אילוסטרציה: ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
AP Photo/Seth Wenig

התאוששות השקל אחרי הדרמה בכנסת לאו דווקא מבשרת טובות

ערך השקל, שצנח בשבוע שעבר ב־2.5% ברקע ההצבעה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ואז, בתוך כמה שעות, התחזק שוב, גרם לפרשן הפוליטי של חדשות 12 עמית סגל להגיע למסקנה מאוד מעניינת הכוללת בעיה אחת קטנה – היא לא הייתה נכונה ● פרשנות

ביום רביעי בשבוע שעבר, המהדורה המרכזית של חדשות 12 סיקרה את הדרמה בכנסת בעקבות ההצבעה לבחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים. באותה מהדורה טען הפרשן הפוליטי של הערוץ עמית סגל שאם מסתכלים על שער השקל בבוקר של אותו יום דרמטי – ואז שוב בערב – נראה כי לכאורה לא קרה כלום למרות התנודות החריגות בשערו במהלך היום.

לפי הנתון היבש, סגל צודק – הרי השער נשאר אותו השער בשעת פתיחת המסחר ובשעת הסגירה. אלא שבמציאות קרה גם קרה משהו – והוא לא טוב בכלל. מה שסגל פספס הוא שעבור העסקים, אם יש משהו גרוע יותר מערך השקל – זה התנודתיות החדה בשערו.

כדי להבין למה, ניקח לדוגמה בעל עסק קטן שביום רביעי התחייב להעביר מיליון דולר לספק חומרי הגלם שלו בחו"ל. כדי לשלם מיליון דולר, העסק חייב להמיר את ההכנסות שלו משקלים לדולרים. הרי הוא מרוויח בשקלים מלקוחות בארץ ומשלם בדולרים לספקים בחו"ל. בהנחה שרגע לפני שבוצעה פעולת ההמרה ערך השקל פתאום צנח ב־2.5% – זה אומר שדולר אחד כבר שווה יותר שקלים.

בשביל בעל העסק, המשמעות היא שמעכשיו לעכשיו הוא צריך לגייס כבר יותר שקלים כדי להמיר אותם למיליון דולר. כמה יותר? ב־2.5%, כגובה צניחת ערך השקל. בחישוב לשקלים בדוגמה שלנו, מדובר בכ־90 אלף שקלים נוספים – לא סכום בלתי משמעותי עבור עסק קטן שצריך לגייס אותו ברגע.

מפגינים נגד המהפכה המשפטית מחוץ לבורסה לני”ע בתל אביב. 30 באפריל 2023 (צילום: ללא קרדיט)
מפגינים נגד המהפכה המשפטית מחוץ לבורסה לני"ע בתל אביב. 30 באפריל 2023

אם התנודתיות הזו הייתה חד־פעמית אז עוד מילא, אלא שאלפי בעלי עסקים בישראל מתמודדים עם אי־יציבות ואי־ודאות מהסוג הזה כבר כמעט חצי שנה בעקבות הדיונים על המהפכה המשפטית

הדבר הנורא הוא שכל זה לא קרה בגלל טעות עסקית שביצע בעל העסק, אלא רק בגלל טרלולי ופעלולי בנימין נתניהו ושמחה רוטמן בכנסת במטרה לא לפגוע ברפורמה המשפטית או בעצמם. גם אם נניח שלמרות הכול אותו בעל עסק מצא מהרגע להרגע את המימון הנוסף – הוא ודאי יופתע לגלות שלו היה ממתין כמה שעות – שער השקל כבר היה חוזר לעצמו.

אבל, לצערו, לא היה לו שום סיכוי לחזות תנודתיות כל כך הזויה במטבע כמו שהייתה אצלנו. אם התנודתיות הזו הייתה חד־פעמית אז עוד מילא, אלא שאלפי בעלי עסקים בישראל מתמודדים עם אי־יציבות ואי־ודאות מהסוג הזה כבר כמעט חצי שנה בעקבות הדיונים על המהפכה המשפטית. חלקם קמים בבוקר עם עסק יציב – ובערב כבר שוברים את הראש מאיפה להשיג את הכסף להישרדותו.

שקל לא יציב, לפיכך, הוא לא פחות מקטלני לעסקים. עסקים מאבדים במצב כזה את ביטחונם ביכולת לחזות במדויק את הערך העתידי של המטבע, אפילו לעוד כמה שעות קדימה. כל זה מקשה על תכנון התקציב ועתיד העסק. בצורה כזו גם קשה לדעת כמה יעלה לייבא חומרי גלם או כמה הכנסות הם יפיקו מייצוא.

במקרה של חברות ההייטק בארץ, גורלם של מיליארדים רבים תלויים בשינויי שער המטבע. אי־הוודאות המתחוללת עכשיו בארץ עלולה להקשות על עסקים לקבל החלטות השקעה או לקבוע מחירים עבור המוצרים או השירותים שלהם. במקרים מסוימים, לבעל עסק יהיה כבר אולי עדיף להעביר את בסיס הפעילות שלו למדינה עם מטבע יציב יותר.

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית היוצאת במשרד האוצר (צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

שקל לא יציב הוא לא פחות מקטלני לעסקים. עסקים מאבדים במצב כזה את ביטחונם ביכולת לחזות במדויק את הערך העתידי של המטבע, אפילו לעוד כמה שעות קדימה

זו גם אחת הסיבות המרכזיות שהכלכלנית הראשית היוצאת באוצר שירה גרינברג קראה ממש באותו יום רביעי לגנוז את המהפכה המשפטית. "לדעתי צריך להסיר לגמרי את האיום על הכלכלה בהיבט של הרפורמה המשפטית.

"בתקופות שבהן יש אי־ודאות כל כך רבה, ודאי שלא נכון להוסיף אי־ודאות מקומית. שיח שלא שם לגמרי־לגמרי בצד את הנושא הזה הוא בעייתי בהיבט הכלכלי – ומייצר אי־ודאות שיש לה השלכות משמעותיות".

סגל, לצערנו, הוא לא היחיד המעלה את הטענה שאם השקל התחזק אז הוכח שהכול בסדר עם המהפכה. או, לכל הפחות, "כלום לא קרה" בעקבותיה, למרות איומי הכלכלנים. מי שאומר את זה הוא אחד משלושה – או שהוא בפוזיציה בעד המהפכה המשפטית; או שהוא משקר; או שהוא מעולם לא ניהל עסק המתמודד עם ייבוא או ייצוא מוצרים ושירותים עם מטבע לא יציב.

עוד 599 מילים
סגירה