האם ישראל תרוויח בריאד ותפסיד בטהרן?
שבוע אחד בלבד חלף מאז פיטורי עלי שמחאני – בכיר איראני שעמד בראש מועצת הביטחון במדינה – והינה השיחות הרדומות בין המשטר האיראני לארה"ב בנוגע לעסקת הגרעין שוב התעוררו לחיים. ככל הנראה, בוושינגטון עושים מאמץ משמעותי נוסף להגיע להסכם עם איראן ובכך להוריד את האופציה הצבאית מהשולחן.
גם לפני המלחמה באוקראינה לאמריקאים ולאירופאים לא היה תיאבון למלחמה כזאת. עתה, כשמבחינתו של המערב הזירה החשובה ביותר היא רוסיה ואוקראינה, אין ספק שהסכם שינטרל את סכנת ההתנגשות הצבאית עם איראן הוא האופציה המועדפת.
לא ברור אם הניסיון הנוסף הזה – כנראה האחרון של ממשל ג'ו ביידן – יוכתר בהצלחה. מצד אחד, איראן זקוקה להסכם הזה כמו אוויר לנשימה: הכלכלה האיראנית ממשיכה להצטמק והמשבר הכלכלי עלול שוב להצית את המחאה החברתית.
אולם, יחד עם זאת, בטהרן מרגישים שכעת ידם נמצאת על העליונה – במערב רוצים להוריד את האופציה הצבאית מהשולחן והאיראנים עומדים לסחוט את הלימון הזה עד תום.
בטהרן מרגישים שכעת ידם נמצאת על העליונה – במערב רוצים להוריד את האופציה הצבאית מהשולחן והאיראנים עומדים לסחוט את הלימון הזה עד תום
בתמורה להסכמה הכוללת את עצירת העשרת האורניום והכנסת הפקחים לכל האתרים הגרעיניים, האיראנים עומדים לזכות באוצר – הנפט שלהם שוב יחזור לשווקים הבינלאומיים, חלק מהנכסים האיראניים יופשרו ומיליארדי דולרים יזרמו לקופת המדינה המדולדלת.
להתפתחות כזאת יש פוטנציאל רב של פגיעה דווקא בשותפה של איראן – רוסיה, שתצטרך עתה להתחרות על השווקים שנותרו לה גם מול איראן. לישראל לא נותרו אמצעים דיפלומטיים בקנה בשביל להשפיע על הממשל האמריקאי, הקונגרס או הסנאט.
האמירה הזאת היא, כמובן, נכונה, אך גם אם ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין היה נהנה מאהדה בוושיגנטון, קשה להאמין שבמקרה הזה ארה"ב הייתה מוותרת על ניסיון נוסף להגיע לעסקה שמשרתת את האינטרס הישיר שלה.
אם ההסכם בסופו של דבר ייחתם (לפי שעה האמריקאים מצהירים שהסכם הגרעין לא נמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהם), זאת תהיה פגיעה משמעותית בנתניהו ובממשלתו. לדברים הלוחמניים שפורסמו לאחרונה בהקשר האיראני לא יהיה את הגב האמריקאי, וכולם במזרח התיכון ידעו את זה.
השלום הנחשק עם ערב הסעודית – שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת – הפך בין רגע לפרס תנחומים. האמריקאים ינסו לסגור עסקה עם הסעודים, אך ההישג יהיה יותר מר ממתוק עבור ישראל
השלום הנחשק עם ערב הסעודית – שהיה אמור להיות הדובדבן שבקצפת – הפך בן רגע לפרס תנחומים. האמריקאים ינסו לסגור עסקה עם הסעודים (גם הם יצטרכו לשלם לא מעט), אך ההישג יהיה יותר מר ממתוק עבור ממשלת ישראל שחלמה על ברית צבאית עם מדינות המפרץ המתונות נגד איראן. בעת ששגרירות איראן נפתחת מחדש בערבה סעודית, זאת, כנראה, כבר לא אופציה ריאלית.
במצרים לא מתייחסים לתקרית הגבול כפיגוע
מי שעובר בימים אלה על הדיווחים בתקשורת המצרית בנוגע לפיגוע בגבול מצרים, עלול להתבלבל בקלות. המצרים לא ממסגרים את האירוע הזה כפיגוע ולא מתייחסים אל השוטר המפגע כמחבל. כמו בעיתונות הפלסטינית, המילים "תקרית" או "פעולה" חוזרות בהקשר הזה.
עיתונים גדולים ומשפיעים כמו אל־אהראם, אל־מסרי אל־יום ואל־יום א־סאבע לא דיווחו על האירוע בכלל אף שהעיתונות הערבית כן התייחסה לאירוע. הסיקור החדשותי החריג מצביע על הפער העצום שבין העמדות בקרב האינטליגנציה המצרית ביחס לישראל ובין מהות היחסים המתקיימים בעיקר בדרג צבאי־מדיני.
בעקבות הפיגוע, נתניהו שוחח עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, ושניהם סיכמו על המשך שיתוף הפעולה ואבטחת הגבול. אולם, גם בהודעה של הנשיאות ההתייחסות לאירוע הזה הייתה כאל "אירוע ירי".
בעקבות הפיגוע, נתניהו שוחח עם נשיא מצרים ושניהם סיכמו על המשך שיתוף הפעולה ואבטחת הגבול. אולם, גם בהודעה של הנשיאות ההתייחסות לאירוע הזה הייתה כאל "אירוע ירי"
הסיפור הזה מזכיר מאוד פיגוע רצחני אחר. באוקטובר 1985, החייל המצרי סולימאן חאטר ירה למוות בשבעה תיירים ישראלים, בהם ארבעה ילדים, שטיילו בדרום סיני, באזור המכונה ראס־בורקה. הישראלים דיממו למוות משום שכוחות הביטחון לא אפשרו את פינויים לישראל – או אפילו טיפול רפואי מצד אחד התיירים שהיו במקום.
במשך שבועות התקשורת המצרית בכלל לא דיווחה על האירוע הטרגי שאירע שנים ספורות אחרי החתימה על הסכם השלום בין המדינות. כשנפתח משפטו של חאטר, העיתונות "הלאומית" במדינה – כלומר, כלי התקשורת שהיו בשליטה ישירה של המדינה כמו אל־אהרם ואל־גומהוריה – לא מסגרו את הירי כ"פיגוע".
המילה הזאת הייתה שמורה למחבלים אסלאמיים שפגעו בבכירים מצריים או בתיירים. במאמרי דעה, העיתונאים והסופרים המצריים שיבחו את חאטר או הצדיקו את מעשיו. בחלוף 38 שנים מתברר שאף שבמצרים התחלף הנשיא והרבה מים זרמו בנילוס, לא חל כל שינוי ביחס לישראל והעוינות נותרה בעינה.
הקרב על החיג'אב באיראן נמשך
הצעת חוק חדשה באיראן הנדונה כעת במג'לס – הפרלמנט האיראני – מתעתדת להשית עונשים כבדים על נשים שלא עוטות או מתרשלות בעטיית חיג'אב. השמרנים אף קוראים לראשי הבנקים לאסור על מתן שירות לנשים ללא חיג'אב.
Another woman was blocked from entering Fin Garden in the Iranian city of Kashan for defying the state's forced-hijab law.
The UN has described the Islamic Republic of Iran's "criminalization of refusal to wear a hijab" as a "violation of the right to freedom of expression." pic.twitter.com/PK3s021Nsz
— Center for Human Rights in Iran (@ICHRI) June 8, 2023
הצעת חוק חדשה באיראן מתעתדת להשית עונשים כבדים על נשים שלא עוטות או מתרשלות בעטיית חיג'אב. השמרנים אף קוראים לראשי הבנקים לאסור על מתן שירות לנשים ללא חיג'אב
אולם, במקביל, יותר ויותר נשים איראניות מתחילות להתעלם מקוד הלבוש המחמיר. האם הצעת החוק החדשה שוב תצית את אש המחאה? המרד נגד החיג'אב באיראן הוא לא תופעה חדשה. מראשית ימי המהפכה האסלאמית היו באיראן נשים שמחו נגד חובת עטיית החיג'אב, התעלמו והסתכנו במכות מצד משטרת המוסר, בהשמצות ואף במאסר בכלא.
מותה הטראגי של מהסה אמיני בת ה־22 בספטמבר 2022 הצית מחדש את המחאה ואת הדיון הנוקב בחברה האיראנית לגבי החיג'אב. לפי שעה נראה שהמשטר האיראני הצליח לדכא את המחאה הגדולה שבערה באיראן בסתיו וחורף, ובפרלמנט המחוקקים החליטו להדק את השליטה בנשים מחשש שהתהליך שהחל "יוביל לשינויים עמוקים בנורמות החברתיות".
לפי הצעת החוק החדשה, שהנוסח שלה פורסם בכלי תקשורת המזוהים עם הממשלה, העבריינים יקבלו תחילה הודעת אזהרה מהמשטרה. הפרה שנייה תגרור קנסות של בין חמישה מיליון ל־60 מיליון ריאל (בסביבות 10 עד 120 דולר – סכום גבוה עבור איראנים רבים).
החוק יקבע גם עונשים נוספים, לרבות החרמת רכב של אישה "חוטאת" לעד 10 ימים. חברי הפרלמנט הרדיקליים ביותר תקפו את הצעת החוק כי מבחינם היא לא מספיק "רצינית" בשביל לעצור "את ההתרחבות של התופעה הדוחה" הזאת (כלומר, אי־עטיית החיג'אב).
ברשתות החברתיות פעילות ופעילים חברתיים כבר קראו לאי־ציות חברתי ולהמשך המרד נגד החיג'אב. יותר ויותר נשים איראניות מצטלמות ללא חיג'אב ונראה כי למרות הדיכוי הכבד – המחאה הזאת לא עומדת להיעלם
אולם, ברשתות החברתיות פעילות ופעילים חברתיים כבר קראו לאי־ציות חברתי ולהמשך המרד נגד החיג'אב. יותר ויותר נשים איראניות מצטלמות ללא חיג'אב (אך דואגות להסתיר את פניהן מחשש לנקמה ועונש) ונראה כי למרות הדיכוי הכבד – המחאה הזאת לא עומדת להיעלם.
בביירות נפתח מחדש המוזאון לאומנות על שם סורסוק
שלוש שנים אחרי הפיצוץ הנוראי שהחריב את נמל ביירות ופגע בלא מעט בניינים היסטוריים במרכז העיר, מוזאון סורסוק לאומנות בביירות שוב פתח את דלתותיו. המענקים של ממשלת איטליה והנדבנים הפרטיים אפשרו את עבודות השיפוץ, שכללו שחזור של לא מעט יצירות היסטוריות שנפגעו קשה בעת הפיצוץ.
מוזאון סורסוק נפתח לראשונה בתחילת שנות ה־60, כשתיירים מהעולם הערבי והמערבי נהרו לבתי המלון, החופים ובתי הקזינו המפוארים של לבנון. הנדבן והאספן ניקולה סורסוק הותיר את אחוזתו היפה לעם הלבנוני והורה להקים בה את המוזאון הראשון לאומנות מודרנית במדינה.
הנשיאות הלבנונית ניסתה "לאמץ" את הארמון ולהפוך אותו למקום אירוח ומפגש עם משלחות רמות דרג, אך לאחר מאבק שנמשך כמה שנים, קם שם מוזאון יפה ומיוחד במינו. מיטב האומנים הלבנוניים הציגו שם את עבודתם, וגם אומנים מחו"ל התארחו שם לא פעם.
עבור הלבנונים הרבים שנהרו במהלך הימים האחרונים אל המוזאון, עצם העובדה שהחיים חוזרים לביירות למרות הפיצוץ ולמרות המשבר הכלכלי והפוליטי המתמשך – זה ניצחון אדיר
במהלך הפיצוץ בנמל ביירות האחוזה נפגעה קשה. חלקים מהבניין ההיסטורי שנבנה בתחילת המאה ה־20 אינם ניתנים לשחזור. אולם, עבור הלבנונים הרבים שנהרו במהלך הימים האחרונים אל המוזאון, עצם העובדה שהחיים חוזרים לביירות למרות הפיצוץ ולמרות המשבר הכלכלי והפוליטי המתמשך – זה ניצחון אדיר, ניצחון של הרוח על החומר.
השבוע הזה במזה"ת: הפצצת הכור הגרעיני בעיראק
ב־7 ביוני 1981 הופיעו בשמי עיראק שמונה מטוסי קרב F-16 ישראלים, שלוו על ידי שישה מטוסי F-15. הם חצו את המרחב האווירי של ירדן וערב הסעודית ותקפו את הכור הגרעיני "אוסיראק" בעיראק. בתום הפעולה הושמד הכור העיראקי, הופסקה תוכנית הגרעין – והוסר האיום הפוטנציאלי על מדינת ישראל.
בגלל המרחק הגדול ניצבו המטוסים התוקפים בפני מגבלת דלק חריפה. דוד עברי, מפקד חיל האוויר דאז, אישר לערוך "תדלוק חם" – תדלוק מטוסים בזמן שהמנועים פועלים – באופן חריג ומסוכן ממש לפני ההמראה, כדי לנצל את מלוא נפח מערכת הדלק במטוסים.
הפעולה הזו העמידה את שותפו של מנחם בגין להסכמי קמפ דייוויד, הנשיא אנואר סאדאת, במצב קשה, משום שסאדאת נפגש עם בגין כמה ימים לפני "מבצע אופרה" (שם הקוד של המתקפה). הנשיא סאדאת ככל הנראה לא היה בקיא בתוכנית, אך הגרסה שסאדאת ידע הכול מראש נפוצה מאוד בעולם הערבי.
הפעולה הזו העמידה את שותפו של מנחם בגין להסכמי קמפ דייוויד, הנשיא אנואר סאדאת, במצב קשה, משום שסאדאת נפגש עם בגין כמה ימים לפני "מבצע אופרה"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו