בערבו של יום חורפי בפברואר האחרון ניסינו לבדוק איך רוכשים דירה בפרויקט "דורות" בזכרון יעקב. מדובר ב־44 דירות במתחם של ארבעה בניינים, כ־90 מ"ר כל דירה, במיקום טוב לשומרי מסורת, קרוב למוסדות דת – ובאחת המושבות הכי יוקרתיות בארץ, הפנינה של הברון רוטשילד.
מקום אידיאלי למי שמחפש קצת יידישקייט בין הכרמים. המתחם אומנם קצת צפוף, אבל שמענו שהמחירים לא בשמיים. בטח מישהו מוכר, או לפחות מכיר מישהו שרוצה למכור.
אולם, מתברר שזה לא כל כך פשוט. זאת משום שפרויקט שנולד בשקר למועצה ולוועדות התכנון, המשיך בקומבינה מפותלת מול רשויות המס, קיבל אישורים על העוקם בוועדות התכנון ונמכר לאנשים בסוג של מצג שווא, שרק הלך והתעצם עם השנים – הוא כיום, ולמעשה כבר כמה שנים, מקבץ די צפוף של דירות "נגועות" – אי אפשר למכור אותן, אי אפשר לקבל עליהן משכנתה, אי אפשר לרשום אותן בטאבו.
מה שיראה לכל נדל"ניסט מתחיל כתהליך מעורר השתאות, בו כמעט שום דבר לא נעשה על פי הכללים, מתואר כנורמה בעולמות מסוימים. ככה נסגרים הדברים ב"ביזארו וורלד" של עמותת הדת החולשת על העדה החרדית בזכרון יעקב ומכונה "המרכז לחינוך תורני". או בקיצור: המל"ת.
"האנשים שגרים פה לא היו אמורים להיות רוכשים רגילים, אלא עובדים במוסדות החינוך של העמותה. המתחם נולד כדי לתת פתרון לחברי סגל. אבל בפועל מכרו לנו. סתם אנשים"
"אני אסביר לך איך זה עובד", אומר לנו אחד הדיירים. "האנשים שגרים פה לא היו אמורים להיות רוכשים רגילים, אלא עובדים במוסדות החינוך של העמותה. המתחם הזה נולד כדי לתת פתרון לחברי הסגל, שיוכלו להתגורר פה בזמן שהם מלמדים ולא יצטרכו להגיע מרחוק. אבל בפועל מכרו לנו. סתם אנשים".
אתם לא אנשי סגל? אתם לא עובדים בעמותה?
"אף אחד מאיתנו לא שייך לצוות המורים של העמותה. בגלל זה אנחנו מקבלים מים וחשמל ויש לנו טופס ארבע – אבל הבנקים לא מוכנים לתת לנו משכנתה. אף בנק לא מוכן להיתקע עם דירות השייכות לעמותה ומיועדות למטרות ציבוריות. כי הבנקים לא טיפשים, הם יודעים שבחיים לא יצליחו למכור אותן אחר כך.
"לכן אנחנו צריכים לשלם על הדירות בעצם בצ'קים או במזומן. אף אחד בחיים לא יתן לי משכנתה לדירה הזאת".
אז אם אני רוצה לקנות פה, מה אני יכול לעשות?
"הדרך היחידה שלך היא לקנות דירה אחרת מהמשפחה שלך, לשעבד אותה ואז מהכסף של המשכנתה ההיא תוכל לשלם פה. ככה אני עשיתי. חמותי לקחה משכנתה על דירה שלה ונתנה לי כסף מזומן שאיתו אני משלם פה".
"הדרך היחידה היא לקנות דירה אחרת מהמשפחה שלך, לשעבד אותה ואז מהכסף של המשכנתה ההיא תוכל לשלם פה. ככה אני עשיתי. חמותי לקחה משכנתה על דירה שלה – ונתנה לי"
לא חששת ללכת למהלך כזה? נשמע מאוד אפור מבחינה חוקית.
"עורך דין יגיד לך בחיים לא לקנות ככה, אבל זאת המציאות. ככה עושים החרדים. זה עולם תחתון עם קודים משלו. כולם פה יודעים. כולם ידעו שהם קונים דירות שהיו מיועדות ל'מגורי סגל' ולכן אי־אפשר יהיה לקבל עליהן משכנתה או לרשום אותן בטאבו.
"אז משלמים תשלומים ומחכים שיבוא יום ויסדירו את זה רשמית. שנים ניסינו לקבל מהבנקים משכנתה, אבל הם פשוט לא מוכנים. הם אומרים, 'תוכיחו. תוכיחו לנו שאלו דירות רגילות למגורים ולא דירות למטרות ציבוריות, ואז ניתן לכם משכנתה'. כמובן שאי־אפשר להוכיח".
הסיפור של שכונת דורות ושל עמותת מל"ת מתרחש בעוד מקומות בארץ, ותואר לא אחת כשיטה. אבל נדמה שבזכרון יעקב הוא מקבל ממד מקאברי במיוחד.
עמותה שהוקמה כדי "לנהל ולממן מוסדות חינוך תורניים" לסוגיהם – ושנהנית מתמיכות ומענקים ממשרדי הממשלה בכ־19 מיליון שקלים בשנה, כ־60% מתקציבה, בתוספת תרומות נדיבות – הפכה עם הזמן, ובעיקר בעשור האחרון, ליזמית נדל"ן מהשורה הראשונה – עסקאות מכר וממכר של קרקעות, בניינים, שכונות ופרויקטים מסחריים יוצאות ונכנסות בשערי העמותה. לא אחת ראשיה גם עושים אגב כך לביתם הפרטי.
תלונות במשטרה עם טענות לחשדות לפלילים בעבירות שונות יושבות כבר ארבע שנים, ואף שהועברו ממחוז חוף ללהב 433 לא ברור אם התקדמו מעבר לחקירה ראשונית
תלונות במשטרה עם טענות לחשדות לפלילים בעבירות שונות יושבות כבר ארבע שנים, ואף שהועברו ממחוז חוף ללהב 433 לא ברור אם התקדמו מעבר לחקירה ראשונית.
תלונות לרשם העמותות נבדקו לאורך תקופה ובעבר העלו נוריות אזהרה, שהעמותה דאגה לכבות במהירות (על כך, בהמשך). גם רשות המיסים חקרה חשדות לעבירות מס, להלבנת הון ולהברחת נכסי עמותה, אך מסרבת להשיב על שאלות לגבי תוצאות החקירה.
איכשהו, השיטות הפסולות שיתוארו כאן נמשכו באין מפריע ולפעמים אף השתכללו; והפוליטיקאים המקומיים מתחלקים לשניים – אלה שמשתפים פעולה עם השיטה, ואלה שפשוט אובדי עצות ולא יודעים כיצד להילחם בה.
מגורי הסגל הפכו לפרויקט נדל"ני מניב
המל"ת הוקמה בשנות ה־70 על־ידי הרב שלום מאיר יונגרמן, ראש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, שיסד כוללים וישיבות ברחבי זכרון וגם בפרדס חנה, יוקנעם ועתלית. הרב, שנחשב לגאון בתחומו, הוציא ספרים רבים, בהם על חידושי הרמב"ן – ואלפי תלמידים מתחנכים כל שנה במוסדות שהקים, הכוללים תיכונים, חטיבות ביניים, מעונות, גני ילדים ועוד.
כדי להקים את שכונת "דורות" הערימה העמותה על הרשויות. ביד ימין היא הצהירה על הכוונה להקים מגורי סגל; וביד שמאל היא תכננה מהרגע הראשון לעשות שימוש מסחרי רגיל בנכסים, שערכם הלך והאמיר עם השנים
הרב יונגרמן הלך לעולמו ב־2013, אבל העמותה המשיכה לפעול באמצעות ילדיו ותלמידיו. עם הזמן נדמה שהלכו והיטשטשו הגבולות בין "חינוך לתורה ולעבודה", שזהר באור יקרות במטרות העמותה עת נרשמה ברשם העמותות בשנות ה־80, לבין עסקאות הנדל"ן העוברות לידה, מעליה ובתוכה, פעמים רבות ביוזמת ובמעורבות ישירה של בכיריה.
כיום כבר קשה להבדיל בין השניים, ומעטים, כך נדמה, עדיין מנסים. כדי להקים את שכונת "דורות" ברחוב הזית בזכרון יעקב הערימה העמותה על הרשויות. ביד ימין היא הצהירה על הכוונה להקים מגורי סגל לשימושם של המורים במוסדות החינוך של העמותה (הכוללים פנימיות וכוללים), ביד שמאל היא תכננה מהרגע הראשון לעשות שימוש מסחרי רגיל בנכסים, שערכם הלך והאמיר עם השנים.
הדואליות הזאת משתקפת כבר ממסמכים מוקדמים, עוד בשלבים שהפרויקט היה בעריסתו. כבר בדוח העמותה מ־2011, הכוונה להשתמש בממכר הדירות לצורכי כיסוי גירעונות או הלוואות של העמותה מוזכרת.
מחד, מוצהר כי לאור הגידול "במספר התלמידים במוסדות החינוך של העמותה" בונה האגודה "בהתאם לצרכי מוסדות החינוך שלה.. פנימיות, דירות, בתי מדרש וכיתות לימודים". במילים אחרות: כל היזמות הנדל"נית צבועה כולה למטרות חינוכיות.
הצורך להעמיד פנים כאילו מדובר במגורי סגל אינו רק לשם שמיים – כך שומרים על אופיו הציבורי של הפרויקט, על התב"ע "החומה" ועל שורה של הקלות משמעותיות
אבל כמה פסקאות אחר כך מגיעה הסתירה. העמותה הצהירה כי לצורך "מימון ההשקעה בבנייה" היא קיבלה הלוואות מתומכי העמותה, חלקן צמודות לדולר וחלקן ללירה שטרלינג הבריטית, ומבהירה: ההלוואות… פירעונן יהיה לאחר מכירת הדירות". במילים אחרות: לפחות חלק מהדירות שיבנו נועדו למכירה לצורך מימון הלוואות.
הצורך להעמיד פנים כאילו מדובר במגורי סגל אינו רק לשם שמיים – כך שומרים על אופיו הציבורי של הפרויקט, על התב"ע "החומה" (כלומר, זו המיועדת למטרות ציבוריות ולא פרטיות) ועל שורה של הקלות משמעותיות הניתנות למי שבונה למען הציבור ולא למען רווח פרטי.
"הדירות מיועדות למגורי סגל, חלק עם משפחות, חלק ללא משפחות", הסביר נציג העמותה בדיוני הוועדה המקומית. "יש כ־200 אנשי סגל שאין להם פתרון מגורים". כך קיבלה העמותה את מכלול ההקלות הנלוות לבנייה למען הציבור – אחוזי בנייה מוגדלים של 120%, פטור חלקי ממיסי השבחה ועוד.
בתחילה ניתנו אישורים ל־11 דירות בשלוש קומות לכל בניין, אבל בהמשך ביקשה העמותה באמצעות נציגה, הרב רפי מנת, להגדיל את זכות הבנייה לארבע קומות ול־52 דירות בסך הכול. העמותה הסבירה שבלי ההגדלה היא לא תוכל לממש את אחוזי הבנייה המוגדלים. הבקשה הזאת לא נענתה.
הרוכשים חתמו על חוזים שבהם הם מכירים בכך שהם רוכשים "מגורי סגל" – ושילמו בתשלומים במזומן או בצ'קים משום שהבנקים סירבו לשים משכנתאות על קרן הצבי
עד מהרה המציאות קיפצה מעל "אנשי הסגל", והדירות, לפחות ברובן, נמכרו לציבור הרחב במחירים מפתים ובדרכים עקלקלות אשר תמרור אזהרה חוקי מתנוסס מעליהן. העמותה הפכה את ה"פרויקט הציבורי" לפרת מזומנים. לאורך השנים, מרבית הדירות נמכרו לגורם שלישי, בחלק מהמקרים באמצעות "אנשי ביניים" ובמקרים אחרים באמצעות קבלן חיצוני, שלו נמכרה הקרקע.
הרוכשים חתמו על חוזים שבהם הם מכירים בכך שהם רוכשים "מגורי סגל" – ושילמו בתשלומים במזומן או בצ'קים משום שהבנקים סירבו לשים משכנתאות על קרן הצבי. כך יצא שהמגורים שנועדו לסגל הפכו לדירות לממכר לכל דבר, אף שהייעוד שלהם נותר למטרות ציבוריות כשהיה, עם כל ההקלות והמשמעותיות הנלוות לכך. הרשויות העלימו עין, לפחות בשלבים האלה.
הדיירים עצמם גילו בדרך הקשה שכדי לרכוש בית בפרויקט הזה צריך לקחת הלוואה מגורם שלישי, או למשכן את הדירה של הסבתא ולהשתמש בכספים כדי לממן את הבית החדש. גם בטאבו אי־אפשר היה לרשום את הנכסים – והדיירים הסתפקו בהערת אזהרה שנרשמה לטובתם.
חלקם התחילו לצבור חובות, וכשאלה האמירו החלו האיומים המשפטיים שהסתיימו בהליך בוררות. בתוך העדה כמובן, כמקובל.
הדיירים עצמם גילו בדרך הקשה שכדי לרכוש בית בפרויקט הזה צריך לקחת הלוואה מגורם שלישי, או למשכן את הדירה של הסבתא ולהשתמש בכספים כדי לממן את הבית החדש
הרב התמנה למנכ"ל
על חלק גדול מהתהליכים האלה ניצח באופן אישי הרב מנת, שהפך בתחילת 2017 למנכ"ל עמותת המרכז לחינוך תורני. מנת טען בשיחה עימו ש"למיטב ידיעתו" מרבית הדירות משמשות את אנשי הסגל. אבל גם הוא יודע שזה פשוט לא נכון. זאת מכיוון שמרגע שחלק מהקרקעות נמכרו לקבלן שבנה ושיווק בעצמו מגרשים, אין דרך לוודא שהקונים הם אנשי סגל.
גם בטאבו נרשמו הערות אזהרה על דירות מגורים, שנמכרו לאנשים פרטיים, וממילא סוגיית שיכונו של "הסגל" הפכה לשולית. דיירים רבים אישרו באוזנינו שאין להם שום קשר למוסדות החינוך, וחלקם בכלל שכרו את הדירות מהרוכשים. מנת אף מודה ש"עד היום מגיעים כל יום שלושה–ארבעה אוטובוסים של אנשי סגל למוסדות שלנו מבני ברק".
במילים אחרות: קרקעות הוכשרו למטרת בניית דירות שיאכלסו את אנשי הסגל של מוסדות המל"ת, אבל בינתיים הדירות הללו נמכרו לגורמים פרטיים, העשירו את קופת העמותה – ואנשי הסגל ממשיכים להגיע מבני ברק.
מנת הוא רב בעל קסם אישי בולט, הנחשב כבעל מהלכים פוליטיים משמעותיים בזכרון יעקב ומחוצה לה. במשך שנים שימש גם כמנהל מחלקת הכשרות ביישוב, ובמקביל כאחראי הכשרות בחיפה – ועמד גם בראש המועצה הדתית בנימינה–גבעת עדה.
קרקעות הוכשרו למטרת בניית דירות שיאכלסו את אנשי הסגל של מוסדות המל"ת, אבל בינתיים הדירות הללו נמכרו לגורמים פרטיים, העשירו את קופת העמותה – ואנשי הסגל ממשיכים להגיע מבני ברק
בשנים האחרונות הוא מונה לרב של קונצרן המזון אוסם–נסטלה בארץ ובעולם, תפקיד נחשק במיוחד. הוא שיתף פעולה עם הכתבה ברצון ובחיוך, ובשלב מסוים גם ניכר שהביע חרטה על חלק מהמהלכים.
במקביל, הוא לא מנסה להסתיר שהעמותה שאותה הוא מנהל מאז 2017 (ודה פקטו יותר מעשור קודם לכן) מזמן לא מתעניינת רק ב"חינוך ותורה": "אני האבא של הקהילה החרדית בזכרון. תפקידי לבנות שכונות לקהילה החרדית. היעד הוא להגדיל את הקהילה החרדית בזכרון. את כל השכונות החרדיות כאן בנינו וכך נעשה גם בעתיד".
אבל מנת לא פועל רק לשם שמיים. הוא נהנה גם באופן פרטי מפירות ההשקעה הזו "למען הקהילה". ב־2015 רכש מנת מהעמותה דירת ארבעה חדרים פלוס הצמדת גג במגרש אחד, וגג עם זכויות בנייה עתידיות במגרש אחר. כך הפך לבעלים של דירה ושני גגות (שיהפכו ביום מן הימים לדירות או לפנטהאוזים) בפרויקט למגורי סגל, שמשום מה העמותה פעלה להסבת ייעודם.
מנת אמר בתגובה: "אני לא קניתי בית בפרויקט. אני קניתי גג".
ב־2015 רכש מנת מהעמותה דירת 4 חדרים פלוס הצמדת גג במגרש אחד, וגג עם זכויות בנייה עתידיות במגרש אחר. כך הפך לבעלים של דירה ושני גגות בפרויקט למגורי סגל, שמשום מה העמותה פעלה להסבת ייעודם
אבל כדי לקבל את הגג רכשת דירה.
"לא, הדירה זה מהקבלן. אני מהרב יונגרמן (מייסד העמותה, א"ה) קניתי גג אחד. סליחה, אני קניתי מהקבלן דירה וגג. זאת אומרת, בבניין אחד קניתי דירה וגג ובבניין שני רק את הגג".
אני מנסה להבין, כשקנית גג ובית…
"לא קניתי מהמל"ת בכלל, קניתי מקבלן".
אבל העמותה מכרה לקבלן שמכר לך.
"אז מה? הייתי אדם פרטי אז".
היית מוציאו ומביאו של הרב יונגרמן במשך שנים ארוכות. והרוח החיה בעמותה.
"הרב יונגרמן עצמו היה בעל הבית, אף אחד לא ערער עליו. אבל הרב צריך עוזר, מְשַׁמֵּשׁ. זה היה תפקידי.
בפועל, תפקידו של מנת היה בכיר יותר מסתם "עוזר" ו"משמש" כפי שהוא מתאר. כבר ב־2005 הוא השתתף בפגישה עם נציגי רשם העמותות ביחד עם הרב ועם ראש המועצה דאז אלי אבוטבול כדי לקבל הנחיות לפעולות העמותה.
אבוטבול מאותת לאחרונה במרץ על הכוונה לשוב ולהתמודד בבחירות הקרובות לראשות זכרון יעקב, ולמעשה כבר החל בקמפיין הבחירות. באותה השנה, 2005, כבר הצהירה העמותה על כוונותיה לייצר הכנסות ממכירת דירות לזוגות צעירים – הרחק לכאורה ממטרות החינוך לתורה שהוצהרו בפני רשם העמותות.
באותה השנה, 2005, כבר הצהירה העמותה על כוונותיה לייצר הכנסות ממכירת דירות לזוגות צעירים – הרחק לכאורה ממטרות החינוך לתורה שהוצהרו בפני רשם העמותות
מנת השתתף לאורך כל שנות ההקמה וההכשרה של השכונה בדיוני המועצה, הוועדות המקומית והמרחבית, סייע לרב ולבנו בתהליכי המכירה הפתלתולים שגם העירו מריבצם את רשות המיסים (על כך בהמשך), היה מעורב בתהליכי הבוררות מול הדיירים ועוד. כאמור, גם הוא מגדיר את עצמו "האבא של הקהילה", וכך גם מתארים אותו כל האנשים עימם שוחחנו במושבה.
ב־2012, כשאושר לעמותה לפתח פרויקט נוסף בזכרון – השבחת מתחם בשכונת הלל יפה – הוביל מנת את הדיונים כ"יזם" מטעם העמותה, גם הפעם לצדו של ראש המועצה אבוטבול. בכל פנייה ועיקול – שמו של הרב מנת מבצבץ כגורם מוביל מדיניות, לעיתים קרובות לצדו של ראש המועצה לשעבר. לא אחת כשותפים נאמנים לעמדה וליוזמה.
היית שותף לדיונים על הכשרת האדמות. שמך מופיע בפרוטוקולים. ב־2015 אתה רוכש דירה ושני גגות בפרויקט שהיית שותף להכשרתו. שנה אחר כך אתה הופך למנכ"ל העמותה. הכל מקרי?
"תסביר לי מה זה 'מעורב'. הפרנסה שלי לא מהעמותה, אני גר בקהילה, עסקן מקומי".
מנת לא היה בעל התפקיד הבכיר היחיד בעמותה שרקד על הגגות של מגורי הסגל. גם אריה ריזל, מורשה חתימה בעמותה מאז 2014 ועד לאחרונה גם סמנכ"ל בה, רכש לפני כעשור זכויות בנייה עתידיות לשני גגות בבניין שמכרה לו העמותה שבה הוא פועל. גם הוא מתחמק בתשובתו לגבי תפקידו בעמותה, אותו הוא מכנה "מנהל תלמוד תורה משנת 2016".
מנת לא היה בעל התפקיד הבכיר היחיד בעמותה שרקד על הגגות של מגורי הסגל. גם אריה ריזל, מורשה חתימה בעמותה מאז 2014 ועד לאחרונה גם סמנכ"ל בה, רכש לפני כעשור זכויות בנייה עתידיות לשני גגות בבניין
ריזל סירב להשיב על השאלה האם רכישת זכויות לפנטהאוזים עתידיים על־ידי בכיר בעמותה היא תקינה והאם קיומן של זכויות על גגות תואם את מטרות העמותה. על התהייה מדוע מצטיירת תמונה כאילו העמותה משמשת לעיתים כצינור מיטיב למנהליה ענה ביובש: "אני לא יודע איזה תמונה הצטיירה לך".
"אבא שלך לא נתן לי – אתה תיתן לי"
גורם בכיר במועצה המקומית מאשר כי כבר בתחילת העשור הקודם, עוד בשלבים המוקדמים של אישור התוכנית לשכונת דורות, פעלה העמותה לשנות את התב"ע המקורית, שהורתה על בניית גגות רעפים לגבי שניים מהבניינים בפרויקטים, כך שיתאפשרו גגות שטוחים – כאלה שאפשר להגדיל את הבנייה עליהם.
במילים אחרות: נראה שכבר בזמן אמת, עת פמפמו בעמותה את הצורך ב"מגורים למורים", מישהו הבין שם היטב שאפשר יהיה לעשות פה קופה. השינוי אושר בוועדה המרחבית על אף שרוב הבתים בסביבה התאפיינו בגגות רעפים, ועל אף שבמקור גגות רעפים היוו תנאי בהיתרים.
בהמשך, כשהגיעה העת לקדם את בניית הבניינים האחרים, המעבר לגגות שטוחים, כאלה שאפשר לבנות עליהם דירות נוספות לגובה, כבר הייתה פשוטה יותר. מבדיקת זמן ישראל עולה כי התוכנית להכשרת הגגות לבנייה נוספת – ועל הדרך לספק לכאורה רווח עתידי לבכירי העמותה – לא נולדה בדיעבד אלא בצבצה בשיחות כבר בשלבים המוקדמים.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי התוכנית להכשרת הגגות לבנייה נוספת – ועל הדרך לספק לכאורה רווח עתידי לבכירי העמותה – לא נולדה בדיעבד אלא בצבצה בשיחות כבר בשלבים המוקדמים
הבעייתיות הגלומה בכך הייתה ניכרת לגורמים המעורבים. כך, למשל, בשיחה עם אחד התושבים בפרויקט דורות סיפר לו הרב מנת: "בינתיים יש לי פה רק הפסדים. אולי אם יהיו לי זכויות בגג אז אני אחזיר לעצמי קצת מההשקעה של חמש שנים של מריבות עם אנשים ששתו לי את הדם…
"אני ביקשתי מהרב כשהוא מכר את הדירות. אמרתי לו, 'הרב יונגרמן, אני רוצה כעוזר שלך, אני רוצה גם זכות לקנות. תן לי לקנות את הגג אולי יהיה פעם… (הוא) אמר לי, 'רפי זה לא ראוי, לא מתאים. שמע, יגידו אני מכרתי לך את הגג, עשיתי לך קומבינה'. לא רצה למכור לי. לא קרה כלום".
אז הרב יונגרמן חש באפו את הריח הבעייתי של המהלך, אבל התנגדותו לא ריפתה את ידיהם של ראשי העמותה. בהמשך, מצאו הרב מנת, המוציא והמביא של הקהילה החרדית, והרב ריזל, שהיה אחראי על אופרציית הכספים בעמותה, את השיטה שתאפשר בכל זאת את הרכישה באמצעות גורם ביניים.
"כשבא הקבלן (שרכש את הקרקע, א"ה) עשיתי את זה עם מוטי (בנו של הרב יונגרמן, א"ה)", סיפר מנת לבן שיחו. "אמרתי, 'מוטי, אבא שלך לא נתן לי – אתה תיתן לי'. אמר לי: 'אין בעיה, תביא את הקבלן ותבנה את הגג'. הבאתי את הקבלן ואמרתי לו, 'אני רוצה ממך תמורה אחת: אני קונה דירה, כי אני חייב הצמדה. אני אעשה איתך הסכם – אתה מצמיד לי את הגגות לדירה וקניתי את הגגות…"
"כשבא הקבלן (שרכש את הקרקע) עשיתי את זה עם מוטי (בנו של הרב יונגרמן)", סיפר מנת לבן שיחו. "אמרתי, 'מוטי, אבא שלך לא נתן לי – אתה תיתן לי'. אמר לי: 'אין בעיה, תביא את הקבלן ותבנה את הגג'"
כשבן שיחו משתאה לגבי תקינות המהלך, תוהה הרב מנת: "אני צריך להתנצל שקניתי?" סעיף 41 לתקנון העמותה של מל"ת קובע הסדר האוסר על "חלוקת רווחים וטובות הנאה לחברי העמותה. קשה לראות כיצד הרכישות האלה דרות בשלום עם הסעיף הזה.
כך נוצרה סמיכות תמוהה של הרכישות והמינויים – ביולי, ספטמבר ואוקטובר 2015 מנת וריזל רוכשים דירות וגגות מניבים בפרויקט. שנה אחר כך, לקראת סוף 2016, הם מתמנים למנכ"ל ולסמנכ"ל העמותה בהתאמה.
בשיחה עימו מאשר מנת את הפרטים, בתוספת הסבר מעניין: "הרב לא שילם לי כסף והייתי צריך לעשות את כל המכירות".
אז החזרת את הכסף שהיו חייבים לך באמצעות רכישת נכס ציבורי מניב מהעמותה? זה נשמע לך תקין?
"אמרתי, 'אני רוצה לקנות דירה, תן לי את הגגות'. אם יהיה שווה פעם – הרווחתי משהו, אם לא, אז לא. זה דבר טבעי ביותר. זה שב־2017 העמותה התמוטטה וביקשו ממני להציל אותה ולבוא להיות מנכ"ל – בגלל זה אני צריך לזרוק דברים שקניתי לפח? לא".
ב־2011 וב־2012 קידמת תוכנית ציבורית בכל הכוח בשם העמותה. אחר כך קנית נכסים מניבים בפרויקט הציבורי שקידמת. אחר כך הפכת למנכ"ל. אתה מנסה ליהנות מכל העולמות.
"אני עוזר לכל העולמות. עסקן קהילתי עסוק בכל דבר".
"זה שב־2017 העמותה התמוטטה וביקשו ממני להציל אותה ולבוא להיות מנכ"ל – בגלל זה אני צריך לזרוק דברים שקניתי לפח? לא"
חברי הוועד לא מבחינים בניגוד אינטרסים
העובדה כי ראשי עמותת המרכז לחינוך תורני – שהוקמה לצורכי הגברת תלמוד תורה והפכה ליזמית נדל"ן ברחבי זכרון יעקב – עומדים כעת ליהנות באופן אישי מפירות נכסיה, עלתה לדיון בישיבת ועד העמותה בינואר 2017.
אז דיווח הרב מנת לוועד על שני הגגות בבעלותו (לדבריו, בשלב הזה הוא כבר מכר את הדירה שרכש): "ייתכן כי הטיפול בהשבחת או מימוש נכסי העמותה יטיבו גם עם ערכם של הגגות", מסר.
שני חברי הוועד, הרבנים יוסף חיים בן דב ואברהם קלמנוביץ' לא זיהו בכלל בעיה וקבעו כי חברי הוועדה "אינם רואים ניגוד אינטרסים באחזקה חלקית של הרב מנת בנכסים". לדידם, יש ברווח האישי שמפיקים ראשי העמותה אפילו יתרון אפשרי לעמותה עצמה והם מברכים עליו: "חברי הוועד רואים יתרון במומחיות הרבה שלו (של הרב מנת) והידע שלו באופן שיסייע מאוד לעמותה".
לקביעות אלו לא צירפו חוות דעת משפטית כלשהי. כנראה שדי במומחיותם בלימודי דת כדי לקבוע שאין ניגוד עניינים. בשיחה עם זמן ישראל, קלמנוביץ', שהכשיר את רכישת הקרקע מטעם העמותה, מצטנע: "אני לא כל כך מכיר את פרויקט דורות. אני לא טיפלתי בזה בכלל. אני מלמד בישיבה בשיעורים. לא מתמצא בכל זה".
אתה חבר ועד בעמותה. זה הגוף שמנהל ומפקח על כל פעילות העמותה.
"כן אבל אני לא קשור לעניין הזה בכלל. אני לא מתעסק בדברים האלה".
גם הרב בן־דב סירב לשוחח איתנו.
לימים החלה המל"ת לקדם במרץ תוכנית להרחבת שכונת דורות עבור הקהילה החרדית למאות יחידות דיור נוספות. ראש המועצה החדש בכלל לא הוזמן לדיון
מתחם דורות הוקם, התבסס ונמכר, כאמור, לאנשים פרטיים. לימים החלה המל"ת לקדם במרץ תוכנית להרחבת שכונת דורות עבור הקהילה החרדית על־ידי הוספת כ־250 דירות – גם הן על קרקע ציבורית ובצפיפות גבוהה – ואז ב־2017 הגיעו לדיון בנושא בלשכת התכנון של מחוז חיפה.
בשלב הזה כבר התחלף ראש המועצה ונבחר ראש מועצה חדש, זיו דשא. אבל דשא, שלא נחשב מקורב למנת ולא זוהה כמי שיתחבר בקלות לקומבינות של העדה החרדית, כלל לא עודכן בקיומו של הדיון ולא הוזמן אליו.
מי כן הוזמן? נכון, ראש המועצה הקודם אבוטבול. עכשיו הוא כבר היה עורך דין פרטי, ואותו ראש מועצה שקידם עבור העמותה שורה של פרויקטים נדל"ניים (שהניבו לעמותה וגם לראשיה רווחים) הופיע לדיון בהרחבת השכונה ללא טייטל ציבורי רשמי, והתערב למען בניית נכסי נדל"ן נוספים למען העמותה. הוא ומנת טענו במשותף, כאילו הם שותפים זה לזה.
באותו דיון נחשף גם המובן מאליו: לא מגורי סגל ולא נעליים – מדובר בדירות מגורים לכל דבר, שניבנו במסגרת מצג שווא על שטחים ציבוריים. "הדירות לא נבנו כדירות למגורי סגל", נאמר מפורשות בסיכום הישיבה על־ידי מנת ואבוטבול, "אלא נבנו כדירות למגורים רגילים, בעלי מאפיינים של מגורים".
באותו דיון נחשף גם המובן מאליו: לא מגורי סגל ולא נעליים – מדובר בדירות מגורים לכל דבר, שניבנו במסגרת מצג שווא על שטחים ציבוריים. "הדירות לא נבנו כדירות למגורי סגל", נאמר מפורשות בסיכום הישיבה
מה עושה ראש המועצה לשעבר כעורך דין פרטי בדיון לקידום פרויקט של עמותה? האם אין כאן ניגוד עניינים או טעם לפגם? מנת סבור שלא: "הוא לא היה שום עורך דין של העמותה. הייתה ישיבה אחת בוועדה המחוזית שהוא בא להסביר את הצורך באזור הזה, כי הוא הכיר אותו".
אבוטבול תמך בכם כל השנים, אתה חושב שתצליחו להעביר אישור לשכונות נוספות אם וכאשר יבחר מחדש?
"לא יודע".
אבוטבול, לעומת זאת, ממלא פיו מים ומסרב לענות על השאלות הקשורות לפעולותיו כראש המועצה בעבר (ואולי גם בעתיד): "אני לא מתעסק עם אנשים, אני לא מתעסק עם פרויקטים. אני לא מכהן בשום תפקיד. כשכיהנתי בתפקיד הייתי בתפקיד של גוף. אתה יכול לשאול את הגוף".
אבל יש שאלות שרק אתה יכול לענות עליהן.
"אני רואה שאתה מתעקש סתם. בוא נסיים יפה את השיחה יקירי".
ראש המועצה הנוכחי זיו דשא, שהיה גם ראש המועצה ב־2017, טוען כי נעשה פה ניסיון למחטף. "כשנבחרתי ב־2016 הגיע אליי הרב מנת עם תוכנית להרחבת שכונת דורות. אמרתי לו שאנחנו לא נתמוך בתוכנית ואז הייתה הפגישה הזאת שהם קיימו בלעדיי.
"הם גם קיימו סיור במקום, וגם אותו העלימו מעיניי וגיליתי עליו בדיעבד. בהמשך פניתי לוועדה המרחבית גם בעניין היטלי השבחה שלא שולמו, והבעתי מחאה נמרצת על ניגוד העניינים של ראש המועצה לשעבר אבוטבול, ואף הגשנו עתירה בנושא לבית המשפט, שקבע כי אבוטבול לא יכול לעסוק יותר בפרויקט דורות.
"זאת שיטה – קודם מבקשים הקלות בנייה בהתאם ופטור מהיטלים במסגרת מטרות ציבוריות של פרויקט, אחר כך מוכרים דירות באופן פרטי ובסוף פונים לרשויות ומבקשים להכשיר את השרץ בדיעבד"
"אז הם משכו את התוכנית הגדולה לבינתיים, אבל הם מחכים לשעת כושר, גם כדי להכשיר בדיעבד את דירות הסגל שנמכרו כדירות רגילות לכל דבר וגם כדי להרחיב את השכונה. זאת שיטה – קודם מבקשים הקלות בנייה בהתאם ופטור מהיטלים במסגרת מטרות ציבוריות של פרויקט, אחר כך מוכרים דירות באופן פרטי ובסוף פונים לרשויות ומבקשים להכשיר את השרץ בדיעבד. לכך לא נסכים".
אף שברוב הערים העיריות הן האחראיות לקדם פיתוח שכונות, בקהילה החרדית עמותה ציבורית העוסקת בחינוך לוקחת על עצמה את יזמות הנדל"ן שוב ושוב במשך שנים, לעיתים מעל ראשה של המועצה והעומד בראשה, ובניגוד לכאורה לאינטרס הציבורי הרחב.
"היעד הוא להגדיל את הקהילה החרדית, זה התפקיד שלי", מצהיר היזם העומד בראש עמותת חינוך. "אני האבא של הקהילה היום. העמותה בנתה את כל השכונות, את כל השכונות היא בנתה. נכון שמטרות העמותה היא חינוך ודת, אבל הקהילה זקוקה למגורים ואני חייב להגדיל את הקהילה".
גם במחיר של מנהל לא תקין?
"כולם בדקו את מה שאתה מתאר וראו שאין בשר. גם המשטרה חקרה את זה. חקרו את זה מלמעלה למטה וגילו שאין בשר. יש לך הרבה צבע אבל אין בשר".
בכתבה הבאה: צ'קים בסכומים מעוררי חשד מועברים לעמותה, רשות המיסים מתעוררת ודורשת תשובות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם