הכבישים הבינעירוניים של ישראל עוברים בימים אלה מהפכה שקטה. על פני מאות קילומטרים של כביש מתבצעות עבודות להחלפת גופי התאורה, בקצב של 5,000 בחודש.
לא מדובר בסתם החלפה של נורה בנורה: במקום נורות הנל"ג (נתרן לחץ גבוה) הישנות מותקנות בצידי הדרכים נורות לד, מהלך עם השלכות סביבתיות וכלכליות משמעותיות.
במרכז הארץ, למשל, מוחלפים בימים אלה גופי התאורה בכביש 531. כבישים שבהם המהלך כבר הסתיים: הכבישים הדרומיים 25 (בין באר שבע לדימונה) ו-31 (להבים-ערד), 77 בצפון ו-412 באזור רחובות. בהמשך יגיע תורם של הכבישים הארציים הגדולים – 1, 2 ו-4.
אם הקצב הנוכחי יישמר, בחברת "נתיבי ישראל" מקווים לסיים את המבצע בכל הכבישים בארץ – החלפת 110 אלף גופי תאורה על פני כ-8,500 ק"מ כביש – בתוך כשנתיים.
אלה חדשות טובות, אבל השאלה המתבקשת היא למה רק עכשיו.
עולם התשתיות בישראל, ובכלל זה תשתיות התחבורה, נמצא בפיגור גדול מבחינת הסטנדרטים הסביבתיים לעומת המערב. האספלט רועש, מדי חורף נפערים בו בורות, השימוש בחומרים ממוחזרים עדיין בשוליים, התאורה מיושנת.
עד לפני כשנה, מתוך 100 אלף גופי תאורה בכבישים הבינעירוניים, רק 1,300 – מעט יותר מאחוז – היו נורות לד חסכוניות ומתקדמות. "אתה צודק", אומר דרור גוסלן, מנהל מחלקת חשמל ותאורה ב"נתיבי ישראל", "נכנסתי לתפקיד ב-2019 וכבר בשבוע הראשון התחלנו לעבוד על זה".
בישראל יש לתאורה בדרכים משמעות מיוחדת בגלל ההרגל לנסוע בכבישים מוארים בעוצמה. ברוב מדינות המערב אפשר לנסוע מאות קילומטרים כשהאור הכמעט היחיד הוא זה שבוקע מפנסי המכונית, אבל בארץ די בנסיעה של כמה דקות בקטע כביש חשוך כדי שהנהגים ירימו קול זעקה ויטענו שמדובר בסכנה בטיחותית.
ברוב מדינות המערב אפשר לנסוע מאות קילומטרים כשהאור הכמעט היחיד הוא זה שבוקע מפנסי המכונית, אבל בארץ די בנסיעה של כמה דקות בקטע כביש חשוך כדי שהנהגים ירימו קול זעקה
"אנחנו כל הזמן מקבלים פניות כאלה", אומר גוסלן. בהתחשב בסגנון הנהיגה הישראלי ובצפיפות הרבה, ייתכן שהן מוצדקות והתאורה באמת חיונית.
כשהתאורה האינטנסיבית הזו נשענת על טכנולוגיות מיושנות, הנזק כפול: צריכת אנרגיה בזבזנית שעולה ביוקר ומייצרת זיהום אוויר, ולא פחות חשוב – זיהום אור.
ישראל קטנה, רשת הכבישים מפלחת כמעט כל שטח פתוח ונושקת לכל אתר טבע, ואור היקרות שבוקע מרבבות עמודי התאורה מונע מהמערכות הטבעיות ומבעלי החיים את החושך שהם זקוקים לו והתרגלו אליו במשך מיליוני שנים.
עוצמת האור של תאורת כביש (15 לוקס) חזקה בערך פי 150 מזו ששוררת בליל ירח מלא (0.1-0.3 לוקס). חשיפה לתאורה מסנוורת ופולשנית בשעות שבהן אמור לשרור חושך, משפיעה על התנהלותם של בעלי החיים ומשבשת את המערכות ההורמונליות שלהם. גם בני אדם לא חסינים מהשפעות של חשיפה ממושכת לתאורה מלאכותית.
חשיפה לתאורה בשעות שבהן אמור לשרור חושך, משפיעה על התנהלותם של בעלי החיים ומשבשת את המערכות ההורמונליות שלהם. גם בני אדם לא חסינים מהשפעות של חשיפה ממושכת לתאורה מלאכותית
בשנים האחרונות התחילו ב"נתיבי ישראל" להפנים את הצורך בשינוי. אחד הקטליזטורים לתהליך היה "טבע-ביז", מסגרת של דיאלוג ושיתוף פעולה בין גופים תאגידיים ועסקיים לגורמים הירוקים המובילים – החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.
זיהום האור היה בין הנושאים המרכזיים שלובנו במסגרת הזו. ב-2019 השלימה "נתיבי ישראל" ממשק GIS של כל כבישי הארץ שסווגו לפי רמת הרגישות האקולוגית שלהם, שממנה נגזרת רמת הדחיפות לטיפול בתאורה.
בשלב ראשון נערך פיילוט במסגרתו הוחלפה התאורה בצומת הכניסה לקיבוץ סמר שעל כביש הערבה. בין השאר גילו שם שנורות הנל"ג הציפו באור רצועה של לא פחות מ-50 מטרים לעומק דיונות החול המשופעות בבעלי חיים מדבריים.
בשנה האחרונה, כשלב מקדים לשינוי הגדול, הותקנו 2,700 גופי תאורת לד בכבישים שונים בארץ. התוצאות ברורות: "הנל"ג זה עולם הולך ונעלם, לא בטוח שעדיין מייצרים אותו", אומר גוסלן.
"ברגע שהחלפנו אותו בלד קיבלנו ירידה של כ-50% בצריכת החשמל. חשבון החשמל שלנו היום עומד על כ-70 מיליון שקל בשנה, אחרי שנשלים את ההחלפה הוא ירד ל-40 מיליון. מדובר על החזר השקעה בתוך 8-10 שנים".
"ברגע שהחלפנו ללד קיבלנו ירידה של כ-50% בצריכת החשמל. חשבון החשמל שלנו היום עומד על כ-70 מיליון שקל בשנה, אחרי שנשלים את ההחלפה הוא ירד ל-40 מיליון. מדובר על החזר השקעה בתוך 8-10 שנים"
יואב אבינור, סמנכ"ל ההנדסה ב"געש תאורה" מקיבוץ געש, אחד הספקים שזכו במכרז לאספקת גופי התאורה, אפילו יותר אופטימי: "במקום נל"ג של 400 ואט מתקינים לד של 150 ואט עם אורך חיים שמגיע ל-20 שנות עבודה – במצטבר זה יכול להגיע לכ-70% חיסכון באנרגיה".
געש ביצעה את המעבר לתאורה חכמה בערים כמו חדרה ובת ים, ועכשיו עולה מדרגה לזירה הארצית. "יהיה לזה אימפקט ברמה הלאומית", אומר המנכ"ל, ראובן פיק.
לצד החיסכון המיידי, היתרון הגדול של נורות הלד טמון בכך שמדובר במערכת חכמה. מעבר לעובדה שהנורות מותקנות עם מסתור אור אחורי שמונע מהן להאיר את השטחים הפתוחים שלצד הכביש, "אפשר לטפל באלומה גם בתוך הלד עצמו", מסביר גוסלן.
"אני יכול לשחק עם האופטיקה, למקד את האלומה לכיוון הכביש, למנוע הארה של השמים ושל השוליים. הזליגה מחוץ לכביש הצטמצמה לרצועה של 8-14 מטר. החלטנו ללכת על נורות עם אור יותר חם למרות שהן צורכות קצת יותר חשמל, כי מחקרים מראים שהאור הלבן משפיע על ייצור המלטונין (הורמון השינה, א.ל.) ולא בריא".
גוסלן תולה תקוות רבות בכישורים התקשורתיים של המערכת החדשה: "עד היום עמוד התאורה היה עמוד טיפש. עכשיו יש לנו עמוד שיכול להיות קולב להרבה דברים – חיישנים שמודדים עומס בכביש, רעש, זיהום אוויר. אנחנו מכינים את עצמנו כבר לרכבים האוטונומיים.
"כשהמערכת מזהה שינוי חריג בצריכה של החשמל, אני מבין שמישהו גונב ממני חשמל ויכול לקפוץ למקום ולנתק אותו. הבעיה היא שיש עובדים שמפחדים כי הם גרים ביישובים עם אותם עבריינים, זה משחק של חתול ועכבר".
"כשהמערכת מזהה שינוי חריג בצריכה של החשמל, אני מבין שמישהו גונב ממני חשמל ויכול לקפוץ למקום ולנתק אותו. הבעיה היא שיש עובדים שמפחדים כי הם גרים ביישובים עם אותם עבריינים"
התוכניות של "נתיבי ישראל" לנצל את מדבריות האספלט העצומות למטרות מועילות לא מוגבלות לתחום הנורות. לאחרונה אושרה תכנית להתקנת שדות פאנלים סולאריים על 13 מחלפים ברחבי הארץ, שיפיקו 70 מגה-ואט.
רק שבין התוכנית על הנייר לבין המימוש מפרידה תהום של בירוקרטיה, אישורים ממוסדות התכנון ומכשולים קטנוניים. למרבה המזל, בשביל לשדרג תאורה לא צריך לעבור את כל זה: פשוט עולים על סולם ומחליפים נורה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם