בישראל אין חוקה כתובה. יש חוקי יסוד, שאמורים לשמש שלד למדינה. בתי המשפט מייחסים לחוקי היסוד עדיפות על פני חוקים רגילים ומחשיבים את התוכן שלהם ל"חוקתי".

אבל בניגוד לכל חוקה בעולם הדמוקרטי, כדי לתקן חוק יסוד, לבטלו או לחוקק חוק יסוד חדש, מספיק רוב רגיל בכנסת – אותו רוב שכל קואליציה עשויה להשיג. לעומת זאת, כדי לבטל חלק מחוקי היסוד, יש צורך ברוב מיוחס של 80 חברי כנסת. 

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה:

• במרץ 2023 עבר תיקון 7 לחוק ההתנתקות שביטל אותו בשומרון. לפי נתוני שב"כ, באותה שנה, מספר הפיגועים ביהודה ושומרון זינק ב-31.5% ל-3,436.
• ביטול ההתנתקות ביטל את איסור הכניסה והשהייה של ישראלים בצפון השומרון, אך לא נתן להם זכויות בנייה ובעלות בקרקע.
• חלק מקרקעות ההתנחלויות שקמו מחדש בשומרון מאז ביטול החוק רשומות על שם תושבי כפרים פלסטינים – כך שהבנייה בהן אסורה.
• אבטחת צירים של יישובים שהוקמו מחדש עוברת דרך כפרים פלסטינים ולכן הקמתם חייבה מאמץ נוסף וריכוז כוחות של צה"ל.

עם ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון, טענו שרים בממשלה כי "החזרת ההתיישבות לצפון השומרון תחזק את הביטחון ותמנע טרור". הטענה הזאת אינה תואמת את הנתונים ואינה נכונה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה

• הכנסת אישרה את חוק שיפוט בתי הדין הדתיים (בוררות) ברוב של 65 מול 41, הכולל סעיף שלפיו בתי הדין יאשרו את פסקי הבוררות של עצמם.
• משרד המשפטים הזהיר כי אנשים המקבלים הזמנה מבית הדין לבוררות "עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית".
• בתי הדין הרבניים נוטים לאשר ויתורים של נשים על זכויות בסיסיות.

במרץ השנה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 65 מול 41, חוק המסמיך בתי דין רבניים ושרעיים (מוסלמיים-דתיים) לשבת כבוררים בסכסוכים אזרחיים – חוזי שכירות, הסכמי עבודה וסכסוכי כספים – ולא רק בענייני מעמד אישי, כפי שהיה נהוג עד כה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הסבסוד הממשלתי למעונות יום לגיל הרך, שנועד במקור לעודד תעסוקה, חושף הטיות מגזריות בקביעת הזכאות ופערים עמוקים ביכולת מימוש ההטבה.

ממחקרו של גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי כ-70% ממשקי הבית החרדים עם פעוטות עומדים בקריטריונים לקבלת סבסוד, לעומת 28% בלבד מהיהודים הלא-חרדים ו-26% בלבד מהערבים. הטיה זו מביאה לכך ש-55% מתקציב הסבסוד מופנה לחברה החרדית.

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

ב-2025 נספרו בישראל כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בהתייצבות לגיוס לצה"ל ולא התייצבו. כ-50 אלף מהם – כ-83% – הם חרדים. כך עולה ממסמך שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, במסגרת המעקב אחר יישום פסק הדין בעניין גיוס בני ישיבות.

לפי המסמך, מתוך 348 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה נגד משתמטים משירות, רק 34 הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים. הפער בין מי שלא מתגייס לבין מי שהחוק נאכף לגביו בפועל הוא הסיפור שמסתתר מאחורי הנתון היבש.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

כ-560 אלף אזרחים רשומים בישראל כחסרי דת, ואינם יכולים להתחתן ולהתגרש באמצעות מוסדות המדינה ובתוך שטח המדינה, כיוון שבישראל אין נישואים אזרחיים. אלפים מהם מעוניינים להתגייר, ומדי שנה מתקיימים אלפי הליכי גיור.

אבל דוח מבקר המדינה מצא כשלים חמורים בעבודת מערך הגיור. צוות הביקורת שבדק את עבודת המערך הצליח לזייף תעודת גיור.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

דירקטוריונים בחברות ממשלתיות מפקחים על התשתיות הקריטיות בישראל: חשמל, מים, נמלים, רכבות ותעשיות ביטחוניות. הדירקטוריון ממנה את המנכ"ל, מאשר את התקציב השנתי ומוודא שהאינטרס הציבורי מוגן מפני לחצים פוליטיים.

כלומר, בדירקטוריון צריכים לכהן אנשים בעלי יכולות מקצועיות, ניסיון ויכולת הובלה, שיידעו למלא את תפקידם. כדי להבטיח זאת פועלות כיום שלוש שכבות סינון: ועדה לבדיקת מינויים, הגבלות על מינוי מקורבים ושימוש במאגר מועמדים פומבי ותחרותי – "נבחרת הדירקטורים" – שמטרתו להבטיח את התאמתם.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

רפורמת הכשרות מ-2021, שאמורה הייתה לאפשר לגופי כשרות פרטיים לתת תעודות, בוטלה בידי הממשלה הנוכחית ומעולם לא נכנסה לתוקף בפועל. התוצאה היא שמערך הכשרות מנוהל בידי המונופול הרבני הכושל. 

דוח מבקר המדינה על מערך הכשרות מצא שכ-95% מהמשגיחים הועסקו ישירות בידי העסקים שעליהם פיקחו; שרבים מהם שובצו לשעות עבודה בלתי אפשריות; ושיש פערים של מאות אחוזים בעלות בין רשויות לרשויות. אופן ניהול מערך הכשרות אינו מעורר אמון. כיוון שהרפורמה לא יצאה לפועל, המציאות הזאת לא השתנתה עד היום.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.