הפגנה נגד חוק הלאום בכיכר רבין, 4 באוגוסט 2018 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
תומר נויברג/פלאש90

עוצמה יהודית מבקשת לצקת משמעות גזענית לערך הציונות. זה לא יעבור את מבחן בג"ץ

השר וסרלאוף הניח השבוע הצעת החלטה על שולחן הממשלה לפיה "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק הלאום, יהיו ערכים מנחים ומכריעים" ● המשמעות, לפי וסרלאוף עצמו, היא תיעדוף יהודים בכל הקשור ל"התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" ● אלא שבג"ץ כבר פסק כי אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית ● פרשנות

ההתייחסות הראשונה בפסיקת בית המשפט העליון להכרזת העצמאות נעשתה כבר בשנת 1948, בפסק דין שמספרו 10/48 וששמו "זיו נ' גוברניק". באותו פסק דין נקבע, בסמוך לאחר הקמת המדינה, כי הכרזת העצמאות מבטאת אמנם "את חזון העם ואת האני מאמין שלו", אולם "אין בה משום חוק קונסטיטוציוני הפוסק הלכה למעשה בדבר קיום פקודות וחוקים שונים, או ביטולם".

למרות שאין להכרזת העצמאות כוח חקיקתי או חוקתי מחייב, היא צוטטה פעמים רבות בפסיקת בית המשפט העליון, והוכרה כמסמך בעל חשיבות והשפעה רבה על פרשנות ערכיה הבסיסיים ביותר של המדינה.

המילה "דמוקרטיה" אינה מוזכרת בה, אך היא הגדירה שיטת משטר שאין לממשה אלא בדרך דמוקרטית. אלה העקרונות שקבעו האבות המייסדים של המדינה:

"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

על המשפט "יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל" נכתב הרבה – כתיבה אקדמית, פובליציסטית וגם משפטית.

דגל ישראל ומגילת העצמאות נתלו על חומות העיר העתיקה במסגרת יום השיתוק הלאומי, 23 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)
דגל ישראל ומגילת העצמאות נתלו על חומות העיר העתיקה במסגרת יום השיתוק הלאומי, 23 במרץ 2023 (צילום: מחאת קפלן)

ההוראה הזו, בניסוח כמעט זהה, זכתה לעיגון חקיקתי בשנת 1980 בחוק יסודות המשפט, שניתק סופית את המשפט הישראלי מהמורשת המשפטית האנגלית, והנחה כי בכל מקום של חסר בחוק, עליו להכריע "לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל".

בשנת 2018 הוסיפה הכנסת שתי מילים להוראה זו – "המשפט עברי ומורשת ישראל". חוק זה פורש כמבסס את היותה של ישראל מדינה יהודית, אך העקרונות והערכים הנשאבים מתוך "חזונם של נביאי ישראל" הם ערכים אוניברסליים: חירות, צדק, יושר ושלום.

75 שנה אחרי הכרזת העצמאות, הניח השבוע השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) הצעת החלטה על שולחן הממשלה, שלפיה "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד הלאום, יהיו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה".

הכרזת העצמאות אמנם אינה מופיעה בנוסח ההחלטה, אך בדברי ההסבר מובהר כי הערכים שהחלטת הממשלה באה לקדם אינם כלל הערכים האוניברסליים שבבסיס הכרזת העצמאות, אלא אותם "ערכים הבאים לבטא את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית בארץ ישראל, בין היתר בהתיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" – כפי שהוכרו בהצהרת בלפור, מגילת העצמאות וחוק הלאום.

השר יצחק וסרלאוף (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
השר יצחק וסרלאוף (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בהודעה שהופצה שלשום, במוצאי יום העצמאות, נמסר כי הצעת ההחלטה מבוססת על ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לעוצמה יהודית בחודש דצמבר 2022, ערב הקמת הממשלה. "ציונות לפני הכול", חגג וסרלאוף את יוזמתו.

אלא שנוסח ההסכם הקואליציוני אינו זהה במדויק להצעת ההחלטה שווסרלאוף מבקש לקדם כעת. בהסכם הקואליציוני נקבע כי "הממשלה תקבל החלטה בה ייקבע כי הציונות כהגדרתה היסודית תהיה ערך ראשון במעלה, מנחה ובעלת משקל מכריע בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי".

ההבדל משמעותי: הליכוד הסכים לקדם את עיגון הציונות כהגדרתה היסודית – כלומר כהגדרתה במגילת העצמאות, ולא כהגדרתה המאוחרת בחוק הלאום – כהוראות הפעלה אופרטיביות למדיניות הממשלה.

ההבדל משמעותי: הליכוד הסכים לקדם את עיגון הציונות כהגדרתה היסודית – כלומר כהגדרתה במגילת העצמאות, ולא כהגדרתה המאוחרת בחוק הלאום – כהוראות הפעלה אופרטיביות למדיניות הממשלה

חוק הלאום הוא חוק היסוד ה-13 של המדינה, והאחרון שנחקק עד עתה. יתרונותיו מועטים ונזקו רב. מצד אחד הוא מעגן שורת הצהרות מובנות מאליהן, שאינן מוסיפות דבר למארג המשטרי של ישראל. למשל – "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". וכן – "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".

ומצד שני, לצד הדגשת הזכויות הרבות הנתונות לרוב הציבור במדינה, בני הלאום היהודי, זועק בחסרונו עקרון השוויון בפני החוק, לצד יתר הערכים המבטאים את היד המושטת של מדינת ישראל כלפי הציבור הערבי ויתר המיעוטים החיים בקרבה.

מגילת העצמאות הבטיחה, כזכור, לא רק כי המדינה "תקיים שוויון זכויות​ חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות", אלא גם קראה "לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים והקבועים".

הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
הפגנה של ישראלים מהמגזר הערבי נגד חוק הלאום. אוגוסט 2018 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

זוהי הסיבה שבעטיה וסרלאוף אינו מעוניין בעיגון ערכי הציונות כפי שהם מגולמים במגילת העצמאות, אלא בעיגון הוראות בדבר מתן זכויות יתר ליהודים, כפי שהם עלולים להשתמע מחוק הלאום.

וסרלאוף אינו מעוניין בעיגון ערכי הציונות כפי שהם מגולמים במגילת העצמאות, אלא בעיגון הוראות בדבר מתן זכויות יתר ליהודים, כפי שהם עלולים להשתמע מחוק הלאום

נכון לעכשיו, טרם נודע אם הצעת ההחלטה תעלה לדיון בישיבת הממשלה הקרובה, או בכלל. אם הממשלה תפעל לקדם את ההצעה ולעגנה, סביר להניח שיוגשו נגדה עתירות לבג"ץ.

זאת, לא מאחר שציונות אינה ערך חשוב וראוי שכדאי לעגנו, אלא מפני שבפסק הדין שניתן ביולי 2021 בעתירות נגד חוקתיות חוק הלאום, נקבע כי יש לפרשו פרשנות מקיימת, העולה בקנה אחד עם זכויות היסוד ועקרונות היסוד המעוגנים בחוקי היסוד האחרים, ולא באופן הסותר אותם.

כך כתבה בפסק הדין הנשיאה אסתר חיות:

"הגישה לפיה חוק יסוד הלאום מעניק זכויות אישיות כלשהן לאזרחי המדינה היהודים, אינה עולה בקנה אחד עם לשונו של חוק היסוד, עם ההיסטוריה החקיקתית שלו ועם תכליותיו. חוק היסוד מנוסח בלשון דקלרטיבית ואינו כולל הוראות אופרטיביות המקנות זכויות אישיות לפרטים בשל השתייכותם ללאום מסוים".

דיון בעתירות לבג"ץ נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דיון בעתירות לבג"ץ נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ובמילים פשוטות: אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית, תוך פגיעה בשוויון, בכבוד וביתר זכויות היסוד.

במילים פשוטות: אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית, תוך פגיעה בשוויון, בכבוד וביתר זכויות היסוד

הצעת ההחלטה המונחת על שולחנה של הממשלה סותרת בבירור את פסק הדין בעניין חוק הלאום, שעה שהיא באה לצקת תוכן אופרטיבי לחוק היסוד ככזה הבא לקבע עליונות יהודית. אם תתקבל ההחלטה – היא עתידה להיפסל על ידי בג"ץ.

עוד 887 מילים
סגירה