"אני מופתע שאלה [התיירים] המגיעים לטייל בישראל עושים את זה בכלל. אני לא הייתי בא, זה נשמע רע מבחוץ: גם מסוכן, גם לא מוסרי מה שקורה פה – וגם יקר לאללה", אמר לזמן ישראל בעלים של עסק תיירותי ישראלי שביקש להישאר בעילום שם.
אמירה כזו, שמגיעה מיזם תיירות ותיק שבמשך השנים השקיע, הסתכן ונלחם להבאת תיירים לישראל, משקפת את המורכבות בענף בימים אילו – וגם את מצוקת היזמים.
רגע לפני פרוץ הקורונה, התיירות הישראלית הייתה בשיא. אולם, כמו האינתיפאדה השנייה בזמנו – גם הקורונה ריסקה את התיירות. התיירות המקומית – כמו גם היזמים הישראלים והפלסטינים העוסקים באירוח – נמצאת תחת איום מתמיד. הענף הזה שברירי במיוחד ובשונה משאר העולם – גם סובל מחוסר קביעות בעונתיות בגלל המצב הביטחוני הנפיץ.
ליזמים ולמדינה אין את היכולת לצפות את העתיד ולתכנן השקעות. אלמנט נוסף המשפיע על התיירות בישראל זה המחסור ברשתות הגנה וביטוח יזמים. נראה כי המדינה מתייחסת לענף כאל ענף שולי על אף הפוטנציאל הגדול הגלום בו.
![דוכן "ירושלים" במתחם הישראלי בכנס ITB ברלין (צילום: גילעד שדה)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/04/ITB-for-Zman-4.jpg "דוכן "ירושלים" במתחם הישראלי בכנס ITB ברלין (צילום: גילעד שדה)")
התיירות המקומית נמצאת תחת איום מתמיד. הענף הזה שברירי במיוחד ובשונה משאר העולם – גם סובל מחוסר קביעות בעונתיות בגלל המצב הביטחוני הנפיץ
ד"ר שחר שילה, ראש מנהלת תיירות המדבר בנגב, מספר כי ישראל סיימה את שנת 2022 בירידה של 41% בתיירות הנכנסת לעומת 2019, בזמן שברוב מדינות העולם הירידה הממוצעת עמדה על כ־21%–22%.
לכן, בהתחשב בעובדה שישראל מפגרת בחזרת התיירות לשגרה – ובזמן שיזמים רבים היו בשלבי שיקום מהמכות שחטפו במבצע "צוק איתן", בגל טרור הסכינים ובאירועים ביטחוניים נוספים – כל פגיעה נוספת עלולה לסכן את עצם קיום הענף.
בגלל האקלים התיירותי המורכב בישראל בימים כתיקונם, רבים מאנשי התיירות אימצו דרכים ייחודיות להתמודדות עם מצבי חירום. יזמים שחוו מצבים ביטחוניים שונים – מלחמה או גל טרור – פיתחו שיטת עבודה ייחודית, "שיטת האקורדיון".
לפי השיטה, עובדים באופן רזה ומפחיתים הוצאות בתקופות קשות, כשאין כמעט תיירות – ומרחיבים את הקיבולות כשהתקופות הקשות עוברות, ותיירים רבים יותר מבקרים בארץ, מה שמתבטא בסופו של דבר גם בעלות.
המצב הנוכחי שונה. האירועים הפוליטיים בישראל – ניסיון ההפיכה המשטרית וממשלת הימין הכוללת שרים קיצוניים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' – יצרו חוסר יציבות המהדהד למרחוק
אולם, המצב הנוכחי שונה. האירועים הפוליטיים בישראל – ניסיון ההפיכה המשטרית וממשלת הימין הכוללת שרים קיצוניים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שניסה לבטל את מע"מ אפס לתיירים – יצרו חוסר יציבות המהדהד למרחוק.
במקביל, בגל הטרור האחרון נרצח התייר האיטלקי אלסנדרו פאריני ותיירים מגרמניה הותקפו בשכם. כל זה יוצר משא כבד המעיק על התיירנים. עובדי התיירות בישראל הם מהראשונים להיפגע בכל אירוע ביטחוני – ומהאחרונים להשתקם.
עונתיות התיירות בישראל שונה משאר העולם. ישראל היא בעלת פוטנציאל תיירותי דתי גדול מאוד לצד תיירות תרמילאים; ספורט אקסטרים; תיירות מרפא; תיירות אוכל וחיי לילה; תיירות ארכאולוגית ועוד. ישראל עשירה באפשרויות, במזג אוויר מעולה – וגם קרובה לאירופה.
אולם, יש כמה משתנים המקשים על עולם התיירות ומשאירים את ישראל מאחור כמו המחירים הגבוהים, חוסר בתשתיות המתאימות לתיירות המונית, המצב הביטחוני הלא יציב, דעות קדומות ועוד.
יריד התיירות הבינלאומי בברלין
"אי אפשר לדעת האם התיירות הנכנסת נפגעה מהמצב או לא, הענף רק מתחיל להתאושש מהקורונה, ולכן אנחנו לא באמת יכולים לעמוד את הנזק שנגרם לעולם התיירות הישראלי", אומרת מורן שטרק, יועצת התיירות והבעלים של שקדיה תיירות עסקית.
"המצב הפוליטי והסכנה האמיתית לפגיעה במוסדות המדינה ובכלכלה כולה מטרידים אותי יותר מהפגיעה בענף התיירות". לדבריה, החשש הגדול שלה הוא מהנזק האפשרי מההפיכה ומהאפשרות שהנזק הזה לא ייקח בחשבון את עולם התיירות – ולא יאפשר אופקים אחרים למקרה שהענף יקרוס, מה שיקשה על עובדי הענף למצוא אופקי השתכרות אחרים.
"בעלי עסקים רבים מפחדים מהפגיעה הכללית בישראל וחוששים מכך שגם ישראלים לא יוכלו להרשות לעצמם לטייל בארץ. התשתיות בישראל לא מאפשרות טיול במחירים סבירים"
"החשש לפגיעה בתיירות הוא לא רק באפיק של התיירות הנכנסת אלא גם בתיירות הפנים", מספר יניר יגל מאשכול תיירות נגב מערבי. "בעלי עסקים רבים מפחדים מהפגיעה הכללית בישראל וחוששים מכך שגם ישראלים לא יוכלו להרשות לעצמם לטייל בארץ. התשתיות בישראל לא מאפשרות טיול במחירים סבירים ופגיעה בכלכלה תשאיר את עולם התיירות פגיע מאי־פעם".
פגשתי את יגל, שטרק וישראלים נוספים מהענף בתחילת חודש מרץ, בדוכן הישראלי ב־ITB – יריד התיירות הבינלאומי שמתקיים כל שנה בברלין. הניסיונות שלי לראיין יזמים מעולם התיירות הישראלי – כולל קולגות מהעבר ואנשים שהכרתי בתקופה שעסקתי בתיירות – לא צלחו, הם פשוט לא רצו להתראיין.
לרוב, יזמים בתחום התיירות מחפשים סיקור, אזכורים ופרסומים בתקשורת, אבל ניכר מהתשובות שלהם שהם חיים בהרגשת סוף העולם. כ־20 דקות נסיעה בתחבורה הציבורית המעולה של ברלין הפרידו בין הדירה ששכרתי ובין מרכז הירידים של ברלין Messe Süd.
יצאתי בבוקר מקפיא לתחנת הרכבת הקרובה ועליתי על הרכבת הראשונה שנכנסה. אחרי כמה תחנות, אדם מבולבל לבוש בחליפה עמד ליד הדלת ושאל משהו בגרמנית עם מבטא דרומי, כל מה שהבנתי היה "מסה סוד".
כשירדתי בתחנה, זרם האנשים גנב את תשומת ליבי, הזרם היה דליל מאוד לעומת השנים הקודמות. תהיתי לעצמי, מי נשאר במעגל התיירות? אילו חברות שרדו, אילו פנים מוכרות אפגוש – ומי יהיו האנשים החדשים שאכיר?
בפעם האחרונה שהייתי בדרכי ל־ITB הוא בוטל ממש ברגע האחרון בגלל הקורנה. עד לרגע הביטול תהינו אני – ועוד קולגות שעסקו בתיירות – האם האירוע יתקיים
בפעם האחרונה שהייתי בדרכי ל־ITB הוא בוטל ממש ברגע האחרון בגלל הקורנה. עד לרגע הביטול תהינו אני – ועוד קולגות שעסקו בתיירות – האם האירוע יתקיים אף שבשאר העולם מבטלים אירועים ומטילים הגבלות וסגרים.
הנהלת האירוע הודיעה בגאון שבגרמניה המצב בטוח – והעסקים ממשיכים כרגיל. יריד ה־ITB נחשב לפסטיבל תיירות מהטובים בעולם. השנה, הירידה התקיים לראשונה מאז שבוטל במרץ 2020. אולם, הוא התקיים במתכונת מצומצמת.
למרות הכול הצליחו מארגני היריד להביא לברלין אנשי תיירות מהעולם – רבים מהם ותיקים בתחום, אבל היו גם לא מעט פרצופים חדשים. במתחם הישראלי היו גם נציגים ממשרד התיירות, נציגים מאזורי התיירות השונים בארץ, נציגי חברות התיירות, יועצים ואנשי תקשורת.
היריד הוא פסטיבל של ממש. אנשים מכל העולם מגיעים כדי לעשות עסקים, לפגוש חברים למקצוע, לראות מה חדש וללמוד. בערבים נפתחים לייניים של מסיבות ברחבי העיר – ואנשים עוברים בין האטרקציות החדשות, המסעדות הנחשבות והפאבים.
זו ההזדמנות של ברלין להראות מה יש לה להציע – ושל הגרמנים להביא תיירות נכנסת. אך, יותר מכל, הכנס מוכר בזכות החיבורים שהוא יוצר בין אנשים מכל העולם.
המתחם הישראלי המאובטח, בעיקר באבטחה סמויה, הביא אליו השנה בעיקר את בתי העסק הגדולים. הוא מוקם השנה בביתן משותף עם ארה"ב וקנדה. באופן כמעט מסורתי המתחמים הישראלים נמצאים בביתנים עם אזורים שונים – ולא עם השכנות מהמזרח התיכון, כדי למנוע חיכוך.
בביתנים של מדינות המזרח התיכון מוקם המתחם הצנוע של משרד התיירות הפלסטיני. כבר היו מקרים שפעילים פרו־פלסטינים הגיעו לדוכן הישראלי כדי להפגין וליצור פרובוקציות
בביתנים של מדינות המזרח התיכון מוקם המתחם הצנוע של משרד התיירות הפלסטיני. כבר היו מקרים שפעילים פרו־פלסטינים הגיעו לדוכן הישראלי כדי להפגין וליצור פרובוקציות, בעיקר בימים שהיריד היה פתוח לקהל הגרמני הרחב, שהיה מגיע לחפש דילים מיוחדים לחופשות. השנה הכנס קוצר לשלושה ימים והיה פתוח רק לקהל המקצועי ולעיתונות.
האוכל במתחם הישראלי נחשב למאוד אטרקטיבי והיינות המוגשים בו מגוונים ולרוב טובים. יש גם קפה, מיץ תפוזים וסודה. כלפי חוץ עמדו דוכני השיווק של האזורים התיירותיים והערים הגדולות – ובמרכז עמדות ששכרו חברות תיירות; דוכן אוכל; מתחם לצילום תמונות; אזור ישיבה "מדברי" ושולחנות גבוהים לשירות הנמצאים.
המתחם היה עמוס בסוכנים ישראלים. השכרת עמדה – המתחלקת בין שתי חברות – עלתה 8,250 שקלים וכללה מיתוג מיוחד, שולחן וארונית עם מנעול. חלק מבעלי החברות הישראליות ישבו לפגישות עם שכנים ממצריים ומירדן כדי לבנות מסלולי טיול חוצה גבולות; אחרים עם סוכנים מאמריקה ואירופה במטרה למכור להם טיולים ושירותי תיירות.
התיישבתי עם יגל באחת מפינות הישיבה במתחם הישראלי, שם הוא סיפר לי כי הגיע השנה כדי ללמוד. עיקר הביקור שלו לא עוסק במכירות אלא ביצירת קשרים עם שותפים פוטנציאלים מחו"ל, יצירת שיתופי פעולה וחיבורים עם אילו שיוכלו לייעץ על דרכי ייעול של אשכולות תיירות.
יגל, שהתחיל את דרכו כיזם תיירות עם עסק להטמנת מים למטיילים במדבר, מדבר על עתיד התיירות כשעיניו בורקות. בכל פעם ששאלתי אותו על המצב בישראל ובכלל על האתגרים של הענף הוא ניסה לשכנע, בעיקר את עצמו, שהכול יהיה טוב – ושיש תקווה.
בשיחה הוא מכניס אותי אל נבחי התפקיד המורכב של מנהל אשכול תיירות נגב מערבי, שבין היתר כולל את מועצה אזורית חבל אשכול הגובלת בעזה. הוא מדבר איתי על הדילמה השיווקית ותוהה אם צריך למתג את התיירות לאזור כ־Dark tourism (תיירות המבוססת על טרגדיה) או להבדיל כ־Hope tourisms (תיירות מבוססת תקווה).
יגל תוהה איך נכון למתג את המלון מוגן הירי הראשון שנבנה בימים אילו בשדרות – האם הקהל הרלוונטי הוא זה המעוניין להיחשף למציאות בעוטף עזה או בכלל תיירים המעוניינים לחזק את הפריפריה
יגל תוהה איך נכון למתג את המלון מוגן הירי הראשון שנבנה בימים אילו בשדרות – האם הקהל הרלוונטי הוא זה המעוניין להיחשף למציאות בעוטף עזה או בכלל תיירים ומשפחות ישראליות מחו"ל המעוניינים לחזק את הפריפריה מוכת הטרור.
כמו כן, עולה השאלה האם כדאי לשווק את המלון לאותם תיירים שנוסעים לשטחי הגדה המערבית ונהנים מטיולים מסובסדים באוטובוסים מוגני־ירי – והאם עוטף עזה בכלל יתאים לטיול שלהם.
החשש
ועדיין, לצד כל המועקות והחששות בקרב אנשי התיירות בישראל, שום דבר בהתנהלותם עם הסוכנים מהעולם לא יכול להסגיר את החשש מהסערה המתחוללת בישראל. אנשי הענף יודעים שהם חייבים לשדר חוסן – ושבישראל, לרוב, הכול עובר.
יש שיקראו לזה מעגל התיירות הישראלי. רבים מהם כנראה פיתחו עור עבה ויודעים כיצד להתמודד עם משברים. אולם, לראשונה מזה שנים, בשיחות אחד על אחד ראיתי את החשש ואת חוסר האופטימיות על פניהם של הגורמים החזקים ביותר בתחום.
בעלי חברות התיירות בדוכנים משמיעים חשש עמוק מהמהפכה המשפטית ומהשפעותיה על עולם התיירות הנכנסת, אך יותר מזה – הם חוששים לשלום המדינה.
בחזרה אל מומחה התיירות שחר שילה. לדבריו, המצב הפוליטי ישפיע על התיירות הנכנסת: "המצב הנוכחי עושה לנו רע מאוד בפוליטיקה העולמית – וזה ישפיע בעיקר על הגעת האירופאים אבל גם על האמריקאים. ההשפעה לוקחת זמן".
"המצב הנוכחי עושה לנו רע מאוד בפוליטיקה העולמית – וזה ישפיע בעיקר על הגעת האירופאים אבל גם על האמריקאים. ההשפעה לוקחת זמן"
שחר מסביר כי על אף הירידה בתיירות ביחס לשנת 2019, כרגע התיירות נמצאת בעצימות גבוהה. לדבריו, נראה ש־2023 הולכת להיות שנה טובה. אולם, הוא מדגיש שכבר עכשיו המצב הביטחוני הלא פשוט יחד עם ההיבטים הפוליטיים הלא פשוטים יוצרים גלים של שאלות אצל תיירים לצד כתבות לא מחמיאות בתקשורת העולמית והאירופית.
"זה גורם לתיירים לחשוב פעמיים, כך שזה הולך להשפיע על התיירות. עד כמה? זה תלוי בהשהיית החקיקה ובניסיונות למצוא פתרונות משותפים המקובלים על שני הצדדים".
עם זאת, בתוך הכאוס, החששות, המערבולות, העליות והירידות, פגשתי את האוורד, בעלים של סוכנות תיירות הולנדית בשם "Holly Lands" ("ארצות קדושות") – וממוחה לטיולים פרטיים בישראל, ברשות הפלסטינית ובירדן.
הוא היה מחויך ונראה אופטימי. בשיחה העלינו זיכרונות מטיול משותף בפזורה הבדואית. הוא אוהב מאוד את האזור ומחובר אליו היטב. הוא מכיר את הדקויות, את החגים ואת המורכבויות הפוליטיות – ויודע שהקהל שלו סומך עליו באמת.
הוא כבר התחיל לחזור לשגרה ואף ש"הים התיירותי המקומי" סוער יותר מהים התיכון, האוורד משדר עסקים כרגיל ומזכיר לנו שבכל הכאוס – גם זה שעובר על עולם התיירות המקומי – יש עדיין מגדלורים שלא נותנים לאתגרים לבלבל אותם, ממשיכים לשדר עסקים כרגיל ועמלים על הבאת תיירים למדינה הכול כך מורכבת שלנו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם