בקצרה:

• פוליטיקאים כמו רה"מ בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי מצהירים שהרייטינג של ערוץ 14 "גבוה מאוד" ואף "הכי גבוה".
• 6.4% מהיקף הפרסום בערוצים המסחריים מגיעים לערוץ 14, מול 72.8% לערוץ 12. חלק ניכר מהפרסום בערוץ 14 מגיע מהממשלה.
• מחוץ למהדורת החדשות נמדדה לערוץ 14 רק תוכנית אקטואליה אחת עם רייטינג גבוה של כ-9%. לקשת 12 שלוש תוכניות מעל 11% בשלושה ז'אנרים.
• 36% מהציבור מצהירים על חוסר אמון מוחלט בערוץ 14, הרבה יותר מכל ערוץ אחר.
• 58% ממצביעי הממשלה מעדיפים את מהדורת החדשות של ערוץ 14, אבל רק 2.5% ממצביעי האופוזיציה. 
• הרייטינג של ערוץ 14 זינק מ-1.47% ב-2022 ל-7.2% ב-2023. מאז, במהלך המלחמה, הרייטינג שלו נע בין 5% ל-6.5% ללא עלייה או ירידה משמעותית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וח"כים מהקואליציה הצהירו פעמים רבות כי לערוץ 14 יש את "הרייטינג הכי גבוה" ושהוא "הערוץ הנצפה ביותר בישראל", כביכול. זאת, למרות שהרייטינג שלו מעולם לא עלה על זה של ערוץ 12 או התקרב אליו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הגדיר את המהלך להצטרפות סגלוביץ לרע"ם "קנוניה משותפת של השמאל להכשרת הממשלה הבאה עם האחים המוסלמים", ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה קשר אותו לאפשרות של ממשלה בראשות איזנקוט.
• יש עתיד מתנגדת למהלך מטעמים שחושפים את חוסר ההיגיון שבתזה. לפי דיווח ערוץ 12 גורמים במפלגה הגדירו את הצעד "טעות", והבהירו שהגוש זקוק לרוב של 61 מנדטים ממפלגות ציוניות. אחד מהם אף מסר כי מעבר סגלוביץ לרע"ם עלול להגדיל אותה ו"רק ירחיק אותנו מ-61".
• מי שיזם מהלך שנועד לחזק את הגוש שלו אינו מזהיר בפומבי שהמהלך יחליש אותו.
• יאיר לפיד קבע בגלוי שסגלוביץ טועה. בריאיון, כפי שדווח ב-ynet, נשאל ראש האופוזיציה אם סגלוביץ עשה מהלך טוב, השיב "לא", והוסיף "בעיניי זו טעות גמורה". ביקורת פומבית מפי מי שהתזה מציגה כמתכנן המהלך היא ההפך מאישור פוליטי.

סגלוביץ עצמו תיאר את המעבר כהחלטה אישית, לא כשליחות של מחנה. בהצהרה המשותפת עם מנסור עבאס ב-31 באוגוסט 2026 אמר, לפי דיווח אתר "דבר", "איני מתחבר לרשימת רע"ם עם סיעה, אני אישית מצטרף לרע"ם".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הפרכת שקר לאחר שהופץ מצמצמת את השפעתו, אך אינה מוחקת אותה. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מכנה את הפער הזה אפקט ההשפעה המתמשכת, והוא מתועד במחקר מאז 1994.

מאז 1961 קיימת גישה חלופית – הפרכה מקדימה: חשיפה מבוקרת לגרסה מוחלשת של המניפולציה, לפני המפגש עם הגרסה המלאה. ב-2022 נבדקה הגישה על כמיליון צופי יוטיוב והניבה שיפור מדיד של חמישה אחוזים ביכולת לזהות טכניקות הטעיה, בעלות של חמישה סנט לצפייה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה:

• ההסכם הקואליציוני בין ממשלת בנט לרע"ם לא "הכשיר עבריינות" ולא פגע בשלטון החוק, אלא להיפך, קידם את המאבק בפשיעה בחברה הערבית.
• "חוק החשמל" (תיקון 136) הביא לחיבור כ-9,000 בתים לרשת החשמל באופן חוקי ותוך הקפדה על חוקי התכנון. החוק לא עסק בהיתרי בנייה.
• הממשלה הקודמת לא ביטלה את חוק קמיניץ.
• הקפאת הקנסות על בנייה לא-חוקית למגורים אושרה כבר ב-2020, בזמן כהונתו הקודמת של רה"מ בנימין נתניהו, ולא בזמן כהונת נפתלי בנט. 

בקמפיין הבחירות של הליכוד מככבת הטענה שהממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט, "הכשירה עשרות אלפי מבנים בלתי חוקיים" של ערבים, כביכול, ואף "מסרה את הנגב לרע"ם".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בקצרה

• סדרת מחקרים בדקה את השאלה האם יש הטיה פוליטית של סיקור הבחירות בישראל, ולא מצאה הטיה כזאת.
• במחקר על סיקור מערכות הבחירות בין 1996 ל-2009 בערוצי הטלוויזיה והרדיו לא נמצא דפוס עקבי של הטיה נגד הימין. 
• בבחירות ב-2001 אהוד ברק מהשמאל ספג יותר ביקורת מאריאל שרון מהימין. בבחירות 2006 מפלגת קדימה מהשמאל-מרכז קיבלה את רוב הביקורת.
• קדימה, הליכוד והעבודה קיבלו כמות זהה של ביקורת מהחדשות בטלוויזיה בבחירות 2009.
• מחקר עדכני מצא כי פוליטיקאים מהקואליציה מקבלים יותר זמן שידור מעמיתיהם מהאופוזיציה.

שרים וחברי כנסת מהליכוד ומפלגות הקואליציה טוענים שוב ושוב ש"התקשורת עוינת את מפלגות הימין", כביכול.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2022 – השגחה על פעוטות במימון ציבורי מהלידה – נזנחה כבר בפברואר 2023, פחות מחודשיים לאחר השבעת הממשלה, וכשבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה.

במאי 2023 הציג נתניהו תוכנית חלופית, שלא כללה מעונות יום בחינם לכל כפי שהובטח, אך כללה את הרחבת נקודות הזיכוי במס ומס ההכנסה השלילי להורים עובדים, פיקוח על תעריפי השגחה על פעוטות, ומענקי התמדה והכשרות מקצועיות למטפלות. אבל רק חלק מהרחבת נקודות הזיכוי יושם בפועל, בהיקף שמתגמד ליד עלות התוכנית המקורית ומכסה רק חלק קטן מעלות הפעוטונים. 

ארז זאבי, מהנדס תוכנה, לשעבר סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברות תוכנה בישראל ובעולם, וגם מלחין ומוזיקאי.

ההצעה להאריך את חוק יו"ש נדחתה בפער של שישה קולות, 58 מול 52. מרע"ם הצביע נגד חבר כנסת אחד בלבד, ושלושת חבריה האחרים נעדרו. קול הנגד הקואליציוני השני היה של ג'ידא רינאווי-זועבי ממרצ, ולא מרע"ם.

את החוק הפילה בפועל האופוזיציה, והרוב הקואליציוני כבר אבד חודשיים קודם, עם פרישת עידית סילמן.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בקצרה:

• הכנסת אישרה חוק הכולל ביטול של הרפורמה בכשרות ושינוי בצורת ההעסקה של משגיחי הכשרות. השינוי יגרום לעלייה ביוקר המחיה.
• אגף התקציבים במשרד האוצר העריך בכ-600 מיליון שקל את הנזק הכלכלי של החוק, עקב התרומה הצפויה שלו ליוקר המחיה.
• ביטול הרפורמה מעביר כ-5,000 משרות של משגיחי כשרות להעסקה באמצעות תאגידים הקשורים למועצות הדתיות במקום על ידי העסקים.
• באגף התקציבים מעריכים כי שכר המשגיחים יגדל והתאגידים יגבו אגרות גבוהות, שיתגלגלו על העסקים ומהם לצרכנים.
• תחשיב האוצר אינו כולל נזקים נוספים של החוק, כמו ביטול התחרות ביבוא וניצול המונופול להחמרת דרישות הכשרות, שגם הם יפגעו בצרכנים ובמשק.

ב-15 ביולי 2026 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 46 מול 41, את החוק המבטל את רפורמת הכשרות ומשנה את מודל ההעסקה של משגיחי הכשרות, שיועסקו מעתה בתאגידים ציבוריים הקשורים למועצות הדתיות, במקום בעסקים הפרטיים שעליהם הם משגיחים.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.