ביולי 2026 עלה ראש שב"כ דוד זיני לבמה בערב גאלה של מכון ארגמן, ואמר: "יש לי אג'נדה, אני רוצה לקדם אותה".

את מה שהכשיר אותו לתפקיד תיאר כ"היכולת להיות נאמן לדרג הנבחר, לא משנה איזו דעה". על עורכי הדין והמשפטנים אמר באותו נאום ש"עם כל הכבוד והחשיבות", הם "כלי עזר". הדברים פורסמו ב"כלכליסט" מסרטונים שהפיץ שב"כ.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

שר המשפטים יריב לוין הגיע למשרד עם תוכנית מוכנה מראש לשינוי משטר – ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית"). הוא הותיר אחריו משבר במערכת המשפט ופגיעה קשה באמון הציבור במוסדות המדינה.

לוין הוביל את ההפיכה המשטרית על כל רכיביה: הוא ניהל מלחמה בבית המשפט העליון ובנשיאו, מלחמה ביועצים המשפטיים, והקפיא את מינוי השופטים – גם אחרי שבג"ץ חייב אותו להמשיך בהם.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הליכוד הגדירה את עצמה באופן היסטורי כמפלגה ליברלית. הליכוד הוקמה ב-1973, בין השאר, ממיזוג של מפלגת חרות בראשות מנחם בגין עם המפלגה הליברלית הישראלית. חוקת הליכוד מבטיחה עליונות של החוק ושמירה על זכויות האזרח.

אבל בשלוש השנים האחרונות הובילה המפלגה חקיקה נגד בתי המשפט, שומרי הסף והתקשורת ובתוכה צבר כוח ציבור מתפקדים שעמדותיו ימניות-קיצוניות משיחיות ואף חרדיות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בישראל אין חוקה כתובה. יש חוקי יסוד, שאמורים לשמש שלד למדינה. בתי המשפט מייחסים לחוקי היסוד עדיפות על פני חוקים רגילים ומחשיבים את התוכן שלהם ל"חוקתי".

אבל בניגוד לכל חוקה בעולם הדמוקרטי, כדי לתקן חוק יסוד, לבטלו או לחוקק חוק יסוד חדש, מספיק רוב רגיל בכנסת – אותו רוב שכל קואליציה עשויה להשיג. לעומת זאת, כדי לבטל חלק מחוקי היסוד, יש צורך ברוב מיוחס של 80 חברי כנסת. 

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שרים בממשלה, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודפים את הטענות על פגיעה בדמוקרטיה כאשר הם מייחסים את הביקורת לאופוזיציה ולארגוני המחאה – כלומר, צובעים את הביקורת כ"פוליטית". הם אף טוענים שה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהובילו הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

אבל במציאות, בית המשפט הגבוה לצדק, בהרכבים מורחבים, קבע פעמיים בתוך שנתיים כי מהלכי הממשלה פוגעים במאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה. בהרכבים הללו השתתפו גם שופטים שמרנים, וחלקם פסלו גם הם את החלטות הממשלה והחוקים שיזמה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

כהונתו ארוכת השנים של נתניהו, במיוחד בשנים האחרונות, רצופה במקרים שבהם פעל בצורה הרסנית בתחום המוסדי, באופן שהחליש את הרגולציה ושומרי הסף, לעיתים זה נעשה כדי לשרת אינטרס אישי או קואליציוני – אך התוצאה, מבחינת האינטרס של מדינת ישראל, הייתה שגויה והרסנית מבחינה אסטרטגית.

הדפוס הזה נראה בהימנעות מוועדת חקירה ממלכתית לכשלים שהובילו לטבח ב-7 באוקטובר; בעימותים החוזרים עם שומרי סף רבים, כולל, בין השאר, ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון; בחקיקה שפגעה בשלטון החוק ובשוויון בפני החוק, כולל חוק שביהמ"ש העליון קבע כי נועד להיטיב עם מצבו המשפטי האישי;

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

שרים בממשלה – בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין ודובריהם – מתארים את ישראל כ"דמוקרטיה תוססת", מזלזלים בטענות על פגיעה של הממשלה הנוכחית בדמוקרטיה ואף טוענים שה"רפורמה המשפטית" שהובילה הקואליציה (ההפיכה המשטרית) הפכה את ישראל ל"דמוקרטית יותר".

הטענות הללו מתעלמות מהמציאות, בה ישראל חווה ירידה ברמת הדמוקרטיה. אחת הראיות הבולטות לכך היא שגופי מחקר בינלאומיים, שאין להם עניין במפה הפוליטית המקומית, מפרסמים מדי שנה מדדים של רמת הדמוקרטיה במדינות שונות, ובשלושה מהמדדים המרכזיים הדירוג של ישראל ירד. 

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הממשלה הנוכחית פעלה באגרסיביות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. שרי הממשלה מרבים להשתלח בה בתקשורת; היא פוטרה באופן בלתי-חוקי – פיטורים שבית המשפט העליון פסל, ולכן המשיכה בתפקידה; חלק משרי הממשלה, כולל שר המשפטים יריב לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אינם מכירים בה כלל, ומתעלמים מהערותיה. 

לאחרונה העבירה הכנסת חוק שמצמצם את כוחם של היועמ"שים, והופך את קביעותיהם ל"המלצות" שאינן מחייבות את ראש הממשלה והשרים. החוק היה מיועד להפריד בין תפקיד היועמ"ש לתפקיד התובע הראשי – וזאת בזמן שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמצא במשפט פלילי. לבסוף הוצאה ההפרדה מהחוק.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

מקדמי המהפכה המשפטית, ובראשם שר המשפטים יריב לוין, מציגים בפני הציבור תמונה של "שלטון שופטים", כביכול. לפי לוין ותומכיו, "קבוצת משפטנים לא-נבחרת שחוסמת את רצון הרוב ומבטלת חוקים של נציגי הציבור".

מכאן, לטענתם, נבע הצורך ב"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית), בפסקת התגברות שתאפשר לכנסת לגבור על פסילות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת, בשינוי שיטת בחירת השופטים, בביטול עילת הסבירות ובמהלכים נוספים, שחלקם הצליחו וחלקם לא, להחליש את מערכת המשפט.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.