"משקיעים מתייחסים לשוק הישראלי בחשש. זו הורדת דירוג דה פקטו"

השקל צנח החודש בשיעור מדאיג של 9% מול הדולר ושיקף חוסר אמון בכלכלת ישראל ● אם הממשלה תדהר קדימה בהחלשת מערכת המשפט, הדולר יכול לעבור את הארבעה שקלים ● תומכי הקואליציה מאשימים את המתריעים בזריעת בהלה, במקום להכיר בבעיה ● פעיל בשוק ההון: "אם הרפורמה תושלם, תהיה יותר שחיתות. מי ירצה להשקיע כאן?"

השקל מול הדולר. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
השקל מול הדולר. אילוסטרציה

"מלחמה": כך תיאר את האווירה בחדרי המסחר בבנקים אחד הסוחרים שאיתם שוחחנו בסוף השבוע. הם נמצאים בחזית המסחר במט"ח, שריכז השבוע עניין רב עם תנודות חדות, שצפויות להימשך עוד זמן רב. עם זאת, ככל שהממשלה תדהר להשלמת החקיקה, המגמה תמשיך להיות מובהקת.

"סטיית התקן היא הגבוהה ביותר מאז מרץ 2020. זה אומר שהשוק תנודתי, התזוזות יותר חדות ויש לנו יותר הזדמנויות להרוויח. תמיד אומרים 'קנה בשמועה ותמכור בעובדה'; רבים הגיעו לשבוע הזה מוכנים מבעוד מועד וקראו את מהלך היחלשות השקל.

"השוק תנודתי, התזוזות יותר חדות ויש לנו יותר הזדמנויות להרוויח. תמיד אומרים 'קנה בשמועה ותמכור בעובדה'; רבים הגיעו לשבוע הזה מוכנים מבעוד מועד"

"ואז, כשקורה הבלגן, אתה שם בשביל לגרוף את הרווח – אבל אף אחד לא יודע לאן זה הולך מכאן והלאה. הבעיה היא במטבע וגם בריביות: אם המוכרים יזרקו לשוק כמויות גדולות של אג"חים ממשלתיות זה יקפיץ את הריבית וישחט את נוטלי המשכנתאות", הוסיף.

בדומה לעיתות של הסלמה ביטחונית או משברים בינלאומיים, גם היום כל העיניים נשואות לדולר כדי לראות בכמה הוא מזנק מול השקל. המטבע האמריקאי נסחר בשיא של שלוש שנים. ביום שלישי השער היציג רשם קפיצה מבהילה של 2.4%, עם העברת השלב הראשון של הרפורמה בקריאה ראשונה.

ביום למוחרת, התחזקות המטבע נחלשה לכמה שעות וכבר נפוצו הערכות בדבר התערבות של בנק ישראל במסחר במטרה לתמוך בשקל. אין אישור רשמי להתערבות ואת התשובה הבדוקה לשאלה האם הבנק החל להתערב ובאיזה היקף נדע בסוף החודש, עם פרסום יתרות המט"ח של הבנק המרכזי.

סטנלי פישר היה זה שהתחיל במהלך של הגדלת היתרות במפנה העשור הקודם. כיום הבנק מחזיק סכום שיא של קצת מעל 200 מיליארד דולר. היתרה התופחת הזו ספגה ביקורת במהלך השנים, וככל הנראה התנפחה גם כחלק מהיערכות למלחמה כוללת. במצב הנוכחי, הפוזיציה של הבנק מאפשרת לו מרחב פעולה גדול מאוד, במכירת דולרים או בטכניקות אחרות לתמיכה בשקל.

להערכת הסוחר שאיתו שוחחנו, הבנק עדיין לא הפעיל את התחמושת הכבדה שבידיו: "יש לו אפשרות להרגיע את השוק. אני מניח שהם זימנו השבוע באופן חריג את הוועדה ליציבות פיננסית כדי להתריע שאם יהיה פה פיחות מטורף בשקל אז יפעלו, אבל לדעתי זה עדיין לא קרה.

"התערבות של הבנק המרכזי במכירת דולרים היא כשלעצמה מהלך בעייתי שהנגיד חושש שיכול לעשות נזק ולשדר מסר בעייתי: זה קצת כמו לתת לנרקומן את המנה שהוא רוצה – דולרים – אז מה ייצא מזה?

"יש פוליטיזציה גם בשיקול שלו במובן הזה שאם יש פה משהו מקולקל מהיסוד, בממשלה צריכים להבין את זה ולהתחיל לדבר. אנחנו עוד לא ב־3.84 שקלים לדולר כשכל סל המטבעות מתפרק. אז זה כבר יהיה סיפור אחר והבנק המרכזי ייאלץ לפעול".

"התערבות של הבנק המרכזי במכירת דולרים היא מהלך שהנגיד חושש שיכול לעשות נזק ולשדר מסר בעייתי: כמו לתת לנרקומן את המנה שהוא רוצה, דולרים, אז מה ייצא מזה?"

מדד תל אביב 125 בהשוואה למדדים באירופה וארה"ב (צילום: צילום מסך, גוגל)
מדד תל אביב 125 בהשוואה למדדים באירופה וארה"ב (צילום: צילום מסך, גוגל)

הדירוג של ישראל כבר ירד

מה שהיה עד עכשיו בשווקים הוא רק הפתיח, ומפלס הלחץ עולה. ביום שישי האחרון השקל המשיך לצלול וכבר מתקרב ל־3.7 שקלים לדולר. בחודש האחרון המטבע הישראלי פחת מול הדולר בכ־9%, במה שמהווה סימן מובהק של הבעת חוסר אמון במשק הישראלי ובריחת כספים החוצה.

התנהגות המטבע היא מעין ברומטר המשקף את החשש ממה שקורה בירושלים ועוד צפוי לקרות עד היציאה לפגרת הכנסת במרץ, כשהשאלה הגדולה היא האם הממשלה תתקדם בהחלשת מערכת המשפט או שיקרה נס שייאלץ אותה לבלום בחדות. כרגע אין איתות שזה קורה ואת ההשלכות אפשר לראות לרוחב במה שאפשר להגדיר כעלייה חדה בפרמיית הסיכון של ישראל.

שוק המניות המקומי המשיך לפגר בינואר וגם בחודש החולף. מדד תל אביב 125 בפיגור של 12% אחרי מדד S&P 500 האמריקאי בתוך חודשיים, וזה המון. מחיר האג"ח הישראליות לעשר שנים ירד – והתשואות שלהן כבר מתקרבות למקבילה האמריקאית, מה שמעיד על עלייה תלולה בסיכון.

התנהגות המטבע משקפת את החשש ממה שיקרה בירושלים עד היציאה לפגרה במרץ. השאלה היא האם הממשלה תתקדם בהחלשת מערכת המשפט או שתבלום בחדות

לפני כמה חודשים, ובאופן מסורתי, אג"ח של ישראל הניבה תשואה נמוכה יותר מארה"ב ב־0.8% בגלל החוזק של השקל – ואנשים העדיפו להשקיע כאן ולא בדולרים. עכשיו התמונה התהפכה.

חדר מסחר בבנק הפועלים בתל אביב (צילום: Roni Schutzer/Flash 90)
חדר מסחר בבנק הפועלים בתל אביב (צילום: Roni Schutzer/Flash 90)

"עוד לא ראינו כלום"

"הפיחות הנוכחי בשקל הוא בעצם הורדת דירוג לא פורמלית. משקיעים זרים ומקומיים מתייחסים לשוק הישראלי בחשש, זו הורדת דירוג דה פקטו – ואם היא תתרחב זה יהיה מאוד לא סימפטי", אומר צבי סטפק, מייסד ואחד מבעלי בית ההשקעות מיטב.

הוא פחות מודאג כרגע מהורדת דירוג פורמלית, ומעריך שכצעד ראשון חברות הדירוג יורידו את האופק של ישראל מיציב לשלילי. שוחחנו איתו בפעם הקודמת קצת אחרי הבחירות, כשהבורסה המקומית רק החלה להראות את סימני ההאטה. כעת הוא נשמע מודאג הרבה יותר.

כמה המדרון של השוק תלול?
"אם הנחת העבודה היא שנגיע לסיום האירוע כשכל הצעות החוק יעברו כמו שהן בלי שינויים משמעותיים – או קוסמטיים בלבד – אז עוד לא ראינו כלום. תוכנית לוין היא רק שלב א', זו מנה ראשונה כבדה אבל את העיקרית עוד לא קיבלנו, תפקיד היועצת המשפטית לממשלה יפוצל, התקשורת גם על הכוונת, אז עכשיו יש שקט יחסי אבל יחזרו גם לתוכניות האלה בלי ספק.

"ואז נראה את התמונה הגדולה ובשקט הדולר יכול גם לעבור את הארבעה שקלים ושוק המניות ישקף את זה בירידות עוד יותר חדות ובפיגור לעומת העולם. בדיוק ראיתי עכשיו שניר ברקת (שהוא ואחיו אלי שותפים גם בבית ההשקעות מיטב, ע"ש) מציע פשרה. אם היא תהיה מהותית אז אומנם הנזק כבר נגרם אבל אפשר יהיה למזער אותו".

"בשקט הדולר יכול לעבור את ה־4 שקלים ושוק המניות ישקף את זה בירידות עוד יותר חדות ובפיגור לעומת העולם. אם תהיה פשרה מהותית אז אפשר יהיה למזער את הנזק"

הבורסה לני"ע בתל אביב. המדינה הגדילה את הגנת התשואה לקרנות הפנסיה אך לא עדכנה את הריבית על הקצבאות עצמן (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)
הבורסה לני"ע בתל אביב. המדינה הגדילה את הגנת התשואה לקרנות הפנסיה אך לא עדכנה את הריבית על הקצבאות עצמן (צילום: רועי אלימה, פלאש90)

סטפק מציין שהבנק המרכזי התערב במסחר במט"ח גם בקורונה כשסיפק נזילות דולרית למוסדיים שהיו צריכים אותה. עם זאת, הוא מעריך כי כעת עדיין מוקדם מדי לבנק ישראל להתערב במסחר, אך גם מרחב ההמתנה מצטמצם ("כיום הנחת העבודה היא שהיחלשות של 1% במטבע שקולה לאינפלציה של 0.15%"). את האיום על כלכלת ישראל הוא מגדיר כדרמטי, ומסביר אותו כך:

"ברגע שפוגעים בעצמאות הרשות השופטת ובכוח שלה, מדינת ישראל תישען על רשות אחת. בכל המחקרים מוכח שככל שיש פחות מגבלות על הרשות המבצעת, כך עולה רמת השחיתות השלטונית והשגשוג יורד. מדינות מושחתות עם תוצר עלוב שלא מחלחל לשכבות חלשות – זו הסכנה. רשות אחת, שחיתות גוברת ושקיעה כלכלית. מי ירצה להשקיע כאן?"

מדינות מושחתות עם תוצר עלוב שלא מחלחל לשכבות חלשות – זו הסכנה. רשות אחת, שחיתות שלטונית גוברת ושקיעה כלכלית. במצב כזה, מי ירצה להשקיע כאן?"

המתריעים מדברים מפוזיציה?

תומכי הקואליציה בתקשורת וכן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעצמו, באים בטענות למתנגדי הרפורמה שיוצרים לטענתם פאניקה על־ידי נבואות המגשימות את עצמן, מה שנובע לדבריהם מאינטרס אישי. אמיר איבגי חזר על הטענה הזו בשבתו כפאנליסט ב"אולפן שישי".

לכאורה, יש כאן שאלה של ביצה ותרנגולת: מי אשם בצניחה של השקל? זורעי הבהלה או נהגי הטנק שדורס את מערכת המשפט? כדי לענות לטענה הזו בדבר ההטיה של המתריעים, אפשר לחלק אותם לשלוש קבוצות: פוליטיקאים, מומחים ואנשי המגזר העסקי.

את הפוליטיקאים תמיד אפשר להאשים בהטיה פוליטית, שמחייבת ספקנות ביחס לאזהרותיהם. אבל מה מה באשר לקונצנזוס המומחים הרבים, כמו הנגידה לשעבר קרנית פלוג או הנגיד לשעבר יעקב פרנקל, שאומר שהתהליך שמובילה הממשלה מסוכן? או מאמר המערכת מסוף השבוע של הפייננשל טיימס, ולפניו האקונומיסט או בנק אוף אמריקה שמזהירים מפני מה שקורה כאן? כולם שמאלנים או אנטישמים?

בקבוצה השלישית של המתריעים אפשר למצוא את הבנקאים, למשל. איזה אינטרס יש להם לעודד בהלה שתגרום לעוד ועוד אנשים להעביר כספים לחו"ל? התוצאה תהיה רק הפסדים למערכת במקרה הטוב – ובסופו של דבר אפילו ערעור של יציבות הבנקים ושל כל המשק, במקרה הגרוע.

גם לפעילי ההייטק אין שום עניין לעורר פאניקה כי התוצאה תהיה שהביזנס שלהם ייפגע אנושות. כך שחוץ מפוליטיקאים, לא ברור למי מופנית הטענה בדבר "דיבור מפוזיציה". זה כמו להאשים את אלה שרואים את הזאב מתקרב לכפר בכך שבסוף הוא החל לטרוף בני אדם. הבעיה היא לא במתריעים, אלא בזאב עצמו.

בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
בנק ישראל (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עוד 1,198 מילים
סגירה