אחרי 35 שנות גיהינום, יעל גרינברג ז"ל, קורבן האונס בקיבוץ שומרת, סיימה לרצות את עונשה. בזמן שהתובנה הזאת מחלחלת לאיטה, תנו לתובנה נוספת לחדור אליכם בלי הסכמה: יום לאחר פטירתה של גרינברג ז"ל, צעירה אחרת, א' שמה, נדרשה להמשיך את מסע הייסורים האישי שלה ולהעיד בפני בית המשפט על אונס שעברה לכאורה. ספק רב אם יימצא כתב חדשות נמרץ שיטרח לסקר את עדותה וסיפורה. אחרי הכל היא עדיין בין החיים, פיזית לפחות.

יום לאחר פטירת גרינברג, צעירה אחרת, א', נדרשה להמשיך את מסע ייסוריה ולהעיד בפני ביהמ"ש על אונס שעברה לכאורה. ספק אם יימצא כתב חדשות שיטרח לסקר זאת. היא הרי עדיין בין החיים, פיזית לפחות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה שכן יעניין את הכתבים, בעיקר אלו מערוצי הברנז'ה, הוא אם נ', אחת מקורבנות פרשת "משחקי החברה" (שם מחלחל בפני עצמו, שמי שהגה אותו ראוי לשנת מאסר אחת לפחות) תגיע להעיד בבית המשפט. אבל בל נטעה, לא היא או ההתעללות הנפשית והפיזית שעברה יעמדו במוקד העניין, אלא אחד מכוכבי הפרשה, הזמר המהולל, אייל גולן.

כמו שזה נראה כרגע, עד ש-א', נ', ס' או כל אות אחרת באלף בית לא תמצא את מותה (לא מבושה, אלא ממש כמו י' גרינברג) ספק אם בכלל נזכור מי הן ומה עלה בגורלן. עדיף לנענע את האגן לצלילי אייל גולן.

כי כשאייל קורא לך, כדאי שתתייצבי ותעשי מה שאומרים לך ואל תצעקי כדי שהשופט לא ישמע.

בזמן שגרינברג ז"ל ריצתה את עונשה בכלא הפנימי והחברתי, ציינה לעצמה בסיפוק מדינה ישראל את פסק הדין התקדימי של המקרה. אותו פסק דין אשר הרשיע רק ארבעה מתוך 11 נערים שלקחו חלק באונס האכזרי, לעדותה, וגם עליהם גזר עונש מגוחך של 14 עד 15 חודשי מאסר (נזכיר שמתוך ה-11, רק נגד 7 הוגשו כתבי אישום).

בעוד שגרינברג נידונה לחיי גיהינום – בלתי נתפסים בשום חברה בעלת מוסר בסיסי – שוב חגגו על חשבונה כל המעורבים בפרשה.

בזמן שגרינברג ז"ל ריצתה את עונשה בכלא הפנימי והחברתי, ציינה לעצמה ישראל בסיפוק את פסק הדין התקדימי של המקרה. אותו פס"ד שהרשיע רק ארבעה מתוך 11 נערים שלקחו חלק באונס האכזרי, לעדותה

ארבעת המורשעים בפרשת האונס בשומרת – אופיר בארי, נדב ביטון, צפריר צביסון ואריק חזון, כבר שכחו מזמן איך נראה תא כלא – אם אי פעם ידעו. חופשיים ומאושרים, הם הקימו עסקים ומשפחה ודפקו קופה וגם את השיטה.

יתכן שאחת לכמה זמן הם מרשים לעצמם לבלות יחד באיזו הופעה טובה של אייל גולן, המלווה בשפע רקדניות בלבוש מפתה בגיל העשרה, הופעה אליה הגיע כנראה בפותמוביל המפורסם.

נכון, מאז האונס בשומרת חלה התקדמות מסויימת ביחס לפגיעות מיניות. אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם. יש לנו כבר אי אלו בכירים, חברי כנסת ואחרים, שהואשמו בהטרדות מיניות ברמות שונות ואפילו יש לנו נשיא אנס. אפשר להתגאות, כבשנו את הפסגה.

אנחנו יכולים למרק את המצפון ולהתעלם מהעובדה שבין המקום אליו התקדמנו לבין המקום שבו היינו אמורים להיות, עוברות שנות אור ועשרות, אם לא מאות, נפגעות בכל שנה.

יעל גרינברג ז"ל לא ויתרה. זה לא השופט מאיר שמגר שפסק דינו נחשב לפריצת דרך. זאת היא שפרצה את מחסום השתיקה והבושה וסייעה לבאות אחריה לאזור אומץ ולהתמודד עם כל מדורי הגיהינום שהשיטה מציבה להן, כדי להילחם על מעט הצדק שהמערכת מקציבה. היא שילמה על כך לא רק בחייה, אלא לאורך כל חייה.

גרינברג פרצה את מחסום השתיקה והבושה וסייעה לבאות אחריה לאזור אומץ ולהתמודד עם כל מדורי הגיהינום ולהילחם על מעט הצדק שהמערכת מקציבה. היא שילמה על כך לא רק בחייה, אלא לאורך כל חייה

גם במותה הטראגי, הקריבה גרינברג ז"ל את גופה למען נשים אחרות. היא העלתה שוב, לרגע, לתודעה של כולנו את ההשלכות של חקיקה חשוכה, מפלה ואטומה כלפי נשים, בדיוק רגע לפני שחברי הכנסת החשוכה ביותר מאז קום המדינה, מתכנסים לדון בחוקים כאלו ממש ומאיימים להחזיר את כולנו 35 שנה לאחור, לאותה פרשה עגומה.

ומילה אחת אחרונה על המחאה, השבוע כל כולה צריכה להיות אדומה.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.