ריבית בנק ישראל זינקה בתוך כשנה מ-0.1% ל-4.75% והכניסה את המשק למצוקת אשראי. תחום הנדל"ן וענפים אחרים נכנסו להאטה או אפילו קיפאון ומשקי הבית נאנקים תחת הריבית הגבוהה בגין האשראי (הפריים 6.25%).
אבל יש מי ש"רוקדים על הדם" ומגדילים את ההכנסות ואת הרווחים: הרווח הנקי של קרטל הבנקים הישראלי בסיכום שנת 2022 עמד על כ-24 מיליארד שקל, ואת 2023 פתחו הבנקים ברגל ימין עם רווח נקי של כ-6 מיליארד שקל. הרבעון השני מבשר שמגמת החזירות תימשך.
יש מי ש"רוקדים על הדם" ומגדילים את ההכנסות ואת הרווחים: הרווח הנקי של קרטל הבנקים הישראלי בסיכום 2022 עמד על כ-24 מיליארד שקל, ואת 2023 פתחו הבנקים ברגל ימין עם רווח נקי של כ-6 מיליארד שקל
למה חזירות? למה לא לפרגן? כי אין תחרות אמיתית בתחום הבנקאות בישראל, כי השירות שהציבור מקבל (במיוחד הלקוחות הקטנים) טעון שיפור דרמטי ובמחירים סבירים.
מעבר לעמלות השערורייתיות שהבנקים גובים מהלקוחות, הכסף הגדול נמצא באשראי או בפערי הריביות. החגיגה של הבנקים על חשבון הציבור היא בכך שהם העלו את הריביות על ההלוואות שהם מעניקים ללקוחות, אך לא העלו בשיעור דומה את הריבית על פיקדונות הציבור. פער זה, שנקרא המרווח הפיננסי, זינק אשתקד בכ-20%.
כישלון הרגולטור והפוליטיקאים
לאורך השנים ניסו פוליטיקאים, שרי אוצר, חברי-כנסת ורגולטורים רבים ממשרד האוצר לפגוע בריכוזיות החולנית של הבנקים במשק הישראלי. כולם נכשלו. סוגרים לבנקים את הדלת – הם נכנסים מהחלון. סוגרים את החלון – הם מוצאים דרך אחרת להיכנס.
חלק מהכישלון הגדול של הפוליטיקאים והרגולטור קשור לחוסר השקיפות של הבנקים ולהיעדר חינוך פיננסי של הציבור. שני נושאים שקשורים האחד לשני כיוון שאם הייתה שקיפות ובהירות היה קל יותר לפקח ולהשוות מחירים ושירותים. לקוחות חכמים זה הסיוט הגדול של הבנקים וכך למשל בעניין הריבית שוכבים להם יותר מ-500 מיליארד שקל בעו"ש ללא ריבית.
אם הייתה שקיפות ובהירות בבנקים היה קל יותר לפקח ולהשוות מחירים ושירותים. לקוחות חכמים זה הסיוט הגדול של הבנקים וכך למשל בעניין הריבית שוכבים להם יותר מ-500 מיליארד שקל בעו"ש ללא ריבית
הבנקים הישראלים משקיעים הון רב בשורה של לוביסטים, יועצי תקשורת ורבים אחרים שפועלים מעל ומתחת לפני השטח כדי לנטרל כל ניסיון להיטיב עם הציבור ולהפיל הצעות לשיפור השירות. עם מערכת ביצורים כזאת לא פלא שהבנקים הישראלים מצליחים להפגין ביצועים מעולים גם בימים קשים. ולא. זה לא בגלל שעומדים בראשם גאוני הדור.
ואם דחליל יעמוד בראש בנק
המנכ"ליות של בנק לאומי שרפו לאורך השנים למעלה ממיליארד שקל על מוצרים, שירותים ומותגים שכשלו או התאיידו מן העולם. המנכ"לים של בנק הפועלים שרפו מיליארדי דולרים על מוצרים פיננסים עם דרגת סיכון גבוהה ביותר שנמחקו עם משבר הסאב-פריים.
יש עוד דוגמאות רבות לכישלונות ניהוליים שהסבו לבנקים הפסדי עתק של מיליארדים כשבמקביל חברי ההנהלה גרפו לכיסם משכורות עתק של עשרות מיליוני שקלים. אולי כדאי לערוך ניסוי ולהציב דחליל בראש של בנק ולבחון מה יקרה?
בשנת 2016 עבר חוק שכר הבכירים במערכת הפיננסית המגביל את השכר ההנהלה עד פי 35 משכר העובד בעל השכר הנמוך ביותר בחברה. נציגי הקפיטליזם החזירי הילכו אימים שהמנכ"לים יברחו ושרמת הניהול בבנקים תרד.
הבנקים הישראלים משקיעים הון בשורת לוביסטים, יועצי תקשורת ואחרים, שפועלים בכל דרך לנטרול כל ניסיון להיטיב עם הציבור. עם מערכת ביצורים כזאת לא פלא שהבנקים הישראלים מפגינים ביצועים מעולים
עיניכם הרואות רווחי הבנקים לא נפגעו. ככה זה כשאין תחרות אמיתית. ומה עלה בגורל המנכ"לים המהוללים שעזבו את הבנקים מאז חוק שכר הבכירים ולפני כן? מוזמנים לספר בתגובות על מנהלי בנקים ש"יצאו לאזרחות" והפגינו הצלחה מדהימה.
אבי שאולי עבד שנים רבות כעיתונאי. לאחר כ-10 שנים ב-YNET וגלובס בעיקר, עבר לתחום היח"צ ועבד עם רונן צור, אבירם כהן, יהודה שוויצר ועכשיו – טל גולדפינגר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מתוך עבודה שהוגשה לכנסת במאי 2023:
"פער הריבית עד לשנת 2021 היה כ3.1%- ולאחר מכן ירד עד 2.79% במרץ
.2022 מאז תחילת גל העלאות הריבית על ידי בנק ישראל, באפריל 2022 ועד פברואר ,2023 פער הריבית עלה ל3.85%- – עלייה של 1.06 נקודות האחוז. כלומר, התמסורת של עליית ריבית בנק ישראל הייתה ניכרת יותר בריבית על האשראי מאשר בריבית על פיקדונות ולכן עליית הריבית על אשראי שניתן לציבור הייתה גבוהה מעליית הריבית על הפיקדונות באותה תקופה".