1

אורי נוה, סגן מנהל החטיבה המדעית ברשות הטבע והגנים, היה השבוע במצב רוח מורבידי מעט. הוא מנה את שמות העופות הדורסים שריחפו פעם בשמי ישראל ואינם עוד: "העיטם נכחד; העזנייה נעלמה; פרס – אין מזמן. נשאר לנו הנשר, ואנחנו מאוד מודאגים.

"יש תמונה מוכרת של הקרנף האחרון באחת משמורות הטבע באפריקה, כשהוא מוקף בארבעה מאבטחים חמושים. זה קצת מזכיר את מה שקורה אצלנו עם הנשרים. אנחנו משקיעים בהגנה עליהם כמות אדירה של משאבים, מאמץ וידע, אבל זה מאבק סיזיפי.

"ברמת הגולן היו שנים עם 30 קינים של נשרים, היום אין בכל הרמה קן אחד. בשנה שעברה פרסמנו דוח מפורט על מצב חיות הבר בישראל, הדלקנו שם נורת אזהרה סביב מצבם של שני מינים: הלוטרה והנשר".

"ברמת הגולן היו שנים עם 30 קינים של נשרים, היום אין בכל הרמה קן אחד. בשנה שעברה פרסמנו דוח מפורט על מצב חיות הבר בישראל, הדלקנו שם נורת אזהרה סביב מצבם של שני מינים: הלוטרה והנשר"

הנשר הוא לא רק חיה מרהיבה ששורה של סמלים ומיתוסים נקשרו בה ("מלך העופות"), הוא גם בעל תפקיד חיוני במערכות האקולוגיות ובשרשרת המזון. המומחים נוהגים לכנות אותו "הסניטר של הטבע" – זה שמנקה את המרחבים הפתוחים מפגרי בעלי חיים.

וזו בדיוק הבעיה: כשמספר בעלי החיים שמורעלים על ידי בני האדם גדל באופן עקבי, גדל גם מספר הנשרים שנפגעים מהרעלה, על אף שאיש לא התכוון לפגוע בהם. הם בסך הכול "נזק היקפי" – אלה שנחתו שם כדי לנקר בפגר המורעל.

נשרים שמתו מהרעלה ברמת הגולן (צילום: דודו פילס / רשות הטבע והגנים)

"על 60% מהנשרים בישראל מותקן כיום משדר צמוד", אומר נוה, "אנחנו יודעים בכל רגע נתון איפה הם. יש צוות של פקחים שברגע שמזהים לפי האותות שהנשר לא נמצא על מצוק, קופצים לשטח לראות מה קורה איתו.

"מומחים כמו אוהד הצופה (אקולוג העופות הדורסים של רשות הטבע והגנים, א"ל) ויגאל מילר (מנהל פרוייקט הרבייה בחי-בר בכרמל) עובדים שנים כדי לייצב את אוכלוסיית הנשרים, הגענו למצב שבכרמל ובנגב יש נשרים וקינונים, ואז באה הרעלה שבבום אחד מוחקת שנה שלמה של עשייה.

"כשיש 35 אלף כלבים משוטטים טורפים רק בשטח שבין מצפה רמון לרהט, בסוף לבעל העדר נשבר, הוא לוקח רעל שקנה בזול וזורק פגר של כבשה בשטח. ככה בכל שנה מורעלים בממוצע 15 נשרים, שכל אחד מהם הוא מחצית מזוג שהיה לו פוטנציאל לקנן ביחד".

"כשיש 35 אלף כלבים משוטטים טורפים רק בשטח שבין מצפה רמון לרהט, בסוף לבעל העדר נשבר, הוא לוקח רעל שקנה בזול וזורק פגר של כבשה בשטח. ככה בכל שנה מורעלים בממוצע 15 נשרים"

בישראל חיים כיום כ-200 נשרים. זוג נשרים מטיל ביצה אחת בשנה, תהליך של קינון ממושך שלא תמיד מסתיים בהצלחה. כשזה קצב הגידול הטבעי, הוא אף פעם לא יצליח לנצח במרוץ את ההרעלות – אם יישמר הקצב הנוכחי שלהן.

הנשרים משלמים את מחיר הזיהום, ההזנחה וההפקרות שפושים בכל חוליה של המערכת האקולוגית בישראל. הם כמו הקנרית שמהווה אינדיקציה למצב החמצן במכרות הפחם.

פינוי הנשרים שמתו מהרעלה בדרום, 24 באוקטובר 2021 (צילום: אייל בן גיאט, רשות הטבע והגנים)

יש מדינות באירופה שבהן חקלאי או בעל עדר שיימצא אשם בהרעלת חיית בר ישלח לכלא, ישלם קנס של מאות אלפי אירו ויישלל רישיונו לגדל בעלי חיים. ויש את ישראל, שבה אין דין, אין דיין ועוד מעט לא יהיו נשרים.

ברשות הטבע והגנים לא משלים את עצמם שכל הבעיות הללו יעלמו בקרוב. מדובר במחדלים רב-מערכתיים, שכדי לתקן אותם דרושה פעולה מסונכרנת של מספר משרדים ממשלתיים – בדיוק הדבר שמערכות השלטון בישראל כה חלשות בו.

לכן, ברשות מנסים כרגע לקדם מהלך ממוקד: בשנים האחרונות הרשות מפעילה בנגב ארבע משאיות סניטציה שתפקידן לפנות פגרים של בעלי חיים מהשטחים הפתוחים להטמנה מסודרת. כל משאית כזו מפנה כ-100 טון פגרים בשנה. מדובר בשת"פ של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

בשנים האחרונות הרשות מפעילה בנגב ארבע משאיות סניטציה שתפקידן לפנות פגרים של בעלי חיים מהשטחים הפתוחים להטמנה מסודרת. כל משאית כזו מפנה כ-100 טון פגרים בשנה

ברט"ג משוכנעים שהכפלה של מספר הרכבים ופריסתם בנגב ובצפון תצמצם משמעותית את כמות הפגרים בשטח ואת הסיכון להרעלת נשרים.

"אחרי ששתי ילדות מתו בירושלים בגלל רשלנות של מדביר לא מקצועי", אומר נוה, "עשו במשרד להגנת הסביבה רפורמה ברישוי של המדבירים והעלו את הסטנדרטים. אותו דבר צריך לעשות עם הנשרים.

פינוי הנשרים שמתו מהרעלה בדרום, 24 באוקטובר 2021 (צילום: שלומית שביט, רשות הטבע והגנים)

"צריך לפחות להכפיל את מספר הרכבים. יחד עם תוספת של פקחים ונהגים, מדובר ב-20-25 מיליון שקל בשנים הראשונות וזה יגדיל מאוד את הסיכוי שנצליח לייצב את אוכלוסיית הנשרים בארץ. כי אחרי שהם יימחקו, כבר אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור".

"יחד עם תוספת של פקחים ונהגים, מדובר ב-20-25 מיליון שקל בשנים הראשונות וזה יגדיל מאוד את הסיכוי שנצליח לייצב את אוכלוסיית הנשרים. כי אחרי שהם יימחקו, כבר אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור"

2

בתחילת השבוע נערך דיון רב משתתפים במשרד התחבורה. נכחו בו השרה מירי רגב וסגנה אורי מקלב, מנכ"ל המשרד אבנר פלור וצמרת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, שאחראית על הפעלת מערך האוטובוסים בישראל.

מנהל הרשות רן שדמי (שכבר הודיע על עזיבתו) סקר את ההיערכות המקיפה, שהוגדרה "חסרת תקדים" וחובקת לפחות מאות אוטובוסים ומערך הסעות כלל ארצי, לקראת ההילולה השנתית בהר מירון.

השרה רגב הורתה לכל חברות התשתיות, דוגמת "נתיבי ישראל", להימנע מקיום עבודות תשתית בכבישים ביום ההילולה על מנת לצמצם את העיכובים בדרכו של ציבור העולים למירון. "למשרד התחבורה תפקיד משמעותי במסגרת הילולת הרשב"י", הבהירה רגב לאנשי המקצוע במשרדה ולשר מאיר פרוש, שאחראי על פרויקט מירון מטעם הממשלה.

חרדים בהר מירון, ל"ג בעומר 2019 (צילום: דויד כהן/פלאש90)

עיתונאים שעובדים מול משרד התחבורה יודעים שמדי שנה בתקופה שקודמת להילולה קשה מאוד לתקשר עם אנשי התחבורה הציבורית במשרד. "דבר איתי אחרי מירון" היא תשובה נפוצה מצד גורמים בדרג המקצועי, שעובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שפרויקט שינוע ההמונים יעבור על הצד הטוב ביותר.

וזה בסדר גמור. מדובר באירוע שבו מאות אלפי ישראלים מגיעים – רובם באמצעות אוטובוסים – לאזור מצומצם, ותפקידו של מערך התחבורה הציבורית לסייע להם, לספק להם שירות ולאפשר להם לממש את אמונתם. גם אם מדובר במבצע לוגיסטי עצום שסוחט את המערכת עד הקצה.

רק שלנוכח ההכנות הקדחתניות להילולת מירון, אי אפשר שלא להיזכר באירוע המוני אחר שהתרחש כאן רק לפני כמה שבועות. אז, כ-100-200 אלף ישראלים (תלוי את מי שואלים) ביקשו להגיע לירושלים כדי להשתתף בהפגנות הענק נגד ההפיכה המשטרית.

שרת התחבורה רגב אמנם לא אסרה על הוספת רכבות, אבל בלשון המעטה גם לא יצאה מגדרה לסייע להמונים להגיע לבירה, לא הורתה על הפסקת עבודות תשתית ולא העמידה לרשות המפגינים מערך אוטובוסים מיוחד.

רגב אמנם לא אסרה על הוספת רכבות, אבל בלשון המעטה גם לא יצאה מגדרה לסייע להמונים להגיע לבירה, לא הורתה על הפסקת עבודות תשתית ולא העמידה לרשות המפגינים מערך אוטובוסים מיוחד

את השקפת עולמה היא תמצתה בראיון לחדשות 12, בו אמרה "משרד התחבורה הוא לא משרד היסעים פרטיים להפגנות". להפגנות לא, אבל מתברר שלהילולה דווקא כן.

מירי רגב במשרד התחבורה, 14 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

מנכ"ל הרכבת, לפי שיקול דעתו בשטח, הוסיף כמה רכבות על קו תל אביב-ירושלים (כפי שעשה גם השבוע בהפגנת התמיכה ברפורמה), ומייד הואשם ברשתות החברתיות בחתירה נגד השלטון ובסיוע לתנועת המחאה. דוברים ושופרות באגף הביביסטי תהו בקול: מה פתאום התחבורה הציבורית/רכבת ישראל צריכה להעמיד את עצמה לרשות אירוע פוליטי?

ובכן, התחבורה הציבורית צריכה להעמיד את עצמה לרשות הציבור. וכשיש אירועים בקנה מידה חריג היא צריכה להתאים את עצמה אליהם. בין אם זה ציבור מאמינים שמבקשים להגיע להילולה במירון, בין אם אלה רבבות שעושים את דרכם להופעת ענק בפארק הירקון או למרתון ובין אם זה ציבור דמוקרטי שמבקש להגיע להפגנה בירושלים או בכל מקום אחר. איך נוהג לומר בכל הזדמנות השר לביטחון לאומי? דין שווה לכולם.

3

ערב יום העצמאות התפרסם ב"דה מרקר" ראיון מעניין עם קצין הרפואה הראשי של צה"ל. תא"ל (ופרופסור) אלון גלזברג הצטייר בשיחה עם כתבת העיתון רוני לינדר כרופא בעל יכולות וכאדם עתיר כוונות טובות לגבי בריאות החיילים והחברה הישראלית בכלל.

דווקא משום כך, הדברים שאמר בכל הנוגע לתרבות האכילה בצה"ל ולתקרובת שהצבא מגיש לחייליו היו מאכזבים ואפילו מקוממים.

לינדר הזכירה לגלזברג שלפני כשנה צה"ל עצמו פרסם כמה מחקרים על העלייה החדה בהשמנה בקרב המתגייסים. הנתונים קשים: יותר מחמישית מהמתגייסים לצבא סובלים מעודף משקל.

לינדר הזכירה לגלזברג שלפני כשנה צה"ל עצמו פרסם כמה מחקרים על העלייה החדה בהשמנה בקרב המתגייסים. הנתונים קשים: יותר מחמישית מהמתגייסים לצבא סובלים מעודף משקל

קצין רפואה ראשי, תא"ל ופרופ' אלון גלזברג, ב-2020 (צילום: דובר צה"ל)

שיעור הסובלים מהשמנת יתר חמורה זינק פי-20 בתוך ארבעה עשורים. הצבא מקבל מהחברה האזרחית נוער שמן עם הרגלי אכילה מזעזעים שנשלטים על ידי תרבות הג'אנק פוד. השאלה מה הוא עושה עם זה.

אם לתמצת את דברי הקרפ"ר – מה שצה"ל עושה זה להניף דגל לבן. "ניסינו לעשות תוכניות לירידה במשקל לתיכון", הוא סיפר, "ואז באה הקורונה ודרסה הכול. אני מודה שאנחנו לא מספיק פועלים בנושא.

אם לתמצת את דברי הקרפ"ר – מה שצה"ל עושה זה להניף דגל לבן. "ניסינו לעשות תוכניות לירידה במשקל לתיכון", הוא סיפר, "ואז באה הקורונה ודרסה הכול. אני מודה שאנחנו לא מספיק פועלים בנושא"

"אני יכול להטיף לחיילים מוסר עד מחרתיים…. אבל הצבא בנוי על הלוחם בגבעתי שרץ כמו סוס ונראה כמו סוס. בסוף מה שמכריע את הכף זה מה שהרס"פ מוריד לשטח. הם רוצים לחם עם שוקולד? הוא מביא להם לחם עם שוקולד. וקשה לשנות את זה".

ואכן, לחם פרוס עם שוקולד הפך ללהיט ה"פריסות" הפופולרי בצה"ל. החיילים בשטח עייפים, זקוקים להתרעננות ולזריקת אנרגיה בין ארוחה לארוחה? פורסים לחם עם שוקולד ודוחפים. ככה, עם פחמימות ריקות ומנת סוכר ושומן ירוד לווריד, הצבא מחזיק את החיילים שלו ערניים עד הארוחה הבאה. למרבה הצער, זו הדרך הבטוחה לדאוג לכך שנתוני ההשמנה שנרשמו בגיוס לא ישתפרו עד השחרור.

הכי קל להאשים את החיילים וההעדפות שלהם ואת הרס"פ. אבל איפה האחריות של המפקדים? של מי שקובע את מדיניות הרכש של צה"ל ושל מרכיבי המזון שהוא מציע לחיילים וללוחמים?

חיילים בשטח אוכלים סנדוויצ'ים, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

יש הרבה דרכים לספק הפוגה משביעה, בריאה ועתירת אנרגיה לחיילים בשטח: תמרים, פירות, קרקרים איכותיים, אפילו חטיפי אנרגיה. אולי קשה לשנות הרגלים, כמו שהקרפ"ר אומר, אבל לא בלתי אפשרי. צה"ל כבר עמד במשימות קשות יותר.

יש הרבה דרכים לספק הפוגה משביעה, בריאה ועתירת אנרגיה לחיילים בשטח: תמרים, פירות, קרקרים איכותיים, אפילו חטיפי אנרגיה. אולי קשה לשנות הרגלים, כמו שהקרפ"ר אומר, אבל לא בלתי אפשרי

"סביבת המזון היא הגורם המרכזי שמשפיע על מה שאנחנו אוכלים, ולמה שאנחנו אוכלים יש השפעה מכרעת על הבריאות שלנו", אומרת ד"ר דורית אדלר, בעבר התזונאית הראשית של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי וכיום נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

"לצבא יש אחריות לבריאות החיילים. ברור שהקל ביותר זה לתת מזונות מתוקים, אבל חובתו של הצבא להבטיח שסביבת המזון שמקיפה את החיילים, ולא רק בחדר האוכל, תהיה בריאה וטעימה.

"כן, זה אתגר, אבל זו גם אחריותו של הצבא מתוקף העובדה שבידיו מופקדים דורות של מתבגרינו שמקריבים את השנים המעצבות שלהם ואת חייהם".

חוץ משינוי מהותי בשרשרת רכש המזון, אדלר סבורה שצה"ל חייב לתת את הדעת גם על התפקיד שבאופן מסורתי נחשב לאחד הפחות מוערכים בצבא: הטבח. אולי אם שמו ישתנה לשף, גם היחס אליו ישתנה.

חיילים בשטח אוכלים סנדוויצ'ים, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: משה שי/פלאש90)

כדי שלחיילים יהיה אוכל בריא, היא אומרת, חייבים להכשיר שפים להנגיש מגוון אפשרויות של אוכל בריא, בר קיימא וכמובן טעים. מספיק טעים כדי להתחרות בלחם פרוס וממרח שוקולד.

4

אחרי שנים שצרך את שירותי הלוויין של "יס", הותקנו בבניין של ירון סיבים אופטיים. הצלחת הגדולה על הגג התייתרה. ירון פנה למוקד השירות של החברה וביקש שיפנו אותה. במוקד השירות הבהירו שהם לא מספקים את השירות הזה. מבחינתם, אמרו, ירון יכול להניח את הצלחת ליד הפח.

ירון פנה למוקד השירות של "יס" וביקש שיפנו את צלחת הלווין, שאינה בשימוש יותר. במוקד השירות הבהירו שהם לא מספקים את השירות הזה. מבחינתם, אמרו, ירון יכול להניח את הצלחת ליד הפח

ירון היה המום: צלחות לוויין גדולות אי אפשר פשוט "להניח ליד הפח". מדובר בחפץ גדול שמכיל מתכות וחומרים רעילים ולא ייתכן שהחברה שהתקינה אותם על הגגות לא תיקח עליהן אחריות בסוף ימיהן, תאסוף אותן ותדאג להעביר אותן לפירוק ולמיחזור עם מינימום נזק סביבתי.

הרי זה לא מקרה פרטי – כשם שהאנטנות סיימו את תפקידן על הגגות לפני מספר שנים, מאות אלפי צלחות לוויין הן הבאות בתור. מדובר במפגע בקנה מידה לאומי.

ירון פנה למערכת "יהיה בסדר" בגל"צ, ובעקבות פניית המערכת מיהרו ב"יס" להתנצל ולהבהיר שמדובר בטעות של נציג שירות שלא הכיר את הנהלים. לדברי החברה, היא מחויבת לפנות כל צלחת שמסיימת את שירותה, ומעבירה אותה למרכז לוגיסטי שבו הצלחות מפורקות ומטופלות בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.

צלחות לווין על גג בניין ביפו (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

החברה אף מוסיפה שהנהלים יחודדו בקרב העובדים כדי למנוע טעויות כאלה בהמשך. לטענת ירון, לפחות שלושה נציגי ונציגות שירות התעקשו על הטעות – כך שנדרשת כאן עבודה יסודית בחידוד הנהלים.

5

ואגב פסולת מתכת.

מחקר חברתי באמצעות פסולת הוא ענף הולך ומתפתח. אמור לי מה מכיל פח האשפה שלך ואומר לך מי אתה ומה תרבות הצריכה שלך. זה נכון במישור הביתי, השכונתי והלאומי. מה שנמצא בפחים בקיסריה שונה לחלוטין ממה שמכילים הפחים של השכנים בג'סר א-זרקא, ותכולת הפחים בישראל אינה דומה לזו שבגרמניה או, להבדיל, בסומליה.

זה נכון גם לגבי פסולת שמושלכת ומצטברת בקרקעית הים. השבוע הובילה עמותת "צלול" מבצע ניקיון בחופי אילת. 14 צוללנים בסיוע מתנדבים שלו מהקרקעית לא פחות מ-400 ק"ג של פסולת משלל סוגים, כשפריטי הפלסטיק לסוגיו צועדים בראש.

ובכל זאת, גולת הכותרת היו שלושה קורקינטים חשמליים שנשלפו מקרקעית ים סוף אחרי שכבר הספיקו להתכסות בשכבת אצות. תמונה אחת שמספרת את סיפורה של תקופה.

גולת הכותרת היו שלושה קורקינטים חשמליים שנשלפו מקרקעית ים סוף אחרי שכבר הספיקו להתכסות בשכבת אצות. תמונה אחת שמספרת את סיפורה של תקופה

הקורקינטים שנשלו במהלך ניקוי קרקעית הים באילת, אפריל 2023 (צילום: רן שאולי, באדיבות עמותת צלול‎)