שכונות יהודיות חדשות מתוכננות לקום במזרח ירושלים יחד עם תוספות של מאות יחידות דיור לכפרים ושכונות קיימות. כך נודע לזמן ישראל.

את השכונות הללו יוזמים משקיעים ועמותות פרטיות ולהם מסייעים בכירים בעיריית ירושלים, בראשם סגן ראש העיר אריה קינג, איש עוצמה יהודית, תושב שכונת מעלה הזיתים (ראס אל-עמוד) ופעיל ותיק ברכישת אדמות ומבנים במזרח העיר, מעבר לקו הירוק.

החידוש ביוזמות החדשות של קינג וחבריו הוא בכך שהשכונות היהודיות יקומו גם בשכונות שבהם אין לפי שעה התיישבות יהודית כמו אבו דיס ואום טובא.

החידוש ביוזמות החדשות של קינג וחבריו הוא בכך שהשכונות היהודיות יקומו גם בשכונות שבהם אין לפי שעה התיישבות יהודית כמו אבו דיס ואום טובא

באבו דיס, בתחום המוניציפאלי של העיר, תקום שכונה יהודית על שטח של 70 דונם שתכלול בין  250 ל-450 יחידות דיור. האדמות שייכות לעמותה שנקראת "אגודת הדיירים" והם טוענים לבעלות על הקרקע החל מ-1920. עמותת עטרת כוהנים מסייעת להם בפרויקט החדש.

סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

באבו דיס מתגוררים היום עשר משפחות יהודיות בשני בתים בודדים שרכש עבורם לפני כ-20 שנה המיליונר ארווין מוסקוביץ: בית שרה ובית האחים. רוב שטחו של הכפר אבו דיס הוא בתחומי הרשות הפלסטינית, שגם הקימה בכפר את בניין הפרלמנט שלה שעדיין לא מאויש, ומוסדות ציבור נוספים.

בתוכנית המאה של נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ דובר על אבו דיס הסמוכה לירושלים כבירת המדינה הפלסטינית לכשתקום.

השכונה השנייה היא אום טובא, שכונה ערבית בדרום העיר, צפונית-מזרחית לבית לחם. בשכונה הזו מתוכננות לקום 400 יחידות דיור שיאכלסו קרוב ל-1,500 איש. את השטח רכשו יזמים פרטיים. באום טובא מתגוררים 4,000 פלסטינים, ואין שם התיישבות יהודית.

בשכונת אום טובא מתוכננות לקום 400 יחידות דיור שיאכלסו קרוב ל-1,500 איש. את השטח רכשו יזמים פרטיים. באום טובא מתגוררים 4,000 פלסטינים, ואין שם התיישבות יהודית

מאום טובא, בשטח המשתרע על פני 190 דונם, עד לקיבוץ רמת רחל תקום שכונת מגורים יהודית חדשה שתמנה 1,500 יחידות דיור. בשבוע הבא יתקיים דיון ראשון בוועדה המקומית על בניית השכונה. את הקמת השכונה הזו חשף שלשום סולימאן מסוודה ב"כאן 11".

שכונת אום טובא (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

הלאה: מתחת לכפר אבו דיס הצמוד להר זיתים תיכרה מנהרה שתקל על מעבר נוסעים מהר חומה וגם מהשכונות היהודיות באום טובא לכיוון מעלה אדומים וים המלח. זה כחלק מכביש הטבעת המזרחי שנסלל בחלקו באזור, ועלותו הכוללת היא שני מיליארד שקל.

מאות יחידות דיור יקומו גם בשכונות ערביות שבהן יש כבר התיישבות יהודית נרחבת. בראס אל-עמוד, שכונה מרובת עימותים ותקריות, מתגוררים היום קרוב ל-1,500 יהודים בשכונה משלהם שנקראת מעלה הזיתים.

שני מתחמים נוספים בשכונה יאוכלסו ביהודים: האחד הוא בניין המשטרה שיפונה, והשני הוא תחנת הדלק סולטן שנרכשה על ידי משקיע יהודי. ההערכה היא ש-140 יחידות דיור נוספות ייבנו במתחמים הללו.

שני מתחמים נוספים בראס אל-עמוד יאוכלסו ביהודים: האחד הוא בניין המשטרה שיפונה, והשני הוא תחנת הדלק סולטן שנרכשה על ידי משקיע יהודי. ההערכה היא ש-140 יחידות דיור נוספות ייבנו במתחמים הללו

בשכונת ג'בל מוכבר, שגובלת בשכונת ארמון הנציב, נבנתה כבר שכונת יהודית בשם נוף ציון. השכונה המדורגת מאוישת מ-2010 ומתגוררות בה 96 משפחות יהודיות. עכשיו נבנות עוד ארבע שורות מאחורי השכונה היהודית שצופה על העיר העתיקה, בסך הכול 130 יחידות דיור. במסגרת עסקת הרכישה של השכונה צפויות לקום בחמש השנים הקרובות באזור שני בתי מלון ועוד 100 יחידות דיור.

בניין בשכונת ג'בל מוכבר שנהרס על ידי כוחות הביטחון, 29 בינואר 2023 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

כל התחלת בנייה בשכונות במזרח העיר בשטחים שמעבר לקו הירוק מלווה בתגובה בינלאומית קשה, מהומות, הפגנות ומאבקים משפטיים, אבל עד היום נבנו שכונות רבות ונרכשו בתים וקרקעות רבים בתוך הכפרים והשכונות הערביות, מה שמונע כל אפשרות לחלוקה עתידית של העיר.

גם בימים אלה יש חיכוכים אלימים בלתי פוסקים בשכונות מעורבות כמו שייח' ג'ראח (שמעון הצדיק), סילואן (עיר דוד), א-טור (בית האורות) ובמקומות אחרים.

בשייח' ג'ראח, באזור קצת מרוחק מאזורי העימות, נבנתה שכונה יהודית גדולה על שרידי בית המלון המפורסם שפרד. גם הבנייה הזו לוותה בזמנו בהתנגדויות ובהפגנות של פלסטינים ופעילי שמאל. בקרוב יאכלסו את השכונה מאות יהודים שרכשו דירות במקום.

השבוע נקבע תקדים נוסף. העירייה, שלא בנתה מעולם מוסדות ציבור בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, אישרה להקים בית ספר חדש בתוך מחנה הפליטים שועפאט. בית הספר, שאותו אישרה השבוע הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ייבנה על שטח של 35 אלף מ"ר בעלות של 60 מיליון שקל.

השבוע נקבע תקדים נוסף. העירייה, שלא בנתה מעולם מוסדות ציבור בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, אישרה להקים בית ספר חדש בתוך שועפאט

עימותים בין ערבים ליהודים בשכונת שייח' ג'ראח, 13 בפברואר 2022 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

אתמול (חמישי) החל חודש רמאדן וקשה להעריך מה יהיו התגובות אל מול תנופת הבנייה החדשה, זו שקיימת וזו שמתוכננת במזרח העיר. לפני חודש ביקשה העירייה, בעידודו של השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, להרוס בית גדול, בלתי חוקי, שהוקם ללא היתר בשכונה הפלסטינית ואדי קאדום. ההריסה נדחתה למועד בלתי ידוע אחרי שגורמי הביטחון הזהירו שהמצב נפיץ במיוחד.

אגב, אחד התושבים הערבים שפגשתי בשכונה אמר לי שממילא צריך להרוס את הבניין, כי הוא נבנה על קרקע שמיועדת למתחם ספורט. לזמן ישראל נודע כי כמה מבעלי הבניין הציעו למכור אותו לעמותה ישראלית תמורת מיליוני דולרים, אבל הישראלים סירבו.

המדיניות החדשה של הממשלה ועיריית ירושלים לגבי התיישבות יהודית במזרח העיר היא לרכוש אדמות ולבנות על קרקעות שיכולות ליצור רצף גדול של נוכחות יהודית, כמו השכונות החדשות שמתוכננות לקום היום.