוק יקבלו החלטות בנושא העמדתם לדין או ניהול משפטם של פוליטיקאים? אי אפשר להימלט מכך.

כשאהוד אולמרט עמד לדין, במקביל לכתב האישום שעמד נגדו, "מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט", הוא ביקש לאזן את התמונה, והגיש תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה דאז, משה לדור, כך שבראשו של מסמך משפטי מקביל תתנוסס כותרת הפוכה – "אהוד אולמרט נ' פרקליט המדינה".

חוק מח"ש של סעדה יאפשר לנתניהו לעלות כמה וכמה מדרגות במאזן האימה מול שלטון החוק. במקום שמדינת ישראל תעמיד לדין את הפוליטיקאים הנאשמים בשחיתות, היא תוכל, בהוראה פוליטית, להעמיד לדין את הפרקליטים עצמם.

עוד 998 מילים
סגירה