הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

מאז שנכנס לתפקידו בסוף 2022 משבש שר המשפטים יריב לוין את עבודת הוועדה לבחירת שופטים ומעכב במשך חודשים ושנים מינוי של שופטים בכל הערכאות במערכת המשפט. כתוצאה מכך, במערכת חסרים יש עשרות תקני שופטים שאינם מאוישים. 

כמה תקני שיפוט עומדים ריקים, ומי צריך לאייש אותם?

לפי החוק הקיים מאז 2008 שופטים נבחרים בוועדה לבחירת שופטים, בה חברים שר המשפטים ושרים וח"כים נוספים המייצגים את הממשלה והכנסת, נשיא בית המשפט העליון ושופטים נוספים, וכן נציגי לשכת עורכי הדין. שלושה חברי קואליציה חברים כיום בוועדה: לוין, שרת ההתיישבות אורית סטרוק וח"כ יצחק  קרויזר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, שינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בממשלה מציגים את השינוי כ"פשרה מאוזנת שנועדה לרסן בית משפט פעלתן", כביכול. אבל בדיקת הנתונים סותרת את שתי ההצדקות המרכזיות למתווה השינוי.

מאז 1995 פסל בית המשפט 24 חוקים בלבד, כ-0.8 פסילות בשנה – שיעור נמוך מזה של בתי משפט מקבילים בעולם. סקר מרכז ויטרבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה ש-42% מהציבור מעדיפים את ההרכב הקיים על פני המתווה (29.5%). ה"פשרה"? היא הסכמה בין שני שרים מאותה מפלגה, לא בין מחנות יריבים.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ב-5 ביולי 2026 החליטה הממשלה פה אחד שלא לכבד פסק דין של בג"ץ בעניין מועצת הרשות השנייה. ההחלטה היא נקודת הקצה של רצף מהלכים בארבע זירות נפרדות.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ייכנס לתוקף בכנסת הבאה. שר המשפטים נמנע כשנה וחצי מלכנס את הוועדה הקיימת. הניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה נפסל בבית המשפט העליון. רגולטורי השידור שותקו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ועדת החוקה של הליכוד אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו שמונה שריונים אישיים ברשימה לכנסת ה-26. ההצבעה שהייתה אמורה לאשר זאת במרכז המפלגה נעצרה בצו מניעה של בית המשפט המחוזי בלוד, ובוטלה שוב ב-21 ביולי.

במקביל נדחו הפריימריז מ-4 באוגוסט ל-17 בו. עבור מי שהצביע ליכוד בכל מערכת בחירות – ולעיתים גם הוריו לפניו – השאלה אינה מי ינצח. השאלה היא מי מרכיב את הרשימה שעליה הוא מתבקש להצביע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

גל המחאה הגדול של 2023 ("מחאת קפלן") החל חודשיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, בשבוע שבו שר המשפטים יריב לוין הניח על השולחן את ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), תוכנית לשינוי כללי המשחק החוקתיים במדינה. העיתוי מהווה ראיה לכך שהמחאה לא כוונה נגד מדיניות ספציפית כזאת או אחרת של הממשלה בתחומי אחריותה, אלא נגד ניסיון כולל לשינוי משטר.

כחלק מכך, גם מחאת אנשי המילואים ב-2023 לא כוונה נגד מדיניות ספציפית מסוימת של הממשלה הנבחרת, אלא נגד מהלך שתכליתו שינוי משטרי וחתירה תחת אופייה הדמוקרטי של המדינה. מתנדבי מילואים, שאיימו להפסיק את התנדבותם, עשו זאת במחאה על הניסיון לשינוי המשטר, ולא כדי "לשנות את מדיניות הממשלה" כפי שטענו פרשנים ומובילי דעה תומכי הממשלה. 

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הקואליציה העבירה בכנסת תיקון בחוק לשינוי הוועדה לבחירת השופטים, שאמור להיכנס לתוקף אחרי הבחירות. דוברי הממשלה טוענים כי השינוי נועד, כביכול, ליצור "גיוון" בהרכב בית המשפט העליון, שכביכול הוא "אחיד" מדי מבחינה חברתית. אבל הטענה הזאת אינה עומדת במבחן הנתונים.

כיום מכהנים בבית המשפט העליון 11 שופטים, מתוכם ארבע שופטות, שלושה דתיים, אחד מהם מתנחל, שופט ערבי וארבעה שופטים הנחשבים שמרנים, שמונו בתמיכת נציגי הממשלה בוועדה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

כנסת ישראל ה-25, שהתכנסה בנובמבר 2022 והתפזרה בשבוע שעבר, הייתה כנסת יוצאת דופן. היא אישרה מהלכי חקיקה מרחיקי לכת שיזמה הקואליציה, שהיו אף מי שהגדירו כ"הפיכה משטרית". רבים ממהלכי החקיקה החלישו את שומרי הסף של אכיפת החוק ואת מערכת המשפט, והובילו למצב בו הקואליציה, וראש הממשלה בראשה, הולכת והופכת לכוח שלטוני יחיד, ללא איזונים ובלמים.

חוקים שונים אושרו למרות ניגודי עניינים של מובילי החקיקה, ותוך התעלמות מאזהרות של משפטנים על הליכי חקיקה שנעשו באופן בלתי תקין, או סתרו עקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.