הבִּיצה היחידה ברצועת עזה חוזרת בהדרגה לחיים. השיקום הזה מועיל, כמובן, למערכת האקולוגית החבוטה של הרצועה ולכ־500 מיליון הציפורים הנודדות דרך ישראל והרשות הפלסטינית פעמיים בשנה, אבל גם מהווה אתר פנאי ונופש המשתרע על פני תשעה קילומטרים לטובת האוכלוסייה הנתונה תחת לחץ כבד.
כמות מסחררת של פסולת ואשפה – כ־35 אלף טון – סולקו מהביצה המוכרת בשם "ואדי עזה" – ומים חזרו לזרום בה הודות למפעל טיהור השפכים שנבנה על־ידי גרמניה. "אנשים סקרנים רבים מגיעים לפה כדי להזיז קצת את הרגליים", אומרת איבון הלה, שמובילה את פרויקט השיקום של האו"ם, לזמן ישראל.
"מדובר במקום אידיאלי לצפרות, הליכה, התכנסות ובילוי זמן בצורה בריאה. מדובר במקום מאוד חשוב. נשים יכולות להגיע לכאן כדי להירגע. עד עכשיו הן יכלו לעשות את זה רק בחוף".
רצועת עזה – ביתם של כשני מיליון פלסטינים, שרובם חיים מתחת לקו העוני וללא תעסוקה קבועה – היא אחד האזורים המאוכלסים ביותר בעולם. הרצועה חסומה כבר 18 שנים על־ידי ישראל ומצרים בעקבות עליית ארגון הטרור חמאס – שמחויב להשמדת המדינה היהודית – לשלטון. ישראל טוענת שהסגר הכרחי כדי להגביל את היכולת של חמאס להתחמש ולתקוף את אזרחי ישראל.
כמות מסחררת של פסולת ואשפה – כ־35 אלף טון – סולקו מהביצה המוכרת בשם "ואדי עזה" – ומים חזרו לזרום בה הודות למפעל טיהור השפכים שנבנה על־ידי גרמניה
הרצועה מגיעה בדרך כלל לחדשות אחרי שחמאס יורה טילים לעבר ישראל, או בעקבות ירי ומבצעי תגובה של ישראל כנגד מטרות טרור. מאחורי הכותרות, איכות הסביבה ברצועה נתונה בכאוס מוחלט, וואדי עזה היא לא יוצא מהכלל.
הביצה במרכז עזה נוצרה באופן טבעי ממעיינות המתחילים במרחק של מאה קילומטר משם לכיוון מזרח, בגבעות ליד חברון שבגדה המערבית. בתוך עזה, המעיינות מתפתלים לפני שהם נשפכים לים התיכון.
אולם, עם מצוקת המים באזור – והמאגרים הישראליים המסיטים כמות גדולה של מים לפני שהיא מגיעה למובלעת – אזור הביצה העזתית נותר יבש במשך שנים וזוכה למים רק בחורפים גשומים, כשישראל פותחת את הסכרים או מבצעת תחזוקה.
הבנייה העירונית באזור העמק הפכה את השטח הפתוח, הפורה והמשגשג למזבלה עמוסת יתושים. האוכלוסייה המקומית נהגה להשליך לפה הכול, החל ממוצרי חשמל ישנים וריהוט ועד לביוב זורם. "הריח היה מחריד", נזכרת הלה. "זה היה ביוב פתוח. עכשיו זה כבר לא מריח ככה".
קבוצת הפיתוח של האו"ם מקווה ששיקום הוואדי יספק לתושבי עזה את השטחים הפתוחים הדרושים להם כל כך, דבר שיסייע גם לחקלאות, לתיירות ולעסקים הקטנים
קבוצת הפיתוח של האו"ם (UNDP) מקווה ששיקום הוואדי יספק לתושבי עזה את השטחים הפתוחים הדרושים להם כל כך, דבר שיסייע גם לחקלאות, לתיירות ולעסקים הקטנים. הארגון השלים את תוכנית האב ב־2019. במסגרת התוכנית, חמישה אזורי ליבה מיועדים לפיתוח. שלב היישום התחיל בשנה שעברה.
המתקנים המתוכננים לאזורי הליבה כוללים גני משחקים, קפיטריות, מסעדה, חניות, מוזיאון למגוון ביולוגי, גן בוטני, מגדלי צפרות, אזור ספורטיבי עם חדר כושר ומתקני משחקים כמו טניס, פארק שעשועים ואזור לקמפינג.
עד כה, לדברי הלה – הנציגה המיוחדת של תוכנית הסיוע של האו"ם לעם הפלסטיני – העובדים סילקו פסולת מהוואדי, וכעת בוררים את החול משאריות הפלסטיק שקשה יותר לאתר. ככל שתתקדם השנה, החלק הראשון הכולל הקמת גדה חסינה לשיטפונות – יושלם, ועבודות שתילה יתבצעו ב־40 אלף מטרים רבועים, עם 15 זני עצים מקומיים.
בשנים 2024–2055 ימשיכו עבודות ההתגוננות מפני שיטפונות ושתילות, בליווי תאורה סולארית, ותוכניות למודעות קהילתית. קבוצת הפיתוח כבר שכרה משפיענים ברשתות החברתיות לקידום האתר, והתוצאה היא, לדברי הלה, שצעירים רבים כבר מגיעים לבקר.
הקבוצה נמצאת עתה בדיונים עם אונסק"ו בנוגע לפרויקט לחקר שובן של הציפורים. זה, הם מקווים, יעזור לקדם את הוואדי מרשימת המועמדים לאתרי מורשת בינלאומית לתוך רשימת הקבע
קבוצת הפיתוח יוזמת טיולים מאורגנים לקבוצות, החל מנשים ועד בעלי עניין בינלאומיים, ומעניקה למשתתפים כדורי חמר מלאים בזרעי צמחים שניתן להשליך על הקרקע כדי לעודד את צמיחת הפלורה המקומית.
נציגים של חמש הרשויות המוניציפליות הגובלות בעמק עובדים כעת ביחד, לצד הנציגים הפלסטינים האחראים לחופים ולניהול משק המים ולצד הנציגים של ממשלת גרמניה, שעובדים במשך שנים כדי לשפר את אספקת המים לעזה.
החיבור בין כל בעלי העניין חיוני כדי להבטיח שהוואדי ינוהל היטב ויישאר נקי בשנים הבאות. בשנת 2021, אחרי 20 שנות תכנון, מפעל הטיהור הגרמני המתקדם התחיל את פעולתו. הדבר הזה מבטיח הזרמה ראשונית של כ־60 אלף מטר מעוקב של מים לוואדי מדי יום. הכמות צפויה להכפיל את עצמה.
המים המטוהרים הזורמים לים פירושם שהחוף בפתח הוואדי נקי ובטוח. "המים (שעוברים שלושה שלבים של טיהור) הם באיכות טובה יותר מכל מה שהכרנו", אומרת הלה. "ברגע שיש מים קבועים באזור, זה משנה את הפלורה והפאונה", היא ממשיכה. "זאת רק ההתחלה, אבל אנחנו מקווים שבאמצעות הצמחייה המשתנה, גם אוכלוסיית בעלי החיים תשתנה".
קבוצת השיקום של האו"ם כבר ביצעה מחקר בסיסי על הציפורים הנודדות כדי למדוד בהמשך את השינויים. הקבוצה נמצאת עתה בדיונים עם אונסק"ו בנוגע לפרויקט לחקר שובן של הציפורים. זה, הם מקווים, יעזור לקדם את הוואדי מרשימת המועמדים לאתרי מורשת בינלאומית לתוך רשימת הקבע.
בהתחשב בתשתית החשמל הרעועה של הרצועה, שנפגעה משנים של לחימה ומחסור בדלק, הגרמנים ציידו את מפעל הטיהור בגיבוי – ביוגז ומפעל אנרגיה סולארית
בהתחשב בתשתית החשמל הרעועה של הרצועה, שנפגעה משנים של לחימה ומחסור בדלק, הגרמנים ציידו את מפעל הטיהור בגיבוי – ביוגז ומפעל אנרגיה סולארית. אולם, יש גורמים רבים שעשויים להאט או לבטל את ההצלחות האלה.
בין היתר, המצב הגאו־פוליטי המורכב ובעלי אינטרסים שמנסים לשים את ידיהם על השטחים בוואדי לצורך מחקר או חקלאות – וקשיים בייבוא חומרים. ישראל מגבילה לעיתים את כניסת החומרים השונים לרצועה, מחשש שאלה ישמשו את ארגוני הטרור הפלסטיניים למטרות צבאיות.
יתרה מכך, עד כה גויסו רק 9.3 מיליון דולר מתוך ה־50 מיליון הדרושים מממשלות נורבגיה, בלגיה ויפן. "כדי שנוכל להמשיך אנחנו צריכים לקדם את נושא המימון", אומרת הלה. "זאת תוכנית מורכבת הכוללת חלקים רבים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם