לפני כחודש, תוך כדי מאבק האיתנים על המהפכה המשפטית, שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הוא אחד ממוביליה – התרחש אירוע נוסף הקשור לרוטמן, שסוקר רק מעט: מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי בגדה המערבית אישרה תוכניות בנייה (תב"ע) של כ־3,000 יחידות דיור בהתנחלויות, ביניהן 120 יחידות בהתנחלות "פני קדם", שבה מתגורר רוטמן עם אשתו חנה וחמשת ילדיהם.

רוטמן השתתף בטקס החגיגי לרגל אישור הבנייה ונאם בו. בנאומו הודה, בין השאר, לראש מועצת יש"ע שלמה נאמן, לתנועת אמנה ולשרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהשתתפה באירוע בזום. רוטמן אמר לשקד: "פועלך במשרד המשפטים אפשר את שינוי המדיניות באשר ליישובים הלא מוסדרים ביו"ש".

לתושבי ההתנחלות אמר רוטמן: "לאורך השנים, כל תושב ותושב שבנה פה את הבית, גם כשזה לא היה בסדר,  ודחף עוד ועוד – עשה היסטוריה". 120 היחידות שבנייתן אושרה כוללות 70 יחידות קיימות, שהוקמו בלא היתר מאז שההתנחלות הוקמה בשנת 2000. הבנייה בהתנחלות הייתה במשך 20 שנה לא חוקית. רק ב־2020 הוכנה לה תוכנית מתאר שהופקדה לאישור.

החגיגות והריקודים ב'פני קדם' https://t.co/FvNb5HEp6A pic.twitter.com/M2qzpktg1H

— שיראל ללום נהיר???????? (@shirellaloom) February 23, 2023

הקמת ההתנחלות עצמה, כיישוב נפרד, מעולם לא אושרה – והיא מתקיימת במסווה של שכונה ביישוב אחר. "פני קדם" הוזכרה כמאחז לא חוקי בדוח של טליה ששון ובמעקבי המאחזים של ארגון שלום עכשיו

הקמת ההתנחלות עצמה, כיישוב נפרד, מעולם לא אושרה – והיא מתקיימת במסווה של שכונה ביישוב אחר. "פני קדם" הוזכרה כמאחז לא חוקי בדוח המאחזים של טליה ששון ובמעקבי המאחזים של ארגון שלום עכשיו. רוטמן, שמוביל מהפכה חוקתית במדינה, גר שנים רבות בהתנחלות לא חוקית, שגם כיום יש סימני שאלה בנושא חוקיותה.

בשנים הארוכות שבהן "פני קדם" הייתה לא חוקית, היא הלכה והתפתחה באין מפריע. עם הקמתה בשנת 2000 גרו בה שלוש משפחות ושלושה רווקים; ב־2013 כבר גרו בה 55 משפחות; כיום גרות בה כ־80 משפחות.

יש בהתנחלות שני בתי כנסת, שני מקוואות, גני ילדים, סניף של בני עקיבא, ספרייה, "כפר סטודנטים", שתושביו מתנדבים ביישוב ומעבירים חוגים לילדים, אירועי עפיפוניאדה וצימר, שמשווק כאתר מושלם לנופש פסטורלי.

מאז 2017 – כלומר, שש שנים לפני אישור הבנייה – תושבי "פני קדם" זכאים להטבת מס, כיוון ש"פני קדם" רשומה כחלק מהתנחלות אחרת, "מיצד", שנמצאת ברשימת היישובים המועדפים.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', 19 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

רוטמן עבר ל"פני קדם" כשהיו בה רק 16 משפחות. כלומר, לפני עשור לפחות, בשנים הראשונות להקמתה. הוא גאה במגוריו בהתנחלות. בריאיון סיפר כי עבר לגור בה "בגלל שקרא עליה במפה של שלום עכשיו"

רוטמן מסרב לומר מתי עבר למאחז, אך באחד הפרסומים אודותיו נכתב שהגיע אליו "כשגרו ביישוב רק 16 משפחות". כלומר, לפני עשור לפחות, בשנים הראשונות להקמתו. רוטמן גאה במגוריו בהתנחלות ומשתמש בפרסומו כדי לשווק אותה. בריאיון לעיתון "הארץ" סיפר כי עבר לגור בהתנחלות "בגלל שקרא עליה במפת ההתנחלויות של שלום עכשיו".

ב־2021, אחרי מבצע "שומר החומות" והמהומות בערים המעורבות, רוטמן עבר ללוד. זאת, לדבריו, מכיוון שהוא לא רוצה "שבמדינה שלי יהודים יברחו (מעיר) וערבים ייכנסו (לעיר) בגלל פרעות לאומניות". ב־2022 חזר ל"פני קדם".

"פני קדם" וההתנחלות השכנה והחוקית מיצד, נמצאות על הר כנוב שבגבול מדבר יהודה, ליד נחל ערוגות – בין העיירות והכפרים הפלסטיניים סיעיר, א־שויוח ורישאידה שמצפון לחברון – וההתנחלות מעלה עמוס. הן שייכות למועצה האזורית גוש עציון אף כי, למעשה, הן נמצאות מחוץ לגוש, הקרוב לקו הירוק, ודי רחוקות ממנו ממזרח, במעמקי השטחים.

באופן רשמי, "פני קדם" ומיצד מוגדרות כ"שתי שכונות ביישוב אספר". למעשה, מדובר בשני יישובים נפרדים לגמרי, במרחק של כמה מאות מטרים בקו אווירי זה מזה. בתווך נמצאות אדמות חקלאיות בבעלות פרטית של תושבים פלסטינים מהכפרים הסמוכים, ולכן לא ניתן לחבר בין שתי ההתנחלויות.

מפגינים ליד ביתו של יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, 20 בפברואר 2023 (צילום: אחים לנשק)

כל אחת מהן מוקפת בגדר משלה, והכניסות אליהן נמצאת בשתי הסתעפויות שונות מכביש הגישה. "מיצד" היא התנחלות חרדית של תנועת פג"י; "פני קדם" – דתית־לאומית. לכל אחת מהן יש מזכירות נפרדת ומוסדות ציבור נפרדים. "אני לא מכיר כמעט תושבים ב'פני קדם', זה יישוב אחר", אמר לנו אחד מתושבי מיצד.

ההתנחלויות גם ממתגות את עצמן כיישובים נפרדים. באתר "מיצד" כתוב: "מיצד הוא יישוב חרדי בגוש עציון"; בעמוד הפייסבוק של "פני קדם" כתוב: "פני קדם הוא יישוב קהילתי־דתי בדרום מזרח גוש עציון".

למרות זאת, הן רשומות במסמכי המדינה והמועצה האזורית כיישוב אחד  ("אספר"), מכיוון שהחוק מאפשר להקים התנחלויות חדשות רק בהחלטת ממשלה, ומזה שנים רבות לא התקבלו החלטות כאלה.

לדברי מנכ"ל ארגון כרם נבות דרור אטקס, שעוסק במעקב אחר מדיניות הקרקע בגדה המערבית: "השיטה שבה הוקמה פני קדם היא קומבינה מוכרת בגדה, שמשתמשים בה בעשרות מקומות. להקים התנחלות חדשה זה ווג'ראס: החלטות ממשלה, ניירות, גינויים, הפגנות. הרבה יותר אלגנטי לבנות התנחלויות שונות, לפעמים רחוקות זו מזו, ולהגדיר אותן כ'יישוב אחד המפוצל לשכונות'".

באתרים שלהן ובערכי הוויקיפדיה הן מוגדרות כיישובים שונים.
"נכון. את האתרים המתנחלים עצמם כותבים. אין להם אינטרס לשקר. למדינה יש".

"להקים התנחלות חדשה זה ווג'ראס: החלטות ממשלה, ניירות, גינויים, הפגנות. יותר אלגנטי לבנות התנחלויות שונות ולהגדיר אותן כ'יישוב אחד המפוצל לשכונות'"

דרור אטקס (צילום: אמיר בן־דוד)

אם הסידור הזה לא חוקי, והמדינה משתתפת בו, היא עוברת על החוק?
"בשטחים יש משטר צבאי שעובד לטובת ההתנחלויות, אז הכול הולך. הממשלה והמתנחלים יכולים לעקם את החוק כרצונם".

מזכיר פני קדם אורי ברטפלד אומר בתגובה: "היישוב פני קדם הוא חלק מהיישוב מיצד. פני קדם הוקם על אדמות מדינה וחיכה שנים רבות לאישורו, שהגיע לפני כחודש".

"מיצד" הוקמה ב־1983 תחת השם "אספר", והקמתה אושרה בהחלטת ממשלה כנדרש (לפי החוק הישראלי; החוק הבינלאומי אוסר על הקמת ההתנחלויות באופן גורף). ב־1994 הוצבו ב"פני קדם" קרוואנים והוקם בה מוסד חינוכי לנוער בסיכון.

המוסד נסגר בשנת 2000 ובקרוואנים התיישבו המתנחלים הראשונים שהקימו את "פני קדם". לפי פרסומים של "פני קדם" ותנועת "אמנה", המקדמת הקמת מאחזים לא חוקיים בגדה המערבית, התנועה סייעה גם בהקמת "פני קדם".

התושבים הפלסטינים בכפרים הסמוכים וארגוני השמאל הישראלים "כרם נבות", "חקל" ו"תעיוש", שמנסים לסייע להם, טוענים שהקמת "מיצד" ו"פני קדם" והתפתחותן הייתה ועודנה מלווה בפלישה לאדמות הפלסטינים, פגיעה ברכושם ולעתים גם בהתעללות מצד חלק מהמתנחלים.

התושבים הפלסטינים וארגוני השמאל הישראלים טוענים שהקמת "מיצד" ו"פני קדם" והתפתחותן הייתה ועודנה מלווה בפלישה לאדמותיהם, פגיעה ברכושם ולעתים בהתעללות מצד חלק מהמתנחלים

החוק הישראלי אוסר לבנות התנחלויות על אדמות פרטיות של חקלאים פלסטיניים ומתיר לבנות רק באדמות המוגדרות כ"אדמות מדינה".

אולם, עורכת הדין קמר משרקי־אסעד, מנכ"לית שותפה בארגון "חקל – ברית להגנת זכויות אדם", טוענת: "המאחז פני קדם והתנחלות אספר הוקמו על אדמות שהיו שייכות בעבר בחלקן למשפחות פלסטיניות, ונתפסו בצו תפיסה צבאי שישראל הוציאה – ולאחר מכן הוכרזו כ'אדמות מדינה'".

יש לתושבים הוכחה לכך?
"כן. לחלקם יש קושאנים טורקיים על זכויותיהם הקנייניות במקום ואישורים על תשלום מס לממשלת ממלכת ירדן (מתקופת הכיבוש הירדני בגדה המערבית, ת"ג) המעידים על הזכויות הללו. חלק מהבתים בפני קדם נמצאים על אדמות פרטיות, שכלל לא הוכרזו כאדמות מדינה".

"חלק מהאדמות היו שייכות בעבר למשפחות פלסטיניות והפכו לאדמות מדינה. חלק מהבתים בפני קדם נמצאים על אדמות פרטיות, שכלל לא הוכרזו כאדמות מדינה"

מפת ההתנחלות "פני קדם" וסביבתה. גבול היישוב מסומן בלבן. השטח החום הן אדמות שלטענת התושבים הפלסטינים נמצאות בבעלותם הפרטית. חלקן בתוך היישוב (צילום: ארגון "חקל")

תושבי הכפרים השכנים עדיין מחזיקים בקרקעות הנמצאים בין "מיצד" ל"פני קדם" ומעבדים אותן. לטענתם, מתנחלים משני היישובים נכנסים לאדמותיהם ומתנכלים להם.

לדברי משרקי־אסעד: "לחקלאים הפלסטינים במקום נכרתו והושחתו יותר מאלפיים עצים. לאדמותיהם מוזרם ביוב והם מגורשים מהן שוב ושוב בידי מתנחלים וחיילים. לפעמים מתנחלים משסים בהם כלבים, רוגמים אותם באבנים ורועים בתוך אדמותיהם".

"לחקלאים הפלסטינים נכרתו והושחתו יותר מאלפיים עצים. הם מגורשים מאדמותיהם שוב ושוב בידי מתנחלים וחיילים. לפעמים מתנחלים משסים בהם כלבים"

בסרטונים שצילמו פעילי ארגון תעיוש נראים מתנחלים נכנסים לאדמות פרטיות של חקלאים פלסטינים בין "מיצד" ל"פני קדם". בזמן שהפלסטינים מנסים לעבוד בהן, המתנחלים מתעמתים איתם ועם פעילי השמאל, זורקים עליהם אבנים, משסים כלבים, מקללים ומאיימים.

בשניים מהסרטונים נראים מתנחלים דוחפים ומתגרים באופן בריוני בחיילי צה"ל, שהגיעו למקום ומנסים להשליט סדר במהומה.

ארגון חקל וארגון רבנים לזכויות אדם הגישו בשם החקלאים הפלסטינים עשרות תלונות למנהל האזרחי של צה"ל, למשרד הביטחון ולמשטרה בטענה להתנכלויות. לדברי משרקי־אסעד: "ברוב המקרים, הרשויות פשוט מתעלמות מהתלונות שהגשנו. אבל היו מקרים שבהם המנהל האזרחי כתב לנו שהתלונה הייתה מוצדקת.

"בגין אף אחת מהתלונות לא הוגש כתב אישום, ולא מצאו את המתנחלים שהשחיתו רכוש. אולם, באחד מהמקרים קבעו שהייתה השחתה על רקע לאומני, ובגין כך שילמו לתושבים פיצוי כספי, מה שמוגדר על־ידי משרד הביטחון פיצוי 'לפנים משורת הדין'".

"בגין אף אחת מהתלונות לא הוגש כתב אישום, ולא מצאו את המתנחלים שהשחיתו רכוש. אולם, באחד מהמקרים קבעו שהייתה השחתה על רקע לאומני, ושילמו לתושבים פיצוי כספי"

בשנים האחרונות הוקמו מסביב ל"פני קדם" חוות של מתנחלים שמגדלים בהן גידולים חקלאיים וצאן, בסיוע של מתנדבי ארגון השומר יוש. התושבים ופעילי השמאל מספרים על הסגות גבול ועל אלימות מצד עובדים ומתנדבים בחוות הללו.

לדברי משרקי־אסעד: "החוות יושבות על אדמות מדינה, אבל מאז הקמתן סובלים החקלאים הפלסטינים מרעיית צאן בתוך שטחיהם הפרטיים, השחתת יבוליהם והתנכלויות".

חווה חקלאית סמוך להתנחלות "פני קדם" (צילום: דרור אטקס)

יש גם טרור, זריקות אבנים ואלימות מצד התושבים הפלסטינים כלפי המתנחלים?
"אני לא יודעת. לא מכירה מקרים שהיו באדמות הללו. במקומות שבהם הפלסטינים 'עושים בעיות' הצבא לא נותן להם להתקרב להתנחלויות, גם אם יש להם אדמות שם. אם זה היה המצב באזור הזה, לא היו נותנים לחקלאים להיכנס לאדמותיהם בכלל. אלה חקלאים שלווים, קשי יום – ומי שנוהג באלימות באזור זה המתנחלים ולא התושבים".

"פני קדם" והחוות שהוקמו מסביבו – והטענות על פלישות לאדמות פלסטיניות ועל האלימות כלפי פלסטינים מצד החקלאים בחוות – אף מוזכרות בדוח של האו"ם שפורסם באוקטובר שעבר. לפי דוח האו"ם:

מסביב ל'פני קדם' ו'מיצד' הוקמו ארבע חוות: 'חוות פני קדם', 'פני קדם מזרח', 'פני קדם צפון', ו'חוות מיצד'. המתיישבים בחוות הללו מעבדים כ־350 דונם, שרובם נמצאים על אדמה פלסטינית פרטית. תושבי הכפרים הסמוכים, כמו אל גנוב, מתלוננים כבר עשרות שנים על אלימות מצד המתנחלים, וזאת גברה מאוד בחודשים האחרונים.

עוד נטען בדוח כי מתנחלים מ"פני קדם", "מיצד" והחוות תקפו פלסטינים באבנים ובמקלות; שיסוי כלבים – תקיפות שחלקן הסתיימו בפציעות; כרתו אלפי עצים; השחיתו רכוש ועוד.

ברטפלד אומר בתגובה לטענות: "משפט שנאמר 100 פעמים לא הופך אותו לנכון. הטענה שהיישוב נמצא, כביכול, על אדמות פלסטיניות, וכל טענה הקשורה אליה, היא שקר מוחלט, וכך גם הטענה על התנכלויות מצד תושבים. היישוב ימשיך לצמוח ולשגשג יחד עם התושבים המדהימים המתגוררים בו".

"משפט שנאמר 100 פעמים לא הופך אותו לנכון. הטענה שהיישוב נמצא, כביכול, על אדמות פלסטיניות, וכל טענה הקשורה אליה, היא שקר מוחלט, וכך גם הטענה על התנכלויות מצד תושבים"

המתנחלים שתועדו מתנכלים לתושבים פלסטינים הם לא תושבים שלכם?
"התבוננתי בסרטון ביוטיוב (אחד משלושה סרטונים שהצגנו בפני ברטפלד, ת"ג), לא מזהה אותם. בטח היו רווקים שגרו ועזבו לפני שנים".

מזכיר "מיצד" יחיאל קוקבקה סירב להגיב לטענות נגד התושבים מההתנחלות, והפנה אותנו לדובר היישוב אלחנן פרומר, אך את תגובתו של פרומר לא ניתן היה להשיג. פעילי שמאל מקשרים בין ההתנהלות סביב הקמת "פני קדם" לבין התנהלות הקואליציה הנוכחית.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לצד יועמ"ש הוועדה גור בליי ויועמ"שית הכנסת שגית אפיק (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לדברי משרקי־אסעד: "קו ישר עובר בין הבליץ הנוכחי להכשרת המאחזים, ובתוכם 'פני קדם', לבין הרפורמה להחלשת בג"ץ. פורעי חוק יקבלו פרס, תוך מחיקה של כל אפשרות לביקורת שיפוטית נגד הכשרת מאחזים, ולו גם ביקורת קלושה ונדירה ביותר, כדוגמת זו הקיימת כיום".

לדברי אטקס: "על מנת להבין את הפילוסופיה המשפטית של רוטמן, די להביט במקום שבו הוא מתגורר: מאחז בלתי חוקי שמתקיימת סביבו השתלטות פראית, חלק גדול ממנה פיראטית, על אלפי דונם סביב.

"ומה עושים כאשר יש בעיה עם החוק? זהו, שאין דבר כזה 'בעיה עם החוק'. כי את החוק תמיד אפשר ללוש, לחמם, להקפיא, למהול, למתוח ולכווץ על פי הצורך והאינטרס של רוטמן וחבריו. זה נכון לגבי איפה שהוא גר.ועכשיו הוא יעשה הכול כדי שזה יהיה נכון גם לגבי איפה שכולנו גרים".

"כדי להבין את הפילוסופיה המשפטית של רוטמן די להביט במקום מגוריו. את החוק שם תמיד אפשר ללוש, למהול, למתוח ולכווץ על פי הצורך והאינטרס. ועכשיו הוא יעשה הכול כדי שזה יהיה נכון גם לאיפה שכולנו גרים"

ההתנחלות "פני קדם" (צילום: ארגון כרם נבות, צילום מרחפן)

במהלך הכנת הכתבה זמן ישראל העביר לרוטמן שורה של שאלות – והוא סירב להגיב לכולן. ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לתלונות הפלסטינים על האלימות כלפיהם: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, מטופלת ונחקרת בהתאם לתשתית הראייתית, וכך גם באשר למקרים אלו".

עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלו תגובות המנהל האזרחי ומשרד הביטחון.