ממשלת נתניהו משקיעה מיליארדי שקלים בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית), ובה בעת מגדילה את הנטל הביטחוני המוטל על צה"ל.
בתקציב המדינה ל-2026 ובהחלטות הממשלה נכללים מאות מיליוני שקלים למיגון, צירים, מרכיבי ביטחון וכספים קואליציוניים, לצד מסגרות של מיליארדי שקלים להקמת תשתיות, סלילת כבישים ותכנון יישובים חדשים.
אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בתים שניזוקו ניצבים בסכנת התמוטטות סמוך לגדותיו המוצפות והמלאות סחף של נהר טרישולי, בעקבות שיטפונות בזק במחוז נוואקוט שבנפאל, 26 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Niranjan Shrestha)
צוותי חילוץ מחפשים אחר מאות נעדרים לאורך גבול נפאל–סין, לאחר שאתמול שיטפונות קטלניים וזרמי בוץ הרסניים פקדו כמה יישובים בעקבות קריסת קרחון.
הרשות הלאומית להפחתת סיכוני אסונות ולניהולם בנפאל מסרה כי 826 בני אדם נעדרים וכי מניין ההרוגים בשיטפונות הבזק במדינה עלה היום ל־165. הרשויות בנפאל הגבירו את פעולות החיפוש והחילוץ במחוזות נוואקוט וראסווה, שנפגעו בצורה הקשה ביותר.
רשת הטלוויזיה הממלכתית הסינית CCTV דיווחה בנפרד כי 260 מתוך 558 הנעדרים בטיבט הם אזרחים זרים וכי שני תושבים חולצו. נכון לבוקר זה נהרגו לפחות שלושה בני אדם, לפי הדיווח.
האסון בנפאל ובטיבט אינו אירוע חד־פעמי. מערכת נהר להנדה עלתה על גדותיה פעמיים בתוך 14 חודשים בלבד, ומערכת הקרח ההימלאית, שהופכת בלתי יציבה יותר ויותר, מאיימת על קהילות, תשתיות ואספקת מים באחד האזורים הצפופים בעולם.
האזור חווה שיטפונות בזק דומים באוגוסט אשתקד, אז עלה על גדותיו אגם שנוצר ממי קרחון בטיבט בשל הטמפרטורות הגבוהות. תשעה בני אדם נהרגו, ונגרם נזק לתשתיות חיוניות, ובהן גשר המחבר בין נפאל לסין.
תיעוד שצולם באמצעות רחפן בנפאל הראה כבישים שנהרסו ומבנים שנקברו תחת מים שוצפים בצבע של מלט רטוב.
העמקים התלולים באזור משמשים עורקי חיים כלכליים וצירי תנועה, אך הם מסוכנים במיוחד בעת אסון. בתמונות נראה כי הקומות השניות של מבנים במחוז נוואקוט שבנפאל, שנפגע קשות, כוסו בבוץ לאחר שהזרם האדיר חלף במקום. פסולת נתלתה מענפי עצים ומכבלים, כלי רכב נקברו, וכמה ניצולים המומים היו מכוסים בבוץ. השיטפונות עצרו את התנועה בחלק מהאזורים.
לאנשים כמעט שלא היה זמן להימלט.
"כשהגעתי לשוק דהונגה, בתוך חצי שעה הגיע השיטפון והרס את כל השוק. אנשים בדיוק התכוננו לצאת לעבודה", אמר התושב שויאם רג'בנדהרי. "כמה אנשים נעדרים או נהרגו, אנחנו לא יודעים".
שוטרים ואזרחים מארה"ב, ישראל וכ־20 מדינות נוספות עובדים במרכז התיאום האזרחי־צבאי בקריית גת, ישראל, 19 בנובמבר 2025 (צילום: לייזר ברמן)
ישראל שוקלת לסלק גורמים בריטיים, ואולי גם גורמים אירופיים נוספים, ממרכז התיאום בהובלת ארצות הברית העוסק ברצועת עזה שלאחר המלחמה, כך דיווח היום "פייננשל טיימס".
לפי כלי התקשורת, בשבועות האחרונים דנה ממשלת ישראל באפשרות להוציא את בריטניה ממרכז התמיכה הבינלאומי לרצועה, המטה הרב־לאומי שהוקם בקריית גת כדי לפקח על הפסקת האש בין ישראל לחמאס שתווכה בידי ארצות הברית, כך לדברי גורמים המעורים בנושא.
רויטרס לא הצליחה לאמת באופן מיידי את דיווח ה"פייננשל טיימס".
כלי שיט עוגנים במצר הורמוז, מול בנדר עבאס שבדרום איראן, 4 במאי 2026 (צילום: Amirhossein KHORGOOEI / ISNA / AFP)
תנועת כלי השיט במצר הורמוז עלתה מעט, אף שהעימות הגיאופוליטי בין ארצות הברית לאיראן נמשך, בשעה שהשוק עקב גם אחר השיחות בין איראן לעומאן בנוגע לנתיב הימי, כך הראו נתונים שפורסמו היום.
לפי נתוני Kpler, אתמול עברו במצר הורמוז עשרה כלי שיט מסחריים שניתן היה לזהות, עלייה קלה לעומת שמונה שלשום. עם זאת, המספר נותר נמוך מהממוצע של עשרת הימים האחרונים, שעומד על כ־15 כלי שיט.
שתי מכליות דלק לטווח בינוני, אונייה להובלת גז פחמימני מעובה, מכלית בגודל פנמקס ושלוש מכליות בגודל הנדימקס נכנסו למצר מכיוון מפרץ עומאן.
מכלית דלק לטווח בינוני, מכלית ביטומן ואוניית צובר יצאו מהנתיב הימי לכיוון המפרץ.
איראן ועומאן עדיין מגבשות את פרטי ההסכם בנוגע למצר הורמוז, כך אמר אתמול גורם איראני בכיר, לאחר שמשמרות המהפכה הודיעו ששתי המדינות הגיעו להסכמה על אופן חלוקת השימוש בנתיב הימי ועל ההכנסות ממנו.
במקביל, תנועת כלי השיט במצר באב אל־מנדב, נתיב ימי מרכזי נוסף, האטה זה היום השני ברציפות.
בסך הכול עברו אתמול במצר באב אל־מנדב 19 כלי שיט מסחריים, ובהם שש מכליות שיצאו ממנו, כולל מכלית נפט גולמי גדולה מאוד, לעומת 24 כלי שיט ביום הקודם, כך הראו נתוני Kpler.
ייתכן שחלק מכלי השיט הפליגו בנתיבים הימיים המרכזיים כשהמשדרים שלהם כבויים, ולכן לא נכללו בספירה.
אומנית האוונגרד היפנית יאיוי קוסמה בריאיון בסטודיו שלה בטוקיו, 1 באוגוסט 2012 (צילום: AP Photo/Itsuo Inouye)
יאיוי קוסמה, אמנית האוונגרד היפנית עטורת השבחים, שהפכה את ההזיות שחוותה ליצירות שנעו מציורים צבעוניים מכוסי נקודות ופסלי דלעת ועד למיצבי חדרי מראות אינסופיים, מתה בגיל 97.
קוסמה, שהייתה נמוכת קומה ונודעה בשנותיה המאוחרות בפאה האדומה שעטתה, דיברה בפתיחות על התמודדותה עם בעיות נפשיות ואמרה כי מאז ילדותה חוותה חזיונות והזיות של אורות מהבהבים, נקודות ופרחים.
"אני עדיין רואה הזיות גם עכשיו", אמרה לעיתונאים ב־2017. "נקודות עפות לכל עבר – על השמלה שלי, על הרצפה, על הדברים שאני נושאת, בכל הבית, על התקרה. ואני מציירת אותן".
קוסמה מתה בבית חולים ב־14 באוגוסט, לפי הודעה של מוזיאון יאיוי קוסמה, שהוסיף כי המשיכה לצייר עד ימיה האחרונים. סיבת המוות לא נמסרה.
קוסמה נולדה ב־22 במרץ 1929 בעיר מאטסומוטו שבמרכז יפן, וילדותה הייתה רצופה קשיים על רקע סכסוכים במשפחתה. לדבריה, היא הייתה מוצפת פחד עד כדי כך שבשלב מסוים רצתה למות מדי יום.
"מה שמנע ממני לשים קץ לחיי היה הציור והיצירה. זה מעולם לא השתנה. בזכות גילוי האהבה שלי לאמנות הצלחתי לשרוד ולהמשיך לחיות עד היום", אמרה בריאיון ל"ווג יפן" ב־2014.
במהלך שנות לימודיה הנחה אותה הצייר היפני קאקאיי היבינו, ובהמשך למדה ציור יפני מסורתי בבית הספר העירוני לאמנויות ולמלאכות בקיוטו.
מתוסכלת מהאופי המגביל של החברה היפנית, עזבה קוסמה לניו יורק ב־1957. שם היא התפרסמה במהירות, הציגה ציורי רשת ופסלים רכים, יצרה אירועי ציורי גוף ומיצגים במחאה על מלחמת וייטנאם, וכן כתבה סיפורת ושירה. לעיתים קרובות נטען כי השפיעה על אנדי וורהול.
אולם מצבה הנפשי הידרדר, והיא שבה ליפן ב־1973. ארבע שנים לאחר מכן התאשפזה מרצונה בבית חולים פסיכיאטרי, שבו המשיכה להתגורר, ומדי בוקר נסעה לסטודיו שלה הסמוך.
ככל שתהילתה גברה, תערוכותיה ברחבי העולם משכו קהל רב ויצירותיה נמכרו במחירים גבוהים מאוד. אחד מציוריה, "ללא כותרת (רשתות)" מ־1959, נמכר ב־2022 תמורת 10.5 מיליון דולר.
יש סמלים שמשנים את משמעותם בלי לשנות את צורתם. המגן דוד הוא דוגמה מובהקת לכך. אותו כוכב בעל שישה קודקודים עבר בתוך פחות ממאה וחמישים שנה מסמל שהיה כמעט חסר משמעות יהודית מחייבת לסמל יהודי מובהק; מסימן שהוצמד לבגדיהם של יהודים כדי לסמן אותם, להבדיל ולהשפיל אותם, לסמל של מדינה ריבונית; ובשנים האחרונות, לפחות בעיני רבים במערב, לסמל המזוהה עם לאומנות דתית אלימה וכוחנית.
תולדותיו של המגן דוד מספרים, במידה רבה, גם את סיפורה של הציונות עצמה: את המרחק בין החזון הציוני שביקש לכונן חברת מופת יהודית, שוויונית וליברלית, לבין מדינה המזוהה יותר ויותר ככוח אלים ומדכא.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ובמכון ליאו בק, ירושלים. חבר אגודת הסופרים.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
באל-עלמיין שבמצרים, על גבול לוב, נרשמה בראשית השבוע נקודת מפנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית. זה קרה כאשר משלחת של הרשות הפלסטינית, בראשות חוסיין א-שייח', סגנו של אבו מאזן, נועדה עם משלחת של אנשי מוחמד דחלאן, בראשות סמיר משהראוי, אחרי שנים רבות של נתק והשמצות הדדיות.
לפני תיאור הפגישה ואת משמעויותיה, עלינו להדליק נורה אדומה מעל שמו של אותו סמיר משהראוי. ישראל חייבת לומר מייד כי האיש בלתי מקובל עליה, אחרי שהגדיר את טבח העוטף כ"נס שהטיח את פניה של ישראל בבוץ", ותיאר אותו כמקור גאווה לעם הפלסטיני וכתם קבע על מצחו של הכיבוש.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לפי פרסומים בתקשורת מהחודשים האחרונים, נבחנה ברשות המיסים הצעה שלפיה מי ששירתו לפחות 24 חודשים ביחידות טכנולוגיות דוגמת 8200 וממר"ם, ויקימו לאחר השחרור חברה או מיזם טכנולוגי, יידרשו לרשום אותו בישראל ולשלם כאן מס במשך שנים.
לאחר סערה ציבורית, מיהרו באוצר להבהיר שההצעה אינה עומדת על הפרק, ואולם, לאחרונה פורסם בתקשורת כי ברשות המיסים עדיין בוחנים מהלך הנוגע ליוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, ובראשן 8200.
עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מה זה מעניין בכלל את הקקיסטוקרטים? את המנוול הנוכל שמנהל אותם? כמו ארדואן, השאיפה היא רק להישאר בשלטון. הא ותו לא.
שהגברת תזמין תור במספרה? שתשלם על זה? הגזמתם.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו