ב־10 ביולי 2019, תוכנית הדגל האקטואלית של הבי־בי־סי, "פנורמה", שידרה תחקיר מטלטל על רמת האנטישמיות במפלגת הלייבור הבריטית.
כמעט ארבע שנים לאחר מכן, גלי ההדף עדיין משפיעים על מגיש התוכנית, העיתונאי הוותיק ג'ון וייר, זאת גם אחרי שהמפלגה קבעה בחודש שעבר כי מנהיגה לשעבר ג'רמי קורבין לא יוכל להתמודד מטעמה בבחירות הבאות.
"זה השתלט על החיים שלי", אומר וייר בריאיון לזמן ישראל. שערוריית האנטישמיות שטלטלה את מפלגת האופוזיציה המרכזית של בריטניה החלה להתקרב לסיומה לפני שלוש שנים, ב־4 באפריל 2020, כשקייר סטארמר נבחר לרשת את מנהיג השמאל הרדיקלי קורבין.
אולם, עבור וייר, הרגע הזה סימן את תחילת המאבק המשפטי שלו – בכלל זאת תביעת דיבה חסרת תקדים שהגיש נגד מפלגת הלייבור עצמה – בניסיון לטהר את שמו על רקע מבול של התקפות בנוגע למניעיו ולאתיקה העיתונאית שלו.
העיתונאי הואשם בניסיון מכוון להשחיר את קורבין ובקשרים עם הימין הקיצוני, לצד רמיזות כי אשתו וילדיו היהודים של וייר השפיעו על האובייקטיביות שלו
במסגרת המאבקים הללו – שהגיעו לשיאם בסוף השנה שעברה – העיתונאי הואשם בניסיון מכוון להשחיר את קורבין ובקשרים עם הימין הקיצוני, לצד רמיזות כי אשתו וילדיו היהודים של וייר השפיעו על האובייקטיביות שלו.
הערעור על תחקיר "פנורמה", מאמין וייר, הוא חלק מהניסיון של כמה מתומכי מנהיג הלייבור לשעבר לשכתב את ההיסטוריה מהזמן שקורבין עמד בראשות המפלגה, ולגלגל את האשמה על התבוסה המוחצת של המפלגה בדצמבר 2019 לפתחו של תאגיד השידור הציבורי.
וייר החל לעבוד על התוכנית ארבעה חודשים לפני ששודרה. באותו שלב, האשמות על אנטישמיות במפלגת הלייבור כבר עלו בתקשורת על בסיס קבוע במשך כשלוש שנים לפחות. נקודת המחלוקת העיקרית בין תומכיו של קורבין לבין יריביו עסקה במינון: הנהגת הלייבור האמינה כי הבעיה נופחה על־ידי מבקריה למטרות פוליטיות.
קורבין עצמו המשיך לדבוק בקו הזה – עמדה שגרמה לסילוקו מהסיעה הפרלמנטרית ושללה ממנו את האפשרות להתמודד מטעם המפלגה בבחירות הכלליות הבאות, שאמורות להתקיים ב־28 בינואר 2025.
וייר אומר שהוא השתכנע שהאנטישמיות במפלגה אינה עניין משני ו/או שולי אחרי שעיין ב־700 עמודים של מסמכים, בכלל זאת הצהרות, מכתבים והצעות לדיון מצד ציבור הבוחרים במחוזות השונים.
רשת בי־בי־סי נתנה אור ירוק לתוכנית אחרי שכמה עובדים בהווה ובעבר ביחידה לממשל ומשפט של מפלגת הלייבור – גוף משמעתי האחראי לחקירת הטענות לאנטישמיות – הסכימו לדבר בגלוי
רשת בי־בי־סי נתנה אור ירוק לתוכנית אחרי שכמה עובדים בהווה ובעבר ביחידה לממשל ומשפט של מפלגת הלייבור – גוף משמעתי האחראי לחקירת הטענות לאנטישמיות – הסכימו לדבר בגלוי.
וייר מספר כי מצא את שבעת חושפי המידע – רובם עובדים צעירים וזוטרים יחסית, רק אחד מהם יהודי – "משכנעים באופן אישי". "הם תיארו אווירה איומה ורעילה", הוא מספר. ואף שהם לא מומחים לאנטישמיות – באופן לא במפתיע, שנאת יהודים לא הייתה עניין במפלגת המרכז־שמאל עד בחירתו של קורבין ב־2015 – וייר אומר שהם "אנשים הגונים מאוד, שלא אהבו את מה שראו".
הוא גם מכיר בכך שהחלטתם להיחשף לא הייתה קלה. האווירה במפלגה הייתה כל כך קשה אז, שלוסיאנה ברגר – חברת פרלמנט יהודייה בולטת, שניהלה קמפיין נגד אנטישמיות – נזקקה להגנה משטרתית בוועידה השנתית של הלייבור.
"אני חשבתי שהם אמיצים. הם ספגו הרבה ביקורת", אומר וייר. עדותם העוצמתית של חושפי המידע, שלפיה ניסיונותיהם להרחיק את הגורמים האנטישמים הוכשלו על־ידי דמויות בכירות במפלגה, שהתערבו שוב ושוב בהליכי הטיפול בתלונות, עמדה במרכז התוכנית והציתה סערה פוליטית.
זמן קצר לפני שידור התוכנית, מפלגת הלייבור פתחה במתקפה חזיתית על וייר ופרסמה הודעה, שבה האשימה אותו ב"מצג שווא מכוון וזדוני שנועד להוליך את הציבור שולל"
זמן קצר לפני שידור התוכנית, מפלגת הלייבור פתחה במתקפה חזיתית על וייר ופרסמה הודעה לתקשורת, שבה האשימה אותו ב"מצג שווא מכוון וזדוני שנועד להוליך את הציבור שולל". המפלגה אף טענה כי לעובדי המפלגה שהשתתפו בתוכנית היו "מניעים פוליטיים נסתרים" וכי הם הונעו על־ידי התנגדותם לקורבין.
ב־40 שנותיו כמגיש בטלוויזיה, וייר סיקר טווח רחב של נושאים – הוא איתר פושעי מלחמה נאצים בדרום אמריקה, חקר טענות ל"מלחמה מלוכלכת" מצד הכוחות הבריטיים בצפון אירלנד וחשף הפרות של זכויות אדם בערב הסעודית.
הוא בהחלט ציפה לביקורת של הלייבור על התוכנית, אבל בכל זאת הופתע מתגובת המפלגה. "הייתי בהלם מוחלט. מפלגת הלייבור שאפה להרכיב את הממשלה", הוא אומר. זכותם של המבקרים לומר ש"זו הייתה תוכנית גרועה או עיתונות איומה", אבל הוא סירב לעבור בשתיקה על הטענות שלפיהן הוא הוליך שולל את הצופים במכוון.
"אם אתה עוקב אחרי ההיגיון הזה, אז זה אומר שלא רק אני, אלא גם העמיתים שלי, והמחלקה המשפטית, ושרשרת העורכים – חלק מאיתנו או כולנו ישבנו וזממנו יחד. תהיה אשר תהיה דעתם של האנשים על הבי־בי־סי, זה לא קורה", הוא אומר.
אולם, המתקפה של הלייבור הייתה רק יריית הפתיחה. ברדיו בי־בי־סי, נעמי וימבורן־אידריסי – ממייסדי ארגון הקול היהודי למען הלייבור (JVL), ארגון שתומך בקורבין ומאמין כי הטענות לאנטישמיות נועדו להשתיק את הביקורת כלפי ישראל – טענה כי העיתונאות של וייר כללה "עבודה ימנית, גזענית" וכי הוא היה "מעורב בפוליטיקה ימנית קיצונית ואסלאמופובית".
וייר גם כונה על־ידי האתר Press Gang כ"עיתונאי נוכל" והואשם במעורבות "בתכסיסים מלוכלכים שנועדו לפגוע בסיכוייה של מפלגת הלייבור לנצח בבחירות הכלליות
וייר גם כונה על־ידי האתר Press Gang כ"עיתונאי נוכל" והואשם במעורבות "בתכסיסים מלוכלכים שנועדו לפגוע בסיכוייה של מפלגת הלייבור לנצח בבחירות הכלליות". "פנורמה", טענו באתר, הציגה "ביודעין מצג שווא של היקף ואופי האנטישמיות בתוך המפלגה, תוך התעלמות מכוונת מעדויות הפוכות".
הטענות של Press Gang נגד וייר פורסמו גם בפמפלט שנשלח למאה אנשי צוות בכירים בבי־בי־סי ולעוד 200 עיתונאים בעיתונים ובגופי שידור כלל ארציים. נוסף על כך, פלאיירים נגד "פנורמה" חולקו לעובדים מחוץ לבית השידור של הבי־בי־סי במרכז לונדון.
וייר אומר כי הטענה שעבודתו ב"פנורמה" הונעה מהטיה פוליטית ומהרצון למנוע מקורבין להיכנס לרחוב דאונינג 10 "מגוחכת ואינפנטילית". "שלושה שבועות לפני הבחירות עשיתי תוכנית על בוריס ג'ונסון וכתבתי תסריט שאומר שלראש הממשלה יש יחסים קלושים עם האמת. יתרה מכך, הבאתי עדה כדי להוכיח את זה – המאהבת האמריקאית שלו לשעבר".
הוא דוחה אמירות שלפיהן לתוכנית היה "תפקיד מרכזי" בתבוסת הלייבור. "אם להיות עדין, אני חושב שהוגן לומר שהיו לא מעט ליקויים אחרים אצל מר קורבין, שאולי יכולים להסביר את התבוסה – יותר מאשר 'פנורמה', ששודרה שישה חודשים לפני הבחירות לעיני פחות משני מיליון צופים", אומר וייר.
עם זאת, הוא מאמין שאף שרבים מהנושאים שהתוכנית חשפה – כמו הקשרים של קורבין עם דמויות אנטישמיות שונות – כבר היו ידועים, התוכנית רכשה מעמד "טוטמי" בעיני חלק מהשמאל הרדיקלי.
"הם חשבו, אם אתה יכול להרוס את זה – אתה יכול לשכתב את ההיסטוריה ולשקם את המוניטין [של קורבין], שנפגע בצורה בלתי הוגנת לדעתם, מה שמנע מבריטניה לכאורה ראש ממשלה פרו־פלסטיני ראשון", אומר וייר.
אבל, במקום לאפשר את הכתמת המוניטין המקצועי שלו ואת טשטוש האמת על האנטישמיות תחת הנהגת קורבין, וייר החליט להשיב מלחמה. תביעת הדיבה הראשונה שלו נגד מפלגת הלייבור הסתיימה בהסדר
אבל, במקום לאפשר את הכתמת המוניטין המקצועי שלו ואת טשטוש האמת על האנטישמיות תחת הנהגת קורבין, וייר החליט להשיב מלחמה. תביעת הדיבה הראשונה שלו נגד מפלגת הלייבור הסתיימה בהסדר אחרי בחירת סטארמר לראשות המפלגה.
הלייבור התנצלה "ללא סייג" על התבטאויותיה כלפי וייר וכלפי חושפי המידע בעת שידור התוכנית – והסכימה לשלם דמי נזיקין משמעותיים. עורך דינו של וייר סבור כי אף שעיתונאים כבר הביאו בעבר לבית המשפט פוליטיקאים בודדים שהוציאו את דיבתם רעה, התביעה של וייר היא חסרת תקדים.
וייר אומר כי התגובות לתחקיר והאשמות השווא על מעורבותו בפוליטיקה הימנית קיצונית הביאו אותו לכדי "חמת זעם". לכן, החליט לתבוע את הקול היהודי למען הלייבור. "עשיתי תוכניות על הימין הקיצוני. אני חושב שהצבעתי לשמרנים רק פעם אחת בחיי. אני מצביע למפלגות שמאליות יותר. אני ממש לא קרוב לימין הקיצוני. אלה אנשים דוחים, מתועבים".
גם הפעם הוא ניצח. וימבורן־אידריסי והקול היהודי התנצלו ללא סייג והודו כי הטענות שהעלו נגדו – שאותן הם לקחו מהערך שלו בוויקיפדיה, שנערך בצורה זדונית יומיים או שלושה לפני שידור התוכנית – אינן נכונות.
לבסוף, בנובמבר האחרון, וייר זכה בתביעת נזיקין בבית המשפט הגבוה של לונדון נגד עורך האתר Press Gang, פאדי פרנץ'. הוא דוחה את הרעיון כי הפעולה המשפטית שנקט נגד האתר הפרה את המוסכמה שלפיה עיתונאים אינם תובעים עיתונאים אחרים.
"לא היססתי, ממש לא", הוא אומר. "אני חושב שרוב הקולגות שלי מבינים שהעולם השתנה בצורה דרמטית. הכול חופשי עכשיו במדיה החברתית. אתה יכול להפנות את הלחי או שאתה יכול לעשות משהו בקשר לזה, ואני חשבתי: אני לא אסכים לזה".
השופט, שתיאר בפסיקתו את הטיעון של וייר כ"מוחץ", ציין את הטענות ה"פוגעניות במיוחד" בנוגע למשפחתו היהודית של העיתונאי. "שום עיתונאי אמין או בעל מוניטין לא יכול היה לחשוב שהאמונה של משפחת התובע רלוונטית למידת הדיוק, או חוסר הדיוק, של התוכנית", הוא כתב.
"הנתבע אולי חשב שהתובע והתוכנית הם מטרות לגיטימיות לביקורת, אך בשום פנים ואופן הוא לא יכול היה לחשוב את זה על משפחת התובע". כפי שווייר מציין, התביעות המשפטיות שלו הן חלק מכ־25 תביעות שהוגשו בשנותיו של קורבין – רובן קשורות בהכפשה ובאנטישמיות.
בינתיים, תומכי קורבין ספגו רצף של הפסדים, וחויבו לשלם סכום בסך של כ־5.6 מיליון ליש"ט. וייר מאמין כי הכעס המתמשך שעוררה התוכנית בחלק מחוגי השמאל הרדיקלי מצביע על בעיות רחבות יותר
בינתיים, תומכי קורבין ספגו רצף של הפסדים, וחויבו לשלם סכום בסך של כ־5.6 מיליון ליש"ט. וייר מאמין כי הכעס המתמשך שעוררה התוכנית בחלק מחוגי השמאל הרדיקלי מצביע על בעיות רחבות יותר בנוגע להתייחסות לטענות על אנטישמיות ולאתגרים שבדיווח עליהן לציבור.
בליבן, הוא אומר, עומד הקרב העז על המקום שבו אנטי־ציונות גולשת לאנטישמיות. וייר עצמו מתחיל להתעייף מלהגיב לאלה שממשיכים לנסות ולערער את אמינות התוכנית. "מגיע שלב שבו זה די חסר טעם להתווכח עם המתנגדים שלך, כי לא נראה שהם מוכנים לשנות את דעתם", הוא אומר.
"אני די קרוב לשלב הזה. זה לא בריא להיות בתוך מחילת הארנב הזאת במשך כל כך הרבה זמן". אולם, שידור התוכנית, והשלכותיו המתמשכות, גם לימדו אותו שבבריטניה יש "דיון ממש מחורבן על דעות קדומות".
"אנחנו מתקשים מאוד להתווכח ולנהל דיון על הנושאים האלה בלי שימוש בכינויי גנאי, ייחוס מניעים זדוניים – ובאופן כללי ההתנהגות פשוט לא נעימה, פוגענית, נוקשה ודוגמטית, בלי ראש פתוח, בלי להתבונן בעובדות", אומר וייר. "זה פשוט מחזה עצוב מאוד".
![תחנת אוטובוס בלונדון שהושחתה בכרזה בלתי חוקית ועליה הכתובת "ישראל היא פרויקט גזעני", שתלתה קבוצה פרו-פלסטינית במחאה על כך שמפלגת הלייבור הבריטית אימצה את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה , 6 בספטמבר 2018 (צילום: טוויטר)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/07/DmV7wQdWsAEu5Eb.jpg "תחנת אוטובוס בלונדון שהושחתה בכרזה בלתי חוקית ועליה הכתובת "ישראל היא פרויקט גזעני", שתלתה קבוצה פרו-פלסטינית במחאה על כך שמפלגת הלייבור הבריטית אימצה את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה , 6 בספטמבר 2018 (צילום: טוויטר)")
"אנחנו מתקשים מאוד להתווכח ולנהל דיון על הנושאים האלה בלי שימוש בכינויי גנאי, ייחוס מניעים זדוניים – ובאופן כללי ההתנהגות פשוט לא נעימה, פוגענית, נוקשה ודוגמטית, בלי ראש פתוח, בלי להתבונן בעובדות"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו