בסרט "כוכב הקופים" משנת 1968, הקופים האינטליגנטים משתלטים על כוכב הלכת ומנכסים את ההווה והעתיד. בכוכב הקופים הישראלי, הנחלק בין שמורת הקופים בחוות מזור לבין פארק הקופים ביער בן שמן, היה לקופים כחול-לבן פחות מזל.
אחרי שסוף סוף ניצלו מגורל מר של ניסויים מדעיים אכזריים, בעקבות אחד המאבקים החברתיים העיקשים וההירואיים ביותר של פעילי סביבה בעשרים השנה האחרונות, כ-1,250 מתוכם נלקחו לשמורת הקופים בחוות מזור והושמו בכלובים שאינם תואמים את צרכיהם, בחווה שאיש לא רוצה או יכול להמשיך ולממן. וכך, קרוב לשש שנים, הם המתינו לפתרון. מחכים למישהו שיזרוק להם בוטן.
היה בסיפור הזה, שנחשף בתחקיר זמן ישראל לפני שנתיים, כמעט כל הישראבלוף שרק אפשר לדמיין: כוונות טובות שהובילו לדרך ללא מוצא, מאבקי רשויות על גבם של בעלי חיים, מדינה גדולה שלא מסוגלת לקחת אחריות אפילו על כמה מאות פרימטים, עמותות וארגונים פרטיים שקמים ברעש גדול וקורסים בשקט זמן קצר אחר כך, חוק נאור ומתקדם שלא מצליח לשנות מציאות קודרת, ופעילי סביבה שמתקשים להבין מדוע אף פעם לא מסדירים פה משהו כמו שצריך לטווח ארוך.
ובאמצע מאות קופים במצב מתדרדר, שנע בין רעב והזנחה של ממש בתקופות הקשות (שהובילו גם לתמותה של עשרות מהם בכל שנה) לבין שעמום וצפיפות בתקופות הטובות יותר. כך או כך נראה היה שלמצבם של הקופים אין מזור. אף אחד לא באמת רצה אותם: לא העמותה שפדתה אותם ולא המדינה שטענה כי ההסכם להקמת החווה נעשה "מעל ראשה".
כשביקרתי בחוות מזור ב-2019, השתלטה עלי תחושה מייאשת. לא מדובר בצוללות, בעתיד הגליל או בחישמול הרכבת. רק כ-2 מיליון שקל בשנה נדרשו כדי לטפל בקופים שישראל העבירה לכאן כדי להתעלל בהם בניסויים מדעיים מחרידים, עד שבית המשפט הוציא את הניסויים האלה סופית מחוץ לחוק ב-2015. ולמרות זאת, עתידם היה לוט בערפל. אחרי קרב הירואי של שנים להצילם – הם המשיכו להימק. בינתיים, הגורמים המקצועיים ברט"ג הזהירו כי מצבם מחמיר.
"הערנו שוב ושוב על הצפיפות בכלובים, ללא שיפור לאורך השנים", אמר אז אורי ליניאל, ראש תחום האחזקה בבעלי חיים ברט"ג. "לצערנו, חלק מהכלובים עומדים ריקים. ניתן היה לאכלס את הכלובים ולרווח בין הקופים, אבל בשביל זה צריך כוח אדם ותקציב, ובמקום חסר את שניהם.
"כוח האדם בחווה לא מספיק בקיא ומקצועי, ואנו רואים מחסור ותחלופה של מטפלים. לקופים אין מספיק סטימולציה ופעילות, וכתוצאה מכך הם משועממים וגם רבים ביניהם יותר. לקופים החלשים אין מקום מסתור מפני הקופים החזקים יותר בלהקה".
"לקופים בחוות מזור אין מספיק סטימולציה ופעילות, וכתוצאה מכך הם משועממים וגם רבים ביניהם יותר. לקופים החלשים אין מקום מסתור מפני הקופים החזקים יותר בלהקה"
המדינה תיקח אחריות
אבל לסיפור הזה מסתמן כעת, כנראה, סוף טוב: בחודש האחרון מגובש מתווה שיאחד בין כ-1,100 הקופים שנותרו בחווה, בצפיפות ובתנאים לא הולמים אשר הופכים את חייהם למלחמת הישרדות, לבין כ-600 קופות, אמהותיהן, אשר מדלגות ביער בן שמן בין עצים ושיחים, בסביבה רחבת ידיים ועשירה בפעילות מתאימה.
בתחילת החודש נחתם הסדר אשר מעביר את האחריות לגורלם של הקופים חזרה לידי המדינה. הפתרון שהיה צריך להתבצע ב-2013 – כשחוקק החוק השם קץ לחזון המדעי של שימוש בקופים (שמשמעותו כמובן מותם האכזרי בניסויים) – סוף סוף התקבל: הם יעברו לאחריות מקלט הקופים הישראלי בבן שמן בניהולה של ד"ר תמר פרדמן, שם משוקמים קופים פצועים או נטושים בזמן שמאות קופים מדלגים בהנאה בין העצים לרווחתם וזוכים לטיפול צמוד.
כעת הסכימה המדינה להעמיד מעל לשלושה מיליון שקל בשנה שיעברו לידי רשות הטבע והגנים אשר ישמשו לטיפול השוטף בקופים. עשרה מיליון שקל נוספים הוקצו כדי להתחיל להתארגן להעברתם הפיזית של הקופים ממזור ליער בן שמן, כדי שיתאחדו עם חבריהם.
המדינה הסכימה להעמיד מעל לשלושה מיליון שקל בשנה שיעברו לידי רשות הטבע והגנים אשר ישמשו לטיפול השוטף בקופים. עשרה מיליון שקל נוספים הוקצו כדי להתחיל להתארגן להעברתם הפיזית
עכשיו שיש לנו עוד 1100 ילדים – הקופים הצעירים שעדיין חיים בחוות מזור- אנחנו חייבים עוד המון המון צעצועים! אם יש לכם…
Posted by Israeli Primate Sanctuary Foundation -מקלט הקופים הישראלי on Monday, December 13, 2021
זה תהליך שיקח עוד זמן – לפחות שנתיים על פי ההערכות – מכיוון שמדובר בשטח קק"ל שיש להקצותו ולהכינו בהתאם. אבל קק"ל תומכת בסידור, ופרדמן מחכה להם בזרועות פתוחות.
כאשר התהליך הזה יסתיים, יוקם – הלכה למעשה – מקלט הקופים הגדול בעולם, עם קרוב ל-2,000 דיירים על פני עשרות דונמים של חורש טבעי.
"מבחינת התנאים, חוות מזור היא חווה שהוקמה לצרכי גידול חקלאי והכלובים שם לא מתאימים להחזיק קופים עשרים שנה קדימה", אמר לנו השבוע ליניאל. "להגיד שהיה מדכא לראות את הקופים שם זה אנדרסטייטמנט. כבר עכשיו, מאז ששכרנו את תמר להשגיח על הקופים לפני שבועיים, השינויים שמתרחשים מרגשים.
"מדובר בבעל חיים מורכב מאד שזקוק לסטימולציה רבה, אחרת נקלע לקרבות טריטוריה. תמר הכניסה כל מיני משחקים והפעלות, כמו למשל צינורות שבהם מוחבאים גרעינים שהם יכולים לשחק שעות עד שהם מגיעים אליהם. כל ההתייחסות אל הקופים משתנה".
"תמר הכניסה כל מיני משחקים והפעלות, כמו למשל צינורות שבהם מוחבאים גרעינים שהם יכולים לשחק שעות עד שהם מגיעים אליהם. כל ההתייחסות אל הקופים משתנה"
*** נכנסנו לחוות מזור להציל את הקופים *** התחלנו למיין את כל הגרוטאות שמצאנו בחווה ולהפוך אותם למשחקים עבור הקופים.???? בשלב ראשון חתכנו קוביות עץ משאריות העץ שמצאנו וחילקנו אותם לקופים. קופי מקוק הסרטנים נמנים על 4 מיני הפרימטים שמשתמשים בכלים בצורה קבועה ואוהבים לתפעל עצמים שונים לצורך משחק בלבד. הקופים כל כך שמחו לקבל לראשנה בחייהם ערמת קוביות שמספיקה לכל הקופים. חלקם לקחו קוביה אחת אחרים לקחו מספר קוביות עצים ונהנו לשחק איתם בצורות שונות, להרעיש איתם ואף לשטוף אותם במים????אנחנו מקווים שלא ייקח עוד זמן רב עד שנוכל להביא את כולם אלינו למקלט❤
Posted by Israeli Primate Sanctuary Foundation -מקלט הקופים הישראלי on Thursday, December 9, 2021
אנאבל זמיר, שהייתה ממובילות המאבק למען הקופים, אמרה השבוע לזמן ישראל: "אני מאושרת ואין מילים לתאר את גודל הבשורה. אחרי שנים רבות שהתגייסנו למען הקופים אפשר לשמוח שמחה גדולה ובלב שלם, הם כעת בחסות הידיים הכי אוהבות ומקצועיות שיש להמשך חייהם ויזכו להזדקן בכבוד ובתנאים ראויים. לכך ייחלנו, ואני רוצה להודות תודה גדולה לד"ר תמר פרדמן שאין ראויה ממנה על המחוייבות והשליחות שלה למענם".
"אחרי שנים רבות שהתגייסנו למען הקופים אפשר לשמוח שמחה גדולה ובלב שלם, הם כעת בחסות הידיים הכי אוהבות ומקצועיות שיש להמשך חייהם ויזכו להזדקן בכבוד ובתנאים ראויים"
פעיל הסביבה בני שלזינגר, שהיה ממובילי המטבק למען הקופים, מסר בתגובה:
"מאבק סיזיפי ורב שנים שהיו רגעים שלא האמנתי שאי פעם יסתיים – הגיע סוף סוף לסיומו! הצלחנו להבטיח את שלומם של הקופים המסכנים שסבלו שנים רבות של גיהנום בחוות מזור ויועברו בהמשך לטיפול ולשיקום אחרי שחיו בכלובי החווה מיום היוולדם בתנאים לא תנאים. אני אישית וכמובן בשם מאבק הקופים מודה לכל הפעילים המסורים שלקחו חלק במאבק להצלת הקופים"
יש לסיפור הזה גם מסר רחב יותר: שוב הוכח שכאשר רוצים פתרון ארוך-טווח לתחומי רווחה שלצדם אין רווח – צריך את המדינה. עם כל ההייפ על השוק הפרטי היעיל והמתוקתק, ברגע שנהיה קצת קשה – כולם פושטים יד ורק המדינה יכולה לבוא לעזרה. שוב הוכח שהפרטה היא לפעמים שם קוד להזנחה.
המיליארדר איבד עניין
בכך תמה סאגה שהחלה לפני שמונה שנים, כאשר קבוצה פרטית בתמיכתו של עדי גיל, פעיל סביבה עתיר משאבים מקליפוניה, הקימה חברת לתועלת הציבור בשם "שמורת הקופים" ופדתה את הקופים ב-1,500 דולר לקוף.
גיל גייס כספים מהציבור, פצח בקמפיין רב-רושם, אבל כעבור שנתיים "שמורת הקופים" הודיעה שמיצתה: המיליארדר איבד עניין והחל"צ לא מצאה מימון מתאים. ניסיונות נוספים לגייס כסף מהציבור כשלו.
הפעילים הזועמים טענו שהגורמים הפרטיים הציגו בפניהם מצג שווא והמדינה טענה כי ההסכם לפדיית הקופים נעשה "מעל לראשה".
בית המשפט נטה להסכים עם המדינה וקבע כי האחריות נופלת על חברת פארק הקופים שהתחייבה לטפל בהם. אך בינתיים הקופים עצמם נותרו ללא מענה. על פי הדיווחים, מתו בכל שנה כעשרים מהם, ועשרות חלו או נפצעו בקרבות.
תם ולא נשלם: אמנם כעת יש תקציב נאות ואנשי מקצוע מוסמכים המטפלים בקופים, אולם ההעברה לבן שמן תיקח, כאמור, זמן רב. מדובר בפעולת תיאום מורכבת מבחינה רישיונות ותיכנון, פעולה שלמעשה מעולם לא בוצעה בעבר.
אבל ליניאל, פרדמן ושאר הגורמים המעורבים מקווים שזאת המהמורה האחרונה בדרך החתחתים של הקופים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו