בראיון לזמן ישראל לפני שבועיים, אמר האלוף (מיל.) תמיר היימן, לשעבר ראש אגף מודיעין בצה"ל, כי אם יעבור "חוק לימוד תורה", זה יהיה נפץ חדש למחאה החברתית.

באופן לא מפתיע זו הייתה גם רוח הדברים בשיחה שכינס שלשום (ראשון) ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סביב פשרת חוק הגיוס: לכולם בחדר היה ברור שאם החוק הזה עובר ללא אמירה משמעותית כלפי הצבא הסדיר והנושאים בנטל, באווירה הנוכחית לא ניתן יהיה להתקדם.

שורה תחתונה עדיין אין, אבל כבר בשיחה הראשונית ניכרו פערים בין הצדדים, בעיקר בעלות שיפור השכר לחיילי החובה, אם אכן ירד הפטור לחרדים לגיל 23. לגורמים בחדר – בהם השרים יריב לוין, דודי אמסלם ויו"ר הקואליציה חיים כץ – היה ברור כי מעבר להשלכות החברתיות של החוק, שיתבררו רק בהמשך לקראת הנוסח הסופי שלו, זה הולך להיות עוד עימות בין השרים גלנט וסמוטריץ'.

כזכור, בעימות הקודם במשרד הביטחון ידו של גלנט הייתה על העליונה. אז נתניהו היה לצידו על מלא. בעימות הזה, מצב הדברים – בלשון המעטה – אחר.

כזכור, בעימות הקודם במשרד הביטחון ידו של גלנט הייתה על העליונה. אז נתניהו היה לצידו על מלא. בעימות הזה, מצב הדברים – בלשון המעטה – אחר

במקביל לדיונים הללו, צה"ל מבחינתו כבר הגיע לסיכומים נפרדים עם משרד האוצר. השבוע נכרך חוק הגיוס החדש בטעות עם מודל השירות החדש שגיבש הרמטכ"ל הרצי הלוי, וכך נוצר הרושם שצה"ל נתן את הסכמתו כביכול למהלך הפוליטי שמתגבש.

שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי בפורום המבצעי השנתי של צה"ל, 20 במרץ 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

סדר הדברים הוא כזה: כבר בתחילת תפקידו גיבש הלוי מודל שירות חדש בצה"ל כחלק מהתוכנית הרב-שנתית שלו. בראייתו, הסטה פנימית של תקציבים למערך הלוחם ולמערכים המקצועיים במודיעין מתחייבת בכדי לשמר יכולות מבצעיות ומודיעניות בצה"ל.

בכדי לממן את זה מתוך התקציב הקיים, גיבשו צה"ל והאוצר מודל שירות דיפרנציאלי שנע בין 24 ל-36 חודשים. קיצור השירות של חלק מהחיילים יאפשר את המימון למהלך הזה. זהו מודל השירות החדש, בדגש על כך שהוא ייושם ללא פריצת תקציב הביטחון.

הממשק היחיד של צה"ל עם התוכנית המתגבשת עתה הוא באישור שניתן לכך שגיל הפטור יעמוד על 23. מבחינת צה"ל, הרצון היה להשאיר אותו על 26 ובכך להגדיל משמעותית את מאגר כוח האדם שממנו ניתן לגייס. שר הביטחון הקודם בני גנץ – שגיבש את מודל "שירות ישראלי" – קיבל בזמנו את הסכמת הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי להורדת גיל הפטור ל-23, ולכן לממשיכו הלוי לא הייתה יכולת לסגת מהסיכום הזה.

"כל ניסיון לכרוך את החוק שמקדם שר הביטחון גלנט למודל השירות החדש, מוטעה ומטעה", אומר לזמן ישראל גורם בצה"ל. "אנחנו ממשיכים לעמוד על העקרון של 'צבא העם'. צה"ל לא יכול לוותר על זה.

"כל ניסיון לכרוך את החוק שמקדם שר הביטחון גלנט למודל השירות החדש, מוטעה ומטעה. אנחנו ממשיכים לעמוד על העקרון של 'צבא העם'. צה"ל לא יכול לוותר על זה"

"נמשיך לקלוט חרדים, דרוזים וערבים. אנחנו מתכננים פתיחת מסלולים נוספים להתאמת השירות, אבל בשורה התחתונה צריך להבין שאי אפשר אחרת. אין כאן שום קשר בין הגדלת השכר ללוחמים והתפקידים הנחוצים לחוק החדש. שאף אחד לא יפרש את זה כתשלום כדי לקנות את ההסכמה שלנו".

הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 8 במרץ 2022 (צילום: פלאש90)

בעיני שר הביטחון גלנט, החוק החדש שיחוקק לצד חוק הגיוס יעמיד תקציב שנתי של 10 מיליארד שקל למשרתי החובה והקבע. 6 מיליארד יוקצו למענקי דיור ו-4 מיליארד לשיפור השכר.

גורם שנכח בחדר אמר כי סמוטריץ' דיבר כשר אוצר – כלומר על מספרים ועלויות. בהמשך, אומר הגורם, סמוטריץ' יקרע בין התפקידים: כשר אוצר – להוציא כמה שפחות, כשר במשרד הביטחון וכפוליטיקאי שצריך לעמוד מול הבייס שלו – שרובו לא ממש אוהב את הפטור הגורף. כרגע זה נראה כמו גישושי פתיחה של מו"מ, וזה המסר ששידרו שני הצדדים.

בינתיים מי שיוצא נגד החוק המתהווה הוא שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר גנץ. הוא גם אחראי על הסלוגן הטוב ביותר, כשכינה את החוק המתגבש "מצבא העם לצבא בע"מ". שלשום, בעיר מודיעין, הוא הציג שוב את מודל "השירות הישראלי", שאמור לגוון משמעותית את תפקידי המשרתים, כולל במסגרות אזרחיות כמו שירותי כיבוי, משטרה, בתי חולים, בתי ספר וגופים ציבוריים רבים.

הדאגה של גנץ וחברו למפלגת המחנה הממלכתי גדי איזנקוט – שהציגו יחד את הדברים – הוא בעיקר מהעשור הקרוב. המודל המתגבש יכול שלא להספיק לצרכים של צה"ל, הם אומרים. כבר היום מתגייסים רק 48% מכלל המועמדים לשירות צבאי. בעוד עשור הנתון הזה יעמוד על פחות מ-40%, ושם צפוי לצה"ל בור גדול.

המודל המתגבש לא יספיק לצרכים של צה"ל. כבר היום מתגייסים רק 48% מכלל המועמדים לשירות צבאי. בעוד עשור הנתון הזה יעמוד על פחות מ-40%, ושם צפוי לצה"ל בור גדול

מבולבלים? גם אנחנו. החרדים בינתיים לא אומרים דבר, הם עדיין לא נכנסו למו"מ, לכן מוקדם לדבר על סיכומים. הדד-ליין המשפטי הוא עד סוף חודש מאי הקרוב. ראש הממשלה יצטרך עד אז להגיע לא רק לסיכומים פוליטיים שינטרלו את איום החרדים בפרישה מהקואליציה, אלא גם מחאה המונית.