מוקדם מאוד להכריז על ניצחון, אבל מבעד לערפל מתחילה להתברר תמונה מעניינת: נראה שהימין, בשיכרון הכוח שלו, הרחיק לכת והקים עליו את רוב הישראלים. האפשרות מעלה סיכוי, אם כי עדיין קטן, להצלת הציונות – מפעל היסטורי מרתק אשר נראה שפניו להשמדה עצמית.

מוקדם מאוד להכריז על ניצחון, אבל מבעד לערפל מתחילה להתברר תמונה מעניינת: נראה שהימין, בשיכרון הכוח שלו, הרחיק לכת והקים עליו את רוב הישראלים. האפשרות מעלה סיכוי, אם כי עדיין קטן, להצלת הציונות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אפשר להבין את שאננות הימין בבואו להעביר את המדינה תהליך פוטיניזציה מואץ. הרי כבר שנים מתברר שרוב הישראלים לא ייאבקו באמת בהפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית לא-דמוקרטית (באמצעות ההתנחלות בשטחים). הם חוששים באופן סביר מטילים מהגדה, אך זה מצדיק את הכיבוש הצבאי בלבד, לא את ערבוב האוכלוסיות. בעיקר הם עצלנים, וטיפה גם גזענים.

כמו כן, לרוב הישראלים אין את תעצומות הנפש לפעולה נחרצת שתמנע מהמדינה להפוך לתיאוקרטיה. יש להם חולשה מסויימת לדת, והם  מתקשים לכפות חינוך ליבה ולדבר גלויות על צורך למתן את רמת הילודה המופקרת אצל החרדים. התהליך איטי, הבריות מסתגלות, ובסוף נהיה איראן. ליברלים הם אנשים עם פרספקטיבה: מדינת הלכה זה גרוע, אבל המוות עוד יותר גרוע, ועם שניהם גם יחד אין כל כך מה לעשות.

התוצאה היא, שלמרות שרוב הציבור נכון להיום לא באמת רוצה להרוס את מדינת היהודים המודרנית, הימין (שמדיניותו מובילה לזה כמעט בוודאות) לא נמחק. הערכתי הייתה שבקצב הזה הפרויקט הציוני במתכונתו הנוכחית לא יגיע לחגיגות המאה ב-2048. העולם ינטוש, החילונים יברחו, והפלסטינים יעלו בזעם על "תלמידי הישיבות" הנותרים. אם המקום לא יהפוך כולו לנשורת גרעינית, אזי תל-אביב תשנה את שמה ליפו, פלסטין.

עד לאחרונה הערכתי שבקצב הזה הפרויקט הציוני לא יגיע לחגיגות המאה ב-2048. העולם ינטוש, החילונים יברחו, והפלסטינים יעלו בזעם על "תלמידי הישיבות". אם המקום לא יהפוך לנשורת גרעינית

כך נותרה התחזית עד לשבועות האחרונים, עת ממשלת הבלהות של בנימין נתניהו החליטה לבצע הפיכה משטרית ולהפוך את ישראל למדינה אוטוריטרית.

כידוע, "הרפורמה המשפטית" תאפשר לממשלה למנות שופטים כלבבה ולמנוע אפילו מהשופטים השפוטים לפקח על מעשיה. כל חוק חוק יסוד ולכל פסק דין לא נח מובטחת "התגברות". בהעדר חוקה – בניגוד לארה"ב וקנדה – הדבר ימסור לראש הממשלה שליטה כמעט מלאה על הרשות המבצעת, המחוקקת והמשפטית. שום דבר לא ימנע ממנו לבטל בחירות, לסגור עיתונים ולעצור כל אחד מאיתנו באמצע הלילה. אפשר יהיה לקבוע שקול לימין שווה שני קולות לשמאל. הרי הרוב כבר קבע זאת בנובמבר, לא כך?

הונגריה בואכה טורקיה, על דרך המלך לרוסיה.

אבל משהו השתבש לבנימין נתניהו בדרך: התוכנית הציתה גל התנגדות בממדים שלא ידעה המדינה מימיה – לא בימי השילומים מגרמניה, לא אחרי מחדל מלחמת יום כיפור, לא בהסכמי אוסלו ולא בהתנתקות.

אין המדובר רק בהפגנות ההמוניות – עשרות ומאות אלפי אנשים מדי שבוע ברחובות, וכעת גם "ימי שיבושים" שמולם נשלחים פרשי הקיסר. זה גם לא רק הזעם ברשתות החברתיות – שם ההיסטריה חוגגת תמיד. זה עמוק מזה: כמעט כל אינטראקציה עם אזרחים מעידה שקיים גם בימין חשש אמיתי לשלום החברה – ועל הבנה שיש כאן מאמץ לחצות רוביקון שאסור לחצותו.

אבל משהו השתבש לנתניהו בדרך: התוכנית הציתה גל התנגדות בממדים שלא ידעה המדינה מימיה – לא בימי השילומים מגרמניה, לא אחרי מחדל מלחמת יום כיפור, לא בהסכמי אוסלו ולא בהתנתקות

אי אפשר להתעלם מדיבורים על מלחמת אזרחים מפי אנשים שהם בדרך כלל מנומסים ומתורבתים. אי אפשר לבטל את המסר הברור שמגיע מהמגזר הפיננסי ומקהילת ההייטק, האחראית לשישית מכלכלת ישראל, רבע מההכנסות ממיסים ומחצית מהיצוא.

השקל כבר איבד כמעט 10% מערכו לאחר ש-S&P הזהירה שדירוג האשראי של ישראל ייפגע. יעקב פרנקל קבע ששגי העשורים האחרונים בסכנה, וחברות החלו למשוך את כספם מישראל וממטבעה. זו מכה ישירה לתחושת השגשוג של הישראלים.

הכל עומד כעת על כף המאזניים: מהווטו של ארה"ב במועצת הביטחון דרך היכולת של יוצאי צה"ל לנסוע לחו"ל ללא חשש ממעצר ועד לכרטיס השנתי לאירוויזיון וגם ליורוליג. הכל בסכנה, כדי למלט את נתניהו ממשפטו (ולהשתעבד לטיפוסים כמו שמחה רוטמן שחושבים שציות לתורה זה מהות הדמוקרטיה).

ההכרה במחיר העצום שנשלם מתחילה לחלחל. בכל הסקרים רואים שרק רבע  מהציבור רוצה להמשיך ב"רפורמה" במתכונת שהוצעה: במידה רבה, מדובר בחרדים ובימין הפשיסטי. רוב הליכודניקים – החצי השני של החצי שמצביע לימין – לא ממש רוצים את זה. הם מתחילים להבין שזה יפגע ברמת החיים.

הכל עומד על כף המאזניים: מהווטו של ארה"ב במועצת הביטחון דרך היכולת של יוצאי צה"ל לנסוע לחו"ל ללא חשש ממעצר ועד לכרטיס השנתי לאירוויזיון וליורוליג. הכל בסכנה, כדי למלט את נתניהו ממשפטו

נראה שנתניהו וסריסיו לא חזו את מידת ההתנגדות, ואינם יודעים בדיוק כיצד לרדת מהעץ. השאלה היא האם לעזור להם. הידברות עוד באה בחשבון, בשביל הנראות, מדוע לא.

אבל זו תהיה טעות להסכים לאפילו חלק מההפיכה הזו בגלל איזשהו עקרון בוז'יסאי שתמיד חייבים פשרה. רוצים רפורמה? מצויין: נוסיף תקנים למערכת המשפט כדי לקצר הליכים ולמנוע עינוי דין. על זה יהיה קונצנזוס. הרי לכם רפורמה.

אם הכנופיה של נתניהו תבצע בכל זאת את את זממה, בבחירות הבאות יידע כל ישראלי שהצבעה לימין היא הצבעה בעד דיקטטורה, בידוד בינלאומי, התפוררות חברתית והתרוששות כלכלית.

אם רוב הציבור יעשה כך בכל זאת, אז זו תהיה הממשלה שמגיעה להם. המדינה תתמוטט, בדיוק כמו שני הניסיונות הקודמים לריבונות יהודית בארץ ישראל.

אבל אפשר גם אחרת. יש סיכוי, עכשיו שהכל מאוד ברור, שהימין יחטוף את העונש שהרוויח כה ביושר. או אז תוכל ישראל להתחיל בתהליך הריפוי הארוך, לא רק כדמוקרטיה: גם בחזית הפלסטינית וגם בחרדית, אפילו.

אם הכנופיה של נתניהו תבצע בכל זאת את את זממה, בבחירות הבאות יידע כל ישראלי שהצבעה לימין היא הצבעה בעד דיקטטורה, בידוד בינלאומי, התפוררות חברתית והתרוששות כלכלית

נראה שנתניהו שכח את האמירה המפורסמת של אחמד טיבי על "המדינה היהודית והדמוקרטית" – שהיא יהודית לערבים ודמוקרטית ליהודים. בבואו להרים יד כה גסה על היהודים, אולי העיר אותם סוף סוף, מתרדמתם האובדנית.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com