הממונה על התחרות מיכל כהן ונגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90, מונטז')
יונתן זינדל/פלאש90, מונטז'

כך מנסה הנגיד לסכל את ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז

הממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל כהן עומדת כעת בפני הקרב הקשה בחייה המקצועיים ● בחודש האחרון היא החלה לפתח את שריר האומץ מול התאגידים גדולים - ולמרות זאת, איש לא ציפה שיהיה לה את האומץ לגעת בקודש הקודשים של הריכוזיות בישראל: הבנקים ● כשזה קרה, הראשון שיצא להגנת הריכוזיות בבנקים היה לא אחר מאשר הנגיד, פרופ' אמיר ירון ● פרשנות

במהלך דיוני ועדת החקירה של הכנסת להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים ("ועדת הטייקונים") – ועדה שהוקמה בסוף העשור הקודם בעקבות התספורות שנעשו בזמנו לטייקונים – הודתה הממונה על התחרות הקודמת מיכל הלפרין כי לבנקים יש סממנים של קבוצת ריכוז. כזו שפוגעת בתחרות עבור משקי הבית ועבור השוק העסקי.

למרות זאת, הלפרין נמנעה מלהשתמש בסמכות שניתנה לה על ידי המדינה להכריז על הבנקים כ"קבוצת ריכוז". היא באופן עקבי העדיפה להשאיר את ענייני אכיפת התחרות בין הבנקים בידי הפיקוח על הבנקים – גוף שאין לו שום אינטרס שתהיה תחרות בענף הזה.

למעשה, הלפרין המשיכה פארסה שהייתה ידועה כבר עשורים בתעשייה: הפיקוח על הבנקים הוא זה שהיה אמון באופן לא רשמי על הגברת התחרות בסקטור הזה בישראל במקום רשות התחרות. זאת למרות שהפיקוח הוא גוף הנמצא בניגוד עניינים עם הבנקים, איננו רשות אכיפה בתחום התחרות, והוא כלל לא הוקם לשם מטרה זו.

ולמרות זאת, שני הרגולטורים דווקא היו מאוד מרוצים מהסטטוס קוו הזה שנוצר ביניהם. רשות התחרות מצד אחד לא הייתה צריכה להפנות משאבים רבים לצורך טיפול בכאב הראש הענק הזה שנקרא הריכוזיות בבנקים. הפיקוח על הבנקים מהצד השני לא היה צריך להתמודד עם כאב הראש שהייתה עלולה לגרום התחרות ליציבות המערכת הבנקאית. כולם היו מרוצים, חוץ מהצרכן הישראלי.

הכול התנהל על מי מנוחות עד שהממונה הנוכחית על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, החליטה להטיל פצצה ולהכריז על סדר בנקאי חדש. כהן הפרה את הסטטוס קוו מול הפיקוח על הבנקים והחלה לבחון את האפשרות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז.

הממונה על התחרות, עו”ד מיכל כהן, בוועדה הכלכלה של הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בוועדה הכלכלה של הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המשמעות של מהלך כזה היא לא פחות מרעידת אדמה בשוק הבנקאות. היא תביא להסרת מערכות כיפת הברזל הפיננסיות שהציב בנק ישראל סביב התחרות בבנקים, ותעביר את הסמכות בנושא לגוף פחות ידידותי לבנקים שכל מטרתו היא הגברת התחרות.

בין השאר, מהלך כזה יחשוף את הבנקים לפתיחת חסמים שמנעו עד כה תחרות. בנוסף הוא יקבע הסדרים חדשים בין הבנקים שיאלצו אותם להתחיל להתאמץ למען האזרח על חשבון שורת הרווח שלהם.

בין השאר, מהלך כזה יחשוף את הבנקים לפתיחת חסמים שמנעו עד כה תחרות. בנוסף הוא יקבע הסדרים חדשים בין הבנקים שיאלצו אותם להתחיל להתאמץ למען האזרח על חשבון שורת הרווח שלהם

גלי ההדף של הפצצה הגיעו עד בניין בנק ישראל בירושלים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי לא אהבו – בלשון המעטה – את המהלך החד-צדדי של כהן. ביום חמישי הם נפגשו איתה לפגישת היוועצות ראשונה על היוזמה. המשימה שלהם, כפי שמסתמן כעת, היא לבצע סיכול ממוקד לתוכנית של כהן.

הדרך לביצוע הסיכול עוברת תוך שימוש ציני בסעיף 31ד בחוק ההגבלים העסקיים. הסעיף מחייב את כהן לפתוח בהליך היוועצות עם בנק ישראל לפני קבלת החלטה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז.

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי (צילום: דוברות בנק ישראל)
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי (צילום: דוברות בנק ישראל)

ירון וחחיאשוילי מנסים כעת באמצעות סעיף זה לייצר סחבת בהליך ההיוועצות עד ככל הנראה קבירת המהלך. על דרכי הפעולה המתוכננות כדי לייצר את אותה סחבת אינסופית ניתן ללמוד מההודעה שפרסם בנק ישראל אחרי אותה פגישת ראשונה בין הצדדים.

בתחילת ההודעה הבנק קודם כל התנער מהגדרת הפגישה כ"פגישת היוועצות". הרי כל עוד לא התבצע שלב היעוץ הרשמי, כהן לכאורה לא יכולה להתקדם בתהליך ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז.

בהמשך מבהיר הבנק שהסיבה לכך שלא מדובר בהיוועצות היא ש"עלו מחשבות ראשוניות לא מגובשות של רשות התחרות ללא ניתוח מקצועי… הנגיד והמפקח לא גיבשו עמדה בנושא".

כלומר בתרגום לעברית, בנק ישראל טוען שרשות התחרות "החובבנית" פשוט לא הגישה לו שום מידע מהותי, שמאפשר לו לקבל החלטה בנושא ומכאן לייעץ לה בעניין. זאת למרות שלא מדובר במחשבות, לא ראשוניות ולא שניות, של מיכל כהן, אלא במסקנות אליה הגיעה הרשות אחרי כמעט שנה של עבודת מחקר בנושא.

למעשה טענת בנק ישראל כבר בשלב זה, שחסר לו מידע על מנת לייעץ לרשות בתחום ריכוזיות הבנקים, היא לא יותר ממשיכת זמן קלאסית. על תקן הרגולטור של הבנקים, יש לבנק ישראל יותר נתונים ממה שיש לכל רשות אחרת במדינה בנושא ריכוזיות הבנקים. הוא לא זקוק בשביל זה לרשות חיצונית שתעביר לו את המידע.

כרגולטור של הבנקים, יש לבנק ישראל יותר נתונים ממה שיש לכל רשות אחרת במדינה בנושא ריכוזיות הבנקים. הוא לא זקוק בשביל זה לרשות חיצונית שתעביר לו את המידע

בצורה כזו בנק ישראל, אם רק ירצה, יוכל להמשיך להתיש את חוקרי הרשות ולמרוח זמן בדרישה שיגישו לו עוד נתונים, עוד הבהרות ועוד השלמות שהוא לא באמת זקוק להם כדי להגיע למסקנות בעצמו.

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון (צילום: פלאש90)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון (צילום: פלאש90)

אלא שבנק ישראל מכין את הקרקע גם ליום שבו בסוף יוצגו לו כל הנתונים שהוא ירצה לקבל. "בנק ישראל הוא גוף מקצועי שמגבש עמדות מקצועיות אגב ניתוח סדור ומעמיק של כל סוגיה. לכשזה יוצג, יבחן ויפרסם בנק ישראל בצורה מסודרת את מסקנותיו והמלצותיו", נכתב בהודעה.

במילים פשוטות: גם אם הרשות תצליח לרצות את הבנק עם הנתונים המתאימים, הוא יצטרך לטענתו זמן בשביל לבחון את המידע על מנת להגיע למסקנות ולייעץ לרשות. מאחר שאין שום מגבלה בחוק על משך הזמן בו הבנק יכול לבחון את הסוגיה, ירון וחחיאשוילי יכולים באופן תאורטי לעסוק בניתוחים עד שכהן תפרוש מתפקידה או שתתייאש מהמהלך הדרמטי ותסיר אותו מסדר היום. הראשון מביניהם.

בכלל, מדיניות ה"לא שמעתי, לא ידעתי" הזו של ירון וחחיאשוילי מביכה במיוחד. הרי אין היום כמעט אף גוף אובייקטיבי שחקר את ריכוזיות הבנקים בישראל ולא הגיע למסקנה אחרת מזו שהבנקים בישראל הם מקרה קלאסי שמחייב הכרזה של קבוצת ריכוז.

אין היום כמעט אף גוף אובייקטיבי שחקר את ריכוזיות הבנקים בישראל ולא הגיע למסקנה אחרת מזו שהבנקים בישראל הם מקרה קלאסי שמחייב הכרזה של קבוצת ריכוז

אם בנק ישראל, על כל חטיבת המחקר המפוארת שלו והמידע הרב שהוא מחזיק, הוא היחיד שלא היה מודע או ניתח את הסוגיה הזו שמתחוללת ממש מתחת לאפו, עד כדי כך שהוא טוען שאין לו היום אפילו את המידע על מנת לייעץ בתחום – זה מחדל עצום. ואם הוא מודע למה שקורה וטוען שהוא לא ראה ולא שמע על מנת למשוך זמן – זה כבר גובל בפגיעה מכוונת באזרח.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאשם90)
בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאשם90)

הניסיון של בנק ישראל למנוע תחרות עכשיו הוא ממש לא הראשון בשנים האחרונות. בתקופת הנגידה קרנית פלוג, נציגי הבנק עשו הכול כדי לתקוע מקל גם בגלגלי החוק להגברת התחרות שנדון בוועדת הרפורמות. גם אחרי שהחוק עבר בניגוד לעמדתם, בנק ישראל גרר רגליים ביישום החוק תחת תירוצים שונים ומשונים.

מיכל כהן, שלאחרונה פיתחה את שריר האומץ שלה אחרי שקנסה את שטראוס ומנהליה בסכומי עתק והכריזה על ויסוצקי כמונופול – הראשון בתחום המזון מזה 20 שנה – עומדת כעת מול הקרב הקשה ביותר בתפקידה כממונה על התחרות.

המבחן שלה בזמן הקרוב יהיה האם תאזור אומץ נוסף ולא תוותר לבנק ישראל, בדרך להכרזה בפעם הראשונה על הבנקים כקבוצת ריכוז.

ואם בכל זאת בנק ישראל יצליח לסכל את המהלך, אז לכל הפחות כדאי שתכריז על מנהליו כקבוצת שתדלנים (של הבנקים). אמנם להכרזה כזו אין שום משמעות בחוק – אבל לפחות היא תעשה שיימינג מהמוצדקים שהיו פה כנגד האשמים האמיתיים בסיכול התחרות בשוק הבנקאות בישראל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וזאת הבעיה החמורה שהשועל שומר על התרנגולות או החתול על החלב. זה מצחיק בכלל בכל ישראל כמו תקני בניה שמוכתבים עי' קבלני בניה. ששופטים בוחרים שופטים. וזה בכל מקום ובכל תחום... אך אין שום... המשך קריאה

וזאת הבעיה החמורה שהשועל שומר על התרנגולות או החתול על החלב.
זה מצחיק בכלל בכל ישראל כמו תקני בניה שמוכתבים עי' קבלני בניה.
ששופטים בוחרים שופטים.
וזה בכל מקום ובכל תחום…
אך אין שום ייאוש והכול לטובה. אמת מארץ תצמח. ה' מלך וימלוך.

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות
סגירה