1
שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד מחמוד אל חאג'ה, הגיע השבוע אל לשכת ראש הממשלה ובאמתחתו הזמנה עבור בנימין נתניהו: בנובמבר תתקיים ועידת האקלים בדובאי – שזה בערך כמו לערוך כנס על שלום עולמי במוסקבה – וראש ממשלת האמירויות ישמח מאוד לראות בין האורחים את עמיתו מישראל.
לא מדובר, אגב, במחווה יוצאת דופן: גם הנשיא יצחק הרצוג קיבל הזמנה, וכך גם שאר מנהיגי העולם.
השאלה היא, מה יביא נתניהו באמתחתו לוועידה. לפני כחודש, כזכור, העלתה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן את חוק האקלים לוועדת השרים לחקיקה. היא סברה שמדינת ישראל חייבת לחוקק חוק אקלים שאפתני (במונחים ישראליים) כדי להימנע ממבוכה רבתי בוועידת דובאי.
לפני כחודש, כזכור, העלתה סילמן את חוק האקלים לוועדת השרים לחקיקה. היא סברה שמדינת ישראל חייבת לחוקק חוק אקלים שאפתני (במונחים ישראליים) כדי להימנע ממבוכה רבתי בוועידת דובאי
שרי האוצר והאנרגיה חשבו אחרת והבהירו שיתנגדו לחוק, ובסיום הישיבה המשרדים החלוקים נשלחו לנהל משא ומתן ולחזור אל הממשלה עם נוסח מוסכם של הצעת החוק. במשרד להגנת הסביבה הודיעו שמבחינתם זה צריך לקרות בתוך שבוע. ובכן, זה לא קרה. גם לא ברור מתי זה יקרה. "העסק תקוע", אומר גורם שמעורב בשיחות בין המשרדים.
לפי גורמים שבקיאים במו"מ, אם תהיה פשרה יש סבירות גבוהה שיעד צמצום הפליטות שעליו יוסכם יהיה נמוך בהרבה מזה שהוצב בהצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה (50% עד 2030) וקרוב יותר ליעד שהציבה הממשלה הקודמת (27% עד 2030), כשהמטרה של 50% תוצמד לשנה מאוחרת יותר. מדובר בפער עצום, אבל בתחום הזה הצדדים כנראה יכולים איכשהו להגיע להסכמות.
לעומת זאת, סוגייה שבה הפערים, לפי שעה, לא מצטמצמים, היא ההתעקשות של משרדי האוצר והאנרגיה שכל משרד בנפרד יגיש לממשלה את תוכניתו להפחתת פליטות, בעוד שבמשרד להגנת הסביבה דורשים להיות הגורם המתכלל שכל היעדים של המשרדים השונים עוברים דרכו ומאושרים על ידו.
סוגייה שבה הפערים לא מצטמצמים, היא ההתעקשות של האוצר והאנרגיה שכל משרד בנפרד יגיש לממשלה את תוכניתו להפחתת פליטות, בעוד שבמשרד להגנת הסביבה דורשים להיות הגורם המתכלל
פער נוסף: באוצר ובאנרגיה חוששים שהמשרד להגנת הסביבה יפעיל את סמכותו במסגרת חוק אוויר נקי לכפות על התעשייה צמצום פליטות על חשבון ביצועים כלכליים, ומבקשים לנטרל את היכולת הזו. בשלב זה במשרד להגנת הסביבה לא מוכנים לשמוע על עוד כרסום ביכולת של המשרד להפעיל את חוק אוויר נקי, אחרי שהחוק כבר עבר סירוס מסוים במסגרת חוק ההסדרים.
בשורה התחתונה, אומר גורם שמעורב במגעים, זה יפה שראש הממשלה קיבל הזמנה לוועידת האקלים והוציא על כך הודעת יח"צ, אבל אם הוא רוצה שיהיה לו עם מה לנסוע לדובאי כדאי שייכנס לעובי הקורה ויגרום לצדדים להתכנס לנוסחה מוסכמת.
לנתניהו יש זמן עד נובמבר. הניסיון איתו מלמד שאם המחלוקת תיפתר – וסביר שזה מה שיקרה בסופו של דבר – זה יקרה ברגע האחרון ואפילו רגע אחד אחריו. אם לא תהיה הפתעה מרעישה, ראש ממשלת ישראל יצא לדובאי כשבאמתחתו חוק אקלים קלוש מאוד ביחס ליעדים הרווחים במדינות המערב, אבל גם את החוק הזה לממשלת ישראל לא תהיה שום כוונה לקיים.
2
עשרה קבין של תכנון גרוע ירדו לעולם, תשעה מהם נטלו העיריות והערים בישראל. הפעם תורה של ירושלים לתרום את חלקה לסטטיסטיקה.
"מצפתל" – שילוב מעט מאולץ של מצפה ותל – הפך בשנים האחרונות למותג ירושלמי. מדובר בגבעה ירוקה שבמשך כמה שבועות בשנה מתכסה במרבד מרהיב של תורמוסים. התל מתנשא בתפר שבין שכונת ארמון הנציב לג'אבל מוכאבר, ומציע תצפית נדירה של 360 מעלות – מההרודיון במרחק ועד העיר העתיקה הסמוכה.
"מצפתל" – שילוב מעט מאולץ של מצפה ותל – הפך בשנים האחרונות למותג ירושלמי. מדובר בגבעה ירוקה שבמשך כמה שבועות בשנה מתכסה במרבד מרהיב של תורמוסים
בשנים האחרונות התקבצה סביב הגבעה קהילה גדולה ותוססת שמטפחת את התל והצמחייה, מקיימת פעילויות ונהנית מפינה של שפיות ירוקה בלב הכאוס הירושלמי הצפוף.
רק שמעל כל זה מתחשר עכשיו ענן כבד: מצפתל עלול להפוך לבסיס מג"ב גדול.
השתלשלות הדברים מדגימה פרטאץ' ישראלי אופייני: בעשור הראשון של המאה, בגבור הפיגועים והחשש הביטחוני, ביקשו תושבי ארמון הנציב מהמשטרה להפגין נוכחות בשכונה. בתגובה הוקמה תחנת עוז של מג"ב. רק שהתחנה הזו יושבת על קרקע פרטית, והיה ברור שהיא לא תוכל להישאר שם לאורך זמן.
לימים נרכש השטח על ידי רמי לוי, בעל רשת המרכולים שכעת מבקש להרחיב את עסקיו לתחום חדש ולבנות מלון. וכדי שיהיה מלון, המשטרה מתבקשת אחר כבוד לפנות את המקום.
בחיפושיהם אחר אתר חלופי, אנשי המשטרה לא יכלו להחמיץ את הגבעה הרמה, הריקה (מנדל"ן), שמתנשאת בסמוך. ולא רק שהם מתכוונים להקים עליה את המחנה החדש – אלא גם להגדיל אותו פי כמה וכמה.
בחיפושיהם אחר אתר חלופי, אנשי המשטרה לא יכלו להחמיץ את הגבעה הרמה, הריקה (מנדל"ן), שמתנשאת בסמוך. ולא רק שהם מתכוונים להקים עליה את המחנה החדש – אלא גם להגדיל אותו פי כמה וכמה
התוכניות המקוריות שהוגשו למוסדות התכנון דיברו על מבנה של 11 אלף מ"ר, עם הזמן וההתנגדויות הוא צומצם ל-4000 מ"ר, אבל בכל מקרה מדובר בסופו של מצפתל כאתר הטבע העירוני שהיה בשנים האחרונות.
בין התושבים, היזם והמשטרה, לאן נעלמה העירייה? שאלה טובה. ירושלים הייתה בשעתו העיר הראשונה בישראל שהשקיעה במיפוי אתרי הטבע העירוניים בתחומה, מתוך הבנה שנקודות ירוקות שזרועות בעיר צפופה מהוות נכס וחיוניות לאיכות החיים של התושבים. אנשי החברה להגנת הטבע מיפו את אתרי הטבע העירוניים, הנפיקו חוברת ומפה, והיה ברור שהעירייה עומדת לשמור עליהם ככאלה.
נעמי צור, בשעתו סגנית ראש העיר וכיום עומדת בראש קרן "ירושלים ירוקה", אומרת שהבעיה היא שמעמדם של האתרים מעולם לא עוגן באופן סטטוטורי, ולכן הם נמצאים בכל רגע נתון בסכנת בנייה או השתלטות עוינת. מצפתל – אחד האתרים שנכללו במפה ההיא – הוא כנראה לא האחרון ברשימה שעלול להפוך מירוק לבטון.
מעמדם של האתרים מעולם לא עוגן באופן סטטוטורי, ולכן הם נמצאים בכל רגע נתון בסכנת בנייה או השתלטות עוינת. מצפתל הוא כנראה לא האחרון ברשימה שעלול להפוך מירוק לבטון
אין חולק שהסיטואציה מורכבת. לרמי לוי יש זכות להשתמש בקרקע הפרטית שרכש; למשטרה יש צורך בשטח חלופי להקמת תחנה; אבל איכשהו, בסדר העדיפויות, הטבע תמיד נשאר בסוף. אמא ירושלים חילקה את העוגה – המלון קיבל, המשטרה קיבלה, ורק בשביל הטבע לא נשאר.
כמובן שאפשר גם אחרת: אם ראש העירייה משה ליאון ייכנס לאירוע ויבקש מרמי לוי להמתין עוד תקופה ולתת למשטרה שיהוי לאתר חלופה אחרת, לוי יתקשה לסרב.
התושבים, שהקימו מטה מאבק ומיוצגים על ידי עו"ד גלעד ברנע, הציעו לא פחות משש חלופות שיכולות לארח את תחנת מג"ב באזור. אפשר גם לשקול מהלך אגרסיבי יותר של הפקעת השטח של תחנת המשטרה ופיצוי לבעל הקרקע. אפשר לעשות הרבה דברים, אבל בשביל זה צריך לרצות ולקבוע סדר עדיפויות.
למרבה האירוניה, בשנים האחרונות העירייה תמכה ונתנה רוח גבית לפעילויות הקהילתיות על מצפתל. היה נדמה שבקורונה כולם הפנימו את חשיבותם של אתרי הטבע העירוניים, אלה שנמצאים במרחק הליכה מהבית, בלי תשלום, בלי מאמץ, אתרים כמו מצפתל שמהווים את המרחב הציבורי של הקהילה שמתגוררת בקירבתם.
היה נדמה שבקורונה כולם הפנימו את חשיבותם של אתרי הטבע העירוניים, שנמצאים במרחק הליכה, בלי תשלום, בלי מאמץ, אתרים כמו מצפתל שמהווים את המרחב הציבורי של הקהילה בקירבתם
מתברר שלקחי הקורונה נשכחו והסדר ה'טבעי' חזר על כנו – הסדר שבו הטבע נתפס כפריבילגיה ולא כתשתית עירונית חיונית.
3
הצתה מכוונת או דליקה באדיבות רצף השרבים שפקד אותנו השבוע? כך או כך, תמונות של מטע עולה בלהבות תמיד מכווצות את הלב.
השנים והמחקרים לימדו אותנו שלשריפות בשטחים פתוחים אמנם יש מראה אפוקליפטי, אבל לאורך זמן ברוב המקרים החורש יודע להשתקם ולחזור לעצמו. אלא שהדקלים שבתמונה הם חלק ממטע התמרים של קיבוץ אלמוג, וזה כבר סיפור אחר: בשנים הקרובות העצים הללו לא יניבו תמרים או פרנסה.
החקלאי משה גזי – שמשוכנע שמדובר בהצתה – סיפר שלא הפסיק לבכות במשך יומיים. בראיון לרשת ב' הוא סיפר גם על נקודת האור: ההתגייסות של העובדים – רובם פלסטינים מיריחו – שנהרו מהבתים באמצע הלילה והצטרפו למאמצי הכיבוי, עמדו עד הבוקר על סולמות והרטיבו את הדקלים. מיריחו גם הגיעו שתי כבאיות כדי לסייע.
החקלאי משה גזי סיפר גם על נקודת האור: ההתגייסות של העובדים – רובם פלסטינים מיריחו – שנהרו מהבתים באמצע הלילה והצטרפו למאמצי הכיבוי, עמדו עד הבוקר על סולמות והרטיבו את הדקלים
"לפני כמה שנים מטע התמרים של עין גדי קרס לתוך בולען, עכשיו המטע של אלמוג עלה באש", אמר לי השבוע תושב מאזור ים המלח. "אחרי זה מתפלאים למה אנחנו אומרים שזה אזור קשה".
4
טרווי מוכרת בתור המזרקה הנהדרת ברומא שקרקעיתה מכוסה מטבעות. מהשבוע היא תיזכר גם על תקן המזרקה שהושחרה על ידי קבוצת פעילי האקלים "הדור האחרון". מבחינת התיירים, שלא הפסיקו לצלם את הפעילים שצעקו "המדינה שלנו גוססת" – אגב מותם של 14 איטלקים בשיטפונות עוצמתיים שמיוחסים למשבר האקלים – זו הייתה אטרקציה לא רעה.
Protestors just jumped into the #TreviFountain and covered it in black dye before being dragged out by police. A few proposals being upstaged! pic.twitter.com/fxv7NrcETk
— Jake Mills (@Jakemills1) May 21, 2023
לטענת הפעילים, הנוזל הפחמי המדולל ששפכו למזרקה לא יפגע בה. בעיריית רומא, לעומת זאת, גורסים שבגלל שהמזרקה מוזנת בסירקולציה, ייאלצו עתה לייבש אותה ולהחליף את כל המים – ובזבוז מים כזה לא מתיישב עם דאגה לסביבה.
האקטיביסטים הספיקו לשהות במים 20 דקות ארוכות בטרם שוטרים – המפסידים הגדולים של האירוע – נאלצו להיכנס בבגדיהם ולשלוף אותם.
המחאה כוונה לג'ורג'ה מלוני ולממשלתה, שלטענת הפעילים לא עושה דבר כדי לצמצם את פליטות גזי החממה ולהיערך למשבר האקלים, טענות שנשמעות מוכרות למדי גם במדינה קטנה בפאתי הים התיכון.
המחאה כוונה לג'ורג'ה מלוני ולממשלתה, שלטענת הפעילים לא עושה דבר כדי לצמצם את פליטות גזי החממה ולהיערך למשבר האקלים, טענות שנשמעות מוכרות למדי גם במדינה קטנה בפאתי הים התיכון
5
כשסיימתי ללגום את כוס המים הקרים, הסבירו לי שעכשיו אני מוזמן לכרסם את הקש. חשבתי שזו בדיחה, אבל לא: את המוצרים של Goodish – כוסות, כפיות, בוחשנים וקשים – באמת אפשר לאכול בתום השימוש.
הם עשויים מסיבי קקאו, שיבולת שועל או תפוח, אבל שומרים על עמידות שמאפשרת להם להיות תחליף ראוי לפלסטיק ולא לגרום לנו להצטער על כך שבגדנו בחד"פים.
הקש שבו השתמשתי עשה את העבודה לא פחות טוב מכל קש פלסטיק שבו נעזרתי אי פעם, אבל אותה תכונה שהופכת אותו לקש יעיל – מרקם קשיח – היא זו שמקשה על האכילה. יחד עם זה, אחרי המתנה מסוימת וריכוך במים, המרקם שלו כבר היה יותר ידידותי, ויכולתי לכרסם אותו ולחוש בטעמו התפוחי המובהק.
אותה תכונה שהופכת אותו לקש יעיל – מרקם קשיח – היא זו שמקשה על האכילה. יחד עם זה, אחרי המתנה מסוימת וריכוך במים, המרקם שלו כבר היה יותר ידידותי, ויכולתי לכרסם אותו ולחוש בטעמו התפוחי המובהק
זו דרך מקורית להפחית את רכישת הפלסטיק המזהם, וגם אם לא מתחשק לאכול את הכלים בגמר השימוש אפשר להשליך אותם לקומפוסטר או לפח והם יישארו איתנו הרבה פחות זמן מפסולת הפלסטיק.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם