אחת הפרשיות הסוערות בתולדות המאבק על זכויות בעלי החיים בישראל כנראה הגיעה השבוע אל התחנה האחרונה.
השופט אורן שוורץ, סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד, דחה את תביעת הענק של חוות מזור (או בשמה המשפטי – חוות בי.אפ.סי. בע"מ) נגד מדינת ישראל והמשרד להגנת הסביבה.
החווה, בראשות המנהל ד"ר משה בושמיץ, דרשה מהמדינה פיצוי של 30 מיליון שקל בגין הנזקים שגרם לה האיסור לייצא קופים לטובת ניסויים. השופט שוורץ פסק שהיא לא תקבל אפילו שקל.
"אנחנו מאוד שמחים מהפסיקה הזו", מסכמת גלי דוידסון, מנהלת אגף הגנה על בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, שנים של התדיינות משפטית מתישה. "הפסיקה הזו אומרת שכשעושים שימוש בבעלי חיים, מול חופש העיסוק ניצבת רווחת חיית הבר ויש לה ערך מוסרי שראוי ונכון לשקול אותו. זו אמירה נהדרת".
"הפסיקה הזו אומרת שכשעושים שימוש בבעלי חיים, מול חופש העיסוק ניצבת רווחת חיית הבר ויש לה ערך מוסרי שראוי ונכון לשקול אותו. זו אמירה נהדרת"
חוות מזור פעלה במושב מזור שבמרכז הארץ בין השנים 1991 ל-2015, כמעט רבע מאה שהייתה רצופה במאבקים קולניים בין בעלי החווה לארגונים ופעילים למען בעלי חיים.
החווה התבססה על קופי מקוק ארוך-זנב שניצודו בהמוניהם באי מאוריציוס שבאוקיאנוס ההודי. מוצאו של המקוק בדרום מזרח אסיה והאדם הביא אותו למאוריציוס, שם הוא התרבה באין מפריע בגלל היעדר טורפים טבעיים, ואף הוכרז כמין פולש שמזיק למערכת האקולוגית המקומית.
הדמיון בין המערכת החיסונית של המקוק לזו של האדם, העובדה שהוא נוח לאילוף ומסתגל במהירות לקרבת אנשים והיותו נקי מהנגיף הרפס B שעלול להיות קטלני לבני אדם, הופכים אותו למצרך מבוקש במעבדות ומוסדות מחקר.
הדמיון בין המערכת החיסונית של המקוק לזו של האדם, העובדה שהוא נוח לאילוף ומסתגל במהירות לקרבת אנשים, הופכים אותו למצרך מבוקש במעבדות ומוסדות מחקר
הקופים (בעיקר קופות) שנשבו בטבע – יותר מאלף במהלך שנות קיומה של החווה – הובאו לישראל והעמידו כאן צאצאים. את הגורים הללו – סך הכול כ-6,000 – החווה מכרה למעבדות ברחבי העולם לטובת עריכת ניסויים. הקופות שניצודו במאוריציוס נשארו בשבי בחווה, בגלל האמנה הבינלאומית שאוסרת לסחור בחיות בר שנולדו בטבע.
הפעילים למען בעלי החיים טענו שמדובר בשרשרת גלובלית של התעללות, שמתחילה בחטיפה של חיית בר מסביבתה הטבעית, ממשיכה בניתוק של צאצאיה ממנה ומסתיימת במכירתם לניסויים אכזריים.
החווה, מנגד, גייסה תמיכה של מדענים ומוסדות אקדמיה רבים, שטענו שהשימוש בקופי המקוק חיוני לטובת המחקר המדעי והצלת חיי אדם. החווה גם טענה שהקופים מוחזקים בתנאים שעומדים בקריטריונים מחמירים ושהם נמכרים למוסדות אקדמיים מוכרים שפועלים תחת המגבלות הנוקשות שמוטלות על ניסויים בבעלי חיים.
בפועל, כמה תקריות שהתרחשו במהלך השנים סדקו את האמון הציבורי בגרסה האופטימית הזו.
ב-2012 אסר בג"ץ לייצא 90 קופים מחוות מזור למעבדה בארצות הברית שבה תועדו מעשי זוועה שבוצעו בקופים, שבעקבותיהם משרד החקלאות האמריקאי הגיש תלונה נגד המעבדה.
ב-2012 אסר בג"ץ לייצא 90 קופים מחוות מזור למעבדה בארה"ב שבה תועדו מעשי זוועה שבוצעו בקופים, שבעקבותיהם הממשל האמריקאי הגיש תלונה נגד המעבדה
כמה שנים לפני כן, ב-1996, הזואולוגית תמר רון – שנשלחה על ידי השר להגנת הסביבה יוסי שריד לבחון את המצב בחווה – כתבה:
"התנאים במקום רחוקים מלהתאים לצרכיהם של קופים ממין אינטליגנטי זה. הפרדת תינוקות מאימהות מהווה גורם משמעותי למצוקה ולטראומה של התינוקות ושל האימהות. הקופים מתרוצצים כאחוזי תזזית ומשמיעים קולות צעקה ובכי שנשמעים כבר משער החווה".
כמה שרים ניסו להניע מהלך לסגירת החווה, אבל טבעו בסבך המשפטי והפוליטי. המפנה נרשם בתקופת כהונתו של גלעד ארדן כשר להגנת הסביבה. לתפיסתו של ארדן, גם אם חלק מהניסויים שבהם משתתפים הקופים חיוניים, אין סיבה שישראל תתנדב להיות מרכז סחר עולמי בקופים שניצודו בטבע ויסיימו את חייהם במעבדה.
לתפיסתו של ארדן, גם אם חלק מהניסויים חיוניים, אין סיבה שישראל תתנדב להיות מרכז סחר עולמי בקופים שניצודו בטבע ויסיימו את חייהם במעבדה
ב-2013 ארדן חתם על שינוי התקנות ואסר על ייצוא קופים מישראל. צינור הייצוא של חוות מזור יבש ולאחר תקופת ההסתגלות שניתנה לה, החווה נאלצה להפסיק את פעילותה בתחילת 2015.
לדברי דוידסון, היה ברור שהסוגיה תגיע לערכאות ושבעלי החווה יתבעו את המדינה. ההפתעה הייתה שהחווה לא עתרה נגד התקנות עצמן, אלא הגישה תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם לה, לכאורה, משינוי התקנות.
סכום התביעה – 30 מיליון שקל – נשען על הערכה של שווי החווה ורווחיה העתידיים, כפי שניתנה על ידי מומחה שנשכר על ידי התובעים. המשרד להגנת הסביבה שכר מומחה משלו, שבאופן מפתיע העריך את שוויה של החווה באפס שקלים. לאור הפער, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, שההערכה שלו הסתכמה ב-7 מליון שקל.
למרות זאת, ובשל העובדה שהליך התקנת התקנות היה תקין ולא נפל בו פגם, ולאור העובדה שלחווה ניתנו שנתיים להסתגלות מרגע העברת התקנות, השופט שוורץ החליט שאין עילה לפצות את הבעלים מקופת המדינה.
בשל העובדה שהליך התקנת התקנות היה תקין ולא נפל בו פגם, ולאור העובדה שלחווה ניתנו שנתיים להסתגלות מרגע העברת התקנות, השופט שוורץ החליט שאין עילה לפצות את הבעלים מקופת המדינה
הסיפור המשפטי – למעט האפשרות שהחווה תערער – תם, אבל הסיפור האמיתי לא נשלם.
עם סגירת החווה נותרו בישראל כ-650 קופות שנולדו במאוריציוס וכ-1,200 קופים שנולדו בישראל. תחקיר זמן ישראל לפני ארבע שנים חשף את מצבם הירוד של הקופות והקופים שעדיין נותרו בחוות מזור, מה שהוביל למחאה ציבורית ופרלמנטרית למען פינוי החווה והצלת הקופים שנותרו בה.
תחקיר זמן ישראל לפני ארבע שנים חשף את מצבם הירוד של הקופים שעדיין נותרו בחוות מזור, מה שהוביל למחאה ציבורית ופרלמנטרית למען הצלת הקופים שנותרו
במבצע מורכב – שנחשף לראשונה בזמן ישראל – אשר שילב בין תרומות של נדבנים פרטיים לתקציב רב שנתי שהעמיד המשרד להגנת הסביבה, הועברו הקופות הוותיקות למקלט הקופים ביער בן שמן בניהולה של הפרימטולוגית ד"ר תמר פרידמן.
"מבחינת התנאים, חוות מזור היא חווה שהוקמה לצרכי גידול חקלאי והכלובים שם לא מתאימים להחזיק קופים עשרים שנה קדימה", אמר לזמן ישראל אורי ליניאל, ראש תחום האחזקה בבעלי חיים ברשות הטבע והגנים, כשהוכרז על המבצע.
"להגיד שהיה מדכא לראות את הקופים (בחוות מזור) זה אנדרסטייטמנט. כבר עכשיו, מאז ששכרנו את תמר להשגיח על הקופים, השינויים שמתרחשים מרגשים.
"מדובר בבעל חיים מורכב מאד שזקוק לסטימולציה רבה, אחרת נקלע לקרבות טריטוריה. תמר הכניסה כל מיני משחקים והפעלות, כמו למשל צינורות שבהם מוחבאים גרעינים שהם יכולים לשחק שעות עד שהם מגיעים אליהם. כל ההתייחסות אל הקופים משתנה".
בבן שמן, התנאים להם זוכות הקופות – העצים, השמים הפתוחים והמשחקים – לא מזכירים במאום את הכלובים בחווה.
"אין שום דבר ירוד בקופים האלה", אמרה ד"ר פרידמן לפני כשנתיים ל"הארץ", "ההתנהגות החברתית שלהם מאוד מורכבת והם שייכים לאחד מארבעת מיני הפרימטים שמשתמשים בכלים בצורה קבועה – למשל באבנים שהם בוחרים לפי גודלן כדי לשבור צדפות.
"ההתנהגות החברתית שלהם מאוד מורכבת והם שייכים לאחד מארבעת מיני הפרימטים שמשתמשים בכלים בצורה קבועה – למשל באבנים שהם בוחרים כדי לשבור צדפות"
"כשהם הגיעו לכאן הם כל כך התרגשו שיש להם אבנים, שהם החביאו אותן בכיסי הלחיים ובבתים שלהם".
שאר הקופים עדיין מתגוררים בחוות מזור וגם שם נעשה מאמץ מתמיד לשפר את תנאי האחזקה שלהם. מדובר בפרויקט לטווח ארוך מאוד, שכן תוחלת החיים של קופי המקוק עומדת על כ-35 שנה, כלומר יש ביניהם כאלה שיישארו כאן עד 2045.
בקרב הקופות הוותיקות, ילידות הטבע, אומרת דוידסון, הגיל כבר מתחיל לתת את אותותיו. "הן לא צעירות, הרחם עבד הרבה יותר ממה שאמור לעבוד, חלקן כבר בשלב הטיפולים הרפואיים. זה שלב מאוד יקר, אבל זה מתאזן עם העובדה שחלקן כבר לא איתנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על הכתבה הזו.
אני מפעילי זכויות בעלי החיים הראשונים במאבק נגד חוות מזור שהיתה משהו כמו 30 שנה של פעילות בשטח, בהפגנות, בבתי משפט, ומה לא. מספר מסוים מצומצם של פעילים נשארו בו נלחמים עד חורמה ולא מרפים.
אחת מהמשאלות והחלומות שהיו לי תמיד היה לחזות בסגירתו של החור האפל הזה בתולדות המדינה, והזוועות שהיא גרמה להם. לפחות הוצאנו אותם מכאן. הם לא יעשו זאת יותר בשם ובשטח מדינת ישראל.
הבעלים עושים זאת בשם אחר מחו"ל.
הבושה והכאב של מה שמעוללים להם נשארים.
מעורר הרבה זכרונות וכאב הכתבה זו, ותודה עליה