די היה בהודעה אחת של רשות העתיקות כדי שחרס קדום ועליו שירבוט מודרני יהפוך לכתובת היסטורית מרגשת. אכן טעות מביכה, אבל את הכוח הזה לברוא מציאות הפקידו כעת בידי מפלגת עליונות יהודית שלא מהססת לשנות את הכללים.

במסגרת הפינה "ממצא לכל חג" פרסמה השבוע רשות העתיקות ד"ש מדריווש, אביו של אחשוורוש. לפי ההודעה, בגן הלאומי לכיש נחשפה כתובת נדירה ועליה שמו של המלך הפרסי. הכתובת נחרטה  על חרס בן כ 2500 שנה בכתב ארמי קדום ולדברי החוקרים נראה היה שמדובר במעין ברקוד עתיק – פתק משלוח או קבלת סחורה.

הבוקר הודיעה רשות העתיקות כי מדובר בטעות.  לפי ההודעה העדכנית, חוקרת זרה שהיא מהמומחים הבודדים בעולם בתעתיקים של השפה הארמית הקדומה השתתפה בחפירות בתל לכיש והדגימה לקבוצת תלמידים את חריטת הכתובת על חרס קדום. לאחר מכן השאירה את הממצא בתל – והשאר היסטוריה (של הארכאולוגיה).

לפי ההודעה העדכנית, חוקרת זרה שהיא מהמומחים הבודדים בעולם בתעתיקים של השפה הארמית הקדומה השתתפה בחפירות בתל לכיש והדגימה לקבוצת תלמידים את חריטת הכתובת על חרס קדום

הכתובת שהתבררה ככוזבת (צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

בראש ובראשונה חייבים להגיד כל הכבוד לרשות העתיקות שכגוף מקצועי מיהרה לתקן את הטעות שהפיצה. הבעת ההערכה אינה בבחינת מודה ועוזב ירוחם, היא חושפת איך נראה גוף מקצועי שמתייחס לידע שהוא מפיץ בחרדת קודש. נכון, טעות גדולה נעשתה, אבל יותר מהדאגה לשמה הטוב, דאגה הרשות לתקן את טעותה.

הדבר השני שניתן ללמוד מהמקרה הוא שתמיד יש להיות ביקורתי כלפי תיאוריות ארכאולוגית ולקחת אותן בערבון מוגבל. ארכאולוגיה היא מדע פרשני וגם החפירה המקצועית ביותר כרוכה בסופו של דבר בפרשנות של החופר. בכל הנוגע לממצא המדובר, הוא אפילו לא נמצא בחפירה מסודרת, לכן גם ערכו המדעי חלש יותר והוא היה צריך להדליק נורות אדומות אצל אנשי המקצוע.

בעוד שהארכאולוגים פועלים בשדה אקדמי תוסס, שבו תיאוריות שונות מתחרות זו בזו כל העת וכללי המשחק ידועים, בעבור הציבור הרחב הופכות התיאוריות מהר מאד לאמת כשהן מפורסמות על ידי רשות העתיקות באמצעות התקשורת או הרשתות החברתיות. שם גם טמון כוחה העצום של רשות העתיקות – יכולתה ליצור תודעה היסטורית. נשק רב עוצמה שקוסם לפוליטיקאים. את הנשק הזה הפקידו בידי מפלגה שתומכת בעליונות יהודית ולא חושבת פעמיים לשנות את הכללים.

כבר היום רשות העתיקות מוטה לטובת היסטוריה יהודית. עשרות שנים שבהן עמדו בראש הגוף המקצועי מנכ"לים שבאו ממערכת הבטחון והפוליטיקה, ואינם ארכאולוגים, עשו גם הן את שלהם. ביום שאחרי מהפכה משטרית שבה יוחלשו אנשי המקצוע עוד יותר, מקרה כמו זה עשוי להיות הכלל ולא טעות. הרי 'מה שווה הארכאולוגיה אם אנחנו לא שולטים בה?'.

כבר היום רשות העתיקות מוטה לטובת היסטוריה יהודית. עשרות שנים שבהן עמדו בראש הגוף המקצועי מנכ"לים שבאו ממערכת הבטחון והפוליטיקה, ואינם ארכאולוגים, עשו גם הן את שלהם

אין זה מופרך לחשוב שכמו ראש מפלגתו בן גביר שהפך את המשטרה לפוליטית, שר המורשת עמיחי אליהו מעוצמה יהודית יעמיק את המעורבות הפוליטית בעתיקות אפילו יותר מזו שקיימת היום כדי לספר סיפור מסויים ולמחוק אחרים.

דווקא בימים אלה המקרה חושף כמה חשוב מקומם העצמאי והביקורתי של אנשי המקצוע. בעוד הממשלה החדשה מבקשת להקיף את הדרג הפוליטי ביסמנים וקוראת לכך משילות, אנשי המקצוע הם אלה ששומרים על "האמת"  והאינטרס הכללי הוא שעומד לנגד עיניהם ולא צרכיו הפוליטיים של השר.

לכן הפקדתה של רשות העתיקות בידי עוצמה יהודית היא מהלך מסוכן, מנגד, הצעד של רשות העתיקות שבו מיהרה לתקן את טעותה, מעיד כמה חשוב לחזק את אנשי המקצוע. במיוחד בימים אלה.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".