האלוף במילואים תמיר הימן העביר שעות רבות בחברת ראש הממשלה בנימין נתניהו. כראש אמ"ן בשנים 2018–2021 הוא ישב לידו בדיונים חשובים ובצמתי קבלת החלטות. עד הבחירות האחרונות היה לו רק דברים טובים להגיד על שיקול הדעת של ראש הממשלה בכל מה שקשור לביטחון לאומי, תחכום, ריסון והפעלת כוח מדודה. אולם, לדבריו, מה שנתניהו עושה עכשיו, נמצא בסימן שאלה גדול.
"אני לא סומך על שיקול הדעת הביטחוני של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מצב של שר ביטחון על תנאי לא משרת אף אחד, כל שכן אותו – ובמיוחד במצב הביטחוני הנוכחי. אין לי הסבר הגיוני לזה. הפיטורים האלה של גלנט לא אחראים, לא חכמים ורק מגבירים את אי־היציבות הפנימית.
"זו אי־ודאות על אי־ודאות על אי־ודאות. כשאני מנסה להסביר לעצמי את ההיגיון של ההתנהלות הזו עולות לי שתי אפשרויות: הראשונה, שנתניהו כבר לא רציונלי – ואז זה מסביר הכול.
"השנייה, שיש לנתניהו משהו כל כך חשוב לקדם עד שהוא מוכן לבלוע הכול – כולל מבוכה פוליטית, אי־יציבות פנימית, משבר כלכלי והתדרדרות ביטחונית. כשאני מביט על המהפכה המשפטית, היא לא מצדיקה את המחירים הללו".
"אני לא סומך על שיקול הדעת הביטחוני של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מצב של שר ביטחון על תנאי לא משרת אף אחד, כל שכן אותו – ובמיוחד במצב הביטחוני הנוכחי"
הימן, שעומד כיום בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מצייר בדבריו תרחישים קיצוניים. מאז שפשט את מדיו הוא לא חוסך את דעתו מהציבור. די לעקוב אחר חשבון הטוויטר שלו כדי להבין כיצד הוא מנתח את המצב הנוכחי – ביטחונית, חברתית, כלכלית ומדינית. חלק מתחזיותיו נמצאות על גבול האפוקליפסה.
"בראייה שלי, אבן יסוד של הביטחון הלאומי מוחלשת: לכידות פנימית, כלכלה, הקשר עם ארה"ב וצה"ל – סדיר ומילואים. כל מרכיב יסוד כזה מוחלש בצורה קיצונית והייתי מרחיק לכת ואומר שספק אם חלק מהנזק בר תיקון. שום דבר לא שווה את זה. לכן, אין לי הסבר הגיוני. אני מודאג מאוד".
כשאתה מדבר על נזק שאינו בר תיקון, למה אתה מתכוון?
"בעיקר לצה"ל. אנחנו קרובים בעיני לנקודת האל־חזור. הסדקים יישארו – השסע פנימי וחוסר הלכידות בתוך היחידות. זו טראומה שתשאיר את החותם שלה הרבה זמן. מתח בין צה"ל הראשון לצה"ל השני, בין אלה ששווים לכאורה יותר לבין אלה ששווים לכאורה פחות, זה נזק שייקח הרבה מאד זמן לתקן.
"לזה אני מוסיף את העובדה שמערך המילואים היה חלק מהמחאה והעלה לשיח את שאלת השוויון בנטל. על הרקע הזה יש את חוק יסוד "לימוד תורה", שיפטור את החרדים משירות צבאי. אף שזה לא ממש משנה את המצב הנוכחי, אני חושב שבעיתוי הזה זה יהיה הקש שישבור את גב הגמל.
![ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) תמיר הימן מגיש לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההערכה האסטרטגית ומדד האיומים על ישראל לשנת 2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/04/FnLXZVEWAA4OSZy-1024x640.jpg "ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) תמיר הימן מגיש לנשיא המדינה יצחק הרצוג את ההערכה האסטרטגית ומדד האיומים על ישראל לשנת 2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)")
"אולי צה"ל יישאר, אבל לא כמו שהוא בנוי היום. עקרונית, לא היינו צריכים את הרפורמה כדי להבין את עומק השסע החברתי, אבל מה שנוצר עכשיו הוא אל־חזור. אפילו בפשרה כולם יצאו בתחושת הפסד"
"אני רואה תרחיש של סערה גדולה, שעלולה להיראות כך: הפשרה לא מושגת, שני הצדדים יוצאים להפגנות ועל רקע זה עובר חוק לימוד תורה. אין דבר שיקצין יותר את המשבר מהדבר הזה. אני אשתמש במונח שאני מאוד נזהר בו – איום בפירוק התשתית של צה"ל, שעליה אנחנו בנויים כיום.
"אולי צה"ל יישאר, אבל לא כמו שהוא בנוי היום. עקרונית, לא היינו צריכים את הרפורמה כדי להבין את עומק השסע החברתי, אבל מה שנוצר עכשיו הוא אל־חזור. אפילו בפשרה כולם יצאו בתחושת הפסד. אלה שהתנגדו יטענו כי לא מנעו את הרפורמה – ואלה שתמכו יטענו כי לא מימשו אותה כפי שרצו. כאן אני לא רואה ריפוי".
אולם, לצד האזהרות מבית, הימן מודאג לא פחות מהפגיעה בגיבוי האמריקאי, ממד שהציבור הישראלי לא מבין את משמעותו. מתברר שבישראל מודאגים כבר כמה שנים מהקולות בוושינגטון שקוראים לבחון מחדש את מארג היחסים ההדוק עם ישראל.
עד היום, חרף נשיאים משני צדי הבית ומשברים נקודתיים – המחויבות האמריקאית לישראל ולביטחונה תוקפה מצד כל ממשל מחדש. במצב הדברים הנוכחי, ובמיוחד אחרי הדברים הנחרצים של הנשיא ג'ו ביידן בעניין המהפכה המשפטית והביקורת שלו על נתניהו, יש לדעתו של הימן סכנה אמיתית למחויבות הזו.
![נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשיחת טלפון. אילוסטרציה (צילום: Adam Schultz/The White House via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/03/AP23012603536032-1024x640.jpg "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשיחת טלפון. אילוסטרציה (צילום: Adam Schultz/The White House via AP)")
"אנחנו מזהים כבר לאורך זמן שבטווח הארוך יש סכנה לאבד את הגיבוי המעצמתי האמריקאי. לאו דווקא בגלל דברים התלויים בנו, אלא בגלל תהליכים פנים־אמריקאים"
"אנחנו מזהים כבר לאורך זמן שבטווח הארוך יש סכנה לאבד את הגיבוי המעצמתי האמריקאי. לאו דווקא בגלל דברים התלויים בנו, אלא בגלל תהליכים פנים־אמריקאים. מה שאנחנו עשינו עכשיו זה להאיץ בצורה משמעותית ביותר את התהליך הזה.
"הערכים המשותפים עכשיו הם בשיח של בידול בינינו ובינם. אנחנו הולכים להיות יותר שמרנים עם מעמד יותר גבוה לדת, בעוד שהמגמות בתוך ארה"ב הפוכות. מה שקרה עכשיו זה קיצור של עשור בתהליך הבחינה מחדש. לכן אנחנו רואים את מה שאומר ביידן על נתניהו. יהיה מאוד קשה להחזיר את זה לאחור".
מאז הודעת הפיטורים של שר הביטחון, המסרים האמריקאים לישראל כללו לא בכדי איזכורים של השם המפורש יואב גלנט. בכל הראיונות שהעניק השגריר האמריקאי לתקשורת הישראלית הוא הקפיד להדגיש את התפקוד של שר הביטחון. באמריקאית זה אומר שארה"ב רואה בו ככתובת.
לזה צריך להוסיף את הלחץ מבית על ראש הממשלה, שמגיע בעיקר מכיוונו של אריה דרעי. זו הסיבה כנראה גם להודעה שיצאה ביום שני שעבר מלשכת ראש הממשלה, "לאור המצב הביטחוני המתפתח, ראש הממשלה נתניהו יידרש לעניין שר הביטחון רק בהמשך". בינתיים, השניים עובדים זה לצד זה כשהקרירות ביניהם גלויה לכל, כולל בהסלמה האחרונה בעזה ובלבנון.
כמי שעבד לצד שרי ביטחון וראשי ממשלה, אתה רואה מצב שהשניים יכולים להמשיך לעבוד ביחד?
"אין ברירה אחרת. אם אחריות ביטחונית היא המצפן, החלפת שר הביטחון היום תביא לכך ששר הבטחון הבא ייתפס כברווז צולע, כשר ביטחון מטעם, ובעיניי ארה"ב כשר ביטחון שנתפר לצרכיו ולמידותיו של נתניהו. לכן, אין להם ברירה אלא להמשיך לשתף פעולה. אני בטוח שזה לא יהיה נעים, אבל זה לא חסר תקדים".
השיחה עם הימן נערכה שלושה ימים אחרי שהממשלה אישרה את הקמת המשמר הלאומי, תוך כדי התקיפות המיוחסות לישראל בסוריה והפלת המל"ט האיראני מעל עמק החולה. בעניין הזה הוא מותח ביקורת סמויה על ההחלטה הישראלית למקד את התגובות כלפי איראן וחזבאללה על אדמת סוריה.
"משוואת ההרתעה לא 'זוחלת' בהתאם לאינטרס הישראלי. אם נסראללה היה רוצה מלחמה – הוא היה יורה טיל מדויק לעבר מטרה בישראל. עובדתית, הוא שלח מחבל למגידו. מה היה קו המחשבה שלו? הוא שלח פלסטיני עם מטען לכביש 65, סמוך לגדר ההפרדה בצפון השומרון, כדי שנפרש את זה כפעולה פלסטינית.
"אבל… גם הוא יודע שבסופו של דבר היינו מגיעים אליו. אם היו נפגעים רבים בפיצוץ המטען – היינו מגיבים צבאית, וזה בהחלט סכנה למלחמה. כל זה מעיד שהוא הבין מלכתחילה את כל התרחיש האפשרי ועדיין נקט פעולה. זה מעיד על ביטחון מופרז מצדו ועל שחיקת ההרתעה מצדנו – ואת זה צריך וחייבים לשקם.
"אם נסראללה היה רוצה מלחמה – הוא היה יורה טיל מדויק. עובדתית, הוא שלח מחבל למגידו. אבל… גם הוא יודע שבסופו של דבר היינו מגיעים אליו. זה מעיד על ביטחון מופרז מצדו ועל שחיקת ההרתעה"
"בעיניי, לא צריך להגיב בסוריה אלא על אדמת לבנון – ובצורה מתוחכמת, כך שחזבאללה יבין את המסר. אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים אבל מקווה שהדברים שאני מדבר עליהם כרגע ידועים ומוכרים למערכת הביטחון".
לפני שבועיים ניהלה איראן, דרך המילציות השיעיות שלה בסוריה, דו־שיח באש עם ארה"ב. הכול התחיל בתקיפת הבסיס האמריקאי במזרח סוריה באמצעות מל"ט מתאבד, מה שהביא למותו של עובד אמריקאי ולפציעה של חמישה חיילים. ארה"ב הגיבה בתקיפה נרחבת של המיליציות באזור והוסיפה הודעה רשמית כי היא רואה במשמרות המהפכה כאחראים.
בלילה שאחרי תקפו האיראנים שוב – ונענו שוב – בתקיפה אווירית אמריקאית. ההיגיון האיראני העומד מאחורי התקיפות הללו הוא ניסיון לייצר לחץ אמריקאי על ישראל לריסון התקיפות שלה על אדמת סוריה נגד אינטרסים איראניים. הימן רואה בפעולה הזו ניסיון מסוכן להצר את צעדי ישראל באזור.
"יש כאן תהליך לא טוב. מישהו מנסה ליצור משוואת תגובות חדשה. איראן אומרת, 'אנחנו לא הולכים לשתוק יותר במערכה שבין המלחמות שמנהלת ישראל'. מצד אחד יש ניסיון לייצר לחץ על ישראל מצד ארה"ב, ומצד שני להגיב במל"טים או באמצעים אחרים מסוריה.
"זה היה צפוי משום שכל אסטרטגיה ממצה את עצמה בשלב מסוים. אבל, אם ישראל רוצה להמשיך לפעול כפי שהיא פעלה עד היום, היא חייבת לעשות משהו אחר בתגובה".
הימן לא אומר במפורש למה הוא מתכוון ב"משהו אחר", אבל בין הדברים ניתן להבין שמדובר בפעילות אינטנסיבית יותר. אחרי חדירת המל"ט האיראני ב־2018, ישראל הבינה שהיא חייבת לעצב מחדש את כללי המשחק מול איראן בסוריה – ותקפה במשך חודשיים יותר מ־120 מטרות איראניות באזור. המסר עבר.
אבל הרתעה היא ענייו אמורפי, בלתי ניתן למדידה ונבחן בכל פעם מחדש. זה תואם בדיוק את התיאור של הימן למטען במגידו ולשליחת המל"ט האיראני לעבר רמת הגולן, אף שהוא לא נוקב בשם "איראן" בתשובתו. גם כאן הימן מתאר תמונה פסימית, במיוחד לנוכח מה שהוא מזהה כהקרנה מסוכנת של המצב הפנימי בישראל על יכולות הפעולה המבצעיות של צה"ל.
"אסטרטגיה היא לא העתק–הדבק. ב־2018 העברנו מסר לאסד מה יכול לקרות אם דברים כאלה ימשיכו לקרות בשטח שלו. עכשיו חד־משמעית צריך לייצר פעולה שגובה מחיר מהמארח ופוגעת במי שעשה את מה שעשה"
"אסטרטגיה היא לא העתק–הדבק. ב־2018 העברנו מסר לאסד מה יכול לקרות אם דברים כאלה ימשיכו לקרות בשטח שלו. עכשיו חד־משמעית צריך לייצר פעולה שגובה מחיר מהמארח ופוגעת במי שעשה את מה שעשה.
"אני מניח שזה מה שהיינו עושים מיידית אם לא היינו בסיטואציה הנוכחית. הינה עוד דוגמה שאי אפשר לנתק. המורכבות הפנימית שלנו מצמצמת את חופש הפעולה של צה"ל ושל מערכת הביטחון".
תסביר.
"זה מצמצם את מדרגות החופש האסטרטגיות של קבלת ההחלטות. כל השיקולים הם שיקולים בהקשר. למשל, תגובה כנגד הכטב"ם האיראני. הנקודה הראשונה שעולה היא רמדאן עם נפיצות בהר הבית, ולצד זה דיבורים הזויים על הקרבת גדיים על ההר ומה שקורה בזירה הפלסטינית.
"השנייה היא העובדה שאנחנו מתוחים עד הקצה במחאה הפנים־ישראלית. שלישית, שר ביטחון על כיסא מרקד. ולבסוף, יש חשש לממלכתיות בקבלת ההחלטות של הדרג המדיני, שינצל קונפליקט ביטחוני ללכידות השורות ולשבירת המחאה. כל השיקולים האלה אולי לא יעצרו פעולה נדרשת, אבל גובים רכיב של זמן – ובזה מצמצמים מעשית את דרגות החופש".
אחרי הדברים החמורים הללו של הימן נראה שהדאגה העיקרית שלו היא בעניין הגרעין האיראני. בהקשר הזה הוא מצביע על עדותו של ראש המטות המשולבים של ארה"ב מארק מילי בפני הקונגרס לפני שבועיים.
בדיון אמר מילי כי איראן רחוקה שבועות מחומר בקיע לפצצה ברמה של 90% – וחודשים מהפצצה עצמה. הדברים הללו הרימו הרבה גבות בישראל, ולא רק בה. שכן, הנחת היסוד של העולם התיישרה עד עתה על פי המודיעין הישראלי שמדבר על מרחק של שנה וחצי לפחות מפצצה.
"מילי לא משקר! הוא מדבר תחת שבועה. לכן, אני יוצא מנקודת הנחה שהוא מדבר על מודיעין מבוסס. צריך לומר במפורש, תכנית הגרעין של איראן לא מרוסנת על־ידי שום דבר מלבד רצון איראני. אני חושב שהדברים של מילי מצריכים מחשבה מחדש על הנחות היסוד של ישראל.
"אירופה חייבת להכריז מיידית על מנגנון ה'חזרה לאחור' (Snap Back) ולהרוג בזה את הסכם הגרעין של 2015. אחרי שנעשה את זה, צריך מסגרת הסכמית בינלאומית חדשה"
"חייבים לשכנע את העולם בדחיפות של העניין. אירופה חייבת להכריז מיידית על מנגנון ה'חזרה לאחור' (Snap Back) ולהרוג בזה את הסכם הגרעין של 2015. אחרי שנעשה את זה, צריך מסגרת הסכמית בינלאומית חדשה להסגת תוכנית הגרעין – ובתיאום איתנו.
"העניין הזה מונח לפתחה של ארה"ב. כדי לעשות את זה צריך תיאום משולש הדוק של ישראל–אירופה–ארה"ב – ומה אנחנו עושים? מקעקעים את הגיבוי האמריקאי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו