קריסת סכר נובה קחובקה או פיצוצו על ידי רוסיה (ככל הנראה) המיטה אסון סביבתי חסר תקדים על חבל חרסון בו הוא נמצא. אך ההשלכות מהאירוע הזה ישפיעו הרבה מעבר לכך.
לא במקרה יש מי שמכנים את האירוע הזה "אקוסייד" (Ecocide), שואה אקולוגית. אירוע שנעשה בידי אדם, אשר מוביל לשינוי של ממש במערכת האקולוגית המקומית עד לרמה של נזק בלתי הפיך.
לא במקרה יש מי שמכנים את האירוע הזה "אקוסייד" (Ecocide), שואה אקולוגית. אירוע שנעשה בידי אדם, אשר מוביל לשינוי של ממש במערכת האקולוגית המקומית עד לרמה של נזק בלתי הפיך
זהו אירוע קטלני באופן מיידי והשלכותיו יכולות להגיע לממדים קטסטרופליים לאורך שנים רבות, לא רק באזור עצמו, אלא על אזורים נרחבים נוספים. אסון צ'רנוביל הוא אולי דוגמה מובהקת לאירוע שכזה, וגם הצפת הנהרות בנפט על ידי עיראק בזמן מלחמת המפרץ.
אלה אומנם אסונות מתוקשרים היטב, אך מספר המקרים בהם מבוצעת פגיעה סביבתית היוצרת השפעה על המערך האקולוגי ומרקם החיים – הולך ומתרבה בעולם. והחשש הוא כי אנחנו נחשפים לאסטרטגיית לחימה מסוכנת במיוחד, עד רמה שיש מי שדורשים להגדיר אותה כטרור אקולוגי וכפשע נגד האנושות.
את ממדי האסון בעקבות פיצוץ הסכר נבין כנראה רק בעוד כמה שנים. כרגע, באופן טבעי, עסוקים הכוחות במקום בניסיון למזער את הנזק המיידי – חילוץ לכודים, הספקת מזון וציוד, טיפול בהצפות חסרות תקדים, שמירה על הכור הגרעיני, הספקת חשמל וכד'.
אבל כבר כעת ברור שזאת רק ההקדמה להשפעות הקשות שיגיעו.
חבל חרסון הוא אחד ממקורות אספקת החיטה הגדולים לאירופה ולעולם. הצפת השטחים מצד אחד וייבוש שטחים עצומים אחרים מצד שני, בתוספת שיבוש חמור באספקת המים לאזור כולו, כולל חצי האי קרים, ישבש לחלוטין את שוק החיטה בשנים הקרובות. ההשלכות של כך יכולות להוביל לתגובת שרשרת שתוביל לחוסר יציבות שלטונית בחלקים רבים בעולם.
המקרים בהם מבוצעת פגיעה סביבתית היוצרת השפעה על המערך האקולוגי ומרקם החיים – מתרבים בעולם. החשש הוא כי מדובר באסטרטגיית לחימה מסוכנת במיוחד, עד שיש הדורשים להגדירה כפשע נגד האנושות
מחסור בלחם הוא רק ההתחלה. אם בעקבות כך יגיע גם גל התייקרויות של מוצרים בסיסים כמו קמח ולחם, עלול הדבר להוביל למשבר כלכלי חמור – שיעצים את חוסר היציבות הכלכלית השורר בשווקים ממילא – ומכאן הדרך לחוסר יציבות שלטונית קצרה למדי.
אם בעקבות הפיצוץ ייפגעו הכורים הגרעיניים במקום, אנחנו עלולים להיות צפויים לתזכורת נוראה לאסון צ'רנוביל. אומנם הכורים כבויים בגלל המלחמה ועל פי הדיווחים מאגרי המים לקירור מספיקים לתקופה של מספר חודשים, כך שיש זמן לייצר חלופות – אבל מקום כאוטי ממילא, אליו התווסף כעת אסון בסדר גודל כזה, החשש מתקלה, או חבלה נוספת, בהחלט באים בחשבון.
היבט נוסף של האסון הוא הסכנה בהפצת מחלות בעקבות מוות המוני של בעלי חיים ודגים.
Marynske, Dnipropetrovsk region. A mass mortality of fish has begun. pic.twitter.com/HyruNRpb00
— NEXTA (@nexta_tv) June 7, 2023
לא רק שהגישה למקום הפכה להיות כמעט בלתי אפשרית בעקבות ההצפות, על פי דיווחים באוקראינה ממשיכים הרוסים להפציץ את האזור, גם תוך כדי ניסיונות החילוץ של התושבים. המשמעות היא שתוך כמה ימים המקום יהפוך למפגע תברואתי מסוכן שעלול להתפשט לכל האזור כולו. בעולם של פוסט-קורונה, מי יודע לאן דברים עלולים להתפתח.
People on the left bank of the Dnipro River ask for help. The Ukrainian military saw them from the air, but are unable to help, as the occupiers control this territory.
The occupation authorities do not evacuate people, ignore calls and do not allow volunteers into the flooded… pic.twitter.com/sj4GdSUlLP
— NEXTA (@nexta_tv) June 7, 2023
אלו רק כמה דוגמאות להשלכות של פיצוץ הסכר, איתם יצטרכו להתמודד רוסיה, אוקראינה, אירופה ואולי העולם כולו. מה שמטריד לא פחות, הוא העובדה שהמושג "טרור סביבתי", או אקוסייד, מחלחל אט אט ועלול למצוא את דרכו לאסטרטגיות לחימה אכזריות באזורי סכסוך נוספים בעולם. על פי רוב, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות ארוכות הטווח על כלל הצדדים, בהם אזרחים בלתי מעורבים, מדינות שכנות ואף המתקיף עצמו.
מחסור בלחם הוא רק ההתחלה. אם בעקבותיו יגיע גל התייקרויות מוצרי בסיס כקמח ולחם, זה עלול להוביל למשבר כלכלי חמור – שיעצים את חוסר היציבות הכלכלית השורר בשווקים – ומכאן להגיע לחוסר יציבות שלטונית
למשל, רוסיה כבר נאלצת לשאת בהשלכות הפיצוץ בחלקים שנמצאים בשליטתה כמו האי קרים וחלקים מחבל חרסון עליהם השתלטה. בין היתר קוי אספקה לכוחות הצבאיים שלה שנותקו, הפיכת השטח לבוצי ובלתי עביר, בעיות באספקת החשמל וכאמור, החשש מפני מחלות ומגפות וסכנת הדליפה מהכור הגרעיני.
כאן בישראל, היחס לנושא הסביבתי הוא בגדר אסון בפני עצמו. "סביבה" נתפסת כמשהו מרוחק של פריווילגים משועממים, "מחבקי עצים" ועוד שלל כינויי גנאי. אולם דווקא כאן אצלנו הסיכון לפיגוע סביבתי הוא מהגבוהים ביותר, ואילו ההיערכות למניעה או טיפול באירוע כזה הוא מהנמוכים ביותר.
לפני כשנתיים חוותה ישראל טרור אקולוגי, במה שכונה "אסון הזפת". אז כזכור, הוצפו כל חופי ישראל בכמויות זפת אשר מקורן, על פי גורמים ישראליים, במכלית נפט פיראטית בבעלות לובית.
"לחשוף את ההסכם בין קצא"א לבין האמירויות" – כך דרש ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת טבע על התנהלות חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ
מתוך הדיון בנושא אסון הזפת בים בוועדת הפנים@mikihaimovich1 @GilaGamliel pic.twitter.com/D4TuqDOWaa— ערוץ כנסת (@KnessetT) March 2, 2021
האסון הזה היה אמור לזעזע את המדינה אשר מתבססת על הים כמשאב קיומי מרכזי – לפחות 70% ממי השתייה שלנו מגיעים ממפעלי ההתפלה בים, שלא לדבר על חקלאות ימית, אסדות הגז (פוטנציאל אסון בפני עצמו) וכמובן תרבות הבילוי והפנאי בחופים. בפועל, שום דבר ממשי לא קודם כדי למנוע את האסון הבא.
לפני כשנתיים חוותה ישראל טרור אקולוגי, במה שכונה "אסון הזפת". אז כזכור, הוצפו כל חופי ישראל בכמויות זפת אשר מקורן, על פי גורמים ישראליים, במכלית נפט פיראטית בבעלות לובית
גם במקרה הזה, אשר יש שמייחסים לו פיגוע מכוון על ידי איראן, לא פגע רק בישראל, אלא גם בחופי לבנון ורצועת עזה. ללמדנו על ממדי הנזק של אירוע כזה, אשר לא מבחין בגבולות בין מדינות או בין היוזם לבין מטרתו.
אבל ישראל לא רק שלא טורחת ללמוד ולהתכונן לאסון הבא, היא גם מציבה עוד ועוד מטרות נוחות ביותר לפיגוע סביבתי, חמור יותר מאסון הזפת. פגיעת טיל או תקלה חמורה באסדות הגז הן דוגמאות מובהקות לאקוסייד פוטנציאלי שכזה.
פגיעה כזאת, בשוגג או בזדון, עלולה להציב את ישראל בפני איום קיומי ממשי – השבתת מפעלי ההתפלה המהווים את המקור העיקרי למי שתייה וחקלאות ופגיעה אנושה בחקלאות הדייג של כל האזור. זאת בנוסף לכך שמי הים יהפכו למקום אסור לרחצה והרס החופים.
בחזית נוספת, מנסה חברת קצא"א להגדיל את היקף הזרמת הנפט במסוף שלה באילת, זאת בעקבות חתימת הסכמים מסחריים עם אירופה. המשמעות של תקלה או פיגוע באחת המכליות האלו היא אקוסייד של כל אזור מפרץ ים סוף. במקרה כזה, לא רק ישראל תיפגע אלא גם ירדן, מצרים, ערב הסעודית ואולי גם הלאה משם, תלוי בהיקף הנזק.
ספינת הענק כיבתה את משדר המיקום שלה, ונתנה דיווח שגוי כי עגנה בירדן.
מעקב "שקוף" אחר מכליות הנפט שמגיעות למפרץ אילת, ותיעוד הספינה בנמל מעלה חשד לניסיון להסתרת הקשר עם קצא"א. במקביל, תושבים ששוחחו עם "שקוף" מסרו כי הם הרגישו ריחות חריפים של נפט בימים הסמוכים להגעת המכלית. >> pic.twitter.com/xJDkyfAfm4
— שקוף (@shakuf1) June 8, 2023
בישראל לא אוהבים תסריטים אפוקליפטיים כאלו. אלא שלאחר פיצוץ סכר נובה קוחבקה כבר לא צריך לדמיין יותר מדי.
ישראל לא רק שלא טורחת להתכונן לאסון הבא, היא גם מציבה עוד ועוד מטרות נוחות ביותר לפיגוע סביבתי, חמור מאסון הזפת. פגיעת טיל או תקלה חמורה באסדות הגז הן דוגמאות מובהקות לאקוסייד פוטנציאלי
אקוסייד מקומי בהחלט יכול להתרחש כאן בכל רגע נתון. עדיף שנתעורר עכשיו מאשר נחפש להטיל את האשמה בדיעבד.
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו