שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, 30 באפריל 2023 (צילום: Alex Kolomoisky/POOL)
Alex Kolomoisky/POOL
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, 30 באפריל 2023

משחקי התקציב

בדיקת זמן ישראל ההסכמים הקואליציוניים מבטיחים תוספות לחינוך דתי וחרדי; קצבאות לאברכים; שירותי דת; בנייה בהתנחלויות ועוד ● רוב התוספות לא נמצאות בהצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת, והשרים צפויים להיאבק למענן ● ההערכה היא שחלק מהתוספות יעברו ● איש לא יודע אם הכסף יילקח מקיצוץ בתקציבים אחרים, מהגדלת הגירעון – או גם וגם

ב־29 במאי הכנסת אמורה להעביר את תקציב המדינה ל־2023 ו־2024. לפי החוק, אם התקציב לא יעבור – הכנסת תתפזר, אלא אם תחליט לתקן זמנית את החוק ולפטור את עצמה מהעברת תקציב, כפי שעשתה ב־2020. הצעת התקציב עברה בקריאה ראשונה, וכעת היא ממתינה לאישור בוועדת הכספים לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לשותפותיה הקואליציוניות – יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם – מבטיחים תוספות של מיליארדי שקלים בשנה. בין השאר, הובטחו תוספות ענק ליעדים שנויים במחלוקת כמו תקציב החינוך החרדי, קצבאות אברכים ובנייה בהתנחלויות. בחלק מהסעיפים נכתב בפירוש כי תוספות התקציב אמורות לעבור כבר ב־2023.

בהתאם לרקורד הידוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיום הבטחות, הצאת התקציב – שאושרה בקריאה ראשונה – לא כוללת הבטחות רבות להעברות תקציביות בהתאם להסכמים הקואליציוניים.

הצעת התקציב שעברה בקריאה ראשונה כוללת תוספת של כ־32 מיליארד שקל לתקציב המדינה ל־2023 וכ־19 מיליארד נוספים לתקציב 2024. אבל תוספות התקציב הללו אינן קשורות להסכמים הקואליציוניים.

גם התקציב להקמת המשמר הלאומי החדש לא נמצא בהצעת התקציב הקיימת, וכך גם ההחלטה להגדיל את סבסוד המעונות הציבוריים לילדים בגיל הרך

הנשיא יצחק הרצוג, חברי הממשלה ה-37 ומזכיר הממשלה בפועל צחי ברוורמן בבית הנשיא בירושלים, 30 בדצמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
הנשיא יצחק הרצוג וחברי הממשלה ה־37 בבית הנשיא בירושלים, 30 בדצמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

רוב התוספות בהצעת התקציב הקיימת נועדו להגדלת תקני עובדים בשירות המדינה בהתאם לגידול האוכלוסייה (שאינה מספיקה) ולתוספות שכר לעובדי מדינה בהתאם להסכמי עבודה (שאינן מספיקות למנוע את שחיקת שכרם). תוספות תקציב נוספות ניתנו לצרכים חברתיים שאינם חלק מהדרישות של מפלגות הקואליציה ומההבטחות שניתנו להן.

לפי שעה, רק הבטחות קואליציוניות מעטות נכנסו להצעת תקציב המדינה. על אלה נמנית ההבטחה להגדלת שכר השוטרים והסוהרים, שנמצאת בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית, שאושרה בהחלטת ממשלה.

גם התקציב להקמת המשמר הלאומי החדש אושר בממשלה, אך לא נמצא בהצעת התקציב הקיימת, וכך גם ההחלטה – שעליה הצהירו שלשום נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' – להגדיל את סבסוד המעונות הציבוריים לילדים בגיל הרך ואת נקודות הזיכוי במס להורים.

חלק מהתקציבים שהובטחו אינם מוזכרים כלל בהצעת תקציב המדינה הקיימת. כדי לממש את ההבטחות הללו, יהיה צורך להגדיל את התקציב בהתאם.

חלק מהתקציבים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים אינם מוזכרים בהצעת תקציב המדינה הקיימת. כדי לממש את ההבטחות, יהיה צורך להגדיל תקציבים בהתאם

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 25 בינואר 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', 25 בינואר 2023 (צילום: יהונתן זינדל, פלאש90)

כספים נוספים שהובטחו ומיועדים למשרדים שקיבלו תוספות תקציב כלליות, אינם מפורטים בהצעת התקציב. כדי שההבטחות הללו יתממשו, יהיה צריך להפוך אותן לסעיפים ספציפיים בתקציב.

חברי הקואליציה צפויים להיזכר בקרוב בהבטחות הללו ולהיאבק על מימושן בדיונים בכנסת. ניתן להעריך שחלק מהתקציבים שהובטחו יאושרו בכנסת במחטפים חפוזים ברגע האחרון, בניסיון למנוע מהאופוזיציה ומפקידי האוצר לבטל אותן.

ניתן להעריך שחלק מהתקציבים שהובטחו יאושרו בכנסת במחטפים חפוזים ברגע האחרון, בניסיון למנוע מהאופוזיציה ומפקידי האוצר לבטל אותן

למזלם של השרים והח"כים הללו, הם עומדים מול מפלגת שלטון שנמצאת בעימות פנימי, צוללת בסקרים וחוששת מבחירות, ומול שר אוצר ויו"ר ועדת כספים – סמוטריץ' ומשה גפני – שנמנים בעצמם עם בעלי ההבטחות התקציביות. נראה כי נתניהו ייאלץ לקיים הפעם חלק ממה שהבטיח.

1. תוספות לחינוך החרדי והממלכתי־דתי

ההסכמים בין הליכוד לחמש השותפות הקואליציוניות שלה כוללים תוספת תקציב של כ־40% – כ־1.5 מיליארד שקל – לחינוך החרדי (לא כולל הגדלת הקצבאות לאברכים). התוספת נועדה להשוות את תקציב מוסדות החינוך שאינם מלמדים לימודי ליבה, אינם כפופים למשרד החינוך ומקבלים סיוע מנדבנים – לתקציב המוסדות הממלכתיים.

יושב ראש אגודת ישראל יעקב ליצמן, מרכז האופוזיציה יריב לוין, יושב ראש הליכוד בנימין נתניהו, יושב ראש הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', יושב ראש ש"ס אריה דרעי ויושב ראש דגל התורה משה גפני, 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
יריב לוין, בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי ומשה גפני, 30 במאי 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

ההסכמים עם יהדות התורה וש"ס מבטיחים גם תוספות תקציב לשיפוץ, הצטיידות, צהרונים, תל"ן (תוכנית לימודים נוספת) ותוכניות לנוער בסיכון לבתי ספר חרדיים; הרחבת החינוך הלא־פורמלי החרדי והפנימיות החרדיות; וכן קיצוץ בסיוע הממשלתי לעיריות שלא מסכימות להעביר תוספות תקציב למוסדות חרדיים.

ההסכמים מבטיחים קיצוץ בסיוע הממשלתי לעיריות שלא מסכימות להעביר תוספות תקציב למוסדות חרדיים

ההסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם מבטיחים גם תוספת של 637 מיליון שקל לחינוך הממלכתי־דתי, שגם במציאות הקיימת מופלה לטובה לעומת החינוך הממלכתי; תוספת של 250 מיליון לפנימיות לנוער דתי־לאומי; 40 מיליון לישיבות קדם צבאיות; 150 מיליון לישיבות הסדר; תקציבים לישיבות חקלאיות; הפחתת שכר הלימוד בישיבות תיכוניות ובאולפנות.

הצעת התקציב הקיימת כוללת תוספת של מיליארדי שקלים בשנה לתקציב משרד החינוך, אבל רובה מיועדת לגיוס עובדי הוראה ולהגדלת שכרם. ההבטחות הקואליציוניות להגדלת תקציבים מגזרית אינה מפורטת בהצעת התקציב. כדי לממש את ההבטחות הכנסת תצטרך "לצבוע" את הכסף, כך שיגיע למערכות חינוך ספציפיות, על חשבון אחרות, או להוסיף תקציבים נוספים.

2. הטבות רווחה ודיור ייחודיות לחרדים

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה קובע כי המלגות הממשלתיות לאברכים הלומדים בכוללים ו"תורתם אמנותם" ול"בחורי ישיבות" יוגדלו בכ־53%, כך שאברך ב"משרה מלאה" יקבל 1,175 שקל בחודש במקום 765.

תלמוד תורה בירושלים. "הליטאים מפחדים כי זה מאיים על העצמאות שלהם" (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אילוסטרציה: תלמוד תורה בירושלים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

כיום, מסתכמות המלגות הממשלתיות לאברכים ו"בחורי ישיבות" בכ־1.2 מיליארד שקל בחודש. מדובר, אפוא, בתוספת של כ־650 מיליון שקל בשנה, נוסף על הפגיעה במוטיבציה של האברכים לצאת לעבודה.

כמו כן, הובטח לחדש את קצבאות התמיכה הסוציאלית הייחודיות לאברכים, שנפסלו בעבר על־ידי בג"ץ – ולהרחיב הנחות והטבות חברתיות שונות שהם מקבלים.

ההסכם הקואליציוני לא נוקב בעלות הכוללת של התוספות השונות לאברכים. פורסמו הערכות שנויות במחלוקת, לפיהן הן יגיעו לכ־1.2 מיליארד שקל. הכסף הזה לא מופיע בהצעת התקציב. אם נתניהו יעמוד במילתו למשה גפני ויצחק גולדקנופף, תקציב המדינה יצטרך לגדול בהתאם.

ההסכמים עם ש"ס ויהדות התורה מבטיחים תוכנית חומש לפיתוח החברה החרדית (בדומה לתוכנית החומש הקיימת לפיתוח החברה הערבית); פעולות לשילוב חרדים במוסדות המדינה בעלות של כ־15 מיליון שקל; והקמת עיר חרדית, לפי תוכנית בנייה שתוגש "תוך 90 יום מהשבעת הממשלה", מה שעדיין לא קרה.

ההסכם הקואליציוני לא נוקב בעלות הכוללת של התוספות לאברכים. לפי הערכות הן יגיעו לכ־1.2 מיליארד שקל. הכסף לא מופיע בהצעת התקציב. אם נתניהו יעמוד במילתו, תקציב המדינה יצטרך לגדול בהתאם

אברכים לומדים בישיבת פונוביץ בבני ברק (צילום: פלאש90)
אברכים לומדים בישיבת פוניבז' בבני ברק (צילום: פלאש90)

לדברי חבר הכנסת וחבר ועדת הכספים מיכאל ביטון מהמחנה הממלכתי, "חלק מההעברות הקואליציוניות, למשל, בתחום הדיור, נמצאות בסעיפים נסתרים בתוך תקציבים של משרדי ממשלה – וקשה לעלות עליהן.

"למשל, יש תקציב לעידוד בנייה ברשויות מקומיות בפריפריה. זה חשוב. חלק ענק, לא פרופורציונלי, מהתקציב הזה הולך לקריית גת. ובאותה קריית גת עצמה יצא מכרז של 5,000 יחידות דיור לחרדים. צריך לבנות לחרדים, כמובן. אבל עודף בנייה למגזר אחד יבוא על חשבון בנייה למגזרים אחרים".

"יש תקציב לעידוד בנייה בפריפריה. זה חשוב. חלק ענק, לא פרופורציונלי מזה הולך לקריית גת. באותה קריית גת יצא מכרז של 5,000 יחידות דיור לחרדים. עודף בנייה למגזר אחד יבוא על חשבון בנייה למגזרים אחרים"

3. שדרוג והרחבת שירותי הדת

ההסכמים הקואליציוניים של הליכוד עם חמש המפלגות הדתיות כוללים תוספת של כ־210 מיליון שקל לשיפוץ מוסדות דת; הרחבת המימון הממשלתי לשירותי דת המוענקים ברשויות המקומיות מ־50% ל־75% מעלות השירותים; הגדלת תקציב בתי הדין הרבניים; הקמת מערך בתי דין רבניים חדשים, שיעניקו בוררות בהסכמה בדיני ממונות.

יושב ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון מנהל דיון של הוועדה, 31 במאי 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יושב ראש ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, 31 במאי 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

עוד הובטח להשוות את שכר רבני הערים לשכר ראשי הערים; לשדרג את מבני הרבנות הראשית ולהקים מבנה מיוחד לרבנות ("בית הרבנות הראשית"); להקים גוף חדש שיעסוק בגיור ובבירור יהדות; לשדרג את תנאי העסקת משגיחי הכשרות והבלניות במקוואות; לשדרג את בתי הקברות באופן שיחזיר את הקבורה לרוחב, ועוד ועוד.

ההסכמים אינם נוקבים בסכום התוספות הכולל, שמפוזר בין סעיפים רבים, אך מדובר במאות מיליוני שקלים לכל הפחות – שרובם אינם מופיעים בתקציב המשרד לשירותי דת בהצעת התקציב הקיימת.

4. תקציבים למורשת ולזהות יהודית

ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הלאומנית מבטיחים תוספות של מיליארדים לטיפוח המורשת היהודית־ציונית. בין השאר, הובטח לציונות הדתית, לעוצמה יהודית ולנעם ליישם "תוכנית לאומית להסדרת הזהות היהודית", שתכלול לימודי "מורשת, רוח וזהות" בעלות של 700 מיליון שקל, "שיתווספו לבסיס התקציב לשנת 2023".

תוכנית נוספת "לעידוד וחיזוק החוסן הקהילתי" תוקם בתקציב של 600 מיליון שקל, "שיוכנס לבסיס התקציב". שתי התוכניות השאפתניות אינן מופיעות בהצעת התקציב הנוכחית.

הרב האשכנזי הראשי דוד לאו, הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, הרב הראשי של ירושלים שלמה עמאר והרב הראשי של תל אביב ישראל מאיר לאו משתתפים בעצרת מחאה נגד שר הדתות מתן כהנא בעקבות רפורמת הכשרות וחוק הגיור, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
הרב האשכנזי הראשי דוד לאו, הרב הספרדי הראשי יצחק יוסף, ורבני הערים ירושלים ות"א שלמה עמאר ומאיר לאו בעצרת מחאה נגד שר הדתות לשעבר מתן כהנא, 1 בפברואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש90)

ההסכמים כוללים גם תוכניות נוספות שלא ברור אם הן כרוכות בתוספות תקציב – או שהן כלולות ב־1.3 מיליארד השקלים שהובטחו לשתי תוכניות המורשת החדשות. בין השאר, הובטח להקים ולשדרג מוסדות תרבות שמנהלים אורח חיים דתי ומשרתים קהל דתי; ולשדרג ולשפץ אתרי מורשת של הציונות הדתית, כמו בית הרב קוק והמרכז למורשת גוש קטיף.

לעוצמה יהודית הובטח להקים מרכזי הנצחה לרבנים אברהם שפירא ומרדכי אליהו, ולש"ס – מרכז למורשת הרב עובדיה יוסף. הובטחה גם תוספת תקציב של 110 מיליון שקל לבתי חב"ד בעולם.

ההסכמים כוללים תוכניות נוספות, שלא ברור אם הן כלולות ב־1.3 מיליארד השקלים שהובטחו, כמו שדרוג מוסדות תרבות לקהל דתי; מרכזי הנצחה לרבנים; תוספת של 110 מיליון שקל לבתי חב"ד בעולם

עוד הובטח להגדיל תקציבים לשליחויות הציוניות בחו"ל ולהקים מערך למידה מרחוק לילדי השגרירים והשליחים הישראלים בעולם, כדי שיוכלו ללמוד בבתי ספר בישראל. רוב התוכניות הללו אינן מופיעות בהצעת התקציב הקיימת.

5. השקעה בהתנחלויות

ההסכמים הקואליציוניים עם מפלגות הימין מבטיחים תוכנית חומש לפיתוח הגדה המערבית. בין היתר, תוספות תקציב לשיפוץ וסלילת כבישים בגדה המערבית; תוספת של 174 מיליון שקל למשרד למשימות לאומיות, שחלק גדול מפעילותו עוסק בהתיישבות בשטחים וחיבור מאחזים לא חוקיים ש"יוסדרו" לתשתיות בסיסיות.

כוחות צבא שומרים על המאחז הלא חוקי אביתר לפני הפינוי, יולי 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
כוחות צבא שומרים על המאחז אביתר לפני הפינוי, יולי 2021 (צילום: Sraya Diamant/Flash90)

כמו כן, ההסכמים כוללים את הגדלת תקציב אוניברסיטת אריאל; מתן מעמד של יישובים מועדפים הזכאים להטבות מס להתנחלויות; העברת מענקי איזון לרשויות מקומיות בשטחים; מענקים לחקלאים בשטחים; כיסוי סלולארי מלא של הגדה המערבית; תפעול קבר רחל ואתרים דתיים והיסטוריים נוספים בשטחים; השקעה באתרי תיירות בגדה המערבית.

הצעת התקציב הקיימת כוללת את הגדלת תקציב המשרד למשימות לאומיות (בעבר משרד ההתיישבות) ב־30 מיליון שקל בלבד. הכסף הזה נועד לממן חלק מההבטחות להשקעה בשטחים, אבל לא את כולן או את רובן.

התקציב הארצי הכולל לשדרוג וסלילת הכבישים של משרד התחבורה בהצעת התקציב הקיימת אמור לעבור קיצוץ של כ־18% – כמעט שני מיליארד שקל. אם הממשלה תקיים את ההבטחה לשדרג את תשתית הכבישים הרעועה והמסוכנת בגדה, היא תביא להרחבת הקיצוץ בתקציבי הכבישים במקומות אחרים.

לדברי חברת הכנסת וחברת ועדת הכספים עאידה תומא־סלימאן מחד"ש־תע"ל, "גם בתקציבים הקיימים, ההשקעה השנתית בכבישים בהתנחלויות כפולה מההשקעה ביישובים ערביים, והפער הזה עלול לגדול".

התקציב הארצי לשדרוג וסלילת הכבישים אמור לעבור קיצוץ. "גם בתקציבים הקיימים, ההשקעה השנתית בכבישים בהתנחלויות כפולה מההשקעה ביישובים ערביים, והפער הזה עלול לגדול"

מבט על ההתנחלות עלי בשטחים, ינואר 2021 (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)
מבט על ההתנחלות עלי, ינואר 2021 (צילום: שריה דיאמנט, פלאש90)

5. חיזוק ההתיישבות היהודית בפריפריה

נוסף על ההתנחלויות, הליכוד הבטיחה לציונות הדתית ולעוצמה יהודית להזרים כסף להתיישבות אוכלוסיות יהודיות חזקות בגליל, בנגב ובערים עניות.

הובטח להקצות 100 מיליון שקל בשנה להתיישבות בנגב ובגליל; להקים את היישוב חנון בנגב המערבי והיישוב רמת ארבל בגליל התחתון; להרחיב את רשימת היישובים המועדפים בפריפריה; להקצות אלפי דונמים של קרקע שיחולקו חינם ליוצאי צבא; ליצור תקציב ממשלתי לגרעינים התורניים ש"יוכנס לבסיס התקציב כבר בשנת התקציב הקרובה".

ביהדות התורה, בש"ס, בעוצמה יהודית ובציונות הדתית לא ענו לשאלתנו על אלו מכל הסעיפים הללו בהסכמים הקואליציוניים הן מוכנות להתפשר, ועל אלו יתעקשו עד הסוף. ח"כים מהאופוזיציה בוועדת הכספים העריכו כי חבריהם מהקואליציה "יילחמו על כל מה שביבי הבטיח להם, בשיטת מצליח, חלק יקבלו וחלק לא, אבל גם מה שיקבלו זה הרבה".

בוועדת הכספים מעריכים: "הם יילחמו על כל מה שביבי הבטיח להם, בשיטת מצליח, חלק יקבלו וחלק לא, אבל גם מה שיקבלו זה הרבה"

לדברי תומא־סלימאן: "בשיטה שבה בנוי התקציב קשה לדעת איזה מהדרישות הקואליציוניות כבר מופיעות בהצעת התקציב ואיזה יצטרכו להוסיף. על רוב הסעיפים בהסכמים הקואליציוניים לא כתוב כמה הם יעלו, והתקציב לא מפורט מספיק, אז לא ברור איזה סעיף מיועד לאיזה משרד ממשלתי.

שר המשפטים יריב לוין משוחח עם אעידה תומא סלימאן במליאה, 6 במרץ 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
שר המשפטים יריב לוין משוחח עם עאידה תומא־סלימאן במליאה, 6 במרץ 2023 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

"לא ברור, למשל, כמה מהתוספת שהבטיחו לחינוך החרדי כבר נמצאות בתקציב משרד החינוך. זה תמיד עובד ככה, רק שהפעם תוספות התקציב גדולות במיוחד".

מהיכן יבוא הכסף?

לא ברור מהיכן יגיע הכסף לתוספות התקציב, במציאות שבה נרשמת ירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים. במשרד האוצר מסרבים לענות לשאלה כיצד אמורה המדינה לממן את החגיגה.

הממשלה החליטה במרץ על קיצוץ רוחבי של 3% בהוצאות משרדי הממשלה, שנועד לממן את התוספות שכבר קיימות בהצעת התקציב הנוכחית – עוד לפני ההבטחות הקואליציוניות. גם אחרי הקיצוץ הרוחבי, הצעת התקציב הקיימת כוללת תוספת של מיליארדים ביחס לתקציב לשנת 2022.

בישיבת הממשלה שבה הוחלט על הקמת המשמר הלאומי החדש, הוחלט על קיצוץ רוחבי נוסף של 2.5%. אבל גם הקיצוץ הזה לא יפנה כספים מעבר למימון עלות הקמת המשמר. כדי לממן את ההבטחות הקואליציוניות יהיה צריך להשתמש במקורות אחרים.

קשישים עניים, אילוסטרציה (צילום: kasto80 / iStock)
קשישים עניים, אילוסטרציה (צילום: kasto80 / iStock)

לדברי ביטון: "חלק מהמימון לתוספות התקציב יבוא מקיצוצים בדברים אחרים, וחלק מהרזרבה, העודף שנשאר בקופה מהגידול בהכנסות ממסים ומתת־ביצוע של משרדי הממשלה. למשל, המיגון לפריפריה נמצא בתת־ביצוע, הכסף שהיה מיועד למיגון חזר למדינה – ועכשיו הוא יממן תוספות קואליציוניות".

"חלק מהמימון לתוספות התקציב יבוא מקיצוצים בדברים אחרים, וחלק מהעודף בקופה. למשל, המיגון לפריפריה נמצא בתת־ביצוע, הכסף חזר לקופת המדינה – ועכשיו הוא יממן תוספות קואליציוניות"

מה שלא יילקח מקיצוצים ומהרזרבות יבוא מהגדלת הגירעון. כלומר, מתשלומי החובות שממשלת ישראל משלמת מדי שנה. התשלומים עלולים לגדול עוד יותר אם דירוג האשראי של המדינה ירד בשל החשש מהשינויים במשטר ומההסלמה הביטחונית. ונראה כי התנהלותה הפיננסית של הקואליציה לבטח לא ישפר את המצב.

עוד 1,862 מילים
סגירה