גל הרציחות המתגבר בחברה הערבית, שהגיע אתמול (חמישי) לשיא מזעזע כאשר חמישה בני אדם נרצחו ביריות לעבר עסק לשטיפת מכוניות ביישוב יפיע שליד נצרת, הכניס את ראש הממשלה בנימין נתניהו לעמדה אסרטיבית. לפחות מבחינת ההודעות החד משמעיות שיצאו מלשכתו.
"ראש הממשלה קיים הערכת מצב טלפונית עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והמפכ"ל קובי שבתאי", נמסר, "ראש הממשלה הנחה להוביל פעולה נחושה להדברת נגע האלימות והרצח בחברה הערבית".
בהודעה אחרת מטעמו של ראש הממשלה, נראה כי הוא זיהה את הנסיבות הנוכחיות כקרקע נוחה למהלך שעניינו הפיכת שב"כ לזרוע אכיפה רשמית של מדינת ישראל ביחס לפשיעה בתוככי מדינת ישראל – ובאופן ספציפי דווקא בחברה הערבית.
"אנחנו נחושים להפסיק את שרשרת הרציחות", אמר נתניהו בסרטון וידיאו שהפיץ, "נעשה זאת לא רק בתגבור המשטרה, אלא גם בסיוע של השב"כ. אני נחוש להכניס את השב"כ כגורם מסייע למשטרה נגד ארגוני הפשע".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות הרצח ליד נצרת: "נחוש להכניס את השב"כ לפעולה" (וידיאו: משרד ראש הממשלה)
הרעיון להכניס את שב"כ לפעילות של אכיפה פלילית בתוככי ישראל איננו של נתניהו. הנושא עלה כבר בממשלה הקודמת, בימיו של עמר בר-לב כשר לביטחון-פנים. בר-לב וסגנו יואב סגלוביץ' תמכו במהלך הזה באופן נלהב, על אף שמצד ראש שב"כ דאז נדב ארגמן לא נרשמה התלהבות. המבצע, שכונה "מסלול בטוח", זכה להצלחה ובמשטרה אמרו כי שיתוף הפעולה עם שב"כ הוא "אפקטיבי ביותר".
על מידת האפקטיביות של מבצע "מסלול בטוח", עשוי להעיד גל הרציחות חסר התקדים בשנת 2023: נכון לאמש, 98 ערבים קיפחו את חייהם מתחילת השנה בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, לעומת 34 בתקופה המקבילה ב-2022.
אבל בלי קשר למידת היעילות, עירוב שב"כ בפעולות אכיפת חוק משטרתיות בתוככי ישראל הוא פשוט צעד אנטי דמוקרטי. במיוחד כאשר הציבור שכלפיו מכוונות הפעולות איננו כלל הציבור הישראלי, אלא המיעוט הערבי באופן ממוקד.
"השב"כ קיבל אמצעים קיצוניים ברמת הפגיעה שלהם בזכויות הפרט אך ורק בשל היותו ארגון ביטחוני והתמקדותו בביטחון מסכל", כתבה האגודה לזכויות האזרח ב-2021 ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט. "יישומם של כלים אלו על נושאים אזרחיים כמו אכיפת החוק או מאבק בפשיעה, אינו דמוקרטי.
"השב"כ קיבל אמצעים קיצוניים ברמת הפגיעה שלהם בזכויות הפרט אך ורק בשל היותו ארגון ביטחוני והתמקדותו בביטחון מסכל. יישומם של כלים אלו על נושאים אזרחיים כמו אכיפת החוק או מאבק בפשיעה, אינו דמוקרטי"
"הסמכת השב"כ תטשטש לחלוטין את הגבול המאוד ברור שבין השב"כ למשטרה, ובין פעילות מסכלת בתחום הביטחוני לפעילות לאכיפת החוק במישור הפלילי. יתר על כן, השב"כ פועל באופן חשאי, ואילו במדינות דמוקרטיות אין מקום למשטרה חשאית הפועלת בלי פיקוח של בית משפט".
פערי היכולות והכלים בין המשטרה לשב"כ הם דרמטיים. כך בתחום איסוף נתוני תקשורת, האזנות סתר, שימוש ברוגלות, גישה למאגרי מידע, האפשרות לקיים חקירות ללא תיעוד, והאפשרות לקיים חיפושים סמויים בכלי רכב ובבתים פרטיים ללא צו שופט.
במשרד המשפטים הבהירו אז בתגובה כי "לא עומדת על הפרק הסמכה של השירות לפעול בנושא באופן ייעודי". ואולם נוכח הצעות החוק העומדות כעת על הפרק – זה בדיוק מה שעומד על הפרק.
הצעת חוק גזענית ומפלה
חוק שב"כ התקבל בכנסת ב-2002 לאחר שנים שבהם פעל הארגון ללא הסכמה חוקית, ובשטח אפור, לכל הפחות, מבחינה משפטית. החוק הזה היה תוצר של עבודת הכנה ממושכת, שעליה ניצח מני מזוז בימיו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה. סעיף 7 לחוק מנה את תפקידי שב"כ:
- סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו;
- אבטחת אישים ומוסדות מסוימים;
- סיווג ביטחוני למשרות מסוימות בשירות הציבורי;
- נוהלי אבטחה;
- מחקר מודיעין;
- ו"פעילות בתחום אחר שקבעה הממשלה".
![ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש שב”כ נדב ארגמן וראש המל”ל מאיר בן שבת בקריה בתל אביב, 20 במאי 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/KBG_GPO1401-1024x640.jpg "ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש שב”כ נדב ארגמן וראש המל”ל מאיר בן שבת בקריה בתל אביב, 20 במאי 2021 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)")
במשך קרוב לשני עשורים לא התעוררה יוזמה חקיקתית להרחיב את תפקידי שב"כ, אך עם פרוץ מגפת הקורונה ב-2020, פעלה הממשלה בראשות נתניהו להפעיל את הכלי הטכנולוגי המתקדם המצוי בידי שב"כ, שעניינו "איכונים" של מקום הימצאם של בני אדם, בשירות משרד הבריאות, על מנת לאכוף את מגבלות התנועה שהוכרזו כלפי הציבור.
בתחילה הוסמך שב"כ לעשות זאת באמצעות תקנות שעת-חירום, ובהמשך באמצעות תיקון לחוק שב"כ.
הצעת החוק המצויה כעת על שולחן הכנסת היא למעשה שתי הצעות חוק זהות לחלוטין זו לזו, שהגישו בחודשים האחרונים ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) וח"כ אליהו רביבו (הליכוד). הצעות החוק הללו אמורות לזכות בתמיכת הקואליציה, מאחר שהיוזמה לחקיקתן עוגנה בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו ערב הקמת הממשלה.
מטרת ההצעה, להוסיף תפקיד נוסף לשב"כ במסגרת סעיף 7 לחוק:
"סיוע למשטרת ישראל במניעה ובחקירה של פשיעה פלילית חמורה בהתאם לכללים שיקבע ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ובאישור ועדת השרים לענייני השירות וועדת הכנסת לענייני השירות".
באגודה לזכויות האזרח אומרים כי מדובר בהצעת חוק אנטי-דמוקרטית, הרומסת עקרונות יסוד של ההליך הפלילי. בנוסף, מדובר לטענת האגודה בהצעת חוק גזענית ומפלה, מאחר שהיא מתייגת את האזרחים הערבים כאיום.
הבעיה היא שמבחינת השיח הציבורי מדובר בקרב כמעט אבוד. הנתונים הסטטיסטיים המזעזעים בדבר מעשי רצח ופשיעה אלימה בחברה הערבית הם נתונים מדידים; מידת הפגיעה היומיומית, העמוקה, הסמויה מן העין, בזכויות יסוד של האדם היא בלתי מדידה ולמעשה בלתי נראית.
זו בדיוק הסכנה במדרון החלקלק הזה: מה שהחל בהכנסת שב"כ לפעילות אזרחית בתקופת הקורונה, מטעמי חירום ובאופן זמני בלבד כמובן, הולך והופך לנורמה של שיגרה.
זו בדיוק הסכנה במדרון החלקלק הזה: מה שהחל בהכנסת שב"כ לפעילות אזרחית בתקופת הקורונה, מטעמי חירום ובאופן זמני בלבד כמובן, הולך והופך לנורמה של שיגרה
וכך מתכרסם עוד עיקרון יסודי בדמוקרטיה, שעניינו מגבלות על יכולותיהן של רשויות אכיפת החוק, בשם שמירה על זכויות היסוד, אפילו לצורך תכלית חשובה מאין כמוה כמאבק בגל הרציחות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם