על עו"ד אסף רוזנבלום, היועץ המשפטי של החברה להגנת הטבע, עבר שבוע לא שגרתי בעבודה.
ישיבה של שעות בוועדת החוקה של הכנסת, וצפייה בהתגוששויות הקולניות בניצוחו של היו"ר שמחה רוטמן, היא בדרך כלל לא הלחם והחמאה של רוזנבלום, אבל האיום לבטל את עילת הסבירות השתלט לו על סדר היום.
מה למשפטן שמתמחה בנושאי סביבה ולמהומה הפוליטית הזו?
"זה באמת קודם כל קרקס פוליטי, ויכוח לוהט הרבה מעבר לשאלות מקצועיות-משפטיות. אבל זה בדיוק התפקיד שלנו – להסביר לפוליטיקאים שהם עוסקים בנושא מאוד רציני שמשפיע עלינו מאוד מאוד ויש לו השלכות דרמטיות על החיים של כולנו כאן".
נתנו לך לדבר?
"צברתי כמה שעות טובות של לשבת ולצפות, עד שבדיון האחרון נתנו לנו את זכות הדיבור לכמה דקות. הדברים שאמרתי והטיעונים נגד החוק רלוונטיים לא רק לנושאים הסביבתיים. אני לא יודע עד כמה הם חלחלו שם".
למשל?
"למשל, כרגע נוסח החוק מדבר על כך שבית המשפט יוכל להתערב בעילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות של דרגים מקצועיים אבל לא של נבחרי ציבור. רק שהאבחנה הזו לא קשורה למציאות.
"נוסח החוק מדבר על כך שבית המשפט יוכל להתערב בעילת הסבירות בכל הנוגע להחלטות של דרגים מקצועיים אבל לא של נבחרי ציבור. רק שהאבחנה הזו לא קשורה למציאות"
"במציאות, לדוגמה, הדרגים המקצועיים מנסחים תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) והממשלה חותמת עליה רשמית, וכך יהיה מצב שהדרגים המקצועיים יהיו פתורים מלפעול בסבירות. כך בהרבה מקרים שבהם העבודה וההחלטות נעשות בדרג המקצועי והממשלה רק שמה חותמת".
איך רוטמן הגיב כשדיברת? יש לו חיבה לעימותים עם יועצים משפטיים.
"הוא בדיוק לא היה".
בתנועה הסביבתית רואים בהסתערות של הממשלה על עילת הסבירות איום ממשי על היכולת להגן על הטבע והסביבה בישראל באמצעות סעד משפטי, ולקראת הדיונים הוציאו כמה ניירות עמדה שמפרטים את הסכנה.
לדברי רוזנבלום ועמיתיו, לא מדובר בספקולציה עתידית: ההיסטוריה המשפטית-סביבתית של ישראל רצופה מקרים שבהם עילת הסבירות הייתה הקולב שעליו נדחו תוכניות הרסניות לסביבה.
"עתרנו בשעתו נגד סלילת כביש 9, כביש רוחב גדול שהיה אמור לחבר בין כביש 6 לכביש החוף ליד חדרה, ובדרך לדרוס את פארק השרון והבריכה ביער חדרה. התוכנית הזו אושרה בממשלה", אומר רוזנבלום.
"הטענה שלנו הייתה שבתסקיר שנערך בכלל לא בחנו חלופות פחות מזיקות לתוואי הכביש. בית המשפט בחן האם לפני הממשלה הונחה תשתית עובדתית ראויה, וקבע שזה לא סביר שלא נבדקו חלופות לפני שאישרו פגיעה קשה כזו בטבע.
"אם החוק היה אוסר על השופטים להעמיד דברים במבחן הסבירות, הכביש כבר היה נסלל".
פסיקה אחרת שנשענה על מבחן הסבירות ויש לה הקשר אקטואלי מובהק, היא זו שעצרה את תוכניות הבנייה במתחם תע"ש נוף ים/אפולוניה בהרצליה: שופטי העליון פסקו שזה לא סביר לתכנן ולשכן רבבות בני אדם על קרקע שלמדינה אין מושג איזה חומרים מסוכנים ורעילים היא מכילה. במקרה הזה, ייתכן שניצלו חיי אדם בזכות עילת הסבירות.
"הייתה גם את העתירה של 'אדם, טבע ודין' נגד הרחבת בז"ן", אומר עו"ד רוזנבלום, "הגישו תוכנית להרחיב את בתי הזיקוק בלי להציג תכנון מפורט, כך שאי אפשר היה לדעת למה אתה בכלל אמור להתנגד. בית המשפט פסק שזה לא סביר וקיבל את העתירה".
"הגישו תוכנית להרחיב את בתי הזיקוק בלי להציג תכנון מפורט, כך שאי אפשר היה לדעת למה אתה בכלל אמור להתנגד. בית המשפט פסק שזה לא סביר וקיבל את העתירה"
הממשלה הנוכחית, ששבה ומכריזה על כוונתה לפנות את בתי הזיקוק בשנים הקרובות, צריכה לברך על כך בדיעבד.
יש עתירות של התנועה הסביבתית שמתנהלות כרגע שעלולות להיפגע עם תבוטל עילת הסבירות?
"בוודאי. יש בקנה עתירה שלנו נגד החלטה של הממשלה הקודמת להקים ועדה מיוחדת בגולן שאמורה להכפיל את גודל האוכלוסייה בתוך כמה שנים. זה מהלך שדחפה שרת הפנים הקודמת, איילת שקד, והשר הנוכחי משה ארבל אשרר.
"ויש עתירה שתלויה נגד משרד האנרגיה, שפתח את כל הים שלנו למכרזים חדשים לחיפוש גז, תוך התעלמות מוחלטת ממשבר האקלים ופליטות גזי חממה. אנחנו טוענים שזו החלטה לחלוטין לא סבירה".
"יש עתירה שתלויה נגד משרד האנרגיה, שפתח את כל הים שלנו למכרזים חדשים לחיפוש גז, תוך התעלמות מוחלטת ממשבר האקלים ופליטות גזי חממה. אנחנו טוענים שזו החלטה לחלוטין לא סבירה"
הצד השני יטען שזו דוגמה מצוינת להחלטה לגיטימית של ממשלה נבחרת, שהגיעה למסקנה שתוספת הגז למשק חשובה יותר מהנזק האקלימי שייגרם. למה שבית המשפט יתערב בהחלטה כזו?
"כאן בדיוק העיוות הרווח בדיון הציבורי. בית המשפט לא נכנס בנעלי הרשות, לא מתערב בשיקולים שלה ואנחנו גם לא מבקשים ממנו שיעשה את זה.
"בית המשפט בוחן איך התקבלה ההחלטה, האם שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים, האם כל העובדות היו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. הוא לא עוסק בשאלה של גז כן או לא, אלא איך קיבלו החלטה כזו דרמטית – ואת זה, אגב, בתי משפט בכל העולם בודקים. זה בעצם המקצוע של השופטים".
"בית המשפט בוחן איך התקבלה ההחלטה, האם שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים, האם כל העובדות היו לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. הוא לא עוסק בשאלה של גז כן או לא, אלא איך קיבלו החלטה כזו דרמטית"
ואתה טוען שהליך קבלת ההחלטות לא היה תקין? על סמך מה?
"למשל על סמך זה שעברנו על הפרוטוקולים של מועצת הנפט ובדקנו על איזה חוות דעת מקצועיות הם הסתמכו. רמז – אף חוות דעת.
"צריך לזכור שבסוף, על אף שמאשימים את בתי המשפט שהם מתערבים בעבודת הממשלה, רוב העתירות שלנו נדחות בדיוק בטענה ש'בית המשפט לא נכנס לנעליהם של מקבלי ההחלטות'. יש לנו הרבה פעמים מחלוקת עם השופטים, אבל חשוב להבין שזה ציר הדיון – האם הליך קבלת ההחלטות היה תקין.
"ועכשיו גם את הבקרה השיפוטית הזו רוצים למנוע. אם מקבלי ההחלטות ידעו שהמהלכים שלהם לא צריכים לעמוד במבחן הסבירות, הם יוכלו לקחת אותנו למקומות הזויים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם