ברגע הראשון זה נשמע כמו בעיה אזוטרית, מטרד קל שאפשר לנפנף. כולה זבובים. אבל כשמתקרבים לגבול מצרים ומגלים שזבובים הם נושא השיחה המרכזי בקרב התושבים, מבינים שמתרחש כאן משהו חריג. "חבל שלא באת לבקר באוגוסט האחרון", אומרת צורית, תושבת אחד היישובים שבפתחת ניצנה, "לא היו רואים אותך. כל מי שיצא החוצה, הזבובים כיסו אותו לגמרי".
חמשת יישובי הפתחה, שממוקמים בקצה המפה של מדינת ישראל, משתייכים גם לקצה העליון של האיכות החקלאית. רבים מהגידולים כאן אורגניים. עגבניות השרי שמגדלים באזור הזה הן מהטעימות בארץ – ואולי בעולם.
רק שלצד החקלאות המשגשגת ואיכות החיים בלב הטבע המדברי, התושבים התמודדו בקיץ האחרון עם מתקפת זבובים קשה. "אני גרה כאן 20 שנה", אומרת צורית, "אנחנו רגילים לחול, מדבר, חרקים – אנחנו לא מפונקים.
"אבל מה שקרה בשנה האחרונה זה משהו אחר לגמרי. לא היינו בחוץ בכלל. על לאכול אבטיח בחוץ אין מה לדבר. היינו מעיזים לצאת החוצה רק בערב, אחרי שהשמש שקעה. ניסינו הכול: מלכודות, בקבוקי מים, ריסוסים – שום דבר לא עזר".
"מה שקרה בשנה האחרונה זה משהו אחר לגמרי. לא היינו בחוץ בכלל. על לאכול אבטיח בחוץ אין מה לדבר. היינו מעיזים לצאת החוצה רק בערב, אחרי שהשמש שקעה. ניסינו הכול: מלכודות, בקבוקי מים, ריסוסים"
יישובי הפתחה אומנם עמדו בחזית, אבל המכה הזו הייתה מנת חלקם של אזורים נרחבים הרבה יותר. "זו תעלומה מרתקת", אומר אסף עמיחי, ראש אגף שפ"ע במועצה האזורית רמת נגב.
"אנחנו לא יודעים למה ביישוב אחד היו יותר זבובים מאשר ביישוב אחר, אבל חשוב להגיד שהקיץ האחרון היה חריג בכל הארץ, ובוודאי בכל הדרום: במצפה רמון, בנגב המערבי – השנה קרה משהו אחר, וזה מעורר חשש גדול לעתיד".
החשש נובע בעיקר מכך שלאיש אין מושג מאיפה הזבובים מגיעים ולמה דווקא עכשיו. כשאין דיאגנוזה, גם אין מתווה לפתרון. הדרך הנכונה לטפל בזבובים היא דרך ערימת הפסולת שבה הזחלים שלהם מתפתחים, אבל איפה הערימה לעזאזל?
"במדבר יש זבובים באופן טבעי, אנחנו רגילים לזה", אומר עמיחי, "אבל זה לא מסביר את השינוי. פעילות חקלאית יכולה להיות מקור לזבובים, יש כאן הרבה חקלאות, אבל אנחנו מנטרים אותה בלי הפסקה, עשינו בקיץ עשרות אם לא מאות סיורים וביקורים אצל החקלאים, העלינו גם טיסות ניטור בניסיון לזהות משהו חריג – ולא מצאנו.
לאיש אין מושג מאיפה הזבובים מגיעים ולמה דווקא עכשיו. כשאין דיאגנוזה, גם אין מתווה לפתרון. "פעילות חקלאית יכולה להיות מקור לזבובים, יש כאן הרבה חקלאות, אבל אנחנו מנטרים אותה בלי הפסקה"
"אפילו הזמנתי פקחים חיצוניים, אולי הם יעלו על משהו שאנחנו מפקששים. חשוב גם להגיד שהחקלאים באזור מאוד מודעים ומקפידים על היגיינה ופינוי פסולת". רוב השטח של הנגב חתום ונעול בפני גורמים אזרחיים – מדובר בבסיסים ובשטחי אש של צה"ל. האם שם הזבובים דוגרים בסתר?
זה אולי הסבר נוח, אבל גם כאן רמת הסבירות נמוכה. ביום עיון שערך המשרד להגנת הסביבה, עדכנו נציגי צה"ל שבאחד הבסיסים הייתה תקלה בבריכת החמצון (למרבה המבוכה, חלק ממחנות צה"ל עדיין לא מחוברים לצנרת ביוב מודרנית, והשפכים מוזרמים לבריכות מיושנות), שגרמה לבעיית זבובים. אולם, התקלה טופלה לאחר כמה ימים.
הבעיה היא שלשום גורם אזרחי – המשרד להגנת הסביבה או המועצה האזורית רמת נגב – אין מושג איפה זה בדיוק קרה ואין יכולת לבדוק את הדברים מקרוב. בדובר צה"ל, אגב, בכלל לא מכירים אירוע כזה מהחורף האחרון, וטוענים כי מדובר בתקלה שהתרחשה בבסיס שבטה לפני כשנתיים ותוקנה מייד.
צה"ל הוא כנראה לא המקור להתפרצות הזבובים בנגב. אולם, המצב שבו שטחים עצומים חסומים בפני בקרה ופיקוח חיצוניים – רחוק מלהיות סביר או בריא. בהיעדר קצה חוט, החשד נופל על השכנים מעבר לגבול.
צה"ל הוא כנראה לא המקור להתפרצות הזבובים בנגב. אולם, המצב שבו שטחים עצומים חסומים בפני בקרה ופיקוח חיצוניים – רחוק מלהיות סביר או בריא
בשנים האחרונות ניכרת תנופה בפיתוח החקלאות בצד המצרי. "אבל שם הרמה של מחלקת הסביבה ואגף שפ"ע קצת פחות מפותחת מאצלנו", אומר בציניות אסף עמיחי. "זבובים בהחלט יכולים להיווצר במקום אחד ולנדוד למקום אחר, הם לא צריכים להחתים דרכון במעבר הגבול.
"עד עכשיו, כל הניסיונות שלנו להבין מה בדיוק קורה בסיני לא הניבו הצלחה גדולה, אבל בשלב הזה כבר ברור שזה עניין לאומי המצריך התערבות ממשלתית – ולא משהו שאגף שפ"ע במועצה אזורית יכול להתמודד איתו לבד".
אלא שגם ידה של הממשלה קצרה מלהושיע. "יש לנו חשד גדול שזה משהו שקרה במצרים, עשינו מאמצים גדולים לקבל אישור לסיור משותף בצד המצרי", אומרת ד"ר גל זגרון, מנהלת אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, "אבל לא קיבלנו שיתוף פעולה מהצבא המצרי או מהממשלה.
"בעבר, כשסבלו באילת מיתושים, היינו מגיעים לעזור בהדברה בבריכות החמצון בצד המצרי, אבל כרגע זה לא המצב. גם השגרירה שלנו בקהיר מעורבת ועשתה מאמצים גדולים, אבל בינתיים אין שיתוף פעולה".
"ירדו גשמים חזקים ואחר כך באו מייד ימים חמים וזה יצר תנאים אופטימליים להתפתחות של זבובים. זה דבר שלא היה כאן בחורף מעולם. אני שומע שכבר עכשיו בנגב המערבי מצב הזבובים חמור כפליים מהרגיל"
גם מעבר לאפשרות שמדובר במפגע חוצה גבולות, בנגב מצפים לגב יותר משמעותי מהשלטון המרכזי. "אני חושש שמדובר בחלק מתהליך, חלק משינוי האקלים", אומר אסף עמיחי, "בחורף הנוכחי, שלא ממש היה חורף, קיבלתי לראשונה מבול של פניות על בעיות של זבובים.
"ירדו גשמים חזקים ואחר כך באו מייד ימים חמים וזה יצר תנאים אופטימליים להתפתחות של זבובים. זה דבר שלא היה כאן בחורף מעולם. אני שומע שכבר עכשיו בנגב המערבי מצב הזבובים חמור כפליים מהרגיל. אני לא רוצה לחשוב מה צפוי בקיץ".
מה היית מצפה ממשרדי הממשלה לעשות?
"להפסיק להתייחס לזבובים כאל מטרד – משהו שגורם אי־נעימות אבל הוא לא באמת מזיק – ולהתחיל להתייחס אליהם כאל מפגע, גורם שמסכן את בריאות הציבור. צריך להעמיד תקציב למחקר כדי להבין את מקור הבעיה ולייצר לה פתרונות, אחרת זה רק ילך ויחמיר.
"לפני כמה שנים הייתה מכה קשה של זבוב הפירות שאיים לחסל את הפרדסים וההדרים, עשו מחקר, מצאו פתרונות, והיום אתה לא שומע על זה בכלל".
ד"ר זגרון אומרת שבמשרד להגנת הסביבה בהחלט מתייחסים אל הזבובים כאל מפגע, ומודעים לכך שהמצב בנגב בכלל, וביישובי הפתחה בפרט, "מאוד קשה ויוצא דופן". לדבריה, האחריות הראשונית מוטלת על הרשות המקומית. אולם, אנשי המשרד ערכו בכל זאת סיורים רבים בשטח כדי למצוא את המקור לבעיה – אבל העלו חרס.
נוסף על כך, המשרד פרסם קול קורא לביצוע מחקר בנושא. מה שבטוח, המחקר לא יסתיים – ספק אם אפילו יתחיל – ובוודאי שלא יניב תוצאות לפני הקיץ הקרוב. והתושבים המודאגים בפתחת ניצנה בפרט ובנגב בכלל כבר נכנסים לכוננות זבובים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם