מה שכבר זכה לכינוי "מחדל החשמל" – השעות שבהן מאות אלפי ישראלים בילו ביום שישי האחרון, בשיא החום, מנותקים מהזרם ומהאוויר המצנן של המזגן – עלול לעלות לנו ביוקר, הן בבריאות והן בכיס.
בעקבות התגובה הציבורית והתקשורתית הקשה להפסקות החשמל היזומות, הנחה משרד האנרגיה את חברת "נגה", שאחראית על ניהול רשת החשמל, להורות לחברת החשמל להפעיל שתי יחידות פחמיות גדולות בתחנות "רוטנברג" שבאשקלון ו"אורות רבין" בחדרה, על מנת לוודא שבגל החום הבא – זה שיגיע כנראה בסוף השבוע הזה – יתווספו קרוב לאלף מגה-ואט ליכולת האספקה של חברת החשמל.
הבעיה היא שתחנות פחמיות הן ישויות מסורבלות שמרגע שמדליקים, קשה מאוד לכבות אותן. אי לכך, גורמים במשק החשמל מעריכים שהתחנות ימשיכו לפעול גם בהמשך הקיץ, גם בתקופות שבהן לא יהיה בכך צורך ממשי.
"הן יופעלו על תקן שלייקס על שלייקס, למקרה ש", אומר גורם בתחום, ומוסיף: "אפשר לקחת סיכון מסוים שיהיו תקלות והפסקות חשמל מדי פעם, ואפשר להחליט שהולכים על תפיסה של מקסימום שירות.
"אלא שעבור מקסימום שירות משלמים מקסימום עלות. גם מבחינה בריאותית, כי לשרוף פחם כל הקיץ זה אומר זיהום אוויר גבוה מאוד, וגם מבחינה כספית – כי זה מגדיל את העלויות של ייצור החשמל ובסוף זה ישורשר לכיס של הצרכנים".
טווח ההתנעה של התחנות הפחמיות היה אחד הצירים שעליו נסובו מאז סוף השבוע חילופי ההאשמות הפומביים בין חברת החשמל והמנכ"ל מאיר שפיגלר, לחברת נגה והמנכ"ל שאול גולדשטיין.
לפי התחשיבים שערכו בנגה לקראת יום שישי הלוהט, משק החשמל נהנה מרזרבה של כ-1,300 מגה-ואט, בהחלט מספיק בשביל לעבור את מכת החום בשלום. מה שלא לקחו בנגה בחשבון, זה שבזמן אמת ובשיא החום חלק מתחנות הכוח יקרסו בזו אחר זו כמו קוביות דומינו – כנראה בגלל שילוב בין החום הקיצוני והציוד המיושן.
משק החשמל נהנה מרזרבה של כ-1,300 מגה-ואט, בהחלט מספיק בשביל לעבור את מכת החום בשלום. מה שלא לקחו בנגה בחשבון, זה שבזמן אמת ובשיא החום חלק מתחנות הכוח יקרסו בזו אחר זו
תקלות בתחנות הכוח "חגית", "דליה" ו"אורות רבין", בנוסף לירידה ביכולת הייצור של השדות הסולאריים, הכניסו את המערכת למצב שבו היא לא מסוגלת לספק את הביקושים הגואים.
בשלב הזה, כבר היה מאוחר מדי להפעיל את היחידות הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שכן מהרגע שבו מתניעים אותן עד שהן מתחילות לייצר חשמל חולפות כמה עשרות שעות.
וכך משק החשמל נותר עם שמיכה קצרה מדי, ציבור זועם ומנהלים בטראומה. כדי לוודא שזה לא יחזור על עצמו, כאמור, ירדה הוראה להפעיל את היחידות הפחמיות – במחיר סביבתי, בריאותי וכלכלי כבד.
השמש אשמה
כשהטמפרטורה חוצה את ה-40 מעלות והמזגן מושבת, אין כמו בדיחות של ישראל כ"ץ בשביל לצנן את האווירה. בשיא משבר החשמל ביום שישי, כ"ץ דאג להבהיר למאות אלפי ישראלים שישבו בבתים רותחים מי אשם במצבם:
"השבוע העברתי החלטת ממשלה בתחום תוספת ייצור למשק החשמל, אחרי שהממשלה הקודמת נמנעה מקבלת החלטות בשל לחצים שונים. כפי שראינו גם היום, משק החשמל מצוי במשבר קשה".
מבלי להיכנס לדיון, הראוי כשלעצמו, לכמה תחנות כוח חדשות משק החשמל זקוק, ומבלי להגן על ממשלת לפיד-בנט שלא הצטיינה בניהול משק האנרגיה, הציוץ של שר האנרגיה הנוכחי מצחיק, משום שמרגע שמקבלים החלטה על הקמת תחנת כוח ועד סיום הבנייה ותחילת התפעול חולפות 5-10 שנים.
המשמעות: לא משנה איזה החלטות הייתה מקבלת הממשלה הקודמת וכמה תחנות כוח הייתה מוציאה לדרך, לא הייתה להן שום השפעה על מצוקת החשמל של הסופ"ש האחרון.
אם כץ טוען שחסרות תחנות כוח ושמשק החשמל במשבר קשה, הוא למעשה מאשים במחדל את כל הממשלות שקדמו לממשלת השינוי, שאתם זוכרים מי עמד בראשן, ואת שרי האנרגיה שבמקרה היו חבריו מהליכוד (יובל שטייניץ במשך שש שנים ולפניו סילבן שלום במשך שנתיים).
לפני כחודשיים פרסמו רח"ל (רשות החירום הלאומית) והשירות המטאורולוגי "תרחיש ייחוס" לגלי חום שיפקדו את ישראל בחודשי הקיץ כחלק מהחמרת משבר האקלים. בתפריט המלבב: טמפרטורות שיגרדו את ה-50 מעלות, עלייה של 10% בצריכת החשמל, תמותה 8.5% מעל הממוצע, ועוד.
זו לא הייתה תחזית ספציפית לקיץ הנוכחי, אבל סוף השבוע האחרון סיפק לנו טעימה מהעתיד שצפוי להיות חם ולא כל כך מגניב. אך למרבה המבוכה, השרב של יום שישי אפילו לא עונה להגדרה גל חום.
ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי, מבהיר ש"גל חום זה לפחות שלושה ימים". המשרד להגנת הסביבה, כזכור, פרסם לפני מספר חודשים מחקר לפיו במהלך גלי חום בישראל נוספים בממוצע 45 מקרי תמותה; הנתונים של יום שישי האחרון, קרוב לוודאי, אפילו לא ייבדקו וייכנסו לסטטיסטיקה.
לא רק שזה היה אירוע חום קצר (אם כי בהחלט קיצוני) – גם לא נרשמו בו ביקושים חריגים לחשמל. ביום שישי המשק עובד בהילוך נמוך, ועל אף שהמזגנים בבתים טרטרו בעוז, הביקושים ברגעי השיא עמדו על כ-12 אלף מגה-ואט.
לא רק שזה היה אירוע חום קצר – גם לא נרשמו בו ביקושים חריגים לחשמל. ביום שישי המשק עובד בהילוך נמוך, ועל אף שהמזגנים בבתים טרטרו בעוז, הביקושים ברגעי השיא עמדו על כ-12 אלף מגה-ואט
זה פחות מהביקוש הממוצע באוגוסט האחרון והרבה פחות מיכולת הייצור של המשק שאמור לדעת לספק גם 15 ו-16 אלף מגה-ואט. לכאורה הכול היה אמור להיות בשליטה, אפילו לא מכה קטנה בכנף של המערכת, אבל כאמור שורה של תקלות טרפה את הקלפים.
בתמונה הרחבה יותר, אין מנוס מהקמת עוד תחנות כוח גזיות, ביניהן השתיים שעליהן הוחלט השבוע בממשלה, אבל העתיד של משק האנרגיה הישראלי טמון באפיק אחר – באנרגיות מתחדשות. חבל ששר האנרגיה כ"ץ לא צייץ מה הוא מתכוון לעשות כדי לקדם את השימוש בהן.
האם הוא טרח לקרוא את דוח ה-OECD על הביצועים הסביבתיים של ישראל שהוצג השבוע? מה הוא למד ממנו? משרד האנרגיה ושר האנרגיה לא טרחו להגיב לדוח, בציוץ או בתגובה רשמית, על אף שפרק נכבד ממנו עסק בכשל האנרגיות המתחדשות של הממשלה.
בשיא המהומה בסופ"ש, היו גם מי שמצאו את האשמה האמיתית: השמש. על השמש, טענו, אי אפשר לסמוך, שכן כשהאוויר התמלא באובך ואבק, הניצולת של הפאנלים הסולאריים ירדה משמעותית.
שלוש תחנות כוח גדולות שפועלות על דלקים פוסיליים קרסו והפסיקו לפעול; אסדת הגז לוויתן הושבתה בשיא החום לכמה שעות בגלל תקלה; חברת החשמל דוחה שוב ושוב את הדד-ליין להפעלת שתי יחידות גזיות חדשות בחדרה; אבל אנרגיית השמש – שמהווה בסך הכול 10% מהחשמל במשק הישראלי – היא השעיר לעזאזל שמואשם בחוסר אמינות.
אגב, הפסקות החשמל נמשכו ביום שישי עמוק לתוך החושך. ככל הידוע, הלילה הוא נתון ידוע מראש. האם מישהו במשק האנרגיה בנה על כך שהפאנלים ימשיכו להפיק אנרגיה כשהשמש מאירה את הצד השני של כדור הארץ?
הפסקות החשמל נמשכו ביום שישי עמוק לתוך החושך. האם מישהו בנה על כך שהפאנלים ימשיכו להפיק אנרגיה כשהשמש מאירה את הצד השני של כדור הארץ?
לכל שיטת הפקת אנרגיה יש יתרונות וחסרונות. החיסרון של האנרגיה הסולארית מתבטא בלילה ובשעות מעוננות/מאובקות. הפתרון – מתקני אגירה. טכנולוגיות האגירה מתקדמות במהירות והמחירים צונחים בהתאם.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן קראה אתמול לרשת את הארץ במתקני אגירה אזוריים שיאפשרו ליהנות מאנרגיית השמש גם כשאין שמש או כשענן של אבק מדברי מפריד בינינו לבינה. כך נוהגים במדינות המפותחות, כך צריכה לנהוג גם ישראל. "אי אפשר ללכת למשק אנרגיה משוכלל בלי כלים שמתאימים לזה", אומר איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן קראה אתמול לרשת את הארץ במתקני אגירה אזוריים שיאפשרו ליהנות מאנרגיית השמש גם כשאין שמש או כשענן של אבק מדברי מפריד בינינו לבינה. כך נוהגים במדינות המפותחות
משברים אנרגטיים מהסוג שחווינו בסוף השבוע מחדדים את האבסורד: ברגעי הקצה, כדי להציל את המצב פונים לייצור אנרגיה מפחם ואפילו מסולר ששריפתם פולטת תועפות של זיהום; כלומר – כדי לחפות על כך שלא נערכנו היטב למשבר האקלים, משתמשים בפתרונות שמחריפים את אותו משבר. בדיוק כשם שכדי להקל על החום מדליקים מזגן, ובכך תורמים להתחממות שמחייבת להפעיל את המזגן וחוזר חלילה.
כדי להיחלץ ממעגל הקסמים המרושע הזה, צריך לחפש דרכים שימתנו את המשבר במקום לתדלק אותו. למשל, הרחבת השימוש באנרגיות נקיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם